... - שורש ההנאה, איך נוצרת הנאה? במה תלויה הנאה? איך ליהנות בשלמות? הנאה גשמית / הנאה רוחנית / ההנאה של החכם האמיתי ובו יתבאר עניין ההנאות של האדם בחיים. ואיך ליהנות בשלמות? והעניין הוא, כי הנאה קורית אצל האדם, כאשר רצונו מתמלא. כי טוב, הוא כאשר רצונו של האדם תואם את ... מה שחסר לו. ותחושת החסר של האדם, היא הרצון של האדם. וכאשר הרצון של האדם מתמלא, אז מתמלא אצלו חסרונו, ועל ידי זה נוצרת הנאה. והנה, בעיני העולם, יש הנאה גשמית ויש הנאה רוחנית. כי בעיני העולם, יש אושר פנימי ויש אושר חיצוני. ואושר חיצוני הוא, כאשר האדם מאושר ושמח, מכך שהמציאות החיצונית היא כרצונו. כגון לדוגמא, שהאדם שמח מכך שיש לו בית. שהבית הוא ... יותר ממה שקורה בתוך האדם, כך האושר הוא פנימי יותר. וכאשר האדם מתבונן באיזה עניין פנימי על עצמו ומבין את המציאות, וכאשר על ידי זה האדם מפיק הנאה, ההנאה הזאת נקראת הנאה רוחנית פנימית, של אושר פנימי. והחכם האמיתי, האדם השלם, הוא זה שיש לו את שלמות ההנאה הרוחנית. כי ההנאה שלו, לא תלויה בשום צורה חיצונית בעולם, אלא ההנאה שלו היא נובעת מעצמה, מצד המהות של המציאות, שלא משתנה לעולם. כי מי שהוא חכם אמיתי, הוא מבין את הסיבה שבגללה קורים כל ... אחרי הנאה גשמית, אלא רק אחרי אושר פנימי, אז כנראה שהוא אדם רוחני, או כזה שרוצה להיות רוחני וכולי. והכל ע"פ ההיגיון הנ"ל. והאמת היא, שאין שום הבדל בין הנאה גשמית להנאה רוחנית. כי כל הנאה, היא גשמית, וכל הנאה, היא רוחנית, וכל הנאה, היא סבל, וכל סבל, הוא הנאה. והכוונה היא, שמצד האמת, כל ההנאות שיש בעולם, יש להן שורש, שהוא, החיבור של האדם, לאחדות של המציאות. וככל שהחיבור של האדם לאחדות של ... שתמיד יש טוב יותר, כי בשום דבר שיש בעולם אין בו שלמות. וכאשר האדם נהנה מאיזה דבר גשמי, תמיד ולעולם, כל הנאה שהיא, גם כזו שנראית כהנאה גשמית, כל הנאה שהיא, היא הנאה רוחנית. כגון לדוגמא שהאדם נהנה מאכילה ושתייה וכיו"ב, שאז האדם לא נהנה מעצם האכילה עצמה, כי זאת פעולה שהיא חסרת כל משמעות במקרה הטוב, והיא יכולה להיחשב למאמץ מיותר שנועד להשיג תכלית ... בכל ההנאות שיש בעולם, ובכל הנאה, היא מלובשת בעוצמה אחרת ובצורה אחרת, עבור כל אדם בכל זמן ובכל מקום וכולי. ונמצא אם כן, כי אין בעולם שום הנאה גשמית כלל, כי הכל זאת הנאה רוחנית בלבד. שהאדם נהנה תמיד, מכך שהתודעה שלו, חווה השלמת חיסרון. בין אם זה באמצעות חוויה גשמית של שלמות חיסרון, כגון אכילה. שאז חווית השובע, מזכירה לאדם באופן אסוציאטיבי, את חווית ... והרצון של האדם לחוות שלמות, הוא זה שיוצר אצל האדם את ההנאה, כאשר הוא משיג דבר גשמי כלשהו. וכאשר האדם רודף אחרי העולם כדי להשיג הנאה גשמית, הוא בעצם מנסה להשיג הנאה רוחנית, שמלובשת אצלו באותו הדבר הגשמי. כגון לדוגמא, אדם שרודף אחרי הכסף, שהוא רודף אחרי החוויה הרוחנית האלוהית, שהוא מקבל אותה, כאשר הוא משיג את הכסף. וכיו"ב לגבי כל דבר אחר. כך שהאדם רודף תמיד, רק אחרי הנאה רוחנית. וכאשר האדם לא יודע איך להשיג אותה מתוך עצמו, אז הוא מנסה להשיג אותה באמצעות השגת דברים חיצוניים, שגורמים לתודעה שלו לחוות שלמות של הנאה רוחנית. כי יש בתוך האדם שני רבדים. הרובד של המודעות החיצונית והרובד של המודעות הפנימית, שהם, המודע ותת המודע של האדם. ובתת המודע של האדם, מתרחשים תהליכים שלמים כל הזמן. ובתת המודע ... האחדות הזאת, שוב פעם ושוב פעם (ולכן יש רצוא ושוב, כי האדם רוצה להשיג אותה שוב פעם ושוב פעם, וזה אפשרי רק על ידי צמצום וכולי). ותת המודע של האדם, שמנסה להשיג את ההנאה הרוחנית, הוא מניע את האדם, לחפש את אותה ההנאה הרוחנית. ובתת המודע העמוק ביותר, שם האדם כבר חווה את השלמות, והוא אינו מחפש דבר. ובתת המודע החיצוני יותר, האדם מחפש את ההנאה של האחדות, על ידי התבוננות פנימית, שאותה האדם עושה תמיד, ... האדם, במציאות החיצונית, שעל ידי זה נוצרת התבוננות פנימית, שיוצרת הבנה של אחדות, שיוצרת חוויה של אחדות וכולי. כך, שכל ההנאות הגשמיות שיש בעולם, הן בעצם מרדף אחרי הנאה רוחנית, שמסתתרת בכל דבר. ויש גם את ההנאה הרוחנית. שהיא קרובה יותר אל השורש של ההנאה. כי ההנאה בשורשה, נובעת מהחוויה שהכל אחד. שהיא נובעת, מההבנה של האדם שהכל אחד. והנאה רוחנית, היא, הנאה שנובעת אצל האדם מהתבוננות פנימית, שהיא מקרבת אותו להבנה ולחוויה שהכל אחד. ויש גם הנאה שנובעת מחוסר התבוננות, שהאדם מנסה להשתיק את השכל שלו. שגם זה סוג של התבוננות פנימית. שבה, חלק מהשכל של האדם, מנסה להתבונן על עצמו, מנקודת מבט של האין שכל. שגם זו התבוננות, שמובילה להבנה ולחוויה של אחדות. אלא, שגם הנאה רוחנית, גם היא הנאה גשמית. ולמה? כי כל ההנאות הרוחניות, הן הנאות של גוף. שהאדם אוחז בגוף ובצורה רעיונית כלשהי. כי הנאה רוחנית ואושר פנימי, הם כאשר האדם נאחז באיזה רעיון כלשהו. וזוהי בעצם הנאה גופנית. שהאדם נאחז בגוף ובצורה של אותו הרעיון. וגם התודעה, גם היא גוף. גוף של המהות של המציאות. וכל דבר ... התודעה שלו, נהנית מהנאה גופנית, של השגת צורה סופית, דהיינו, רעיון מוגדר, שבו נאחז האדם ומפיק ממנו הנאה. וכל הנאה שהאדם רודף אחריה, בין אם זו הנאה גשמית ובין אם זו הנאה רוחנית, הוא תמיד רודף אחרי הנאה גשמית של גוף מצומצם. כי הגוף, דהיינו, התודעה, רודפת אחרי גוף, דהיינו, אחרי צורה מוגדרת, שגורמת לאדם להרגיש טוב. ולכן, כל ההנאות שיש בעולם, הן הנאות ... המציאות ובגודל אין סופי. כי כאשר היש והאין הם אחד, אז הנפרדות והאחדות נכללות זו בזו, כישות אחת. ואז אין שום חיסרון בשום הנאה גשמית כלל. וכאשר האדם רודף אחרי הנאה רוחנית, הוא מנסה ליהנות מהמציאות בשורשה. אבל הוא יוצר נפרדות וסבל. כי הוא בעצם מגדיר אצל עצמו, שהגשמיות, היא נפרדת מהרוחניות. כי כאשר הכל אחד, אין שום הבדל בין גשמיות לבין רוחניות. ומי שמחפש הנאה רוחנית, הוא בעצם מרחיק את עצמו מההנאה הרוחנית האמיתית, שהיא ההבנה שאין הבדל בין גשמיות לבין רוחניות. ולכן, לפעמים האדם הרוחני חווה הארה רוחנית, דווקא כאשר הוא עוזב את העולם הרוחני, וחוזר ליהנות בעולם הגשמי. כי בשורשו, ההנאה מהצמצום של הגשמיות, היא עצמה השלמות. וכאשר האדם מתרחק מהרוחניות, הוא בעצם מתקרב אל השלמות, ... חזקה יותר. ולהיות תלוי רגשית בהנאה כלשהי, זהו חיסרון. ואין הנאה, שהיא טובה יותר או פחות. אלא, כל הנאה היא חיסרון, בין אם היא נראית כהנאה גשמית ובין אם היא נראית כהנאה רוחנית. כי הכל, זאת הנאה גשמית בלבד. כי כל הנאה היא מצומצמת, דהיינו, גוף וגשמיות. אלא, ששלמות ההנאה היא, כאשר האדם מבין שהכל אחד ממש. שאז, הצורה ומהותה הם אחד ממש. ואז האדם חווה את ...

... שחרור מסבל, טוב בלי רע, סבל ואושר, אושר וסבל, להשתחרר מהסבל, חוויה רוחנית, שינוי חוויה מורים רוחניים מדברים על לעשות דרך ולהגיע לשחרור מסבל. השאלה היא האם השחרור מסבל קיים ברמה של ...