ובו יתבאר גודל הטעות של האדם, שבגשמיות, הוא מחפש רופאים גשמיים, אבל על נפשו הוא לא מספיק חס.

כי כאשר האדם חולה בגופו, הוא הולך לרופא שירפא את גופו. והגוף הזה, הוא סוג של מכונה, שכל כמה שעות היא צריכה אכילה ושתייה, ובקלות היא מתקלקלת וכולי. והמכונה הזאת, שאיתה חי האדם את החיים ה"טובים" שלו, בסופו של דבר האדם עוזב אותה וממשיך לו לדרכו.

וכאשר האדם חולה ונשקפת סכנה לחייו, הוא עוזב את כל עיסוקיו, ומוכר את ביתו ואת כל רכושו, ועוזב את כל חבריו ומשפחתו, והולך ומחפש בכל העולם רופא שירפא אותו. כדי שבמקום שהגוף שלו ימות בעוד כמה חודשים או שנים, שהגוף שלו ימות, בעוד כמה עשרות שנים.

והאדם יודע מראש, שהגוף הולך לכיליון. והאדם משקיע כמעט את כל משאביו, כדי לתחזק את הגוף הזה, שבו הוא נמצא. והאדם שומר על הגוף הזה, כעל חייו ממש. למרות שהאדם יודע את האמת, שבסוף התהליך במוקדם או במאוחר, עליו לנטוש את גופו ולהמשיך הלאה וכולי.

ומי שיש לו שכר ישר, הוא מבין מיד, שכל הבעיות שיש לאדם בחיים בכל תחום שהוא, כולל בעיות בריאותיות בגופו, הן בעצם בעיות שקיימות בראשו ובנשמתו. כי הגוף עצמו, לא סובל בכלל לעולם. כי הוא לא יותר מאשר חתיכת בשר, שמבשלים ואוכלים אותה לארוחת צהריים. וכאשר הגוף נשרף וכיו"ב, מי שסובל, זאת התודעה של האדם, שהיא חווה את מה שקורה לגוף.

וכאשר האדם הולך לרופא וכיו"ב, זה לא עבור גופו, אלא עבור נשמתו. כי הבעיה, היא לעולם אינה בעיה חיצונית, אלא היא תמיד רק בעיה פנימית בלבד. כי האדם רע לו, לא בגלל שכואב לו, אלא בגלל שהוא לא רוצה את המציאות שכואב לו. והכאב, הוא רק צורה של המציאות, שהאדם לא רוצה אותה, בלי להבין, למה באמת הוא לא רוצה אותה?!

וכאשר כואב לאדם בגופו, רע לו, רק בגלל שבנשמתו הוא לא רוצה את הכאב הזה. וזה, תוך כדי זה שהוא עצמו כאלוהים, יוצר את גופו ואת הכאב, וגם את רצונו שלא ירצה את הכאב. כך שכל הבעיות שיש לאדם בכל תחום שהוא, ואפילו בעיות בריאות הגוף, הן בעצם בעיות נפשיות שיש לאדם, שהוא לא רוצה צורות מסוימות של המציאות.

ואין האדם מרגיש רע כלשהו, אא"כ הוא לא רוצה את המציאות באשר היא. כי מי שרוצה את המציאות באשר היא, לא רע לו לעולם. (ובחיצוניות של הנפרדות, גם החכם האמיתי הולך אל הרופא ואוכל ושותה, כדי לדאוג לבריאות גופו. אך בפנימיות מחשבתו, אצלו הכל אחד ממש, ואין שום שינוי כלשהו כלל. ולמה יש אצל החכם האמיתי, שינוי בין הפנימי לחיצוני? תשובה: כי הכל אחד וכולי).

ומי שמבין את הדבר הזה, עליו להתייחס אל הבעיות הנפשיות שלו, לפחות כמו שהטועים מתייחסים, אל בעיות הבריאות שלהם. שהם כ"כ דואגים לבריאות גופם, שמסב להם "אושר כ"כ עילאי", ושבכל מקרה הם יודעים שהם רק זמניים בו.

ובפועל זה אומר, שעל האדם לשים בראש סדר העדיפויות שלו, את עניין הבריאות הנפשית שלו. ועל האדם לחפש בכל העולם כולו, חכם אמיתי גדול ביותר, שירפא גם אותו. וככל שהאדם יודע ומבין טוב יותר, עד כמה הוא מסובך בתוך הכלא של הרצון שלו, כך עליו להבין, שהוא צריך למצוא...