וכאן אבאר, שיש שני סוגים של השפעה על המודעות של הלקוח. והסוג הראשון הוא, שבו אתה המוכר, משפיע בצורה גלויה על המודע של הלקוח. ויש גם את הסוג השני, שבו המוכר משפיע על המודעות של הלקוח, לא ברמת המודע, אלא ברמת התת מודע. כי יש את המודע ואת תת המודע. והמודע פירושו, הדברים שהאדם מודע אליהם. ותת המודע פירושו, הדברים שהאדם מודע אליהם, לא בצורה גלויה, אלא בצורה סמויה. דהיינו, רעיונות שנמצאים בתת ההכרה של האדם, גם בלי שהוא עצמו מודע אליהם בצורה גלויה.

וכאן אבאר, מה היתרונות ומה החסרונות שיש, בהשפעה על המודע או על תת המודע של הלקוח. כי יש יתרונות וחסרונות, גם כאשר משפיעים בהשפעה גלויה על המודעות של הלקוח. ויש גם יתרונות וחסרונות, כאשר משפיעים בהשפעה סמויה על תת המודע של הלקוח.

ולהשפיע בצורה גלויה על המודע של הלקוח, פירושו שבצורה גלויה ולא סמויה, גורמים ללקוח לשנות את דעתו, והלקוח מודע לכך שגרמו לו לשנות את דעתו. כגון לדוגמא שהלקוח לא רוצה לרכוש איזה מוצר, ובצורה גלויה הוא אומר שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר הזה, כגון לדוגמא בגלל שהוא טוען שאין לו צורך במוצר. ובמקרה כזה, השפעה על המודע של הלקוח, פירושה, שבצורה גלויה, המוכר משכנע את הלקוח, שהוא כן צריך את המוצר, עד שהלקוח מוכן לקבל את האפשרות שהוא כן צריך את המוצר. וזאת נקראת השפעה גלויה על המודעות של הלקוח.

והיתרונות של צורת השפעה כזאת, שבה הלקוח באופן מודע מבין שגרמו לו לשנות את העמדה שלו, הם שהלקוח בצורה ברורה, מודע לכך שהוא שינה את העמדה שלו. ז"א הלקוח יודע ברמת המודעות שלו, שהוא כרגע חושב שהמוצר כן מתאים לו. ואם משכנעים את המודעות הגלויה של הלקוח, בכך שהוא צריך את המוצר, אז ההיגיון אומר שהלקוח אכן ירכוש את המוצר, כי הוא מודע לכך שהוא חושב שהוא צריך את המוצר.

אבל, כאשר משכנעים את הלקוח בצורה גלויה, יש לכך גם חיסרון. כי זה נכון שמצד אחד הלקוח אכן מודע בצורה גלויה לכך שהוא חושב כרגע שהוא רוצה את המוצר. אבל מצד שני, הלקוח מודע לכך, שזה שהוא רוצה את המוצר כרגע, המחשבה הזאת, לא הגיעה "מתוכו", אלא היא הגיעה ממקום חיצוני לו, שזה בעצם המוכר ששכנע אותו בצורה גלויה.

וכאשר הלקוח מודע לכך שבעצם המחשבה שאומרת לו שהוא רוצה לקנות את המוצר, שהמחשבה הזאת הגיע ממקום חיצוני לו, אז ממילא זה יוצר תחושה של נפרדות וחוסר הזדהות, בין המחשבה הזאת, לבין הלקוח עצמו. כי ברגע שהלקוח מבין שהמחשבה הזאת לא באה ממנו, ושהמחשבה הזאת היא "לא שלו", אז ממילא הוא מטיל בה ספק, וזה עלול ליצור אצלו חוסר אמון, בינו לבין המחשבה שהוא רוצה לקנות את המוצר.

ולפעמים ישנם אפילו מצבים, שבהם הלקוח באמת צריך את המוצר. והלקוח בטעות חושב שהוא לא צריך את המוצר. ואח"כ אם משכנעים את הלקוח בצורה גלויה, שהוא כן צריך את המוצר. אז לפעמים בגלל שהלקוח זוכר שבהתחלה הוא לא רצה את המוצר, אז הוא מביע התנגדות לכך שהוא כן צריך את המוצר, למרות שהוא באמת צריך את המוצר.

והלקוח עלול להתנגד לכך שהוא צריך את המוצר, למרות שהוא מבין שהוא צריך אותו, כדי לשמור על האגו שלו. או משום שלא נוח לו להודות שהוא טועה. או משום שהוא רוצה לצאת צודק, ואם הוא אכן ישנה את דעתו בצורה גלויה, זה יכול לפגוע לו בתדמית של השיפוטיות שלו וכיו"ב.

כגון לדוגמא בחינוך ילדים. שלפעמים אומרים לילד לעשות משהו. והילד מבין שהוא צריך לעשות את הדבר. ולפעמים הוא מסרב לעשות את אותו הדבר, רק משום שאמרו לו לעשות את זה, ושהוא מרגיש שכאילו הדעה נכפתה עליו ללא בחירה חופשית שלו.

ולפעמים האדם מתנגד לדבר שהוא עצמו מבין שהוא נכון, רק משום שהוא מודע לכך שאותו רעיון, הגיע ממקור חיצוני לו, ושהוא מודע לכך שהוא משנה את דעתו. ולפעמים לא נוח לאדם לקבל את זה שהוא טעה, ושהוא משנה את דעתו. ואז הוא מתעקש לצאת צודק, ואז הוא עלול לסרב לרכוש את המוצר, רק משום שהוא מודע לכך שאותה המחשבה הגיע ממקור חיצוני לו.

ולשם כך, יש עוד שיטת השפעה על המודעות של הלקוח, שהיא השפעה סמויה. והשפעה סמויה על המודעות של הלקוח, פירושה, שכאשר הלקוח לדוגמא אומר שהוא לא צריך את המוצר הזה וכיו"ב, אז לא אומרים לו בצורה גלויה שהוא כן צריך את המוצר. אבל כן גורמים לו להבין מעצמו שהוא כן צריך את המוצר.

לדוגמא: על ידי זה שמסבירים לו פעם נוספת את היתרונות של המוצר, כאילו לא מתוך מטרה גלויה לשכנע אותו. ותוך כדי שמסבירים לו את היתרונות של המוצר, מדגישים לו דברים מסוימים, ושותלים לו מחשבות בתת המודע שלו, שיגרמו לו לרכוש את המוצר.

ולשתול מחשבות בתת המודע של הלקוח, ולשלוט בתת המודע של הלקוח, היתרון של זה הוא, שהדבר הזה גורם ללקוח לחשוב, שזה הוא עצמו שינה את דעתו שלו עצמו, מתוך בחירה חופשית ומתוך רצונו החופשי. ואז ללקוח יש הזדהות גדולה יותר, עם המחשבה החדשה שלו, שאומרת לו שהוא כן רוצה את המוצר.

כי לפעמים האדם מאמין לעצמו, יותר ממה שהוא מאמין לאנשים אחרים. וכאשר המחשבה שאומרת לו שהוא צריך לקנות את המוצר, כאשר הלקוח חושב שהמחשבה הזאת מגיעה מתוכו בצורה אוטנטית, בלי שהוא מבין שהמחשבה הזאת נשתלה אצלו על ידי המוכר, על ידי זה הוא מביע יותר אמון והזדהות עם אותה המחשבה.

וכמובן שיש גם מקרים הפוכים, כגון בחוסר בטחון עצמי של הלקוח וכיו"ב, שהוא דווקא יותר יאמין למחשבה, אם היא תגיע ממקור חיצוני לו. ובמקרים כאלו, הלקוח לא סומך על עצמו, והוא מעדיף שיגידו לו מה לעשות. וצריך בכל מקרה, להתאים את המסרים, לפי המצב של הלקוח באותו הרגע.

כך ששליטה בתת המודע של הלקוח, יש בה יתרונות כנ"ל. והעיקר שלה הוא, שהלקוח חושב, שהמחשבה שלו מגיעה ממנו ושהוא עצמו רוצה לרכוש את המוצר, ולא שמישהו אחר גורם לו לחשוב כך או אחרת, אלא שהוא עצמו חושב כך או אחרת. ואז הלקוח מביע יותר אמון, באותה המחשבה שאומרת לו לרכוש את המוצר.

אבל, כמובן שיש גם חיסרון בכך ששותלים מחשבות בתת המודע של הלקוח, באמצעות סוגסטיה וכיו"ב. והחיסרון הוא, שלפעמים הלקוח לא מבין כ"כ את המסרים ששותלים לו בתת המודע שלו. ולפעמים בגלל שהלקוח אמר בצורה גלויה שהוא לא רוצה לרכוש את המוצר, אז גם אם שותלים לו מסרים בתת המודע שלו, שהוא כן רוצה לרכוש את המוצר, אז לפעמים קשה מאוד ללקוח להעביר את המסרים האלו, מתת המודע שלו, אל רמת המודעות שלו.

כי לפעמים הלקוח יודע בצורה מודעת וגלויה, שהוא סירב לרכוש את המוצר. ולפעמים זה גורם לכך, שהלקוח מתעלם מהמסרים שיש בתת המודע שלו, שאומרים לו כן לרכוש את המוצר. כי קשה לו להבין שהוא בעצם שינה את דעתו, ושהוא צריך להחליף את המחשבה...