וכאן אבאר עוד נקודה חשובה בתהליך של יצירת הזדהות עם לקוח באופן פרטי ועם בן אדם אחר באופן כללי. ואבאר, מה עליך לא לעשות בטעות, שיכול לגרום לחוסר אמון בינך לבין הלקוח. ומדובר כאן על דבר, שכלפי חוץ נראה שעליך כן לעשות אותו, והוא נראה כצעד בונה אמון. אבל באמת הוא צעד של הפרת אמון, למרות שהוא נראה כבונה אמון.

והעניין הוא, שלפעמים האדם השני / הלקוח חושב בצורה כלשהי ברמת המודעות שלו. אבל בתת המודע שלו הוא לא באמת מאמין לעצמו, והוא מטיל ספק בדעה המוצהרת שלו. ובמקרים כאלו לדוגמא, אם תיצור הזדהות והסכמה עם הלקוח, על מה שהוא עצמו חושב ואומר באופן מודע, זה עלול ליצור חוסר אמון, בינך לבין הלקוח. משום שהוא עצמו לא מאמין לעצמו.

או במילים אחרות, לפעמים הבן אדם שאיתו אתה רוצה ליצור הזדהות, הוא עצמו בקונפליקט עם עצמו. קונפליקט שהוא עצמו לא תמיד מודע לו. לדוגמא, שהוא מצהיר משהו אבל בתת המודע שלו הוא חושב אחרת. ועליך לדעת, עם איזו דעה שלו להזדהות? + כמה להזדהות עם כל אחת מהדעות שלו? כי בפועל, בכל צורה שלא תזדהה איתו, הרי שבעצם אתה גם לא מזדהה איתו, כי אתה בעצם יוצר ריחוק ממנו. כי הוא חושב את שתי הדעות הסותרות, בלי שהוא עצמו מודע לכך.

ונסביר: באופן כללי, יצירת אמון נעשית, על ידי הסכמה בינך לבין הלקוח, בכמה שיותר דברים. ובאופן כללי, אם הלקוח חושב בצורה כלשהי, אז אם תסכים איתו, זה יצור אמון בינך לבינו. אבל לפעמים, ללקוח עצמו אין אמון בדעה של עצמו. והלקוח עצמו יש לו ספקות רציניים לגבי עצמו. ולפעמים הלקוח עצמו חושב אחרת, ממה שהוא אומר שהוא חושב. ובמקרה כזה לדוגמא, אם תסכים עם הלקוח, אז חוסר האמון של הלקוח כלפי עצמו, יכול לצאת כלפיך.

ובמקרים כאלו לדוגמא, דווקא אם לא תסכים עם הלקוח, זה דווקא יכול ליצור אמון עם הלקוח. כי הלקוח רואה, שאתה חושב את מה שהוא חושב בתת המודע שלו, ושהוא רק מפחד להודות שהוא חושב כך או אחרת. ובמקרים כאלו, דווקא חוסר הסכמה עם הלקוח, זה דווקא יכול ליצור אמון עם הלקוח.

וצריך לעשות את זה בזהירות ובחוכמה. דהיינו, אם תשלול את מה שהלקוח אומר באופן גלוי, בגלל שהלקוח עצמו לא מאמין לעצמו בתת המודע שלו, הרי שמצד אחד יצרת אמון עם תת המודע של הלקוח, אבל מצד שני יצרת חוסר אמון, עם המודע של הלקוח. ולכן צריך לדעת לעשות את זה בחוכמה. שמצד אחד אתה מראה ללקוח שאתה מסכים עם מה שהוא אומר באופן גלוי ומודע. ומצד שני אתה מראה לו שגם אתה בדיוק כמוהו, לא כ"כ שלם עם מה שאתה חושב, ואתה עצמך מבטא את מה שהלקוח חושב בתת המודע שלו. וזה יוצר אמון בינך לבין הלקוח.

וניתן דוגמא מתחום של מערכות יחסים. לדוגמא, בחורה שאומרת שהיא חושבת על עצמה שהיא נראית טוב. אבל בתת המודע שלה, היא עצמה לא מרוצית מאיך שהיא נראית, והיא עצמה חושבת שהיא צריכה לרדת במשקל כמה קילוגרמים. ובמקרה כזה לדוגמא, ברמת המודעות, הבחורה תעדיף שתגיד לה שהיא נראית טוב. אבל באמת בתת המודע של הבחורה, היא לא באמת חושבת שהיא נראית מושלמת, ואם תגיד לה שהיא נראית טוב, היא אומנם תחייך ותודה לך על המחמאה שנתת לה, אבל בלב שלה, בעצם נוצר סוג של חוסר אמון, בינך לבינה. כי היא עצמה חושבת אחרת, ממה שהיא אומרת שהיא חושבת.

ובמקרה כזה לדוגמא, הכי טוב, זה לומר את כל הצדדים. גם לומר לה שהיא מושלמת ונראית טוב. וגם אחרי כמה שניות, אפשר להוסיף, שהיא יכולה להיראות עוד יותר טוב, עם כמה פחות גרמים. כאשר בעצם אתה סוגר מעגל של אמון, בינך לבין הבחורה. וכמובן שמדובר על מקרה, שבו הבחורה עצמה חושבת את זה על עצמה, והיא רק מתביישת להודות, שזה מה שהיא חושבת על עצמה.

או לדוגמא אדם שמתבייש להודות שהוא לא מרוצה מהחיים שלו, והוא משדר שהוא מרוצה מאוד מהחיים שלו. ואם אתה תשדר לו שאתה חושב שיש לו חיים טובים, אז לכאורה יצרת הסכמה בינך לבינו. ואפילו פרגנת לו, שיש לו חיים טובים. אבל מאחר שהוא עצמו חושב שרע לו, אז למרות שכלפי חוץ, הוא ישדר שהוא מרוצה מכך שאתה חושב שיש לו חיים טובים, הרי שבתת המודע שלו הוא חושב, שכנראה אתה לא באמת מבין אותו. כי הוא עצמו חושב גם שיש לו חיים לא טובים. ולכן במקרה כזה, צריך בחוכמה לבטא את כל הצדדים השונים.

ויש גם מקרים הפוכים, שבהם לפעמים האדם יכעס עליך, אם תאמר לו את מה שהוא חושב על עצמו ומפחד לומר על עצמו. ואעפ"כ יצרת איתו אמון חזק, מאחר שהוא יודע את האמת, שאתה באמת צודק. ולמרות שכלפי חוץ יצרת איתו חוסר הסכמה, הרי באמת הוא מעריך אותך יותר, והוא חושב שאתה באמת מבין אותו, כי אתה בעצם אמרת לו את מה שהוא באמת חושב על עצמו, למרות שהוא עצמו מפחד להודות שהוא חושב את זה על עצמו...