וכאן אבאר עוד טריק ועוד דרך ושיטת שכנוע. ואבאר כיצד באפשרותך להחליש את הרעיון ואת הדעה של הצד הנגדי ושל היריב שלך, ולחזק את הדעה ואת הרעיון שלך.

והדרך להחליש רעיון כלשהו, היא על ידי זה שמדגישים ומבליטים את נקודות התורפה שלו, שהם החלקים הסובייקטיביים שיש ברעיון. והדרך לחזק רעיון כלשהו, היא על ידי חיזוק והדגשת הרעיונות האובייקטיביים, שיש באותו הרעיון.

ואסביר, כל רעיון בעולם וכל דעה בעולם, אפשר לחלק אותה לעובדות אובייקטיביות ולפירושים סובייקטיביים. ועובדות אובייקטיביות בהקשר הזה פירושו, החלקים של הרעיון שנתפשים כעובדות אובייקטיביות שכולם מסכימים עליהן / שקל יותר להסכים איתם ולהזדהות איתם. והפירושים הסובייקטיביים של הרעיון, בהקשר הזה פירוש, החלקים של הרעיון, שנתפשים כפירושים סובייקטיביים ואישיים בלבד, ושקשה יותר להסכים איתם / שלא כולם מסכימים איתם.

ומי שיתבונן היטב יראה, כי הרעיונות והדעות השונות, מורכבות גם מעובדות אובייקטיביות וגם מפירושים סובייקטיביים. ואנשים, הרבה יותר קל להם להזדהות וליצור הזדהות עם עובדה אובייקטיבית, מאשר להזדהות עם פירוש סובייקטיבי.

וזה בעצם אומר, שאם ברצונך להחליש רעיון כלשהו, עליך להעצים ולהדגיש את נקודות התורפה ואת נקודות החולשה שלו. שהן הפירושים הסובייקטיביים שיש באותו הרעיון. שזה בעצם אומר, שעליך לחפש איפה בתוך כל הרעיון שאתה רוצה לשלול אותו, איפה בתוכו יש חלקים שהם רק פירושים אישיים, ושלשומע הרבה יותר קל להבין שזה רק פירוש אישי וסובייקטיבי אך זה לא עובדה אובייקטיבית.

וכאשר אתה רוצה להחליש רעיון כלשהו, הדרך לכך היא על ידי זה שאתה מדגיש ומבליט את הפירושים הסובייקטיביים שיש בו, ועל ידי זה שאתה יוצר תחושה שכאילו כל הרעיון עצמו, הוא רק נקודת מבט סובייקטיבית בלבד. כי לקחת עובדה אובייקטיבית ולומר עליה שהיא רעיון סובייקטיבי בלבד, זאת כמובן בעיה. כי אנשים לא יקבלו את זה. ולכן אפשר לקחת את נקודות התורפה של הרעיון, שהוא הפירושים הסובייקטיביים, החלקים של הרעיון שיותר קל לשכנע שהם רק סובייקטיביים ופירושים אישיים בלבד. ועליך ליצור את הרושם, כאילו כל הרעיון כולו, הוא כולו רק סובייקטיבי ופירוש אישי בלבד.

וכאשר אתה לוקח רעיון כלשהו ורוצה להחליש אותו, אז עליך ליצור רצף של החלשות של אותו הרעיון. דהיינו, עליך ליצור רושם חזק מאוד אצל השומעים, שההתייחסות שלהם כלפי אותו הרעיון, תהיה כאילו זה רק רעיון סובייקטיבי בלבד, שהוא אינו מחוייב אלא רק אפשרי בלבד.

ז"א עליך לגרום לאותם השומעים, להרגיש תחושה של חוסר אמון, כלפי אותו הרעיון. ואת יצירת חוסר האמון כלפי אותו הרעיון, אפשר לעשות על ידי זה שאתה מדגיש ומעצים את החלקים של הרעיון, שבהם הכי קל לאנשים להטיל ספק. שאלו החלקים של הרעיון, שהם אינם עובדות אלא הם רק פירושים אישיים בלבד.

ויותר מזה, אם בטעות זה שהציג את הרעיון, בטעות או במזיד, לקח פירוש אישי שלו, והציג אותו כעובדה אובייקטיבית, עליך להדגיש ולהראות, כיצד נעשה כאן ניסיון לרמות את השומעים. וכיצד אותו מציג רעיון, רצה (= להפוך את האפשרי למחוייב) לרמות את השומעים. וזה כמובן כדי ליצור חוסר אמון של השומעים, כלפי אותו הרעיון.

וכמובן שגם כאן צריך לעשות את זה בחוכמה. כי אם תדגיש יותר מידי שחלק כלשהו של הרעיון הוא רק אישי וסובייקטיבי בלבד, הרי שבכך בעצם אתם גורם לשומע להתחיל לבדוק כל חלק של הרעיון, האם הוא עובדה אובייקטיבית או פירוש סובייקטיבי. ואז ממילא יכול להיות שהוא ישים לב יותר טוב, לעובדות האובייקטיביות, שאתה רוצה שהוא יתייחס אליהן כאל פירושים סובייקטיביים בלבד.

ועל ידי זה שנוצר אצל השומעים חוסר אמון כלפי אותו הרעיון, על ידי זה בד"כ הם נוטים לחשוב שכל הרעיון עצמו, הוא לא אמיתי ולא מחוייב, אלא הוא רק אפשרי בלבד כפירוש אישי ולא כעובדה אובייקטיבית.

וכמובן, שאת אותו הדבר בדיוק, יש לעשות בדיוק להפך, כדי לחזק רעיון כלשהו. שעליך לאתר בתוך הרעיון, את העובדות האובייקטיביות ואת החלקים שכולם קל להם להסכים עליהם. ועליך להדגיש ולהבליט את החלקים האלו, כדי ליצור אצל השומעים תחושת אמון, כלפי אותו הרעיון.

וגם כאן צריך לא להדגיש יותר מידי את זה שאתה מדבר על עובדות בפועל ולא רק על פירושים בלבד. כי זה יכול להתחיל לגרום לשומעים לבדוק כל דבר שאתה אומר, האם זה פירוש או עובדה בפועל.

דהיינו, אתה בהחלט כן יכול לומר "אני מדבר על עובדות שקרו" וכיו"ב, אבל אל תאמר "אני מדבר על עובדות, ולא על פירושים" וכיו"ב. כי ברגע שאתה אומר שאתה מדבר על עובדות, ולאחר מכן אתה מציג עובדות, אז לאחר מכן גם אם תציג פירושים אחרי העובדות / כחלק מהעובדות, אנשים יחשבו שאלו עובדות ולא פירושים.

אבל אם תאמר...