... וגשמיות - מדוע שלמות הרוחניות והגשמיות, הן אותו הדבר? מי שיתבונן בעניין יראה, כי רוחניות וחומריות נתפשות ... כי המציאות היא השלמות. והמציאות מכילה בתוכה גם את הרוחניות וגם את הגשמיות והחומריות. וכל זמן שהאדם לא מסוגל ליהנות מחומריות ומגשמיות באותה המידה בדיוק, הרי שהוא לא מספיק רוחני ולא מספיק גשמי. כי מי שהוא רוחני באמת, הוא זה שאצלו הכל רוחני. כי אם לא הכל רוחני אצל האדם, אז הוא כל הזמן מנסה לברוח מהגשמיות. אבל מי שהוא רוחני בשלמות, על ידי זה אצלו הכל רוחני. והוא מסוגל להפיק הנאה רוחנית צרופה, מפעולה גשמית חומרית וממשית בעולם הזה ממש. ומי שהוא רוחני באמת, אצלו ... אלא הוא רואה את הרוחניות שיש בכל דבר וכולי. וגם מי שהוא מגדיר את עצמו כגשמי, הרי שכל זמן שהוא לא מסוגל להפיק הנאה מדברים שאינם ממשיים ממש, הרי שהוא לא מספיק גשמי. כי מי שהוא גשמי וחומרי בשלמות, הרי שהוא "מגשים" כל דבר והופך כל דבר לגשמי. ומי שהוא גשמי באמת, הוא יודע להפיק הנאה גשמית ממשית, מכל דבר ודבר שיש בעולם, גם אם אי אפשר לגעת בו באמצעות החושים. ומי שהוא גשמי באמת, עליו להיות מסוגל לראות את הגשמיות שיש בכל דבר, ולהפוך כל דבר לממשי. כי הרי יש רק גשמיות, וכל הדברים הם גשמיים. ועל האדם הזה להיות יכול להפיק הנאה מכל דבר שהוא לא ממשי, כאילו הוא היה ממשי ממש. ונמצא אם כן, כי כל זמן שיש אצל האדם חילוק בין גשמיות לבין רוחניות, הרי שהאדם הזה הוא לא גשמי ולא רוחני. כי השלמות, היא כאשר אין אצל האדם הבדל בין גשמיות לבין רוחניות, בדיוק כפי שהמציאות עצמה מכילה בתוכה את הכל, ללא הבדל ...

... חומרית - איך להגיע להארה רוחנית, באמצעות רדיפה חומרית? כפי שכבר ביארתי, רוחניות אמיתית היא כאשר אין אצל האדם גשמיות, אלא הכל רוחני. וגשמיות אמיתית, גם היא כאשר אין אצל האדם רוחניות, כי הכל גשמי. דהיינו, שלמות הגשמיות והרוחניות, היא כאשר אין הבדל בין גשמיות לבין רוחניות. והנה, אצל רוב העולם יש הבדל בין גשמיות לבין רוחניות. ואצל האדם שני הדברים האלו נתפשים כדברים הפוכים. ומי שרוצה להיות רוחני, אז הוא מתרחק מהגשמיות. ומי שרוצה להיות גשמי, הוא מתרחק מהרוחניות. וכאן נסביר, כיצד יכול האדם להגיע להארה רוחנית אמיתית, דווקא באמצעות הגשמיות. ולא סתם גשמיות, אלא אפילו באמצעות המרדף אחרי הגשמיות. ונחדד, דווקא באמצעות המרדף אחרי הגשמיות. ואפשר לבאר גם את הצד ההפוך, כיצד להגיע להנאה גשמית וממשית, דווקא באמצעות רדיפה אחרי הרוחניות. אבל כאן נבאר כיצד להגיע להארה רוחנית, באמצעות המרדף אחרי הגשמיות. ומי שיתבונן בעניין יראה, שמה שהאדם באמת רוצה בסופו של דבר, זה להיות מאושר. ואפשר לקרוא לזה רוחניות או גשמיות, אבל בשורה התחתונה האדם רוצה להיות מאושר. ויש מי שחושב להשיג את האושר באמצעות הרוחניות, ויש מי שחושב להשיג את האושר באמצעות הגשמיות. והרוחניות / גשמיות, הן רק דרך להשגת האושר, שהוא תחושה פנימית של האדם. ואם נתבונן על עניין האושר של האדם, נראה שהוא כולו תלוי בדבר אחד, והוא הבנה. כי כאשר האדם מבין את ... את המציאות. והאדם יכול לרדוף אחרי רוחניות או גשמיות או אחרי כל הגדרה אחרת, אבל מה שהאדם באמת מחפש, זה את השקט הנפשי ואת הרוגע ואת האהבה העצמית לעצמו ולמציאות וכולי. ואם נתבונן על מהות העניין, נראה כי בעצם ... באמצעות כל דבר. ואפילו באמצעות דברים שנתפשים כגשמיים. כי לרדוף אחרי הכסף לדוגמא, או אחרי כל שטות אחרת, כלפי חוץ זה נראה כמשהו מאוד לא רוחני. אבל מצד האמת, גם אם הכסף לצורך הדוגמא הוא נראה כלא רוחני, הרי ... אך אף על פי כן, מי שלא מסוגל להבין תהליכים גשמיים וחומריים של כסף ושל שאר הדברים, הוא גם לא יהיה יכול להבין את המציאות, שכוללת בתוכה את התהליכים האלו. כי כדי להתעשר או כדי להצליח בכל תחום חומרי, לשם כך האדם צריך להבין לעומק, את מהות התהליך של ההתעשרות. וכיו"ב לגבי כל תחום חומרי אחר ולגבי כל תחום בכלל, שכדי להצליח בו, לשם כך האדם צריך להבין את התהליך בשלמות. וכל התהליכים שיש בעולם, הם חלק מתהליך אחר גדול יותר של המציאות. ומי שלא ... בכל תחום ותחום. ולמרות שנדמה לאדם שזה תחום חומרי וגשמי, והאדם מעדיף לפעמים לברוח ולהתעסק במשהו אחר רוחני יותר, הרי שכל זמן שהאדם לא מסוגל להתמודד עם תהליך גשמי וממשי, כיצד הוא חושב שהוא יהיה מסוגל להתמודד עם דבר מופשט ורוחני. כי הרבה יותר קל להשיג כסף, מאשר להיות מאושר. עובדה שיש יותר עשירים מאשר מאושרים. והרבה ... ביותר, שהיא האושר. וכדי שהאדם יצליח להשיג דברים חומריים, לשם כך עליו לגלות בעצמו את היכולות האישיות שלו ואת הפוטנציאל האישי שלו. כי לאדם יש המון פוטנציאל שלא ממומש עדיין ושעדיין לא בא לידי ביטוי. וכאשר האדם ...

... / רוחניות / גשמיות - האם אתה רוחני גם בשעת ... האדם כידוע. ואחת הבעיות של האנשים שמנסים להיות "רוחניים", היא בכך שהמחשבות ה"גשמיות" שלהם, רודפות אותם בתוך החלומות שלהם. כי אדם רוחני באמת, הוא זה שאין אצלו הבדל בין גשמיות לבין רוחניות. כי מי שהוא ... רוחנית שלמה ואין סופית, מכל דבר שיש בעולם. ואין אצלו הבדל בין רוחניות לבין גשמיות. וגם אדם גשמי באמת, הוא זה שהוא מפיק הנאה גשמית ושלמה, מכל דבר שיש בעולם, גם אם הוא לא ממשי וגשמי. כי גם מי שהוא לא רוחני, גם הוא מוגבל ביכולת שלו ליהנות מדברים לא חומריים ולא ממשיים. כי ככל שהאדם יותר גשמי, כך הוא צריך שהדברים יהיו יותר מוחשיים כדי שהוא יוכל להפיק מהם הנאה. והאדם החומרי, מוגבל ביכולת שלו ליהנות מדברים לא ממשיים. ואדם גשמי באמת, הוא זה שהוא מפיק הנאה ממשית ושלמה, מכל דבר שיש בעולם, גם אם הוא לא ממשי ולא חומרי. כך שרוחניות אמיתית וחומריות ... העניין הזה במקום אחר. וכאשר האדם "הרוחני" ישן וחולם את חלומותיו, הרי שהמחשבות הגשמיות שאותן הוא מדחיק ושמהן הוא ... אותו בתוך החלומות שלו. כי מי שהוא לא רוחני באמת, אז הוא רק מדחיק את הרצונות החומריים שלו. ולמרות שנדמה לפעמים לאדם שהוא "רוחני" ושאין לו רצונות "גשמיים", הרי שבפועל הוא מלא ... כאשר הם במצב של ערנות. ויש כאלו "רוחניים" שממש חוששים לישון, כדי שהמחשבות ה"גשמיות" שלהם, לא יציקו להם בשעת ... מעדיפים להיות ערים, כדי להיות יותר רוחניים. וכל הנ"ל נכון גם להפך. כי מי שהוא חומרי ורודף אחרי דברים ממשיים, גם ... שהאדם לא תמיד רואה את המחשבות האלו בצורה ברורה, הרי שהן שם. ולדוגמא: נניח אדם חומרני שכל היום רודף אחרי כסף ... הדבר שחסר לאדם. ומי שהוא רודף אחרי רוחניות, תמיד המחשבות על ההנאה ה"ממשית" של הגשמיות, היא תמיד תרדוף אותו. ולהפך, ...

... / חומרנות - מהן 2 הבעיות של אנשים שמנסים להיות רוחניים / חומריים? כפי שכבר ביארתי, שלמות הרוחניות היא כאשר האדם לא מחפש יותר את הרוחניות, מאחר שהוא מחובר אליה בשלמות מוחלטת בכל דבר. כי רק מי שהוא רעב, ... את הרוחניות, מאחר שהוא לא מכיר שום דבר שהוא לא רוחני. וכך גם להפך, כי שלמות החומריות, היא כאשר האדם לא צריך לחפש יותר הנאות גשמיות, מאחר שהכל נתפש בעיניו כדבר גשמי. כי מי שמגיע לחומריות אמיתית, הוא מפיק הנאה ממשית ושלמה מכל דבר שיש בעולם, והוא לא צריך לחפש דווקא דבר כלשהו כדי להפיק את ההנאה שלו. כי ... באותה המידה ממש. ויחד עם זאת, כל אדם בחייו שואף להגיע אל שלמות כלשהי. בין אם זו שלמות הרוחניות ובין אם זו שלמות החומרנות והגשמיות. וכאשר האדם מתקדם בדרכו אל השלמות בכל תחום, הוא נתקל תמיד ב 2 בעיות שיתבארו בהמשך. ובהתחלה נסביר את העניין, על הצד של האדם שמחפש את ... ברוחניות. והבעיה השנייה שבה האדם נתקל, היא שככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הוא פחות מסוגל מבחינה רגשית, להפיק הנאה מדברים גשמיים. ובכלל, ככל שהאדם מתקדם יותר ברוחניות, כך הדברים הגשמיים פחות מעניינים אותו, שגם זאת בעיה. ונסביר: הבעיה הראשונה היא, היכולת להתחדש. כי האדם כל הזמן מחפש דברים חדשים. וכאשר האדם מתקדם ברוחניות, ... שהבעיה הראשונה של מי שרודף אחרי רוחניות, היא בכך שהוא כל הזמן צריך להתחדש, וזה לא קל, בפרט כאשר מתקרבים אל הסוף. וכך הוא גם בגשמיות. כי ככל שהאדם רודף יותר אחרי הנאות ונהנתנות, כך גם הוא בכל פעם מנסה להתחדש. כי הדברים כבר פחות מרגשים אותו. ובהתחלה כאשר האדם מתחיל לגלות את הנאות החיים, אז גם הוא מרגיש סוג של הארה חומרית, כי הוא מגלה את הכיף שיש בהנאות החיים. אבל גם הוא צריך להתחדש. וגם לו קשה להתחדש. בדיוק כמו אדם רוחני שרודף אחרי רוחניות. וקיימת גם הבעיה ... רוצה התקדמות רוחנית. והאדם צריך למקד את כל המחשבה שלו, בדברים רוחניים. וחלק מעניין המיקוד הרוחני, הוא בכך שהאדם מתרחק מהדברים הגשמיים. דהיינו, כי מי שרוצה להגיע להארה רוחנית, בעיניו הוא מבין שהוא צריך להתרחק מהנאות העולם הזה. כי הנאות העולם, הן לא נתפשות עבורו כהנאה רוחנית אין סופית וכולי. וכדי להתקדם רוחנית, לשם כך האדם צריך להתרחק מהגשמיות. וככל שהאדם מתרחק יותר מהגשמיות, כך הוא נהנה יותר מהאור של הרוחניות. כי ככל שהאדם מתרחק יותר מהגשמיות, כך הרוחניות מאירה בו יותר, וכך הוא מתחבר יותר לצד הרוחני שבו. והדבר הזה, יש לו גם יתרון. שהוא מאפשר לאדם להתקרב אל הרוחניות שבו. אבל מהצד השני, הדבר הזה גורם לאדם שהוא פחות יהיה מסוגל ליהנות מדברים אחרים. כי בעולם שלנו יש גם גשמיות וגם רוחניות. וכאשר האדם מתקרב אל הרוחניות, הוא מגביל את עצמו מלהתחבר רגשית לדברים גשמיים. וככל שהאדם רודף יותר אחרי רוחניות, כך הוא מונע מעצמו את היכולת ליהנות משאר הדברים שיש בעולם. כי העולם שלנו הוא אין סופי. ויש בו אין סוף אפשרויות להפיק ממנו הנאה מושלמת. רוחנית וגשמית כאחד, בצורה מושלמת. אבל כאשר האדם לא יודע איך להפיק הנאה רוחנית אין סופית, מכל דבר שיש בעולם, אז הוא מנסה להתחבר לצד הרוחני שבו. וכאשר האדם מנסה להתחבר לצד הרוחני, אז הוא מתרחק מהצד הגשמי שבו. ועל ידי זה הוא לא מסוגל ליהנות או להתעניין או להתחבר לדברים גשמיים אחרים. והדבר הזה הוא מגבלה. כי האדם מפסיק להתעניין בדברים אחרים. והדבר הזה מגביל את האדם ואת היכולת שלו לאהוב וליהנות. וכך הוא גם אצל האדם החומרי. שככל שהוא רודף יותר אחרי החומרנות, כך הוא צריך למקד את עצמו יותר בחומרנות. וכך היכולת שלו להפיק הנאה גם מדברים יותר מופשטים, היא הולכת ... והוא שעל האדם להבין, שהשלמות נמצאת בכל דבר. והשלמות הרוחנית, היא היכולת להפיק הנאה רוחנית מושלמת, מכל דבר שיש בעולם. ושלמות הגשמיות, היא כאשר האדם מסוגל להפיק הנאה ממשית, מכל דבר שיש בעולם. כך שבשלב הראשון, על האדם להבין, שמה שהוא באמת מחפש, זה לא להתרחק מהגשמיות ולהתקרב אל הרוחניות, אלא מה שהוא באמת מחפש, זה להתקרב אל הרוחניות שיש בתוך הגשמיות. וכיו"ב להפך, גם הנהנתן, מה שהוא באמת מחפש, זה להתקרב אל ההנאה החומרית, שיש בתוך הדברים שאינם חומריים. כך שבשלב הראשון על האדם להבין, שהוא לא מנסה לברוח מהצד השני, אלא הוא מנסה בעצם להתחבר לצד השני. וכאשר האדם רודף אחרי רוחניות, הרי שהוא בעצם רודף אחרי היכולת להפיק הנאה רוחנית מדברים גשמיים. כך שמי שרודף אחרי רוחניות, הוא בעצם רודף אחרי שלמות הגשמיות. כי הוא רוצה להיות מסוגל להפיק הנאה רוחנית שלמה, מכל דבר גשמי. וגם להפך, מי שרודף אחרי גשמיות, הוא בעצם רודף אחרי רוחניות. כי הוא רודף אחרי היכולת להפיק הנאה גשמית, מכל דבר שיש בעולם, דהיינו, גם מדברים רוחניים. כי האדם הגשמי, מוגבל ביכולת שלו ליהנות מדברים מופשטים ולא חומריים. וכאשר הוא משפר את היכולת שלו להפיק הנאה

... רוחנית - שבאה לידי ביטוי בהתפתחות גשמית. הכיצד? כפי שכבר ביארתי, באפשרותו של האדם להגיע להארה רוחנית, שהיא השלמות העצמית של האדם, גם באמצעות רדיפה אחרי הגשמיות. ובתנאי שהאדם יעשה את הרדיפה שלו בשלמות. כי השלמות נמצאת בכל ... שהוא רוחני בשלמות, הרוחניות שלו באה לידי ביטוי בכך, שהוא מצליח להפיק הנאה רוחנית אין סופית ושלמה, מכל דבר ודבר שיש בעולם, גם מדברים גשמיים שלא נראה שיש בהם משהו רוחני. ונסכם את העניין ונאמר, כי ...

... החיים / רוחניות / גשמיות / חיפוש רוחני - מהו משחק החיים? איך להתייחס אל החיים כמשחק? ובו יתבאר העניין של משחק החיים - מהו משחק החיים? איך להתייחס אל החיים כמשחק? ועוד. ומי שיתבונן על ... כל מה שיש לחיים להציע. כי בעולם שלנו, יש אין סוף של הנאות שונות. ומי שהוא לא מייחס לחיים הגשמיים והרגילים כל משמעות, הרי שהוא לא מאפשר לעצמו להשתתף במשחק החיים וליהנות ממנו. ויש גם את הצד השני של המטבע, שבו האדם מייחס יותר מידי משמעות לדברים החולפים של ... משהו אחר עם יותר משמעות ממנו. וכאשר האדם הופך להיות "רוחני", והוא מפסיק להתעניין בדברים ה"גשמיים", על ידי זה בכל פעם האדם מגלה משהו רוחני חדש גדול יותר, והרוחניות הקודמת שלו נראית לו כדבר מטופש וגשמי. וכך האדם מתקדם ומתקדם, עד שבסוף הוא מגיע לנקודה, שבעיניו הכל מטופש לגמרי, והוא כבר לא יכול יותר להפיק הנאה משום דבר. ואומנם הוא לא סובל משום דבר באופן ישיר, אבל ... שהכל נראה בעיניו כ"גשמי". כי כאשר האדם מתחיל להתקדם ברוחניות, אז בכל פעם הוא מוותר על הנאה גשמית כלשהי, אבל הוא מגלה הנאה רוחנית חדשה, שממנה הוא שואב את ההנאה שלו. אבל לתהליך הזה יש סוף. כי בסוף, הכל נראה כגשמי, ואין יותר הנאות רוחניות חדשות. וכאשר האדם מגיע למצב הזה, שבו הוא רואה את הכל כגשמי, והוא כבר לא מסוגל יותר, לגלות עניין בשום דבר שיש בעולם, מה שקורה אז, זה שאם האדם ממשיך להיות עוד קצת רוחני, יותר ממה שהוא, על ידי זה הוא פתאום מגלה, שכל הגשמיות שהוא התרחק ממנה, היא בכלל אין סוף של רוחניות. וכאשר אצל האדם בתוך התודעה שלו, הרוחניות והגשמיות מתחברות בשלמות, אז הוא יכול ליהנות מעולם המשחקים וממשחק החיים כמו שאפשר ליהנות ממנו. ויש גם את הצד ההפוך, שבו האדם רודף אחרי הגשמיות ומייחס יותר מידי משמעות לכל הדברים ה"גשמיים" של החיים. וכאשר האדם מסתכל רק על החיצוניות של הדברים בלבד ומייחס לענייני החיים יותר מידי משמעות, על ידי זה האדם בכל פעם מגלה הנאות חדשות של החיים. כי כאשר האדם הולך אחרי התאוות הגשמיות שלו, על ידי זה בכל פעם הוא מגלה הנאות גשמיות חדשות, שמהן הוא יכול ליהנות, בדיוק כמו שהאדם הרוחני, מגלה בכל פעם הנאות רוחניות חדשות כנ"ל. אבל גם לתהליך הזה יש סוף. כי בסוף האדם מגיע לנקודה שבה הוא לא מצליח ... הזה, אם האדם יתבונן היטב ויחפש היטב את הטוב שיש בכל דבר, כדי להיות מסוגל ליהנות מכל דבר גשמי שיש בחיים, על ידי זה בסופו של דבר האדם יגלה את אין סוף הרוחניות שנמצאת בתוך הגשמיות. דהיינו, שהאדם ימצא הנאה רוחנית אין סופית, בתוך כל דבר ודבר שיש בעולם. ואז האדם יוכל להתחיל ליהנות ממשחק החיים באמת. כך שבכל אחת מהדרכים שבה האדם הולך, אם הוא ...

... הנאה גשמית בגלל חיפוש רוחני - מה לעשות? מה עושים, כאשר החיפוש ברוחניות מוריד מההנאות הגשמיות? חוסר היכולת להפיק הנאה, נגרמת לשני הצדדים. מחפשי הרוחניות לא נהנים מהגשמיות, ומחפשי הגשמיות לא נהנים מהדברים הרוחניים. והנה הכל תלוי בהתעניינות של האדם. וכדי שהאדם יצליח ברוחניות עליו להיכנס לשם עם המחשבה שלו, ולרצות ולהביע התעניינות בכך. וממילא יש לו פחות התעניינות בדברים גשמיים. וכדי שהאדם יצליח להתבונן בדברים הדקים שברוחניות, הרי שעליו להשקיע את כל המחשבה והרצון והאנרגיה בעניין הרוחני, בשאלות של מה התכלית בחיים - למשל - ממילא שאר הדברים לא ... דבר היה מעניין אותך, הרי שהחיפוש והמיקוד הרוחני אינו שלם. והאדם צריך לבחור: מה חשוב יותר בחיים? ליהנות כרגע או למצוא הנאה אמיתית. כי כל הנאה גשמית, גם תוך כדי הנאה עצמה, אינה מעניקה שביעות רצון מלאה. תמיד האדם מרגיש חוסר, ומיד הדבר שחסר לו מתחיל לגדול והאדם מרגיש רע. ומי שבאמת רוצה ליהנות בחיים, עליו לחפש הנאה אמיתית. הנאה אמיתית, היא שהאדם נהנה מכל דבר ודבר בחיים בהנאה אמיתית. ומתי זה קורה? הוא אמור להגיע למצב שבדבר הגשמי נהנה כמו מהרוחני וכן להפך. וזה קורה כאשר אין הבדל בין הגשמיות לרוחניות. אם האדם למשל הולך על ההנאות הגשמיות, אזי עליו להביא עצמו שייהנה מכל דבר ודבר עד הסוף. או שנניח שירצה ליהנות מהרוחניות, אז שילך עד הסוף. כי כאשר הולכים עד הקצה, שם מגיעים לחיבור של הגשמיות והרוחניות. כי יש דבר שפעם הוא בא לידי ביטוי בצורה רוחנית ופעם הוא בא לידי ביטוי באופן גשמי. וכאשר האדם מגלה את החיבור בין הגשמיות לרוחניות, אזי הוא מבין שאין הבדל ביניהם ושהגשמיות לא באה על חשבון הרוחניות וכן להפך. הדרך להגיע לזה היא על ידי הגעה עד הקצה. ואז תבין שהכל אחד, ואז תפיק הנאה מלאה גם מהגשמיות וגם מהרוחניות, כי זה מגיע להשתוות, או אז הוא חווה הנאה שלמה ואמיתית, מכל דבר ודבר בחיים בין הגשמי ובין הרוחני כי בשורש הכל אחד. ...

... גשמיים ורופאים רוחניים - לחפש את הרופא הטוב ביותר בעולם ובו יתבאר גודל הטעות של האדם, שבגשמיות, הוא מחפש רופאים גשמיים, אבל על נפשו הוא לא מספיק חס. כי כאשר ...

... - שורש ההנאה, איך נוצרת הנאה? במה תלויה הנאה? איך ליהנות בשלמות? הנאה גשמית / הנאה רוחנית / ההנאה של החכם האמיתי ובו יתבאר עניין ההנאות של האדם בחיים. ואיך ליהנות בשלמות? והעניין ... זה מה שחסר לו. ותחושת החסר של האדם, היא הרצון של האדם. וכאשר הרצון של האדם מתמלא, אז מתמלא אצלו חסרונו, ועל ידי זה נוצרת הנאה. והנה, בעיני העולם, יש הנאה גשמית ויש הנאה רוחנית. כי בעיני העולם, יש אושר פנימי ויש אושר חיצוני. ואושר חיצוני הוא, כאשר האדם מאושר ושמח, ... בית. שהבית הוא חיצוני לאדם, והאדם שמח מכך שיש לו בית, שהוא חיצוני לו. וזהו אושר חיצוני. וכאשר האדם נהנה ומפיק הנאה מדברים שהם חיצוניים לו, זאת נקראת הנאה גשמית. ויש גם אושר פנימי. שהוא כאשר האדם חווה אושר, שאינו תלוי בצורה החיצונית של המציאות. כגון לדוגמא, כאשר ... שונים, מי ברא את הרצון של אלוהים וכולי). וע"פ הנ"ל, לכאורה ניתן להבין, כי מי שהוא חכם אמיתי, שהוא נהנה משורש ההנאה של המציאות, ראוי לו שלא ייהנה מהנאות גשמיות. כי אם האדם טוב לו באמת מבפנים, בלי להיות תלוי בצורה חיצונית כלשהי, אז לכאורה נראה, שהוא לא יכול להפיק שום הנאה גשמית ולא יכול ליהנות משום הנאה גשמית. כי ההנאה, היא רק כאשר יש חיסרון. כי האדם, לא נהנה מכך שהוא משיג איזה דבר שלא חסר לו. וההנאה היא, רק כאשר נשלם החיסרון. ואם האדם הוא חכם אמיתי, אז אין לו שום חיסרון. וא"כ, לכאורה נראה, שחכם אמיתי לא יכול ליהנות משום דבר. בין אם זה דבר רוחני ובין אם זה דבר גשמי. ובעיני העולם, נדמה להם, שמי שרודף אחרי הנאה גשמית, כנראה שהוא לא אדם רוחני. ומי שלא רודף אחרי הנאה גשמית, אלא רק אחרי אושר פנימי, אז כנראה שהוא אדם רוחני, או כזה שרוצה להיות רוחני וכולי. והכל ע"פ ההיגיון הנ"ל. והאמת היא, שאין שום הבדל בין הנאה גשמית להנאה רוחנית. כי כל הנאה, היא גשמית, וכל הנאה, היא רוחנית, וכל הנאה, היא סבל, וכל סבל, הוא הנאה. והכוונה היא, שמצד האמת, כל ההנאות שיש בעולם, ... המציאות הייתה עוד יותר טובה. דהיינו, שהאדם תמיד רוצה את הטוב יותר, משום, שתמיד יש טוב יותר, כי בשום דבר שיש בעולם אין בו שלמות. וכאשר האדם נהנה מאיזה דבר גשמי, תמיד ולעולם, כל הנאה שהיא, גם כזו שנראית כהנאה גשמית, כל הנאה שהיא, היא הנאה רוחנית. כגון לדוגמא שהאדם נהנה מאכילה ושתייה וכיו"ב, שאז האדם לא נהנה מעצם האכילה ... חווית האחדות עם המציאות. וכאשר האדם מרגיש שחסר לו איזה משהו בחייו, שהוא לא מצליח למלא אותו, על ידי זה הוא מנסה להשיג את חוויית המילוי, באמצעות האכילה הגשמית, שהיא מספקת לאדם חווית שובע גשמי וממשי עבור האדם. אא"כ האדם לא מוכן להסתפק בחוויית השובע הגשמי, והאדם לא מוכן להסתפק בתחליף שאינו אמיתי, שאז האדם לא מתמכר לאכילה, גם כאשר חסר לו איזה דבר אחר. וכל שכן, ... ויש טעם אחד, שהוא מזכיר לאדם חוויה טובה כלשהי, ויש טעם אחר שמזכיר לאדם חוויה אחרת שלילית כלשהי. והאדם נהנה מהחוויה הרגשית, שהוא מקבל באמצעות האכילה הגשמית. ולפעמים, האדם נהנה יותר מהאוכל, כאשר הוא מוגש לו בצורה יפה ונאה, כי אז, בנוסף לחוויית האוכל, מצטרפות לשם ... הזאת, מלובשת בכל ההנאות שיש בעולם, ובכל הנאה, היא מלובשת בעוצמה אחרת ובצורה אחרת, עבור כל אדם בכל זמן ובכל מקום וכולי. ונמצא אם כן, כי אין בעולם שום הנאה גשמית כלל, כי הכל זאת הנאה רוחנית בלבד. שהאדם נהנה תמיד, מכך שהתודעה שלו, חווה השלמת חיסרון. בין אם זה באמצעות חוויה גשמית של שלמות חיסרון, כגון אכילה. שאז חווית השובע, מזכירה לאדם באופן אסוציאטיבי, את חווית השובע ושלמות הרצון ... כגוף ללא נשמה, אם אין לאדם את החוויה של מילוי החיסרון שמלובשת באותו הדבר. והרצון של האדם לחוות שלמות, הוא זה שיוצר אצל האדם את ההנאה, כאשר הוא משיג דבר גשמי כלשהו. וכאשר האדם רודף אחרי העולם כדי להשיג הנאה גשמית, הוא בעצם מנסה להשיג הנאה רוחנית, שמלובשת אצלו באותו הדבר הגשמי. כגון לדוגמא, אדם שרודף אחרי הכסף, שהוא רודף אחרי החוויה הרוחנית האלוהית, שהוא מקבל אותה, כאשר הוא משיג את ... תמיד, בכל דבר בעולם, בעומק תת המודע שלו. וברובד חיצוני יותר, האדם לא יודע איך להשיג את ההנאה הזאת באופן ישיר, ואז האדם מחפש להשיג את ההנאה הזאת, דרך הנאה גשמית. שהיא, בצורה אסוציאטיבית, גורמת לתת המודע של האדם, להבין טוב יותר שהכל אחד. ועל ידי זה האדם מתחבר לחוויית ... ידי ההתבוננות של תת המודע של האדם, במציאות החיצונית, שעל ידי זה נוצרת התבוננות פנימית, שיוצרת הבנה של אחדות, שיוצרת חוויה של אחדות וכולי. כך, שכל ההנאות הגשמיות שיש בעולם, הן בעצם מרדף אחרי הנאה רוחנית, שמסתתרת בכל דבר. ויש גם את ההנאה הרוחנית. שהיא קרובה יותר אל ... שבה, חלק מהשכל של האדם, מנסה להתבונן על עצמו, מנקודת מבט של האין שכל. שגם זו התבוננות, שמובילה להבנה ולחוויה של אחדות. אלא, שגם הנאה רוחנית, גם היא הנאה גשמית. ולמה? כי כל ההנאות הרוחניות, הן הנאות של גוף. שהאדם אוחז בגוף ובצורה רעיונית כלשהי. כי הנאה רוחנית ואושר ... דהיינו, התודעה שלו, נהנית מהנאה גופנית, של השגת צורה סופית, דהיינו, רעיון מוגדר, שבו נאחז האדם ומפיק ממנו הנאה. וכל הנאה שהאדם רודף אחריה, בין אם זו הנאה גשמית ובין אם זו הנאה רוחנית, הוא תמיד רודף אחרי הנאה גשמית של גוף מצומצם. כי הגוף, דהיינו, התודעה, רודפת אחרי גוף, דהיינו, אחרי צורה מוגדרת, שגורמת לאדם להרגיש טוב. ולכן, כל ההנאות שיש בעולם, הן הנאות גשמיות, שאינן ההנאה בשורשה, שבה אין שום גוף כלל. כי בשורש, הכל אחד ממש (וגם זה עצמו גוף, אלא שהוא גוף שלם ... דהיינו, שאין דבר כזה אחדות, כי הנפרדות היא בעצמה אחדות, כך האדם קרוב יותר אל ההנאה בשורשה. ויש אנשים רוחניים, שמאסו בחיי הרוחניות, והם חוזרים לעולם הגשמי ונהנים ממנו בהנאה גדולה. משום, שבשלמות ההנאה, האפשרי (אפשרי המציאות) נכלל במחוייב (מחוייב המציאות). ... ומצומצם, הופך להיות מחוייב המציאות ובגודל אין סופי. כי כאשר היש והאין הם אחד, אז הנפרדות והאחדות נכללות זו בזו, כישות אחת. ואז אין שום חיסרון בשום הנאה גשמית כלל. וכאשר האדם רודף אחרי הנאה רוחנית, הוא מנסה ליהנות מהמציאות בשורשה. אבל הוא יוצר נפרדות וסבל. כי הוא ...