כפי שכבר ביארתי, כל אדם בעולם הוא עצמו סוג של מנהיג. כי כל אדם מנהיג אחריו מישהו כלשהו. וגם אם האדם לא מנהיג אחריו אף אחד, הרי שהאדם מנהיג את עצמו. והאדם יש לו מנהיגות כלפי עצמו. והאדם הוא המלך שמנהל את עצמו וכולי.

ואם נתבונן נראה, כי כל אדם הוא גם מונהג. כי לכל אדם יש מנהיג. וכל אדם מושפע מדעות של אחרים. שגם זה סוג של מנהיגות. שהאדם מונהג אחרי דעתם של בני אדם אחרים. וגם מי שהוא חי במקום בודד, גם הוא מונהג על ידי הדברים שהוא רואה ושומע. כי האדם לומד מכל דבר. והאדם מונהג על ידי הדברים שהוא רואה ושומע.

וכל אדם בעולם, הוא מקורב למנהיג כלשהו. כי מאחר שהאדם מנהיג את עצמו, הרי שהוא מקורב למנהיג כלשהו, שזה הוא עצמו. ואף על פי שהאדם מנהיג את עצמו, הרי שבפועל רוב בני האדם בעולם, כן הולכים אחרי מנהיגים כלשהם. וכל אדם בצורה כזו או אחרת, הוא מושפע ממישהו או ממשהו שהוא חיצוני לו. וא"כ הדבר הזה מנהיג אותו.

והשאלה הנשאלת היא, אחרי איזה מנהיג מומלץ ללכת? ואיך יכול האדם לדעת האם הוא הולך אחרי מנהיג שהוא ראוי להנהיג, או שהוא הולך אחרי מנהיג שאפילו את עצמו לא יודע להנהיג?

כי לפעמים האדם הולך כעיוור באפילה, אחרי עיוור אחר שהולך באפילה. והעיוור הראשון שמוביל את האנשים העיוורים שאחריו, הוא יש לו את החוצפה / טיפשות / תמימות, לחשוב שהוא יודע את הדרך. למרות שהוא בכלל עיוור, ולא רק שהוא לא יודע את הדרך, הרי שהוא אפילו לא יודע להיכן הוא רוצה להגיע. אבל אעפ"כ הוא מוביל אחריו אנשים אחרים.

ויש כאלו שהם מובלים אחרי כל מיני מנהיגים שונים, שהם עצמם אין להם מושג איך להוביל את עצמם. אבל מסיבות שונות שלא נכנס אליהן כאן, מסיבות שונות, הם כן חושבים שהם ראויים להנהיג. ובני אדם טועים והולכים אחריהם כעיוורים שהולכים אחרי אדם עיוור משוגע, שהוא חושב שהוא רואה. ובמקום שהוא יבין שהוא לא יודע את דרכו, הוא מוביל אחריו אחרים.

ולפעמים השקר כ"כ גדול, ולפעמים המשוגע הוא כ"כ גדול, עד שהוא אומר את השטויות שלו בצורה שנראית מאוד חכמה, והוא גורם לאנשים להאמין בו, למרות שהוא משקר. כי לפעמים השקר כ"כ גדול, עד שהוא נראה כמו אמת. וכאשר המנהיג שאינו ראוי, כאשר הוא חי בשקר גדול מאוד, על ידי זה הוא נדמה לדבר אמיתי, והוא גורם לאנשים אחרים לטעות בו.

ומי שרוצה לדעת את האמת, אחרי איזה מנהיג ללכת ואיך אפשר לדעת איזה מנהיג ראוי להנהיג וללכת אחריו, הרי שהאמת היא, שהאדם לא יכול לדעת, כל זמן שהוא עצמו לא מושלם. ולמרות שכאן נסביר איך אפשר להגיע אל האמת, למרות כל הבלבול שיש בעניין, הרי שמצד האמת על האדם להבין, שכל זמן שהוא לא מגיע לשלמות האישית של עצמו, הרי שהוא עדיין לא יודע להבדיל בין מנהיג אמיתי למנהיג שקרי.

ומי שהוא מגיע לשלמות האישית של עצמו, הוא רואה ויודע כיצד השורש של המציאות, כיצד הוא בא לידי ביטוי בכל דבר. והוא יודע לזהות את המנהיגים הראויים ואת המנהיגים שאינם ראויים להנהיג. על ידי זה שהוא רואה ומבין עד כמה המנהיג רחוק או קרוב אל שורש האמת והטוב של המציאות.

אבל, כל זמן שהאדם עצמו עוד לא יודע מה יש בסוף הדרך, וכל זמן שהאדם עדיין לא רואה את התמונה המלאה, הרי שהוא יכול רק לשער השערות ולהניח הנחות כלשהן, לגבי הדרך הנכונה שעליו ללכת בה. אך הוא לא יכול לדעת בוודאות האם הוא הולך אחרי מנהיג ראוי או לא.

ויש כאלו שקשה להם לחיות עם המחשבה שהם הולכים ונאחזים במנהיג שאינו ראוי. כי הם לא מסוגלים מבחינה רגשית לחשוב שאולי הם טועים. כי גם לטעות צריך לדעת. ולא כל אחד יודע לחיות במצב של טעות. ויש כאלו שקשה להם לחשוב שהם טועים בדרכם. ולכן הם נאחזים במחשבה שלהם, שהמנהיג שלהם הוא חכם אמיתי וכיו"ב. למרות שבאמת צריך לחקור מי יותר מסכן, האם המנהיג שלהם או הם שהולכים אחריו.

אך מי שמחפש את האמת, עליו להבין את הדבר הפשוט ביותר, והוא, שכל זמן שהאדם לא רואה את כל התמונה המלאה, הרי שהוא יכול להמשיך לצעוד בדרך שלו, והרי שהוא צריך להניח הנחות יסוד כלשהן כדי להתקדם לנקודה כלשהי. אך עדיין הוא לא יכול לדעת מיהו מנהיג אמיתי ומי לא.

ומצד האמת, כל זמן שהאדם עוד לא יכול להנהיג את עצמו בשלמות, דהיינו, כל זמן שהאדם עצמו לא הצליח להוביל את עצמו אל השלמות, אז כיצד ומדוע נדמה לאדם שהוא יכול לזהות מיהו מנהיג אמיתי, ומי ראוי להנהיג, ומה ראוי לעשות?!

כי לפעמים נדמה לאדם שהם בדרך לגן עדן, אבל הוא בדרך אל הגהנום. וכפי שנאמר, הדרך אל הגהנום רצופה בכוונות טובות. ולפעמים נדמה לאדם שהוא מתקרב, אבל הוא מתרחק ולהפך. ורק מי שהגיע לסוף הדרך, ורק מי שיודע מה יש בסוף הדרך, רק הוא יכול לדעת מי קרוב ומי רחוק ועד כמה.

ונמצא אם כן, כי הדבר הראשון שהאדם צריך להבין, זה שהוא רק יכול להעריך ולשער מה נכון ומה לא. וכפי שאכן צריך לעשות בפועל כדי להתקדם לנקודה כלשהי. אך על האדם להבין, שכל זמן שהוא לא יודע את הכל, הרי שהוא לא יכול עדיין להבדיל בין מנהיג אמיתי וראוי לבין מנהיג שקרי.

וכיצד ידע האדם באיזו דרך ללכת ואחרי מי ללכת? ומה יעשה האדם עד שהוא יגיע לנקודה שבה הוא יראה את התמונה המלאה. ומה יעשה האדם עד אז?

והדרך הטובה ביותר לצאת מכל הספקות, היא על ידי זה שהאדם הולך אחרי נקודת הוודאות היחסית שיש לו. כי גם מי שהוא טועה במחשבתו, הרי שגם מבחינתו יש משהו שהוא נכון יותר ונכון פחות. וגם מי שחי בצורה מוטעית, גם הוא יש לו את סולם הערכים שלו, גם אם הוא שגוי.

וכדי להגיע אל האמת המלאה, על האדם פשוט ללכת אחרי האמת שהוא לפי הבנתו מבין שהוא צריך ללכת אחריה. ועל ידי זה שהאדם הולך אחרי האמת, על ידי זה בסופו של דבר הוא מגיע אל האמת האחת, שהיא התמונה המלאה וכולי.

ואחרי כל הנ"ל, ניתן נקודה למחשבה, והיא, כי כדי להתקרב אל האמת, לשם כך על האדם לחשוב על התכלית. כי לכל מטרה יש מטרה. ולכל המטרות של האדם, יש מטרה אחרת שהוא מנסה להשיג אותה. וכל הרצונות של האדם, כולם נובעים מרצון אחד. והרצון של האדם, הוא להיות מאושר.

ועל האדם פשוט לחפש את הדרך להתקרב אל האושר. ועל האדם לנסות להתקרב למנהיג כזה שמאפשר לו להיות מאושר.

אלא, שיש לאדם טעות מאוד בסיסית לגבי ההבנה שלו את האושר. והאדם מסתכל מרחוק על הגהנום, והוא חושב בטעות שזה גן עדן. והאדם הולך אחרי מנהיג שמוביל אותו אל הגהנום, מאחר שנדמה לאדם שזה גם עדן.

והעניין הוא, כי נדמה לאדם שהאושר הוא חיצוני. ונדמה לאדם שהאושר תלוי בדבר חיצוני כלשהו. אבל מצד האמת, לא משנה מה יתרחש מחוצה לאדם, האדם לעולם לא יהיה מאושר. אא"כ יתרחש שינוי בתוכו. והשינוי שאמור להתרחש בתוך האדם, הוא שינוי של הבנה. כי רק הבנת המציאות מביאה את האושר המיוחל.

וכדי להבין את המציאות, לשם כך צריך שכל. ומאחר שהמציאות שלנו היא מאוד מורכבת (בפשיטות שלה), לכן האדם צריך שכל מאוד מיוחד, כדי להבין את המציאות. ומי שרוצה להיות מאושר, עליו לשפר את הראיה השכלית שלו. דהיינו, על האדם להתחיל להסתכל על הדברים בצורה יותר אמיתית.

ומי שרוצה להתקרב למנהיג אמיתי שיוביל אותו אל האושר, עליו לחפש את זה שגורם לצורת החשיבה שלו להיות נכונה יותר. כי כאשר האדם מצליח לראות את האמת בשלמות, אז הוא הופך להיות מאושר. וכאשר האדם מתקרב למנהיג שמשפר את החשיבה שלו, על ידי זה האדם מתקרב להבנת המציאות, וכך הוא מתקרב אל האושר.

אלא, שמאחר שהאדם לא יודע מהי האמת המלאה, ממילא האדם לא באמת יכול לדעת מי משפר ומי משבש את החשיבה שלו. כי יש כאלו שהם אומרים דברים שנראים כמאוד חכמים, למרות שהדברים שלהם הם מאוד טיפשיים. ומשום שאין שם מישהו שיראה להם שהם טועים, משום כך לפעמים יש דברים שהם שקרים מאוד גדולים, שהם נראים כאמת מאוד גדולה.

ולפעמים האדם מתקרב למנהיג כלשהו, שכלפי חוץ נדמה לאדם שהמנהיג הזה מקרב אותו אל האמת ואל גן עדן. למרות שבאמת המנהיג עצמו נמצא בתוך הגהנום. והוא מוביל את האדם אחריו אל תוך הגהנום. והאדם בטעות הולך אחרי מנהיג שרק נראה כאמיתי, למרות שהוא טועה.

ומצד שני, על האדם לא לפחד כלל. כי האמת נמצאת בתוך כל דבר. וגם בתוך השקר יש אמת. וגם בתוך עצות שטויות, גם בהן יש שכל כלשהו. וכאשר האדם מתקרב למנהיג כלשהו, עליו פשוט להסתכל על השכל שיש בתוך העצה שהוא מקבל. ועל האדם פשוט לנסות להתבונן על הסיבה של כל דבר. ועל ידי זה להתקרב אל האמת.

כי האמת האחת, היא הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ומי שרוצה להתקרב אל האמת ולהינצל מהשקר, עליו פשוט לחפש את הסיבה של כל דבר. כי החיפוש של הסיבה של כל דבר, הוא בעצם חיפוש הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שהיא האמת שעליה מבוססים כל הדברים.

והמנהיג הטוב ביותר שאפשר להתקרב אליו, הוא לא זה שמוביל את האדם לדרך חשיבה מסוימת, אלא לזה שפותח בפני האדם את דרכי החשיבה השונות. כי האמת לא נמצאת בשום צד. כי האמת האחת היא נמצאת בכל דבר ודבר. והאמת לא נמצאת במזרח או במערב, אלא היא נמצאת בכל מקום.

והמציאות היא מאוד חכמה. וצריך המון שכל כדי להבין אותה. והאדם צריך להיות חכם כדי להבין את המציאות. ואפשר גם להרגיש טוב בשלמות, גם בלי להבין כלום. אבל מי שרוצה להבין ולא מוכן להסתפק בלהאמין, עליו להיות מאוד חכם כדי להבין את הכל. וככל שהאדם יותר חכם באופן כללי, כך הסיכוי שלו להבין את המציאות גדול יותר. וכנ"ל, אפשר להרגיש טוב, גם בלי להבין. אבל מי שרוצה להבין, הוא צריך להבין בשלמות ולשם כך צריך הרבה שכל...