הפליליסטים, הוא כינוי לעורכי דין פליליים, דהיינו, עורכי דין שעוסקים בלהגן על מי שנחשד בפלילים. וכאשר עורך דין פלילי בא להגן על לקוח שנחשד בעברה פלילית חמורה כלשהי, יש לאותו עורך הדין את ההתלבטות המצפונית שלו, האם להגן על הלקוח הזה או שלא. כי בעצם אותו עורך הדין, אמור להגן על אדם שיתכן שהוא עשה מעשים נוראיים. ואף על פי כן, עורך הדין הפלילי מגן עליו.

וכאשר שאלו את אחד מעורכי הדין הפליליים, האם ועד כמה האמת חשובה לו, הוא השיב, כי עורך דין פלילי לא מתעסק באמת של הלקוח, אלא באמת המשפטית. וכאן במאמר נסביר את המשמעות של העניין.

כי השואל ששאל את אותו עורך הדין הפלילי, האם האמת חשובה לו, הוא בעצם שאל את השאלה שכל אחד היה שואל את עורך הדין, שהיא, לו יצויר שאתה יודע את האמת, שאכן הלקוח שלך שהוא זה שנחשד ונאשם בפלילים, לו יצויר שאתה יודע בוודאות שהוא עשה את העברה הפלילית הזאת, כגון רצח / אונס וכיו"ב, האם גם אז תהיה מוכן להגן עליו.

דהיינו, בעצם מנסים לעמת את עורך הדין הפלילי, עם האמת של הלקוח. דהיינו, יכול להתברר לעורך הדין, שאכן אותו הלקוח שלו מודה בכך שהוא אכן ביצע את דבר הפשע. ואז ממילא נשאלת השאלה, אם אתה עורך הדין יודע מהלקוח שלך עצמו, שהוא אכן ביצע את הפשע, האם גם אז תגן עליו?

והתשובה שמשיב עורך הדין היא, שיש בעצם סוגים שונים של אמת. יש את אמת אחת שהיא מה שקרה בפועל. יש אמת אחרת, שהיא מה שאותו הנאשם מודה או לא מודה שהוא עשה. יש את האמת של עורך הדין, דהיינו, מה שהוא חושב שקרה בפועל. ויש גם את האמת המשפטית, שהיא האם אותו האדם מבחינה משפטית, האם ניתן להרשיע אותו או שלא.

וכאשר עורך הדין הפלילי בא להגן על הנאשם, הוא לא מתעסק באמת של הלקוח, דהיינו, הוא כרגע לא מתבונן על הלקוח מנקודת מבט אישית, של האם הוא היה רוצה באופן אישי להיות חבר של אותו האדם, אלא הוא מסתכל על העניין מנקודת מבט משפטית בלבד. והשאלה היחידה שעורך הדין הפלילי שואל את עצמו היא, האם מצד האמת המשפטית, האם ועד כמה האדם הזה הוא זכאי או חייב.

כי האדם יכול להודות שהוא ביצע את דבר הפשע. ועורך הדין יכול להאמין לנאשם שהוא ביצע את הפשע ואפילו לסלוד ממעשיו בתוך תוכו באופן אישי. אבל לעורך הדין בתפקידו כעורך דין פלילי, עליו להתמקד בסוג של אמת אחרת, אמת שנמדדת לפי קנה מידה משפטי. ועורך הדין שואל את עצמו שאלה אחת, האם מצד האמת המשפטית, האם האדם הזה ניתן להוכיח מנקודת מבט משפטית וחוקית, את האשמה שלו ולהרשיע אותו, או שלא.

ועורך דין פלילי, מתעסק פחות במה שקרה בפועל, ויותר במה שניתן או לא ניתן להוכיח שקרה. ובמה שניתן או לא ניתן לפרש ולהסביר את מה שקרה. כי בבית המשפט, לא משנה מה קרה בפועל, משנה מה ניתן להוכיח בצורה משפטית שקרה בפועל.

ומצד נקודת המבט של האמת המשפטית, גם אם הפשע אכן בוצע בפועל, הרי שאם לא ניתן להוכיח זאת, הרי שהנאשם הזה יזוכה מחוסר ראיות וכיו"ב. ועורך הדין הפלילי, לא מתעסק במה שקרה בפועל, אלא הוא כן מתעסק באמת המשפטית, שהיא האם מבחינה משפטית אפשר או אי אפשר להרשיע את האדם.

והמשמעות הרוחנית של העניין היא, שכאן ניתן לראות שיש סוגים שונים של אמת. ויש אמת אובייקטיבית ויש אמת סובייקטיבית. ויכול להיות מצב שמנקודת מבטה של אמת אחת, האדם יהיה פושע לכל דבר, אבל מנקודת מבט אחרת, שיש בה כללי חשיבה ובדיקה אחרים, מאותה נקודת מבט האדם יהיה זכאי לחלוטין.

והמשמעות של זה היא, שעל האדם להבין, שלפעמים זה לא משנה מה הוא מבין באופן אישי וסובייקטיבי, אלא משנה מהי האמת האובייקטיבית. כי האדם באופן אישי יכול להבין משהו אחד, אבל המציאות היא אחרת.

ואם לצורך הדיון בבית המשפט, האמת המשפטית היא נחשבת לאמת גדולה יותר מאשר האמת העובדתית של הלקוח, הרי שעל האדם להבין שלפעמים יש אמת אחת, שהיא חזקה יותר וחשובה יותר מאשר האמת של האדם...