מינוס בבנק. מינוס = חסר. מינוס בבנק הוא רק מקרה פרטי של מינוס בחשיבה של האדם.
מינוס בבנק מתחיל במינוס ובחוסר של מחשבה.
מינוס הוא חסר וחסרון.
החובות והמינוס בבנק מתחילים בתחושת החיסרון שיש לאדם מול עצמו. האדם מרגיש וחי בתחושה של חסר. ככל שהאדם מרגיש יותר תחושה של חסר, כך הוא מגדיל את ההסתברות שהוא יכנס למינוס כספי בבנק.
המינוס ותחושת החסר של האדם, תלויה כמובן אך ורק במחשבה שלו.
מי שמרגיש את תחושת החסר זו התודעה של האדם.
ביתו של האדם אינו מרגיש תחושה של חסר. הבית של האדם אינו מרגיש שחסר בו משהו.
אפילו כאשר גופו של האדם מרגיש תחושה של חסר (רעב), ההחלטה האם לאכול וכמה מתקבלת על ידי התודעה. הכל לפי תחושת החסר של התודעה, כפי מה שהיא חווה את תחושת החסר של הגוף. הגוף לא מאכיל את עצמו ולא הולך לאכול מעצמו. תחושת החסר של התודעה בעקבות תחושת החסר של הגוף, היא זו שיוזמת את פעולת האכילה.
אכילה מעבר לנצרך = השמנה / עלייה במשקל.
אכילה מעבר לנצרך נובעת בתחושה של חסר רגשי של התודעה, גם כאשר הגוף עצמו אינו חסר את האוכל.
עוד נוסיף ונעמיק: תחושת החסר קיימת בתוך התודעה של האדם בלבד.
כל הפעולות אותן עושה האדם מתחילות בתחושה של חסר.
רצון = חסר. אם האדם לא היה מרגיש חסר, היה שלא היה רוצה ולא היה עושה.
מינוס בבנק הוא תוצאה של תחושת חסר תודעתי מתמשך.
החיסרון העיקרי נמצא כמובן בתודעה.
ומה בדיוק חסר לתודעה?
תשובה: התודעה חסרה את הטוב. התודעה ורצונו של האדם משתוקקים תמיד להרגיש טוב.
כאשר האדם רואה תמיד את הטוב שיש בכל דבר, במצב כזה התודעה תמיד חווה טוב ואינה חסרה תחושה של טוב.
יחד עם זאת, כאשר האדם לא מצליח לראות את הטוב שבכל דבר, ממילא הוא חסר את תחושת הטוב וזה דוחף אותו לעשות שופינג שסופו המינוס בבנק.
כאשר האדם מרגיש תחושה של חסר במציאות שלו ברגע הזה, יש לו 2 אפשרויות בלבד כיצד להרגיש טוב יותר.
אפשרות 1 על ידי שינוי פנימי מהותי. אפשרות 2 על ידי שינוי חיצוני.
האפשרות של מסע הרכישות והשופינג היא הבחירה באפשרות 2, דהיינו, שינוי חיצוני. כל מסע קניות מתחיל במחשבה שרוצה שהמציאות החיצונית תשתנה.
המהות של המציאות עצמה לא משתנה כאשר האדם רוכש משהו. מה שהשתנה זו הצורה החיצונית של המציאות.
אושר = מציאת הטוב האמיתי שיש בכל רגע באשר הוא כפי שהוא.
הטוב האמיתי נמצא בכל הרגעים בצורה שווה. הטוב האמיתי אינו תלוי בצורה החיצונית של המציאות.
כל זמן שאדם חושב שצורה אחת של מציאות טובה יותר מאחרת, הרי שהוא לעולם לא יוכל להגיע לאושר האמיתי הנצחי שאינו משתנה לעולם. מאחר שהאדם עדיין תלוי רגשית בצורה חיצונית כלשהי של המציאות.
הרצון לשינוי חיצוני אינו יכול להביא אושר, מאחר שגם אם השינוי החיצוני מצליח, עדיין האדם תמיד מרגיש חסר וחוסר שקט נפשי. כאשר האדם תלוי רגשית בצורה החיצונית של המציאות, הרי שהוא תמיד חי בתוכו בחוסר שקט לגבי מה יקרה אם הצורה החיצונית של המציאות תשתנה.
כאשר האדם מסתכל על החיצוניות ומחפש כל הזמן שינויים חיצוניים, על ידי זה נוצרים חובות ומינוס בבנק.
יחד עם זאת, קיימת האפשרות לשינוי פנימי מהותי.
שינוי פנימי אין פירוש הפסקת השינויים החיצוניים. גם אדם שמחובר באחדות מלאה לטוב האמיתי של המציאות, גם הוא יכול לעבוד / לאכול / לקנות וכולי.
ההבדל הוא, כי שינוי פנימי הוא כאשר האדם מקשר תמיד את הרצון החיצוני שלו, לרצון הראשון שלו שממנו נובעים כל הרצונות כולם.
כאשר האדם מקושר תמיד במחשבתו לשורש של הרצון שלו, דהיינו, האדם זוכר תמיד את הרצון הראשון שלו שממנו יוצאים ונובעים כל הרצונות שלו, אדם כזה חווה את אותם האירועים בדיוק בצורה טובה.
כאשר האדם מקושר לשורש של הרצון, אדם כזה מחובר תמיד לטוב האמיתי שיש בכל רגע כפי שהוא.
הוא עושה את מעשיו כי הוא רוצה. אך הרצון שלו הוא אינו חסרון. ז"א הוא נהנה מהדברים כפי שהם ונהנה גם מהרצון כפי שהוא.
אדם שמקושר תמיד לשורש הרצון, מרגיש טוב לגבי העבודה בדיוק כפי שהוא מרגיש טוב לגבי קבלת השכר בסוף העבודה. גם אם הוא לא יקבל את השכר בסוף העבודה וגם אם כן, הוא עדיין ירגיש טוב באותה המידה. הוא מרגיש טוב בכל רגע כפי שהוא בלי קשר לרגע הקודם / הבא.
ברמה המעשית: לפני שהאדם בודק מה לעשות עם המינוס בבנק, עליו לטפל בראש ובראשונה במינוס ובתחושת החסר הכללית...
050-3331-331