אליעד כהן
יעוץ אישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






רשימת התגובות האחרונות של: יוסף 🔻
דיונים גם בקבוצה Facebook

אין בעיה עם האגו אבל יש שני סוגי אגו, אגו גדול (כמו של יוסף) ואגו מנופח (כמו של אליעד) ולא קל להבחין בהבדלים כי אגו זה למעשה כוח רצון, וניתן לבדוק עוצמת כוח רצון לפי תוצאות בשטח, אז הבדיקה של אליעד זה לראות כמה אנשים הגיעו לאמת דרך הידע הזה, אם הגיעו הרבה - זה אגו גדול ואם הגיעו מעט או אף אחד, זה אגו מנופח. כאשר הרצון הפרטי משתלב בדיוק ברצון של החיים, זה אגו גדול שכולל את כל החיים בתוכו. כאשר האגו מתחכך עם החיים, זה אגו שיוצר רק סבל לעצמו ולאחרים

ולגבי הסיבה הראשונית, אין כזאת. ותנסה להוכיח שיש, לכל טיעון שלך בקלות ניתן להוכיח את ההיפך. ולכן גם יש סיבה ראשונית אבל היא לא חשובה כלל. כי כאשר חיים בגלל סיבה, אז זה בדיוק סותר את האחדות, שרק בגלל שאין לה סיבה היא אחדות.

נוצרה פה דת חדשה, אליעד הוא אדם מאד דתי, זאת דת האמת והסיבה הראשונית. וכמו כל דת לפניה, היא יוצרת חיכוך, התנגדות, כאוס בחשיבה ולא משחררת אף אחד, כי מראש כולם משוחררים.

פריאל

אני לא יודע שאין סיבה ראשונה, כי אולי יש, אבל הנקודה שזה בכלל לא חשוב שיש או שאין. למה זה חשוב? למי זה חשוב? מה זה נותן לדעת שיש סיבה ראשונה? הכל משחקים של הדעת שאליעד נכלא בהם ולא יכול לצאת, אבל המשחק הזה שלו הוא לא בעייתי, ואם הוא חושב שיש סיבה ראשונה, אז מחר הוא יוכיח שאין סיבה ראשונה, כי ככה עובד השכל של כולנו.

אבל בלי ויתור על השליטה של השכל לא ניתן להתעורר, וזה מאד מפחיד את הבובה האלוהית שקוראים לה אליעד. הכי מפחיד, כי זה אומר התאבדות של האגו, האם מישהו פה יכול לא להבחין באגו הגדול של אליעד? צריך להיות חכם גדול בשביל זה?

אבל לאליעד יש תפקיד מאוד חשוב, לעורר אנשים בדרך השלילה והפרובוקציה, וזאת דרך לגיטימית בהחלט, למי שזה מתאים לו.

מזל טוב. קל מאד להראות שאין אפשרות למצוא סיבה לשום דבר כי לכל סיבה שתמצא, אחר כך תמצא סיבה עוד יותר מוקדמת שגרמה לסיבה הזו עד אינסוף. חוקי החיים תמיד יהיו מוסתרים כדי שהמשחק ימשך, אתה לא יכול להביא אף אחד לאחדות מושלמת, כולל לא את עצמך, וגם אין צורך, כי אתה כבר שם, ותמיד היית שם, רק אתה כרגע ישן עמוק שם, וזה בסדר גמור כמובן. אף אחד לא יגיע לחיים טובים ממה ש"אתה" עושה. יגיע מי שיגיע ולא בזכותך או בזכותי, רגע של חסד לא ניקנה במאמץ או במעשים טובים. שינה נעימה. פה אנחנו נפרדים. ולמרות כל מה שנאמר פה, מה שנעשה דרך אליעד חשוב בדיוק כמו מה שנעשה דרך "יוסף", הכל חלק מהאחדות ואין דבר מיותר. כל טוב.

לפריאל

בהחלט, אחרי שיש שיחרור מהכל, ניתן להגיד או לכתוב את זה, פשוט הגוף אומר את זה (זה לא אני) אני לא קיים ואתה לא קיים כישות נפרדת אבל יש קיום שכולל את הרובוטים האלוהיים האלה.

אני לא מוגדר כחי, יש פשוט חייות ALIVENESS בכל מקום וגם ברובוט הזה. אין שום אמונה שאני חי, יש חיים בלי אני.

אין מי שמאמין במשהו, זה נגמר, אין אני שמאמין שהוא חי, יש פשוט חיים. באחדות יציבה, הכל ממשיך רגיל לגמרי, הכל, אין שינוי באופי, הרובוט לא יותר נחמד, חכם, טוב וכדומה. האופי של הרובוט לא משתנה, זה לא משתלם לרובוט הזה, כי הדעת שלו כבר לא שולטת כמו אצל אליעד

אם הגוף הזה היה חכם, זה ימשיך, ואם טיפש, זה ממשיך, אבל אין שם אדם אינדיבידואלי נפרד.

ויש דבר אחד חדש, אהבת החיים היא מושלמת, אין הפרדה בין החיים לאהבת החיים, ומבחוץ, הגוף הזה יכול להתרגז, להיות חולה, להתנהג לא יפה, כמו קודם.

לכן אי אפשר ללמד מישהו להגיע למצב הזה, זה פשוט קורה או לא.

כשזה קורה, כל ההמשגות נעלמות. אין טוב ורע (לא יש גם טוב וגם רע ואין את שניהם כמו אצל אליעד), פשוט הכל כמו שהוא ללא שיפוט (כולל המצב של אליעד, ללא שיפוט).

לא ניתן ללמוד את זה, לא ניתן ללמד את זה, אין גורו, אין צדיק, פשוט כמו התינוק, החיים נחיים בלי שכל (המשאב שאליעד לא מוותר עליו), והשכל ממשיך לתפקד כרגיל, אבל לא אצל מישהו. כיוון שזה מצב לא הגיוני, מי שבונה על הגיון לא יכול להגיע לזה, ולכן אנשים דעתניים, קשה להם יותר, ועדיין, עדיין, כל אחד יכול להגיע לזה ברגע של חסד בלבד. צריך רק וויתור על השיפוט, וזה נקרא התאבדות של הדעת.

@אליעד:

הנפרדות היא אשליה ורק היא אשליה. וכיוון ש"אתה" לא רואה את זה. זה אומר ש"אתה" עדין נפרד ואולי חווית התנסות של אחדות, אבל זה לא התיצב אצלך. אם אתה אומר שאולי אחדות היא אשליה, זה אומר שאתה לא שם ואולי היתה הצצה חד פעמית לאחדות (זה קורה הרבה) אבל אין שם התיצבות.

הדבר העיקרי שקורה כשיש השתחררות, זה שרואים שתמיד היתה רק אחדות, זה כמו אדם שמתעורר משינה עם חלומות מאד ראליסטיים והוא יגיד שהחלום היה מציאות, זה לא יכול לקרות. ההתעוררות היא סופית בהחלט. הזן בודהיזם אומר אומנם שהכל קורה, אבל הוא קורה "למישהו", והמישהו הזה יכול להתקדם לכיוון הארה וכדומה.

זה בכלל לא מה שנאמר פה. אנא קצת ריכוז.. מה שנאמר זה שהכל קורה כמו שהוא קורה, אבל הוא לא קורה למישהו. וזה הדבר המיוחד פה שאינו הגיוני. ולכן, דעת שהיא מאד הגיונית, כמו הדעת של "אליעד", לא תתפוס את זה לעולם. היא תמיד תתרווח בנפרדות ותטען שיש אחדות כי זה פשוט הגיוני. האחדות הגיונית, אבל זה שאין אליעד זה לא הגיוני, ופה לא מתאפשר השיחרור.

אם תסכים שאין אליעד אלא רק ה BODY/MIND שאנשים קוראים לו אליעד, ואתה זה לא הבובה הזאת, אז יש לנו דיבור מהדהד.

כמובן שאסכים לשיחה בארבע אוזנים, יש לך את המייל שלי: >)

בשיחה כזו כמובן שגם "אליעד" יכול להיות מאד מופתע, זה מה שקורה במפגשים אמיתיים, הכל פתוח.

אחדות יש רק אחת, לא יתכן ששני אנשים יחוו אותה שונה. ברור שהאחדות מכילה הכל כולל נפרדות, הנפרדות היא האשליה כאשר אינה חלק מהאחדות. ואם באחדות "שלך" אין הפרדה? אז המשפט עצמו "אחדות שלי" יש הפרדה, כי היא שונה מהאחדות של "יוסף".

לגבי פגישה, בשימחה, אפשר גם לשוחח בטלפון, אם יעלה רצון, אשלח לך את המספר במייל.

לגבי זן בודהיזם, זה רחוק מאד "ממני". "לי" אין שיטה כלל, השתחררתי מכל שיטה, כולל מרדיפת ה"אמת". הכי קרוב למה שיוצא ממני נקרא "נאו אדויטה" וכדאי לך להקשיב לאנשים כמו "TONY PARSO" שמצביע טוב ממני על מצב השיחרור.

ה"אמת" היא דת לכל דבר, ואתה מאד דתי, לכן נלחם עם הדת.

אתה לא יכול לפעול מתוך נפרדות כי אין נפרדות כלל, רק אם אתה חש נפרדות, אז יש אשליה של נפרדות, אבל אם אתה חש אחדות, אז מי יתווכח איתך: >)

לגבי זה ש"אני" לא הגעתי לשם, זה נכון. "אני" לעולם לא יגיע לשם, הגוף / שכל "שלי" לעולם לא יגיע לשם אבל יש אחדות כל הזמן בהרגשה והנפרדות גם פועלת באותו זמן, יש נפרדות בשיא שלה, כי הגוף הזה עובד, מגדל ילדים, עושה משא ומתן, מלמד, ישן, אוכל והכל בכייף, ובאותו זמן יש כאבים, יש כעס, יש שמחה וכדומה. אבל כל אלה לא שלי כלל, אין תחושת בעלות על מה שקורה, זה פשוט קורה, כרגע קורה ש"אני" כותב לך, אין כל הרגשה "שאני" כותב "לך" הנפרד. אז ברור ש"אני" לא יכול להגיע לשם כי אין פה מסלול שמישהו מגיע ממקום כל שהוא למקום אחר.

לגבי הדעת, בדיון נפרד.

אין סיבה לשרפה. אין חטא ועונש, אין קארמה. פשוט יש שריפה, העצים נשרפו, אנשים נשרפו, יש צער ועצב, יש עזרה ואהבה, יש כעס וחיפוש אשמים. יש מחפשי סיבות, יש ועדות חקירה, אבל מה באמת אין? אין אהבת החיים כמו שהם, ללא פרשנות.

יש כעס של אליעד על הדתיים, יש כעס חזרה אליו. מה שאין, אין הבנה שאליעד אינו, הוא רק בובה, רובוט שדרכו נאמרים דברים. הדברים חשובים למי שהם חשובים ובכלל לא חשובים לאחרים. האתר הזה חשוב למי שרוצה לבטל את השכל שלו בהפוכה. לכן האתר קודם כל חשוב לאליעד, כי הוא הכי זקוק לאבד את שיכלו לדעת. מתי זה יקרה? כשזה יקרה. ועד אז, יהיה מעניין להרבה אנשים להכנס לאתר.

פריאל

הכל חפירות, נכון, זה חלק מהחיים. אין הפרדה מהאחדות.

זה כאילו להגיד שהטיפה באוקינוס נפרדת מהאוקינוס, לרגע, כשהיא עפה באויר, היא נראית נפרדת אבל תמיד היא תשוב לאוקינוס. אפשר להגיד שבכל רגע נוצרת נפרדות ויש חזרה לאחדות. אבל כאשר חיים את החיים ללא פרשנות (אלא לצורך ההנאה של החפירות: >), אין יותר חזרה לנפרדות שהיתה חלום כל הזמן, פתאום יש הבנה (לא של השכל) שתמיד היתה רק אחדות, ולפני זה היינו בחלום של נפרדות.

הנפרדות נוצרת בגלל החושים והדעת MIND שבנויים לא לראות את המציאות כנו שהיא (אחדות), למשל הראיה, תמיד תראה בצורה מוגבלת ויש מה שהיא לא יכולה לראות באותו רגע, כך השכל, הוא יכול לחשוב רק על דבר בו זמנית, ומיד אחרי זה לחשוב על ההיפך. ברגע שיש הבנה שהחושים והשכל לא מאפשרים להגיע לאמת, ויש וויתור עליהם, אז יש סיכוי להשתחררות.

לא ניתן תאר במילים "אחדות", לכן אין אפשרות להסכים לזה או לא. אפשר להצביע על האחדות. וכיוון שהאחדות קיימת גם אם לא מבינים אותה, אז אין פה בעיה. וזה לא חשוב אם "אתה" מסכים או לא. "לי" לא חשוב ש"אתה" תסכים. וכמו שנאמר, אין "מי" נפרד, שנקרא "אליעד" שצריך להסכים למישהו אחר שנקרא "יוסף: >). פשוט יש פה דיבור די משעשע..

יפה, זה מתאים.

וגם לגבי התינוק, זה נכון, טהור, טמא, זה הינו אך. לגבי השכל, נכון, לכן התינוק לא נשאר תינוק ויש שכל, והשכל מבין דרך משחק ההפכים את האחדות שהתינוק לא זקוק להבין. בגן העדן הינו תינוקות, ושקבלנו שכל "נזרקנו לאדמה", בזעת אפיך תוכל לחם, בעצב תלדי בנים וכו.. אז השכל הזה שיצר את הנפרדות, הוא שיביא את האחדות, מבחינת "קוץ מוציאים עם קוץ". חג שמח.

אליעד

איך "אתה" יכול לא להסכים "אתי" כשהכל אחדות? זה רק משחקי מילים, הרי נתכתב שהכל מחובר להכל, אבל הכל אחד והכל נפרד בו זמנית.

תבדוק האם "אתה" עדיין סובל? סובל מכעס, מתסכול, ממרירות או מאכזבות. אם לא, אז יש שיחרור. אם עדיין עולה כעס (על הדתיים למשל: >) אז זה לא זה, כי הדתיים הם רק מראה לעצמך. אין להם זכות קיום כשלעצמם. אין בעיה בכעס תסכול וכד, אבל זה רק תחושות של הגוף (שנקרא לפעמים, בובה אלוהית), אם אין הזדהות עם הגוף הזה, יש שיחרור.

והתינוק, הוא ביטוי טהור של האחדות, וכמובן אחד הביטויים של האחדות בו זמנית, וגם ביטוי של הנפרדות, התינוק הוא רק לצורך הצבעה על הדבר האמיתי, אין "תינוק" בצורה נפרדת. הדבר האמיתי לא ניתן לתיאור במילים, כי המילה היא מוגבלת, אבל מילה יכולה להצביע על המציאות.

לפריאל

כאשר שני "גופים" נפגשים, נראה שיש נפרדות, כי יש את הגוף שלך עומד מול הגוף שלי. אבל בעצם יש גם אחדות כי הכל מחובר להכל, ורק בתחושה האישית יש הרגשה שיש נפרדות ממש.

ולאליעד

אין אמת כלל, זה הטריק, אין אמת ואין שקר. זה משחק של הדעת MIND, הדעת המציאה את האמת והשקר, נתנה ציון חיובי לאמת, וציון שלילי לשקר. אבל שניהם לא קיימים במציאות. יש רק את החיים עצמם, כמו שהם מופיעים.

לגבי התינוק

התינוק נמצא באחדות כי אין לו פרשנות של המציאות, אבל יש לו גוף נפרד (שלפעמים גם כואב), ולכן הוא גם בנפרדות, אבל מהצד של התינוק, יש רק אחדות. אין פה שאיפה לחזור ולהיות תינוק, מדובר במצב האחדות של התינוק עם השכל (הדואלי) של הבוגר. כלומר, התפקוד של הבוגר עם "נשמה" של תינוק.

זה מאד פשוט, להגיד שאני ואתה ואלוהים זה אחד, זה עוד המשגה CONCEPT. מה שנאמר פה, זה שאין בכלל דבר כזה, אין כלום. יש רק החיים, זהו טיעון שלא ניתן להמשיך ולהתווכח עליו, זה הטיעון הסופי. זה לא שיש אליעד, יש יוסף, יש אלוהים והם אפס ומשם הם מחליטים. מה שנאמר זה, שאין אליעד, אין יוסף, אין אלוהים, ואין מי שמחליט ואין החלטות.

אם זה מקובל, נגמר החיפוש, נגמר הוויכוח, אין יותר טיעונים, הדעת לא יכולה להמשיך, אז אומרים על המצב הזה "איבד את דעתו" וכל שאר האנשים "נטרפה עליהם דעתם".

אפשר להתבונן בתינוק. תינוק הוא משוחרר. הוא לא הספיק לקלוט התניות, הוא חי באחדות מוחלטת עם החיים, הוא לא מרגיש נפרד, הוא בגן עדן. כשנמצאים עם תינוק, אפשר להרגיש את החיים כפי שהם נראים מהצד של האחדות.

הנפרדות אינה שקר, הנפרדות קיימת לכן היא אמת, ככל שנתעסק יותר ב"אמת", נתעסק יותר בשקר. ההשתחררות היא משניהם גם יחד, אז אין אמת ושקר מצד המציאות, אלא שני צדדים של אותו מטבע. למציאות אין ערכים של טוב ורע, המציאות היא פשוט קיימת

לגבי האפס, אפס זה אפס. אין אתה ואין אלוהים, והכי חשוב, אין בחירה לו לך, לא לי ולא לאלוהים, יש פשוט מה שיש, וזה העונג האמיתי, הבלתי צפוי, הלא מתוכנן, האקראי, הלא בטוח, פשוט החיים. אני שומע פה עדיין אמונה באלוהים, במילים האלה "שלך", הוא עדיין קיים, הוא אפס והוא גם אתה וגם אני, האומנם?

כל עוד יש משפט "אני לא מוותר על השקר" זה אומר שיש מישהו שלא מוותר ומישהו אחר שכן מוותר, לכן זה מצב של חוסר אחדות.

כאשר נאמר "השקר הוא מתוק וטוב לי איתו" יש פה סכיזופרניה בין "אתה" והשקר. יש דואליות, שוב לא אחדות

אתה לא הכוח הראשוני והעליון, זאת האשליה הגדולה מכולם. אין כוח כזה, כי אם היה כוח כזה, לא היתה באמת אחדות. אחדות זה לא "כוח אחד" אפילו הגדול מכולם וכולל את הכל. אחדות זה אפס, לא אחד. וזה מפחיד, אבל לא את מי שחותר לאמת. זאת הסיבה שנשאר בגוף הזה שנקרא אליעד, עוד אגו מסווה שנקרא "אני אלוהים ויש לי בחירה כי אני אלוהים" ולכן הפרובוקציה והרצון להתווכח, אין בזה כמובן כל בעיה, אבל מצד האמת, זה לא זה.

הכל נכון עד שהגענו לבחירה החופשית, "חוקר אמת" יגלה שאין לאף "אחד" בחירה חופשית וזאת האמת. ברגע שיש עדיין הרגשה של עצמיות, שיש בחירה חופשית, זאת אשליה, לא אמת. הסיבה שאין בחירה חופשית היא פשוט: אין בחירה. כלומר, אין "מי" שיבחר חופשי. ואין "מי" שיבחר לא חופשי. הדברים פשוט מתרחשים, אבל לא "לנו". "אנחנו" גם לא הצופים במתרחש (כצופים אינדיבידואליים), אלא פשוט הדברים מתרחשים וזהו. רק במצב זה מתגלה האמת שהיא כוללת כמובן גם את המצב בו אנחנו חושבים שיש בחירה חופשית, הכל כלול במצב הזה. זה נראה סתירה ל"דעת" אבל גם ה"דעת" היא לא "שלנו".

כרגע "יוסף" לא כותב את התגובה הזו, פשוט התגובה נכתבת. למרות שמי שיתבונן, יראה את "יוסף" כותב את התגובה. זאת אשליה אופטית. התגובה נכתבת והגוף הזה, שנקרא על ידי אנשים, "יוסף" כותב. אבל זה לא כך, למעשה מבחינה מסויימת אפשר להגיד ש"אלוהים" כותב דרך "יוסף" את התגובה. אבל גם אין "אלוהים" שכותב, זה פשוט נכתב. וכמובן כל דבר אחר שקורה. אז למי יש בחירה חופשית? ל"יוסף"? לא, כי אין כזה, ל"אלוהים", לא, כי אין כזה, אז למי? לאף אחד.

פשוט החיים נחיים, ורק במצב הזה יש אמת. כי זה המצב היחיד שקיים באמת. אז למה נראה "לנו" שיש בחירה חופשית "שלנו". כי במה שקורה יש גם את זה, מצב שרב העולם "ישן" או "חולם" שיש "אני נפרד". אבל זה חלק ממה שיש בלי כל בעיה. ברגע של חסד, יש איבוד העצמיות הנפרדת, זה נקרא "שיחרור", רק אז מתגלה האמת "לאף אחד". אין מצב ש"אני" יודע את האמת. יש פשוט אמת, ומהי? מה שפשוט קורה, ללא משמעות, ללא עבר, ללא עתיד וללא הווה (האשליה הכי מתוחכמת). אין צורך באמונה, אין צורך בגילגולים, אין צורך במישהו אחר. אבל עם עולה מחשבה לגבי אמונה, גילגולים, כל דבר אחר, זה חלק מהאמת. רק אז יש שיחרור מלא.

המצב הזה אינו תאורטי, בתינוק שהיה ויהיה בעולם יש חוויה כזו. רק התינוק לא יכול לספר את זה כי אין לו מנגנון של "דעת". ברגע שהסביבה יוצרת לחץ על התינוק להרגיש נפרד, נוצרת אשליית הנפרדות ויש כבר גם ישות נפרדת (לא אמיתית). כל חייו תרצה הישות הזו לחזור למצב של "גן העדן" שנחווה. וזה הרצון לאמת. ולכול כל "אחד" יכול להשתחרר ורק בתנאי אחד, שיהיה ויתור על כל האמונות, הרצונות, התשוקות וכדומה. מצב זה קורה או לא.

אז "אליעד", אי אפשר להיות "קרוב לאמת" כל עוד יש תחושה של "אליעד" נפרד. האם תהיה שם ויתור על השקר? שיש אליעד נפרד?

לגבי האחדות, נכון

לגבי: "איך לבטל את הישות עצמה? באמצעות הישות עצמה? " זה מאד פשוט להבין אבל קשה לביצוע, כיוון שהישות עצמה לא קיימת מלכתחילה, אין פה מה לבטל, לבטל זאת פעולה, ופעולה זו עשיה, ועשיה לא נעשית על ידי הישות (שלא קיימת מלכתחילה). כדי שהאדם יתעורר, הוא צריך לוותר על כל מה שיש לו. פשוט "למות" (אכן, במוות הפיזי מתעוררים: >). אבל כמובן לא צריך למות פיזית כדי להגיע לגן עדן. פשוט לוותר על כל הדעת. ולך זה מאד קשה.

"אני" למשל, לא יודע כלום. וכל מה שנכתב כאן פשוט יצא בלי לחשוב. כמו כל דבר אחר שקורה לגוף / נפש הזה.. אתה מוכר ידע שאמור לשחרר, אבל ידע לא משחרר אלא רק חוסר ידע, תאר לעצמך שתצטרך לוותר על כל המאמרים האלה? והכי קשה, לוותר על המילה "אמת", כי הילה אמת מייד מובילה למילה שקר. והמשחק בין שניהם אמור לשחרר אותנו משניהם.

ולסיום, זה כמו חדר מבולגן ומלוכלך שרוצים לנקות אותו, שיטה אחת, לנקות קצת ולסדר את האזור שניקינו, זה מאד קשה. שיטה שניה זה לנקות את כל החדר ואחר כך להכניס בו דברים נקיים, זה יותר אפקטיבי אבל גם קשה, ויש דרך נוספת, לחיות בתוך הבלגן בלי לשנות אותו כלל.

אומרים, לכל אחד והבלגן הטבעי שלו. זה דורש אומץ והבנה שלא היה שם בלגן מהתחלה.. הבלגן הפריע כי היה חושך בחדר, אבל ברגע שהגיע האור, נעלם הבלגן ופשוט הגוף נע ולא נתקל בדבר.

יכול להראות מהכתבה שכדי להגיע לשלמות, צריך להתאמץ, ואחרי שמגיעים לשלמות, כבר לא צריך. רק כשמפסיקים להתאמץ בהווה, כבר מגיעים לשלמות מיד ולא שואפים להגיע לשלמות בעתיד.

המאמץ הוא הסימן המובהק של חוסר ההבנה של החיים. החיים מתרחשים ללא כל מאמץ של אף אחד, לא של אלוהים ולא שלנו. זה פשוט קורה וזורם. תחושת המאמץ היא חלום. היא אינה המציאות. החולם, מתוך זה שבחלום הוא מרגיש נפרד, מרגיש צורך להתאמץ כדי להרגיש אחדות. כאשר החולם מתעורר (רגע של חסד), הוא מרגיש אחדות ותחושת המאמץ נעלמת.

יש אלמנט של פיתוי במה שכתוב פה, תעשה הכל הכי טוב היום, תקבל פרס אחר כך.. תעשה כסף הכי טוב היום, יהיה לך כל הכסף בעולם אחר כך.. אבל כבר כרגע, כל הכסף בעולם הוא שלך והוא לא שלך באותו זמן, כי כבר עכשיו "אתה" לא זקוק לכל הכסף בעולם כדי להפעיל את הגוף וצרכיו. אתה לא צריך את האינסוף הטוב כדי להרגיש טוב כעת. אתה יודע שיש אינסוף אבל זה לא מעסיק אותך כלל.

החיים הם הרבה יותר פשוטים ולכן לא "מעניינים". החיים זה שאתה קם בבוקר, אוכל ארוחת בוקר, הולך לעבודה, הבוס צועק עליך וכדומה.. הכל ממשיך רגיל, אבל בפנים, יש אחדות, אתה צועק בחזרה על הבוס, אבל בפנים לא קורה דבר, אתה מכיל גם את צעקת הבוס וגם את תגובתך הזועמת, זה הכל.

יש רק דרך אחת לבטל את הרצון האינדיבידואלי. פשוט לבטל את "זה שרוצה". זה שרוצה הוא לא אמיתי. הרצון הוא חלום, במציאות אין רצון אינדיבידואלי, במציאות יש רק את מה שקורה בכל רגע. יש פשוט חיים. הרצון "נוצר" בדמיון של האדם שמרגיש נפרד מהאחדות. כי הוא עומד מול העולם והוא צריך משהו מהעולם, מבחוץ. ברגע שהאדם נעלם כישות נפרדת, הוא כבר לא צריך דבר מבחוץ כי כבר אין בחוץ ובפנים, הכל אחדות. הוא ממשיך לתפקד רגיל אבל אין לו יותר סבל, הסבל נוצר בהפרדה, באחדות אין סבל כי אין מי שיסבול.

אכן, איזון זה שקר של הדעת. אדם מאוזן באמת הוא כמו לוליין שהולך על חבל דק ונהנה מכל רגע בעוד שכולם סביבו חושבים שהוא לוקח סיכון, הם בעצם לוקחים סיכון בזה שהם לא משתטים בחיים. "החיים הם גשר צר מאד, העקר לא לפחד כלל". פחד המוות לא מאפשר לחיות. מי שמבין שאין "מי" שמת, אלא זה מסע שלא נגמר, יוכל לקחת סיכון ולחיות את חייו כמו שתוכננו רק עבורו ולא להיות דומה לאף אחד אחר

אכן, "אני" הנני ישות נפרדת כל עוד יש לי הזדהת עם המחשבות שצצות בגוף / דעת (אני קורא לזה הבובה האלוהית). מחשבות אינם כאמור בשליטתנו ואת זה קל לבדוק, "אתה" לא יכול לדעת מה תשאל עוד דקה.. אתה גם לא יודע מה יקרה עוד דקה.. תנסה לבדוק האם יתכן מצב שבו אנו מאבדים את תחושת הישות הנפרדת ועדיין המחשבות ממשיכות כרגיל. שים לב, למחשבות אין כוח, אלא רק הכוח שהדעת נותנת להם. מה שמניע את היקום לא זקוק ל"אני נפרד" כדי להתקיים, רק במצב של חוסר הזדהות עם מה שקורה, כלומר, קבלה מוחלטת של מה שמופיע והבנה עמוקה שמה שמופיע הוא בדיוק זה. רק במצב הזה "אתה" יכול לשתחרר מהטוב והרע ומכל האמונות. מצב זה, אינו אמונה אלא רק חוויה שאין לשכל מה לומר עליה ואין אפשרות לתאר אותה, הוויתור האמיתי על אמונות קורה רק למי שאמיץ מספיק "לאבד את דעתו". ואז רואים שלעולם לא הייתה לנו ישות נפרדת. שזאת התנייה של הדעת, שהדעת פרשה את המציאות בצורה לא נכונה.

רק רגע של חסד מאפשר להשתחרר באמת ולראות שלא היה "אף אחד" שישתחרר מהתחלה...

לפי דעתך, האופי קשור למחשבה ולכן שינוי המחשבה ישנה את האופי. אבל נשאלת השאלה, מדוע שמישהו ירצה לשנות את אופיו? מדוע מישהו ירצה לשנות את מחשבותיו? האם המחשבות הם בשליטתנו? או שהמחשבות פשוט מופיעות בצורה אקראית ואנחנו זה משהו שהוא מעבר למחשבות?

הכל מתחיל מההנחה שאנחנו הננו המחשבות שלנו, ניתן בקלות לבדוק שזה לא כך, למשל, כי גם במצבים שאין לנו מחשבות, אנחנו עדיין קיימים. המחשבה היא כמו ענן שבא והולך בשדה המודעות. למחשבה יש חשיבות רק כשאנו מלמדים אחרים בידע שהם זקוקים לו באמת, אבל עבור עצמנו, המחשבות לא תורמות דבר. מה שתורם לנו זה דבר אחר שנקרא אינטואיציה, אינסטינקט, תחושה פנימית, ולהגיע לשם זה כבר סיפור אחר.



קבל את הספרים המומלצים עבורך שיביאו גם לך הצלחה ואושר אמיתיים בכל תחומי החיים!
לזמן מוגבל!     👈1 ב 150  👈4 ב 400     📞 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? דיכאון? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם חרדות ופחדים של ילדים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? כעס ועצבים? איך להתמודד עם עצבות? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד ועוד...



הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך להיגמל מהימורים? איך לחנך ילדים? איך לשנות תכונות אופי? איך לנהל את הזמן? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לפרש חלומות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להאמין בעצמך? איך לשפר את הזיכרון? איך לקבל החלטות? איך להצליח בזוגיות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך להעביר ביקורת בונה? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם גירושין? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להיות מאושר ושמח? איך לעשות יותר כסף? איך ליצור אהבה? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך למצוא זוגיות ועוד...



להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: אולי אנחנו במטריקס? איך להנות בחיים? למה העולם קיים? האם לדומם יש תודעה? מה המשמעות של החיים? בשביל מה לחיות? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם יש הבדל בין חלום למציאות? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה יש רע וסבל בעולם? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש אמת מוחלטת? האם באמת הכל לטובה? מהי תכלית ומשמעות החיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? האם יש בחירה חופשית? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? איך להיות מאושר? האם יש משמעות לחיים? מי ברא את אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? האם יש או אין אלוהים ועוד...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?
   



האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי בתל אביב, טיפול הוליסטי, אימון אישי לזוגיות ועוד אלפי תכנים נוספים, על כל נושאי החיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.7500 שניות - עכשיו 29_03_2024 השעה 11:23:50 - wesi1