שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺14 תגובות פורסמו: |
לפני שנים חוויתי הארה.
בלשון המדובר.
חשוב לי שרק לא תתחילו לדמיין כל מיני דברים.
אני נזכר עכשיו בדברים ששכחתי או שלא הבנתי.
והדבר נמשך בלי שהבנתי כמה חודשים או שבועות.
אני אתמקד עכשיו במשהו ספציפי עבור השיתוף תנסו להבין את מה שאני כותב בפשטות ממש בלי לפרש גם ככה קשה להבין את הענין אולי.
הייתי מחובר לשלם באספקט מסויים. מסויים כי היו עוד אספקטים.
נתמקד ברעיון החיבור לשלם שכולנו חלק ממנו.
העניין היה החיבור לכאן ועכשיו ולמקום.
כלומר. השאלה של מי אני ומה אני עושה כאן הושלמה
למה שאלה: כי היו המון שאלות שזאת הייתה השאלה הבסיסית.
ואז. מבחינת החיים עצמם המשמעות עצמה מתבטאת בתחושת חיבור מאד עמוקה שמרגישה טבעית כמו להיות בבית תמיד.
והתשובה של מי אני קיבלה צבע חדש
ומה אני עושה כאן גם כן
אני מצמצם את כל מה שאני זוכר לנושא אחד בכדי לא להעמיס.
מה שאני אומר. שלהיות מחובר למציאות והתחושה של זהות אמיתית ומשמעות קיימת. כממש חיבור עמוק.
זה ממש חיבור ולא רעיון או מחשבה.
ואז פגשתי אנשים שונים ומה שהבנתי כתחושת בטן שאנשים לא מחוברים
להוויה ולעצמם...
מה שאני מסביר עכשיו, אז לא היה לי במילים.
כלומר: מי אני + למה אני כאן ברגע זה + ומה אני עושה.
לא היה קיים עבורם באופן ודאי וזה היה ניכר בדיבור שלהם.
כלומר. אם היו מחוברים לא היה להם דיבור כפי שהיה להם
שרימז על העדר כלשהו של החיבור הזה
יש משהו מאד מיוחד בחיבור הזה מהסיבה שהוא למעשה תחושת הבית. שהעולם עצמו הוא הבית שלנו. ויש לנו חיבור אליו.
והמשמעות של הרגע נותנת וודאות אמיתית לעשיה שלנו.
מהסיבה שאין סיבה אמיתית למעשינו מבחינת האמת - אינסופ
לכן. כל מעשה שלנו משקף באופן ודאי את ההתיחסות שלנו לעצמנו ולמה שקורה - ולעולם. כלומר, לכל דבר יש משמעות כי הכל משמעי.
והמסר שלי אליכם:
הדבר הכי חזק שהבנתי הוא המשמעות לגבי מה שאנחנו עושים ומאמינים - מדברים.
וכמה חשוב לשמור על איזון של לא לשקר כנגד האמת כאשר קיימת.
מבלי שאני מסוגל לפרט כרגע. ההבנה שלי הייתה.
שהחיבור הזה משפיע על מה שנקרא אמת וביטוי של אמת ומשמעות.
כך שלא כל דבר יכולתי להרשות לעצמי לאמר ולחשוב
כי הוא היה חוטא לאמת שהייתה חלק או תולדה של החיבור הזה
ומעבר לכך שהשקר כביכול או עיוות שלי היה יוצר מעין גלים בים
שהייתי צריך להתמודד איתם לאחר מכן ולחוות סוג של כאב.
כלומר, ובכלל. הצורך או הנכונות לשקר או לא להיות חלק מהחיבור הזה. הוא חלק מתקראו לזה השיגעון שלנו או הכל דבר אחר.
אבל החיבור יוצר מעין סדר פנימי טבעי. שלחרוג ממנו ממש יוצר נזק...
כל אחד מהאנשים למעשה היה בתוך היצירה של עצמו לעצמו ולמציאות. ומכיוון שהיו כל מיני רמות של מעין עיוותים אצל האנשים
לגבי מה שוודאי במציאות הדבר גרם לי לשתוק המון.
כי לא ידעתי מה לעשות, והיה לי כמעין הרגל צרכים של הנפש שלי להגיב. מה שלא בא לידי ביטוי כי אותו אני שהיה שגם כן יוצר מציאות דמיונית היה מאד מאד ממוזער.
כל שיתוף פעולה מהותי אותי שלי עם השקר של האנשים...
אילץ אותי למעשה לשקר גם כן. וזה גרם לכאב כלשהוא
ואני מסכם במסר.
שהאמת עצמה ממה שאני זוכר הוא משהו בתוכנו שאנחנו מחוברים אליה. יש לה איכויות עבורנו ובמצב כנראה טבעי היא חלק מאיתנו ממש בגוף.
וסטייה ממנה שיכולה להתבטא בכל מיני דרכים. גורמת לכאב שמרגישים בגוף. מכאן שיש סדר ותכלית לעצמנו ולחיים.
כלומר, החיבור לאמת נותן כמו מורה פנימי חוקים לגבי מה מותר ומה אסור. החוקים לא כתובים ויש חופש לעבור עליהם. אך הם למעשה חקוקים בבשר החי שלנו ממש ככה - בבשר החי.
וניתן להבין אותם מבפנים.
זה אחד האספקטים של חוקים בעולם הזה בין בני אדם ואולי בכלל.
שהמדהים הוא שניתן להבין אותם מבפנים דרך הרגשות שלנו והשכל שלנו שמצליח להבין את המציאות באופן ישירה.
כשלא נאמנים לאמת, שהיא גם שומרת עלינו
מאבדים אותה.
ומזדהמים, ונשכחים. ממצב של זכירה למצב של שכחה וחזרה לכאוס.
ועוד פעם המסר.
אחד האוצרות שלנו זה החיבור לרגע הזה במימוש שלו
אז אפילו עם אין את החיבור הזה. לפחות בכדי לעשות את המאמצים שהחיבור הזה יקרה ונחזור ממש הביתה
כדאי לעשות מאמץ, כל מאמץ כנה בכדי שהרגע הזה יהיה שלנו