שם | |
סיסמא |
🔻 | 🔺15 תגובות פורסמו: |
לירן, המצב שבו החוסר "מתמלא" כמו בדוגמא שנתת, הוא מצבשל "הכחשה", כי האמת היא שאין באמת חוסר ולכן אין גם מילוי לחוסר.
אבל האדם התייסר בשאלה מסוימת, כמו, למה אני לא מספיק "שווה", או "אין לי מה להציע".. ופתאום המציאות איפשרה לו לזמן - מה לשכוח את תחושת - החוסר, על - ידי הרגשת יתרון במקום חיסרון. זה מצב השוואתי, ולא מצב של אושר אמיתי. אם אני מרגישה יתרון, כי אני מנהלת, זה סימן שאני מרגישה חיסרון. נדמה לי שיש משהו שערכי - העצמי תלוי בו.
לשאלתך - בזמן שאתה "מלא", אתה ממסך לעצמך את הבעיה. אתה עסוק ביתרון (החדש) שלך במקום בחיסרון, וכל עניין היתרון נובע הרי מחיסרון. מה שיקרה, תוך זמן - מסוים, זה שאתה תתחיל להרגיש חיסרון בעניין אחר "עכשיו כשאני מנהל, למה אני לא מרגיש מאושר באמת", אולי אפילו דומה "למה לא כולם מעריכים את פועלי בעבודה".
ולכן, כל נקודה היא טובה לבחינת - החוסר.
כמה אנשים ענו פה שהחיסרון אינו באמת קיים. האם אתה מבין / רואה את זה? כי לפעמים אנו מתבוננים על משהו שנראה לנו נכון, אבל הוא כמו סיסמא, ואז זה רק מחזק את תחושת - החוסר שלנו, כי הנה, קיבלנו מילוי, ועדיין איננו מלאים או "מתוקנים".
אם יש משהו בתשובות שלי או של אחרים, שנראה לך ברור / הגיוני, אך בעצם לא - מובן ולא ישים, אני מעודדת אותך להמשיך ולשאול!