למה אנשים מסתירים את מקורות המידע שלמדו מאליעד כהן?

יש אנשים שלמדו משהו מאליעד כהן, והם מעבירים את הידע הזה לאחרים בלי לציין שהם למדו את זה ממנו. במקרה כזה, אדם למד מאליעד משהו, לאחר מכן יצא עם מישהי והסביר לה דברים שנשמעו לה חכמים מאוד. היא התרשמה מהחוכמה שלו, אך הוא בחר להסתיר ממנה את העובדה שהידע הזה לא היה שלו, אלא שהוא קיבל אותו מאליעד. הוא הרגיש נוח לומר שהוא למד באוניברסיטה או ממקומות אחרים, אך דווקא לגבי הידע שלמד מאליעד, הוא חש צורך להסתיר את המקור.

האם חשיפה של מקור הידע מורידה מערכך?

הסיבה שהאדם לא סיפר לה שהוא למד את הדברים מאליעד, קשורה בכך שהוא רצה שהיא תחשוב שהוא עצמו חכם. הוא העריך את עצמו בזכות הדברים שלמד מאליעד, אך הוא העריך את עצמו עוד יותר אם היה חושב שהוא הגיע אליהם לבד. כלומר, הערך העצמי שלו נגזר לא רק מהידע, אלא מהתחושה שהוא עצמו הגיע להבנה עמוקה בכוחות עצמו. הוא שיקר לעצמו וחשב שזה יהיה יותר מכובד אם הוא יגיד שהגיע לתובנות לבד, וכך שיקר גם לאחרים, כי הרגיש שזה יעלה את ערכו בעיניהם.

מדוע אנשים מרגישים צורך לקחת קרדיט על רעיונות של אחרים?

אליעד מסביר זאת בעזרת דוגמה. נניח שמישהו הולך ביער ונתקל בזאב. הוא מפחד מהזאב, לוקח מקל ומנפנף מול הזאב, והזאב לפתע נופל ומת. אותו אדם חושב שהרג את הזאב, אך למעשה, מישהו אחר ירה בזאב מרחוק. האדם לקח קרדיט על פעולה שלא הוא עשה. רבי נחמן הסביר על אנשים שלוקחים קרדיט על דברים שלא באמת בזכותם, כמו רבנים שאומרים שבזכותם התרחש נס או ניצול אדם חולה, אף שהדברים התרחשו ללא קשר אליהם או אפילו למרות שהיו שם.

האם לדעת ידע כמו איינשטיין הופך אותך לחכם כמוהו?

אם אדם יודע נוסחה שאיינשטיין גילה, האם זה הופך אותו לחכם כמו איינשטיין? אליעד מסביר שהערך האמיתי בחוכמה אינו הידיעה עצמה, אלא עומק המחשבה שהוביל לגילוי הידע. איינשטיין, לדוגמה, יכול היה למצוא נוסחה חדשה לבעיה שלא הייתה לה נוסחה קודם, בעוד מי שרק למד את הנוסחה אינו בהכרח מסוגל לפתור בעיות חדשות באותה רמה של עומק מחשבתי.

איך אפשר לדעת אם הידע באמת שלך או שאתה רק חוזר עליו?

אליעד מסביר שכדי לדעת האם הידע באמת שלך, צריך לבדוק אם גם ללא חשיפת המקור היית מגיע לאותן מסקנות בעצמך. דוגמה לכך היא המקרה של רבי נחמן שאמר שאפילו אם לא היה נולד למשפחת צדיקים, היה מגיע לאותן תובנות, כי ההגעה לתובנות האלו לא הייתה תלויה במשפחה שלו אלא במאמץ האישי שלו. מה שקובע הוא אם האדם השקיע מאה אחוז מאמץ והגיע לעומק בעצמו. אם מישהו גילה לך תובנה, זה לא מוריד בהכרח מערכך, אבל השאלה האמיתית היא אם אתה בעצמך היית מסוגל להגיע לאותה תובנה גם בלי שמישהו יגלה לך אותה מראש.

איך משפיע גילוי הידע מראש על היכולת שלך להעמיק בו?

לפעמים, כאשר אדם שומע תובנה או ידע מראש, הדבר דווקא מקשה עליו להתאמץ מספיק. אליעד נותן דוגמה של סודוקו: אם מגלה לך מישהו מראש את אחד המספרים שחסרים במשחק, יהיה לך פחות מאתגר לפתור את החידה בעצמך. במקרה כזה, הידע הראשוני שמישהו נתן לך אפילו יכול להקשות עליך, כי זה גורם לך להרגיש שאתה כבר יודע...