כפי שכבר ביארתי, באפשרותו של האדם להגיע להארה רוחנית, שהיא השלמות העצמית של האדם, גם באמצעות רדיפה אחרי הגשמיות. ובתנאי שהאדם יעשה את הרדיפה שלו בשלמות. כי השלמות נמצאת בכל דבר. ומי שמחפש את השלמות שיש בכל דבר, בסופו של דבר הוא יגיע לשלמות עצמית.
וכאן נבאר עניין אחר, והוא שיש שני סוגים של התפתחות רוחנית של האדם. והסוג הראשון התפתחות רוחנית, הוא קודם שהאדם הפך להיות רוחני באמת. והסוג השני הוא, אחרי שהאדם הוא כבר רוחני בשלמות.
והעניין הוא, שמי שהוא רוצה להיות רוחני, אז דרכו של עולם היא, שעליו להתמקד בנושאים של רוחניות. כי מי שרוצה להצליח בנושא כלשהו, עליו להתמקד בו. ולמרות שאפשר ללכת גם לכיוון ההפוך ולהגיע לאותה הנקודה, הרי שבד"כ מטבע האדם שהוא הולך בדרך הישרה והסלולה אל המקום שאליו הוא רוצה להגיע. וכאשר האדם רוצה להיות רוחני ולהתפתח מבחינה רוחנית, אז ההתפתחות הרוחנית של האדם, באה לידי ביטוי בכך שבתוכו הוא מתנתק רגשית מהדברים שאינם רוחניים.
ולצורך הדוגמה, נניח שיש אדם שהוא כעסן. והוא רוצה להתפתח רוחנית, ולהיות יותר סבלן. ההתפתחות הרוחנית שלו תבוא לידי ביטוי, בכך שהוא פחות מרגיש את הצורך לכעוס. ומי שהוא תלוי רגשית בכל מיני דברים, ההתפתחות הרוחנית שלו, תבוא לידי ביטוי בכך שהוא פחות ופחות יהיה תלוי רגשית בכל מיני דברים.
והנה, השלמות היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. וכפי שכבר ביארתי את כל העניין הזה באורך. והשלמות היא לא כאשר האדם בורח לקצה אחד של החיים, אלא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את הדברים השונים. כי המציאות מכילה בתוכה את הכל. והשלמות היא שהאדם גם הוא מסוגל להכיל בתוכו את הכל.
וכאשר האדם רוצה להיות רוחני, ולשפר את עצמו באיזה עניין, אז הוא מתרחק מהצד השני מקצה אחד לקצה השני. כגון בדוגמה הנ"ל, שהאדם הכעסן שרוצה להיות סבלן וארך רוח, הוא משתדל שלא לכעוס בכלל וכיו"ב. כי כאשר רוצים ליישר ברזל עקום, אז מעקמים אותו לצד השני. וכאשר רוצים להפוך את המשוגע לחכם, אז צריך לשגע אותו.
והשלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו גם כעס וגם להקשר רגשית לדברים וכיו"ב. אלא שהכל צריך להיות באיזון ובמינון הנכון. ועיקר גדולתו של הטוב, הוא שהוא נשאר טוב גם כאשר רע. ומי שהוא נקי מכעס מכל וכל, הוא יכול להרשות לעצמו להרגיש כעס, ואף על פי כן הוא ימשיך להישאר רגוע. דבר והיפוכו ממש.
כי אצל אדם רגיל, אצלו או שהוא כועס או שהוא רגוע. ואו שהוא שמח או שהוא עצוב, אבל יש אחד שהוא כ"כ שמח, עד שהוא יכול לחוות עצב, ולהרגיש רע, ואף על פי כן, להמשיך להרגיש טוב ושמחה. כי השמחה כ"כ גדולה, עד שהיא מסוגלת להחזיק בתוכה גם את העצב.
כי מי שהשמחה שלו לא כ"כ חזקה, הוא לא יכול להרשות לעצמו להרגיש רע. ומי שאין לו ביטחון עצמי חזק, הוא לא יכול להרשות לעצמו להרגיש פחד. כי מי שאין לו מספיק כסף, הוא לא יכול להרשות לעצמו להפסיד כסף. אבל יש אחד, שיש לו את כל החוזק שבעולם, שהוא יכול להרשות לעצמו לבטא חולשה. ויש אין סוף כל כך גדול, שהוא יכול לצמצם את עצמו כידוע. ומי שהוא מרגיש טוב בשלמות, אז השלמות הזאת כ"כ גדולה, עד שהיא יכולה להכיל בתוכה את ההפך של עצמה.
והעניין הוא, כי אם האדם לא מלא בתחושה של טוב, אלא הוא צריך לבחור ולהתאמץ להרגיש טוב, אז הוא לא יכול להכיל בתוכו גם את הרע. אבל מי...
וכאן נבאר עניין אחר, והוא שיש שני סוגים של התפתחות רוחנית של האדם. והסוג הראשון התפתחות רוחנית, הוא קודם שהאדם הפך להיות רוחני באמת. והסוג השני הוא, אחרי שהאדם הוא כבר רוחני בשלמות.
והעניין הוא, שמי שהוא רוצה להיות רוחני, אז דרכו של עולם היא, שעליו להתמקד בנושאים של רוחניות. כי מי שרוצה להצליח בנושא כלשהו, עליו להתמקד בו. ולמרות שאפשר ללכת גם לכיוון ההפוך ולהגיע לאותה הנקודה, הרי שבד"כ מטבע האדם שהוא הולך בדרך הישרה והסלולה אל המקום שאליו הוא רוצה להגיע. וכאשר האדם רוצה להיות רוחני ולהתפתח מבחינה רוחנית, אז ההתפתחות הרוחנית של האדם, באה לידי ביטוי בכך שבתוכו הוא מתנתק רגשית מהדברים שאינם רוחניים.
ולצורך הדוגמה, נניח שיש אדם שהוא כעסן. והוא רוצה להתפתח רוחנית, ולהיות יותר סבלן. ההתפתחות הרוחנית שלו תבוא לידי ביטוי, בכך שהוא פחות מרגיש את הצורך לכעוס. ומי שהוא תלוי רגשית בכל מיני דברים, ההתפתחות הרוחנית שלו, תבוא לידי ביטוי בכך שהוא פחות ופחות יהיה תלוי רגשית בכל מיני דברים.
והנה, השלמות היא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. וכפי שכבר ביארתי את כל העניין הזה באורך. והשלמות היא לא כאשר האדם בורח לקצה אחד של החיים, אלא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את הדברים השונים. כי המציאות מכילה בתוכה את הכל. והשלמות היא שהאדם גם הוא מסוגל להכיל בתוכו את הכל.
וכאשר האדם רוצה להיות רוחני, ולשפר את עצמו באיזה עניין, אז הוא מתרחק מהצד השני מקצה אחד לקצה השני. כגון בדוגמה הנ"ל, שהאדם הכעסן שרוצה להיות סבלן וארך רוח, הוא משתדל שלא לכעוס בכלל וכיו"ב. כי כאשר רוצים ליישר ברזל עקום, אז מעקמים אותו לצד השני. וכאשר רוצים להפוך את המשוגע לחכם, אז צריך לשגע אותו.
והשלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו גם כעס וגם להקשר רגשית לדברים וכיו"ב. אלא שהכל צריך להיות באיזון ובמינון הנכון. ועיקר גדולתו של הטוב, הוא שהוא נשאר טוב גם כאשר רע. ומי שהוא נקי מכעס מכל וכל, הוא יכול להרשות לעצמו להרגיש כעס, ואף על פי כן הוא ימשיך להישאר רגוע. דבר והיפוכו ממש.
כי אצל אדם רגיל, אצלו או שהוא כועס או שהוא רגוע. ואו שהוא שמח או שהוא עצוב, אבל יש אחד שהוא כ"כ שמח, עד שהוא יכול לחוות עצב, ולהרגיש רע, ואף על פי כן, להמשיך להרגיש טוב ושמחה. כי השמחה כ"כ גדולה, עד שהיא מסוגלת להחזיק בתוכה גם את העצב.
כי מי שהשמחה שלו לא כ"כ חזקה, הוא לא יכול להרשות לעצמו להרגיש רע. ומי שאין לו ביטחון עצמי חזק, הוא לא יכול להרשות לעצמו להרגיש פחד. כי מי שאין לו מספיק כסף, הוא לא יכול להרשות לעצמו להפסיד כסף. אבל יש אחד, שיש לו את כל החוזק שבעולם, שהוא יכול להרשות לעצמו לבטא חולשה. ויש אין סוף כל כך גדול, שהוא יכול לצמצם את עצמו כידוע. ומי שהוא מרגיש טוב בשלמות, אז השלמות הזאת כ"כ גדולה, עד שהיא יכולה להכיל בתוכה את ההפך של עצמה.
והעניין הוא, כי אם האדם לא מלא בתחושה של טוב, אלא הוא צריך לבחור ולהתאמץ להרגיש טוב, אז הוא לא יכול להכיל בתוכו גם את הרע. אבל מי...
050-3331-331