למה אסור להאמין בצורה עיוורת לחכם אמיתי?

אליעד מסביר בצורה מפורטת איך נכון לגשת לעצה שמקבלים מחכם אמיתי או ממורה רוחני, ומדגיש נקודה חשובה מאוד: אף פעם לא להאמין בצורה עיוורת למה שהחכם אומר, אלא תמיד לנסות להבין למה הוא אמר את מה שהוא אמר.

כשאדם שומע עצה או רעיון מחכם, גם אם מדובר בחכם אמיתי, אסור לו פשוט לקבל את הדברים כמו שהם ולפעול לפיהם בלי שאלות. חובה עליו לשאול את עצמו כמה שאלות:

• למה הוא אמר לי דווקא את הדבר הזה?
• האם הוא באמת התכוון למה שאמר, או שאולי הוא בוחן אותי?
• האם התשובה שלו נאמרה באופן מוחלט או ספציפית למקרה שלי?
• אולי הוא דיבר בצורה צינית או הומוריסטית?
• האם הבנתי נכון בכלל את כוונתו?

לדוגמה, אדם יכול לשמוע עצה שניתנה לאדם אחר בזמן אחר ובהקשר שונה לגמרי, ולחשוב בטעות שזו עצה שמתאימה גם לו. אליעד מבהיר שאותה עצה שנאמרה לאדם מסוים בתאריך מסוים, בשעה מסוימת ובמצב מסוים, לא בהכרח תהיה נכונה לאדם אחר. אדם אחר עשוי דווקא להזדקק לעצה ההפוכה.

מדוע חשוב להבין את הסיבה לעצה של החכם האמיתי?

אליעד מסביר שהדבר החשוב ביותר הוא לא העצה עצמה, אלא ההבנה של הסיבה שהחכם אמר אותה. להבין למה החכם נתן את העצה חשוב אפילו יותר מאשר לקיים אותה בפועל. זאת מכיוון שאם מבינים את הסיבה, מבינים איך הוא חושב. כלומר, המטרה היא לא לחקות את הפעולה או ההוראה שהחכם נתן, אלא להבין את ההיגיון שעומד מאחוריה.

לדוגמה, אליעד נותן דוגמה שבה הוא בעצמו יכול לומר לאדם דבר שאינו נכון, רק כדי לבחון אותו, כדי לראות אם הוא חושב לעומק, או כדי לבדוק עד כמה הוא רציני. אם אותו אדם פשוט יפעל באופן עיוור, הוא ייפול בפח, כי אליעד בכלל לא התכוון למה שאמר במובן הפשוט שלו. לכן ההבנה של "למה הוא אמר זאת?" היא קריטית.

מה לעשות אם לא מבינים את כוונת החכם האמיתי?

אליעד מתייחס גם למצב שבו אדם לא מצליח להבין מדוע החכם אמר את מה שאמר. במקרה כזה הוא מציע:

• לבצע את הפעולה לפי ההבנה הקיימת, אבל לזכור שזו רק אמונה, לא ידיעה.
• להיות תמיד מודע לכך שההבנה שלך מוגבלת, ושאתה בעצם "מאמין" שהבנת נכון, ולא "יודע" בוודאות.

לדוגמה, אם אליעד אומר משהו ואדם אינו מבין למה התכוון, אותו אדם יכול לפעול לפי מה שהבין, אבל הוא חייב לזכור ולהכיר בכך שזו רק הפרשנות שלו, ושייתכן שזה לא מה שאליעד באמת התכוון.

האם להטיל ספק גם בספרי חוכמה רוחניים?

אליעד מדגים את הרעיון גם ביחס לספרי חוכמה (כמו ספרו "להיות אלוהים"). הוא אומר שגם כאשר אדם קורא משהו בספר, הוא צריך לשאול את עצמו:

• למה הדברים נאמרו דווקא כך?
• האם גם ההיפך של המשפט הזה הגיוני?
• למה זה נשמע לי הגיוני?

אליעד מסביר שכל עוד לא מבינים מדוע גם ההיפך של המשפט הוא הגיוני, לא באמת הבינו את הספר. לכן אסור לקבל את הדברים בצורה עיוורת, אפילו אם הם נראים הגיוניים מאוד. חובה תמיד להטיל ספק, גם במה שנשמע נכון ואמיתי, ולשאול את עצמך מדוע זה נראה לך הגיוני.

לדוגמה...