איך לדעת למה משהו עושה לי טוב או רע?

אליעד כהן מסביר בהרצאתו בצורה מפורטת את הדרך שבה ניתן להבין למה דבר מסוים עושה לנו טוב או רע, או מדוע אנחנו רוצים משהו מסוים. ההרצאה פונה אל מי שחווה מצב שבו הוא מקבל את מה שהוא רצה, ובכל זאת אינו מרגיש מאושר או מרוצה. אליעד מדגים את הרעיון הזה על ידי אדם שרוצה חברים, אך למרות שהוא משיג אותם, עדיין לא מרגיש מספיק טוב. מתוך המצב הזה מתעוררת השאלה: למה משהו בכלל עושה לי טוב, ואיך אפשר להבין את התחושה הזו כדי אולי למצוא לה תחליף?

איך לפרט את הרצון שלי ולהבין אותו לעומק?

הצעד הראשון שאליעד ממליץ עליו הוא לפרט את הרצון או את הדבר שגורם לנו לתחושת טוב או רע. במקום להסתפק באמירה כללית כמו "טוב לי עם חברים", יש לפרט מה בדיוק קרה במפגש עם החברים, לתאר את האירוע באופן מוחשי ומפורט ככל הניתן, ואז לתאר את התחושות שעלו בעקבות האירוע הזה. לדוגמה, אם מישהו אומר "כיף לי עם חברים כי דיברנו וצחקנו", זה לא מספיק מפורט. עליו להיכנס לפרטים יותר ספציפיים, כמו: על מה בדיוק דיברו, מה נאמר שגרם לתחושה טובה, מה היה מצחיק, איזה סוג של הומור עלה שם, ומה הייתה התחושה המדויקת בזמן הצחוק והדיבור.

מדוע חשוב לפרט לעומק את התחושות שלנו?

אליעד מדגיש שככל שנפרט יותר לעומק וננתח בצורה מדויקת יותר את מה שקרה ואת התחושות שלנו, כך נוכל להבין טוב יותר את הסיבות המדויקות לתחושות שלנו. לדוגמה, אדם שמעשן יכול לומר "אני אוהב לעשן כי זה מרגיע אותי", אבל כדי להבין באמת למה הוא נהנה לעשן, עליו לתאר במדויק מה הוא מרגיש ברגע העישון: אולי הוא מרגיש רוגע ספציפי, או תחושת חופש, או שהוא מרגיש אהוב ומקובל חברתית. לאחר הפירוט המדויק, קל יותר להבין מה בדיוק מושך אותו בפעולה או בחוויה.

איך לכתוב על התחושות שלנו כדי להבין אותן טוב יותר?

אחת השיטות שאליעד מציע היא לכתוב מעין "חיבור" קצר המתאר לפרטי פרטים את מה שעשינו ומה הרגשנו בעקבות החוויה הזו. הוא מציע לדמיין כאילו מדובר במשימה בית ספרית: לכתוב על התחושות, המחשבות, הזיכרונות והחוויות בצורה הכי מפורטת שאפשר. כאשר עושים זאת, ניתן לזהות בקלות דפוסים, מילים וביטויים שחוזרים על עצמם, וכך אפשר להבין יותר בבירור למה הדבר הספציפי הזה גורם לנו לתחושת טוב או רע.

איך לחקור את הסיבות העמוקות יותר של התחושות שלי?

לאחר שמפרטים את החוויה באופן מקיף, השלב הבא הוא לחקור מדוע בכלל התחושות האלו חשובות לנו. אם גילינו למשל שהחוויה החברתית עם החברים גרמה לנו להרגיש אהובים, נשאל את עצמנו למה אנחנו בכלל רוצים להרגיש אהובים. כשאנחנו מרגישים אהובים, אולי אנו מרגישים אהבה עצמית או ערך עצמי גבוה יותר. בשלב זה החקירה מתעמקת אף יותר: למה אנחנו צריכים אהבה עצמית או אישור חברתי? האם זה הכרחי לנו, או שאפשר לקבל את התחושות האלה ממקור אחר? אולי נגיע למסקנה שאי אפשר להשיג את אותן תחושות בדרך אחרת, או שכן ישנן אלטרנטיבות.

האם תמיד אפשר למצוא תחליף למה שעושה לי טוב?

אליעד מציין שלעיתים החקירה הזו מובילה למסקנה שאין אפשרות למצוא תחליף מלא למה שעושה לנו טוב. לדוגמה, אולי השיחות וההומור שיש לנו עם החברים הם משהו שלא ניתן לשחזר באותו אופן לבד או באמצעות אמצעים אחרים כמו טלוויזיה או אינטרנט. אבל אפילו במקרה כזה, התהליך של החקירה והפירוט עוזר לנו לפחות להבין בדיוק למה אנחנו כל כך רוצים את הדבר הזה, וזה נותן לנו בהירות גדולה יותר לגבי עצמנו והרצונות שלנו.

איך ממשיכים בחקירה עצמית עמוקה יותר?

אליעד מסביר שאחרי שהגענו להבנה של מה בדיוק גורם לנו טוב או רע, אפשר להמשיך לחקור מדוע אנחנו בכלל רוצים את התחושות האלה. לדוגמה, אם אנו אוהבים לצחוק כי זה גורם לנו להרגיש חופשיים, יש לחקור מהו אותו "חופש" שאנחנו מחפשים, למה אנחנו צריכים את תחושת החופש הזאת, ולמה דווקא הצחוק גורם לנו להרגיש כך. תהליך זה הוא תהליך מתמשך של ניתוח עצמי עמוק, שיכול לעזור לנו להבין טוב יותר את עצמנו, את הרצונות שלנו ואת מה שמניע אותנו בחיים.

לסיכום, אליעד מציע שיטה ברורה ומפורטת להבנה עצמית מעמיקה. השיטה מבוססת על פירוט מדויק של החוויות, התחושות והמחשבות שלנו, ועל חקירה של הגורמים העמוקים יותר לרצונות והרגשות שלנו. התהליך הזה מאפשר לנו להבין למה אנחנו מרגישים כפי שאנו מרגישים, וכך לחיות חיים מודעים יותר, עם פחות בלבול ויותר שליטה על תחושותינו.