מדיטציה, למדוט, התבוננות נפשית, להכיר את עצמי, התבוננות פנימית, התבוננות מעמיקה, התבוננות עצמית, מודעות עצמית, להכיר את עצמך, מי אני, תודעה, הסתכלות פנימית, נשמה נצחית, לחיות לנצח
מה המשמעות של להכיר את עצמי באמת?
להכיר את עצמך באמת, לפי ההסבר של אליעד כהן, פירושו להיכנס פנימה באופן הדרגתי ולבחון את מהות ה"אני" בצורה הכי עמוקה ומדויקת. בתחילת התהליך האדם מתחיל מהסתכלות חיצונית, כלומר, הוא מתבונן על דברים שמחוצה לו ואומר: "זה לא אני". לדוגמה, כשאדם אומר "זה הבית שלי, זה הרכוש שלי", הוא מבין שהם חיצוניים לו. אחרי שהאדם מבין שכל הדברים החיצוניים הם לא באמת חלק ממנו, הוא מתחיל להסתכל פנימה.
מה ההבדל בין הסתכלות חיצונית להסתכלות פנימית?
בהסתכלות חיצונית, האדם מזדהה עם דברים שהם מחוץ לעצמו. למשל, כשהוא אומר "כואב לי הראש" או "כואבת לי הרגל", הוא עדיין מדבר על משהו שמחוצה לו, כי הוא מסתכל על הגוף שלו כמשהו שהוא שלו ולא כמשהו שהוא עצמו. בהסתכלות פנימית, האדם עובר לשלב שבו הוא מתחיל לבחון את התחושות, המחשבות והרגשות שלו. למשל, כשהוא אומר "אני מרגיש עצוב", הוא כבר מסתכל על משהו פנימי יותר, אך עדיין לא על עצמו ממש.
איך מגיעים להסתכלות מעמיקה יותר פנימה?
אליעד מסביר שלא מספיק להסתכל רק על תחושות או רגשות, כי אלו עדיין דברים חיצוניים ביחס ל"אני" האמיתי. לדוגמה, כשאדם אומר "אני חושב כך וכך", הוא עדיין מתייחס למחשבה כמשהו חיצוני ביחס לעצמו. ההסתכלות צריכה להתקדם לשלב שבו האדם מתחיל לבדוק את ה"אני" עצמו, ללא מחשבות, ללא רגשות, ללא רצונות וללא שום דבר אחר. האדם שואל את עצמו: "מי אני לפני שיש לי רצונות, רגשות ומחשבות?"
מה קורה כשמגיעים אל ה"אני" האמיתי?
כאשר האדם מצליח להפריד את עצמו מכל מה שהוא לא, הוא מגיע ל"אני" הכי בסיסי, שזה "אני" שמודע אך ורק לקיומו, ללא שום תוכן נוסף. אליעד מתאר את זה כנקודה פנימית קטנה ומדויקת מאוד, שאין בה שום דבר מוגדר. במצב זה, האדם חווה את ה"אני" שלו בצורה נקייה וטהורה. הוא כבר לא תלוי ברצונות, במחשבות, ברגשות, או בשום דבר אחר. האדם פשוט חווה את עצמו כקיום נקי.
איך אפשר להעלים את עצמך?
אליעד מסביר שלהעלים את עצמך פירושו להתבונן ב"אני" הבסיסי ביותר מנקודת מבט חיצונית אפילו אליו. במילים אחרות, אחרי שהאדם הגיע לתחושת ה"אני" הבסיסית ביותר, הוא עדיין יכול להתבונן בה מבחוץ. הוא שואל: "מי אני לפני התחושה הזו של אני?" אם הוא מצליח להתבונן גם בזה, הוא בעצם מצליח להעלים את ההזדהות שלו עם ה"אני" לחלוטין.
לדוגמה, אם אדם עוצם עיניים ונוגעים לו ברגל, הוא יכול לזהות בדיוק איפה נגעו בו, כי יש לו רגישות גבוהה לתחושות. באותו אופן, כדי להעלים את עצמו, האדם צריך רגישות ודיוק דומים כדי לזהות את התחושה הדקה ביותר של ה"אני", ולהתבונן גם מעבר לה.
מה קורה לאחר שהאדם מעלים את עצמו?
כאשר האדם מצליח להעלים את עצמו לחלוטין, הוא מגיע לחוויה אליה מתייחסים לפעמים כהארה או כשחרור רוחני. במצב זה אין עוד הפרדה בין "אני" ו"לא אני"....
להכיר את עצמך באמת, לפי ההסבר של אליעד כהן, פירושו להיכנס פנימה באופן הדרגתי ולבחון את מהות ה"אני" בצורה הכי עמוקה ומדויקת. בתחילת התהליך האדם מתחיל מהסתכלות חיצונית, כלומר, הוא מתבונן על דברים שמחוצה לו ואומר: "זה לא אני". לדוגמה, כשאדם אומר "זה הבית שלי, זה הרכוש שלי", הוא מבין שהם חיצוניים לו. אחרי שהאדם מבין שכל הדברים החיצוניים הם לא באמת חלק ממנו, הוא מתחיל להסתכל פנימה.
מה ההבדל בין הסתכלות חיצונית להסתכלות פנימית?
בהסתכלות חיצונית, האדם מזדהה עם דברים שהם מחוץ לעצמו. למשל, כשהוא אומר "כואב לי הראש" או "כואבת לי הרגל", הוא עדיין מדבר על משהו שמחוצה לו, כי הוא מסתכל על הגוף שלו כמשהו שהוא שלו ולא כמשהו שהוא עצמו. בהסתכלות פנימית, האדם עובר לשלב שבו הוא מתחיל לבחון את התחושות, המחשבות והרגשות שלו. למשל, כשהוא אומר "אני מרגיש עצוב", הוא כבר מסתכל על משהו פנימי יותר, אך עדיין לא על עצמו ממש.
איך מגיעים להסתכלות מעמיקה יותר פנימה?
אליעד מסביר שלא מספיק להסתכל רק על תחושות או רגשות, כי אלו עדיין דברים חיצוניים ביחס ל"אני" האמיתי. לדוגמה, כשאדם אומר "אני חושב כך וכך", הוא עדיין מתייחס למחשבה כמשהו חיצוני ביחס לעצמו. ההסתכלות צריכה להתקדם לשלב שבו האדם מתחיל לבדוק את ה"אני" עצמו, ללא מחשבות, ללא רגשות, ללא רצונות וללא שום דבר אחר. האדם שואל את עצמו: "מי אני לפני שיש לי רצונות, רגשות ומחשבות?"
מה קורה כשמגיעים אל ה"אני" האמיתי?
כאשר האדם מצליח להפריד את עצמו מכל מה שהוא לא, הוא מגיע ל"אני" הכי בסיסי, שזה "אני" שמודע אך ורק לקיומו, ללא שום תוכן נוסף. אליעד מתאר את זה כנקודה פנימית קטנה ומדויקת מאוד, שאין בה שום דבר מוגדר. במצב זה, האדם חווה את ה"אני" שלו בצורה נקייה וטהורה. הוא כבר לא תלוי ברצונות, במחשבות, ברגשות, או בשום דבר אחר. האדם פשוט חווה את עצמו כקיום נקי.
איך אפשר להעלים את עצמך?
אליעד מסביר שלהעלים את עצמך פירושו להתבונן ב"אני" הבסיסי ביותר מנקודת מבט חיצונית אפילו אליו. במילים אחרות, אחרי שהאדם הגיע לתחושת ה"אני" הבסיסית ביותר, הוא עדיין יכול להתבונן בה מבחוץ. הוא שואל: "מי אני לפני התחושה הזו של אני?" אם הוא מצליח להתבונן גם בזה, הוא בעצם מצליח להעלים את ההזדהות שלו עם ה"אני" לחלוטין.
לדוגמה, אם אדם עוצם עיניים ונוגעים לו ברגל, הוא יכול לזהות בדיוק איפה נגעו בו, כי יש לו רגישות גבוהה לתחושות. באותו אופן, כדי להעלים את עצמו, האדם צריך רגישות ודיוק דומים כדי לזהות את התחושה הדקה ביותר של ה"אני", ולהתבונן גם מעבר לה.
מה קורה לאחר שהאדם מעלים את עצמו?
כאשר האדם מצליח להעלים את עצמו לחלוטין, הוא מגיע לחוויה אליה מתייחסים לפעמים כהארה או כשחרור רוחני. במצב זה אין עוד הפרדה בין "אני" ו"לא אני"....
- מה זה התבוננות פנימית?
- איך להגיע למודעות עצמית?
- מה המשמעות של נשמה נצחית?
- מי אני באמת?
- איך למדוט בצורה נכונה?
- איך אפשר להעלים את עצמי?