24:14מודעות עצמית, מי אני, אני זה הכל, אני זה הגוף, הזדהות עצמית, השתקפות עצמית, משמעות החיים, משמעות המציאות, מה המשמעות של החיים, תודעה
מה המשמעות של "האני" במציאות שלנו?
אליעד כהן מסביר כי התפיסה שלנו לגבי מי שאנחנו, "האני", תלויה מאוד בנקודת המבט. אפשר לראות את עצמנו כגוף, ואז הגבולות שלנו ברורים וחדים, ואפשר לראות את עצמנו כמכלול של כל מה שקיים במציאות. אם אדם מתייחס לעצמו כגוף בלבד, אז כשהוא מסתכל על העולם, הוא יחשוב שיש דברים שהם לא הוא, למשל, שולחן או אדם אחר. לעומת זאת, אם הוא מזדהה עם התודעה הכללית, אז מבחינתו כל העולם כולו זה הוא עצמו.
לדוגמה, כאשר אדם הולך ברחוב ופוגש אנשים או חפצים, הוא יכול לחשוב שהם שונים ממנו ושהוא נפרד מהם, אך הוא יכול גם לראות את הכל כחלק ממנו. אליעד נותן דוגמה עם אצבע וגוף: אם האצבע חושבת שהיא נפרדת, אז כל שאר האצבעות והיד ייראו לה כמשהו זר. אבל אם האצבע מבינה שהיא חלק מהגוף, אז הגוף כולו הוא היא עצמה. הכל תלוי בהזדהות של האדם.
איך המציאות משקפת אותנו?
אליעד מסביר כי כל מה שאנחנו רואים במציאות יכול להיחשב כהשתקפות או כביטוי של עצמנו. הוא מדגים זאת באמצעות חלום: בחלום, כל דמות וכל אירוע הוא ביטוי של רגשות, מחשבות ופחדים של האדם שחולם. באותו אופן, אפשר לראות את המציאות החיצונית כביטוי של העולם הפנימי שלנו.
יחד עם זאת, אליעד מבהיר שזה לא בהכרח אומר שצריך לתת משמעות סמלית לכל דבר במציאות. למשל, אם יש שולחן בחדר, זה לא אומר בהכרח שיש לשולחן משמעות עמוקה או סמלית. לפעמים שולחן הוא פשוט שולחן, וזה בסדר. המשמעות שאנו נותנים לדברים תלויה מאוד בתפיסה שלנו את עצמנו ואת המציאות.
האם לכל דבר במציאות יש משמעות?
אליעד מדגיש שלחלק מהדברים במציאות יש משמעות ברורה ומובנת לנו, ולחלק אין משמעות ברורה, ואולי אף אין להם משמעות כלל. הוא משתמש בדוגמה של שערה: מה המשמעות של שערה אחת בגוף? אולי יש לה תפקיד, אולי אין לה משמעות מיוחדת. אם אנחנו לא בטוחים מה המשמעות של דברים מסוימים במציאות שלנו, זה בסדר, כי גם לא לדעת זו משמעות בפני עצמה.
לדוגמה, אם אדם שואל מה המשמעות של צורה מסוימת או אירוע שקורה לו בחיים, אליעד מציע להפסיק לחפש משמעות עמוקה מחוץ לנו ולנסות להבין קודם את המשמעות של הדברים שבתוכנו. אם לאדם קשה להבין מה המשמעות של דבר מסוים בעולם החיצוני, אולי עדיף שינסה קודם להבין את עצמו.
למה קשה לנו להבין את המשמעות של "האני"?
הקושי להבין את המשמעות של "האני" נובע מכך שאנשים נוטים לערבב בין רמות שונות של תודעה וזהות. אליעד מסביר שיש כמה רמות של "אני": יש אני המצומצם (הגוף שלי), יש אני שהוא התודעה, יש אני שהוא כל המציאות, ויש גם אני של מקום וזמן, אני של כלום, ואני של "אין הבדל בין יש לאין". לכל אחת מהרמות האלה יש משמעות שונה, והבלבול נוצר כאשר אדם לא ברור לגבי איזו רמה הוא מתכוון.
לדוגמה, אם מישהי מצביעה על עצמה ואומרת "אני", היא עשויה להתכוון לגוף שלה, לתודעה שלה, או אפילו למציאות כולה. כל אחד מאלה הוא "אני" אחר, ולכן התשובה לשאלה "מי אני?" משתנה בהתאם לנקודת המבט.
האם כדאי לנסות להרחיב את התודעה שלנו לכלל המציאות?
אליעד מזהיר מפני ניסיון לא זהיר להרחיב את התודעה לכל המציאות. הוא נותן דוגמה של אדם שרוצה להרגיש שכל האנשים הם הוא עצמו, ומזהיר שזה עלול להיות לא נעים. לדוגמה, אם אדם ילך ברחוב וירגיש את כל הצרות של כל האנשים סביבו כאילו היו הצרות שלו עצמו, זה עלול להיות בלתי נסבל. הוא שואל, למה בכלל לנסות להגיע למצב כזה?
לכן, לפני שאדם מחליט להרחיב את התודעה שלו לרמה של הזדהות עם כל המציאות, כדאי שיבין היטב למה הוא עושה זאת ומה המטרה שלו. אליעד מציע קודם כל להבין היטב את "האני" הבסיסי, את עצמנו, לפני שמנסים להבין דברים גדולים יותר.
האם האמונה שהמציאות היא אני נכונה?
אליעד מדגיש שלפעמים אנשים מאמצים אמונה שהכל הוא הם עצמם, מבלי לבדוק אם זה באמת נכון עבורם. הוא מזהיר מפני קבלת רעיונות ללא בדיקה או הבנה עמוקה. אדם יכול לשמוע רעיון ש"הכל זה אני" ולהאמין בזה, אבל אם הוא לא בדק את זה בעצמו, ייתכן שהוא פשוט מאמין בשקר.
לדוגמה, אם אדם מרגיש שהמציאות כולה היא הוא, אולי הוא פשוט הושפע מספר או מאדם אחר, והוא לא באמת חווה את זה כמציאות אמיתית עבורו. לכן חשוב לבדוק ולברר היטב האם זה נכון מבחינת החוויה האישית שלו, או שזה רק רעיון יפה שהוא אימץ ללא בסיס אמיתי.
אליעד מסכם ומדגיש שחשוב לבדוק כל דבר בעצמנו ולהגיע להבנה מתוך חוויה ישירה ולא מתוך רעיון שאחרים סיפרו לנו.
אליעד כהן מסביר כי התפיסה שלנו לגבי מי שאנחנו, "האני", תלויה מאוד בנקודת המבט. אפשר לראות את עצמנו כגוף, ואז הגבולות שלנו ברורים וחדים, ואפשר לראות את עצמנו כמכלול של כל מה שקיים במציאות. אם אדם מתייחס לעצמו כגוף בלבד, אז כשהוא מסתכל על העולם, הוא יחשוב שיש דברים שהם לא הוא, למשל, שולחן או אדם אחר. לעומת זאת, אם הוא מזדהה עם התודעה הכללית, אז מבחינתו כל העולם כולו זה הוא עצמו.
לדוגמה, כאשר אדם הולך ברחוב ופוגש אנשים או חפצים, הוא יכול לחשוב שהם שונים ממנו ושהוא נפרד מהם, אך הוא יכול גם לראות את הכל כחלק ממנו. אליעד נותן דוגמה עם אצבע וגוף: אם האצבע חושבת שהיא נפרדת, אז כל שאר האצבעות והיד ייראו לה כמשהו זר. אבל אם האצבע מבינה שהיא חלק מהגוף, אז הגוף כולו הוא היא עצמה. הכל תלוי בהזדהות של האדם.
איך המציאות משקפת אותנו?
אליעד מסביר כי כל מה שאנחנו רואים במציאות יכול להיחשב כהשתקפות או כביטוי של עצמנו. הוא מדגים זאת באמצעות חלום: בחלום, כל דמות וכל אירוע הוא ביטוי של רגשות, מחשבות ופחדים של האדם שחולם. באותו אופן, אפשר לראות את המציאות החיצונית כביטוי של העולם הפנימי שלנו.
יחד עם זאת, אליעד מבהיר שזה לא בהכרח אומר שצריך לתת משמעות סמלית לכל דבר במציאות. למשל, אם יש שולחן בחדר, זה לא אומר בהכרח שיש לשולחן משמעות עמוקה או סמלית. לפעמים שולחן הוא פשוט שולחן, וזה בסדר. המשמעות שאנו נותנים לדברים תלויה מאוד בתפיסה שלנו את עצמנו ואת המציאות.
האם לכל דבר במציאות יש משמעות?
אליעד מדגיש שלחלק מהדברים במציאות יש משמעות ברורה ומובנת לנו, ולחלק אין משמעות ברורה, ואולי אף אין להם משמעות כלל. הוא משתמש בדוגמה של שערה: מה המשמעות של שערה אחת בגוף? אולי יש לה תפקיד, אולי אין לה משמעות מיוחדת. אם אנחנו לא בטוחים מה המשמעות של דברים מסוימים במציאות שלנו, זה בסדר, כי גם לא לדעת זו משמעות בפני עצמה.
לדוגמה, אם אדם שואל מה המשמעות של צורה מסוימת או אירוע שקורה לו בחיים, אליעד מציע להפסיק לחפש משמעות עמוקה מחוץ לנו ולנסות להבין קודם את המשמעות של הדברים שבתוכנו. אם לאדם קשה להבין מה המשמעות של דבר מסוים בעולם החיצוני, אולי עדיף שינסה קודם להבין את עצמו.
למה קשה לנו להבין את המשמעות של "האני"?
הקושי להבין את המשמעות של "האני" נובע מכך שאנשים נוטים לערבב בין רמות שונות של תודעה וזהות. אליעד מסביר שיש כמה רמות של "אני": יש אני המצומצם (הגוף שלי), יש אני שהוא התודעה, יש אני שהוא כל המציאות, ויש גם אני של מקום וזמן, אני של כלום, ואני של "אין הבדל בין יש לאין". לכל אחת מהרמות האלה יש משמעות שונה, והבלבול נוצר כאשר אדם לא ברור לגבי איזו רמה הוא מתכוון.
לדוגמה, אם מישהי מצביעה על עצמה ואומרת "אני", היא עשויה להתכוון לגוף שלה, לתודעה שלה, או אפילו למציאות כולה. כל אחד מאלה הוא "אני" אחר, ולכן התשובה לשאלה "מי אני?" משתנה בהתאם לנקודת המבט.
האם כדאי לנסות להרחיב את התודעה שלנו לכלל המציאות?
אליעד מזהיר מפני ניסיון לא זהיר להרחיב את התודעה לכל המציאות. הוא נותן דוגמה של אדם שרוצה להרגיש שכל האנשים הם הוא עצמו, ומזהיר שזה עלול להיות לא נעים. לדוגמה, אם אדם ילך ברחוב וירגיש את כל הצרות של כל האנשים סביבו כאילו היו הצרות שלו עצמו, זה עלול להיות בלתי נסבל. הוא שואל, למה בכלל לנסות להגיע למצב כזה?
לכן, לפני שאדם מחליט להרחיב את התודעה שלו לרמה של הזדהות עם כל המציאות, כדאי שיבין היטב למה הוא עושה זאת ומה המטרה שלו. אליעד מציע קודם כל להבין היטב את "האני" הבסיסי, את עצמנו, לפני שמנסים להבין דברים גדולים יותר.
האם האמונה שהמציאות היא אני נכונה?
אליעד מדגיש שלפעמים אנשים מאמצים אמונה שהכל הוא הם עצמם, מבלי לבדוק אם זה באמת נכון עבורם. הוא מזהיר מפני קבלת רעיונות ללא בדיקה או הבנה עמוקה. אדם יכול לשמוע רעיון ש"הכל זה אני" ולהאמין בזה, אבל אם הוא לא בדק את זה בעצמו, ייתכן שהוא פשוט מאמין בשקר.
לדוגמה, אם אדם מרגיש שהמציאות כולה היא הוא, אולי הוא פשוט הושפע מספר או מאדם אחר, והוא לא באמת חווה את זה כמציאות אמיתית עבורו. לכן חשוב לבדוק ולברר היטב האם זה נכון מבחינת החוויה האישית שלו, או שזה רק רעיון יפה שהוא אימץ ללא בסיס אמיתי.
אליעד מסכם ומדגיש שחשוב לבדוק כל דבר בעצמנו ולהגיע להבנה מתוך חוויה ישירה ולא מתוך רעיון שאחרים סיפרו לנו.
- מה המשמעות של החיים?
- מהי מודעות עצמית?
- איך להרחיב את התודעה?
- מי אני באמת?
- האם הכל הוא אני?
- איך להבין את עצמי?