סדנה לאושר, סדנא למודעות עצמית, מהו אושר? איך להיות מאושר? סוד האושר, חקר הרצון העצמי, חקר האושר הפנימי, מה אני רוצה? מה יעשה אותי מאושר? מה יעשה אותך מאושר? חלק 6
מה זה אומר "לא לרצות כלום" באמת?
הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג בהרצאה זו הוא העומק והמשמעות האמיתית של המושג "לא לרצות כלום". אליעד מסביר שרוב האנשים אומרים שהם לא רוצים כלום מתוך מצב של שובע זמני או אדישות, אך אין זו כוונתו. הכוונה האמיתית ב"לא רוצה כלום" היא שהאדם מגיע למצב שבו כל אפשרות שקיימת במציאות מקובלת עליו באופן מוחלט, ללא העדפה או התנגדות כלשהי.
איך "לא לרצות כלום" קשור לעוצמת הכלום?
אליעד מדגיש שהמשמעות של "לא רוצה כלום" תלויה בעוצמת הכלום עצמו. כאשר אדם מתמודד עם בעיות קטנות או בינוניות, קל לו יחסית לומר "לא אכפת לי מכלום", כי הדברים אינם מספיק קשים או כואבים כדי לאתגר אותו באמת. אך כשהמציאות הופכת להיות קשה או כואבת יותר, האדם חייב לאחוז בכלום חזק יותר כדי להישאר מאושר ושלם עם עצמו. המשמעות של "כלום" מתחזקת ככל שהמציאות מתגלה כיותר מאתגרת או כואבת.
מה הקשר בין "לא לדעת כלום" ל"לא לרצות כלום"?
אליעד מציין קשר מהותי בין "לא לרצות כלום" לבין "לא לדעת כלום". האדם יכול לומר שהוא לא רוצה דבר רק כאשר הוא אינו יודע דבר. אם האדם יודע משהו, פירוש הדבר שהוא מזהה חיסרון, ולכן הוא אוטומטית רוצה למלא אותו. המודעות לחיסרון יוצרת רצון, ולכן רק כאשר האדם באמת אינו יודע דבר, הוא יכול להגיע למצב שבו אינו רוצה דבר. במצב כזה האדם לא יכול להיות מוטרד משום דבר, כי אין דבר שיכול להטריד אותו.
מה זה "וידוי דברים בפני תלמיד חכם" ולמה זה חשוב?
אליעד מצטט את רבי נחמן מברסלב ומסביר את מושג "וידוי דברים בפני תלמיד חכם". זהו תהליך שבו האדם מתוודה על החסרונות, הבעיות, והרגשות השליליים שלו בפני מישהו אחר, שבמקרה זה מתואר כתלמיד חכם. התהליך נועד לחשוף ולגלות את הרצונות האמיתיים של האדם, שבדרך כלל מסתתרים מאחורי רצונות שטחיים וחיצוניים. כאשר האדם מתוודה באופן מלא על מה שהוא מרגיש, הוא למעשה מחזיר את "המלכות", כלומר, את הכוח והשליטה האמיתיים, ממצב של גלות למצב של מודעות ושלמות פנימית.
אליעד מבהיר שתלמיד חכם כאן אינו בהכרח מישהו אחר, אלא האדם עצמו כשהוא מגיע לרמת תודעה שבה הוא יכול להתבונן בעצמו באופן אובייקטיבי לחלוטין, בלי להסתיר או להעמיד פנים.
מה המשמעות של "להיכלל ברצון האינסוף"?
אליעד מסביר שרצון האינסוף הוא רצון מוחלט, חסר גבולות והגדרות. להיכלל ברצון האינסוף משמעותו לרצות את המציאות בדיוק כפי שהיא, באופן מוחלט, בלי שום הסתייגות. כדי להגיע למצב הזה האדם חייב לבטל את האגו ואת תחושת ה"אני" שלו, כי כל עוד קיימת ישות עצמית, קיימת העדפה וכך נוצר רצון מוגבל. כאשר האדם מבטל את תחושת הישות העצמית שלו, הוא מתחבר לרצון האינסופי האמיתי שהוא מעבר לכל הגדרה והבדלה.
מה החשיבות של "לא לדעת אפילו שאני קיים"?
אחת הנקודות העמוקות שאליעד מציין היא שהאדם יכול להגיע למצב תודעתי שבו הוא אפילו לא יודע שהוא קיים. מצב זה הוא שיא הספקנות, משום שהוא מערער את ההנחה הבסיסית ביותר של התודעה האנושית - ההנחה שיש הבדל בין "יש" לבין "אין". כאשר האדם מגיע למצב זה, המחשבה מפסיקה לפעול, כי אין יותר בסיס לשאול שאלות או לחוות חיסרון. במצב של ספק מוחלט זה, האדם חווה מצב אמיתי של "לא יודע כלום" ובכך גם מצב אמיתי של "לא רוצה כלום".
מה התועלת במצב של "רצוא ושוב"?
אליעד מתייחס למצב של "רצוא ושוב", שבו...
הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג בהרצאה זו הוא העומק והמשמעות האמיתית של המושג "לא לרצות כלום". אליעד מסביר שרוב האנשים אומרים שהם לא רוצים כלום מתוך מצב של שובע זמני או אדישות, אך אין זו כוונתו. הכוונה האמיתית ב"לא רוצה כלום" היא שהאדם מגיע למצב שבו כל אפשרות שקיימת במציאות מקובלת עליו באופן מוחלט, ללא העדפה או התנגדות כלשהי.
איך "לא לרצות כלום" קשור לעוצמת הכלום?
אליעד מדגיש שהמשמעות של "לא רוצה כלום" תלויה בעוצמת הכלום עצמו. כאשר אדם מתמודד עם בעיות קטנות או בינוניות, קל לו יחסית לומר "לא אכפת לי מכלום", כי הדברים אינם מספיק קשים או כואבים כדי לאתגר אותו באמת. אך כשהמציאות הופכת להיות קשה או כואבת יותר, האדם חייב לאחוז בכלום חזק יותר כדי להישאר מאושר ושלם עם עצמו. המשמעות של "כלום" מתחזקת ככל שהמציאות מתגלה כיותר מאתגרת או כואבת.
מה הקשר בין "לא לדעת כלום" ל"לא לרצות כלום"?
אליעד מציין קשר מהותי בין "לא לרצות כלום" לבין "לא לדעת כלום". האדם יכול לומר שהוא לא רוצה דבר רק כאשר הוא אינו יודע דבר. אם האדם יודע משהו, פירוש הדבר שהוא מזהה חיסרון, ולכן הוא אוטומטית רוצה למלא אותו. המודעות לחיסרון יוצרת רצון, ולכן רק כאשר האדם באמת אינו יודע דבר, הוא יכול להגיע למצב שבו אינו רוצה דבר. במצב כזה האדם לא יכול להיות מוטרד משום דבר, כי אין דבר שיכול להטריד אותו.
מה זה "וידוי דברים בפני תלמיד חכם" ולמה זה חשוב?
אליעד מצטט את רבי נחמן מברסלב ומסביר את מושג "וידוי דברים בפני תלמיד חכם". זהו תהליך שבו האדם מתוודה על החסרונות, הבעיות, והרגשות השליליים שלו בפני מישהו אחר, שבמקרה זה מתואר כתלמיד חכם. התהליך נועד לחשוף ולגלות את הרצונות האמיתיים של האדם, שבדרך כלל מסתתרים מאחורי רצונות שטחיים וחיצוניים. כאשר האדם מתוודה באופן מלא על מה שהוא מרגיש, הוא למעשה מחזיר את "המלכות", כלומר, את הכוח והשליטה האמיתיים, ממצב של גלות למצב של מודעות ושלמות פנימית.
אליעד מבהיר שתלמיד חכם כאן אינו בהכרח מישהו אחר, אלא האדם עצמו כשהוא מגיע לרמת תודעה שבה הוא יכול להתבונן בעצמו באופן אובייקטיבי לחלוטין, בלי להסתיר או להעמיד פנים.
מה המשמעות של "להיכלל ברצון האינסוף"?
אליעד מסביר שרצון האינסוף הוא רצון מוחלט, חסר גבולות והגדרות. להיכלל ברצון האינסוף משמעותו לרצות את המציאות בדיוק כפי שהיא, באופן מוחלט, בלי שום הסתייגות. כדי להגיע למצב הזה האדם חייב לבטל את האגו ואת תחושת ה"אני" שלו, כי כל עוד קיימת ישות עצמית, קיימת העדפה וכך נוצר רצון מוגבל. כאשר האדם מבטל את תחושת הישות העצמית שלו, הוא מתחבר לרצון האינסופי האמיתי שהוא מעבר לכל הגדרה והבדלה.
מה החשיבות של "לא לדעת אפילו שאני קיים"?
אחת הנקודות העמוקות שאליעד מציין היא שהאדם יכול להגיע למצב תודעתי שבו הוא אפילו לא יודע שהוא קיים. מצב זה הוא שיא הספקנות, משום שהוא מערער את ההנחה הבסיסית ביותר של התודעה האנושית - ההנחה שיש הבדל בין "יש" לבין "אין". כאשר האדם מגיע למצב זה, המחשבה מפסיקה לפעול, כי אין יותר בסיס לשאול שאלות או לחוות חיסרון. במצב של ספק מוחלט זה, האדם חווה מצב אמיתי של "לא יודע כלום" ובכך גם מצב אמיתי של "לא רוצה כלום".
מה התועלת במצב של "רצוא ושוב"?
אליעד מתייחס למצב של "רצוא ושוב", שבו...
- איך להגיע למצב שלא רוצים כלום?
- מה זה רצון אינסופי?
- איך להתמודד עם תחושת גאווה?
- מהי משמעות החיים?
- איך להיות מאושר באמת?
- איך להתחבר לרצון הפנימי?