7:28הדרך הנכונה אל האושר, לסבול כדי להיות מאושר, איך להיות מאושר? מודעות עצמית, למצוא את עצמי, רוצה להיות מאושר, טיפ לאושר, טיפ להיות מאושר, קשה להיות מאושר, חיפוש האושר, מחפש את האושר
מדוע הסבל נדמה לנו כנצחי?
אליעד כהן מסביר שתחושת הסבל נוצרת כשהמציאות לא מתאימה לרצון שלנו. ככל שאנחנו רואים שהמציאות שוב ושוב מתנגשת עם הרצונות שלנו, אנו מסיקים שהסבל הוא נצחי. זה קורה כי האדם מבין שבכל שלב בחיים תמיד יהיה משהו שלא יתאים במדויק לרצונותיו, וכך נוצרת אצלו תחושה עמוקה שהסבל תמיד ילווה אותו. יתרה מכך, אדם יכול להרגיש פחד סמוי שאם הוא יפסיק לסבול לגמרי, אולי הוא גם יחדל מלהתקיים, ולכן הוא מתקשה לדמיין מצב של אושר מוחלט ללא סבל.
האם אפשר להגיע למצב שבו לא נסבול בכלל?
לשאלה הזו אליעד משיב שיש פרדוקס מעניין: אפילו אם נצליח לתפוס את הסבל בצורה שונה ונסבול פחות מדברים חיצוניים, עלול להיווצר סבל חדש - הסבל מכך שלא סובלים כלל. אליעד מתאר אנשים שחווים את העולם כ"משחק" חסר משמעות, ומרגישים מדוכאים משום שהם אינם מסוגלים להתייחס ברצינות לשום דבר בחיים. זוהי דוגמה לכך שגם אם משנים את התפיסה על המציאות, עדיין יכול להתעורר סוג חדש של סבל, ולכן חשוב להבין שייתכן שלא ניתן להיפטר לחלוטין מהסבל, אלא רק לשנות את צורתו.
כיצד ניתן להחליף את הסבל בסבל שמביא תועלת?
אליעד כהן מציע גישה מעניינת להתמודדות עם הסבל: אם כבר חייבים לסבול, אפשר לסבול בצורה שתקדם את האדם. לדוגמה, במקום לסבול מדברים חיצוניים שאין להם שום ערך מוסף, אפשר לסבול מתוך תהליך חקירה של המציאות, לבדוק את ההפכים של כל מחשבה ולנסות להבין את השורש של הדברים. למשל, אם האדם חושב "רע לי כי משהו מסוים לא מתרחש", הוא יכול לשאול "האם באמת רע לי?", או "האם באמת חייב שזה יהיה כך?" על ידי הפיכת הדברים שנחשבים ל"מחויבים" ל"אפשריים", האדם מתרגל את היכולת לשנות את תפיסתו לגבי מצבים שונים וכך גם להפוך תחושות רעות לטובות. זהו סבל מועיל, כי הוא מוביל לצמיחה פנימית אמיתית.
למה לא להסתפק באמונות או פעולות סמליות בלבד?
הרבה אנשים מנסים למצוא נחמה או שחרור מסבל באמצעות פעולות כמו קריאת תהילים או חשיבה חיובית, אך לעיתים הם לא מבינים איך הפעולות הללו באמת עוזרות להם. אליעד מדגיש שמה שהוא מציע אינו מבוסס על אמונה או מיסטיקה, אלא על היגיון ברור: לתרגל מיומנות חשיבה רציונלית שתאפשר לאדם להפוך את ה"מחויב" ל"אפשרי". באופן זה, האדם לא צריך "להאמין" שהכל טוב, אלא יכול ממש לראות איך משהו שנראה בהתחלה כרע מוחלט יכול להיות אחרת.
איך קשורה שיטת "ההיפוכים" לשחרור מהסבל?
אליעד מסביר שהשורש של כל תחושת רע הוא בהתנגדות שלנו למציאות - ההבחנה בין "יש" ל"אין". ברגע שאנחנו מתחילים לבדוק האם הדברים שאנחנו בטוחים שהם מוחלטים (מחויבים) הם באמת כך, ומגלים שהם בסך הכל "אפשריים", אנחנו מתחילים להשתחרר מהתפיסות הנוקשות שלנו. לדוגמה, אדם שחושב שהיעדר כסף הוא רע מוחלט, יכול לבדוק האם זו אכן אמת מוחלטת, או רק אפשרות שהוא רואה ככרחית. ההבנה הזו משנה את חווית הסבל, ומעניקה לאדם תחושת שלמות חדשה.
כיצד חיפוש האמת יכול להביא לאושר?
אליעד מזכיר את רבי נחמן שאומר שיש לחפש את האמת בצורה נקייה ומדויקת, בלי שום ספקות. הכוונה היא שלא להסתפק באמונות נוחות אלא לבדוק כל מחשבה לעומקה. לדוגמה, אפילו מחשבה פשוטה כמו "אם המחשב מחובר לחשמל הוא נטען", דורשת חקירה לעומק: "האם זה באמת נכון? איך אני בטוח בזה במאה אחוז?". התרגול הזה של חיפוש האמת עד הסוף מאפשר להשתחרר מכל ספק, ולהגיע להבנה שאין באמת ודאות מוחלטת בשום דבר. זהו מצב של חופש פנימי, כי אז כבר אין תלות בתנאים חיצוניים כדי להרגיש שלמות ואושר.
למה אין סיבה להתייאש לפני שניסית הכל?
אליעד מדגיש שלא משנה כמה דרכים אדם ניסה כדי לצאת מהסבל, ישנה דרך אחת שהוא כמעט בוודאות לא מיצה - החקירה הרציונלית העמוקה של תפיסותיו הבסיסיות על המציאות. הוא טוען שרוב האנשים נוטים לנסות פתרונות חיצוניים או אמונות שונות, אבל מעולם לא בדקו לעומק את השורש האמיתי של תפיסת המציאות שלהם. לכן, מי שטרם עשה את החקירה הזו לא יכול לומר בוודאות שניסה הכל, ומכאן שאין לו סיבה להתייאש באופן סופי.
מהו הלקח המרכזי בדרך אל האושר האמיתי?
לסיכום, אליעד כהן מבהיר שהדרך אל האושר דורשת מאמץ של מודעות עצמית וחיפוש עצמי אמיתי ויסודי. הוא מציע לקחת את הסבל שממילא קיים ולהפוך אותו לכלי חקירה שמטרתו להבין את המציאות. אמנם זו עבודה קשה, אך היא מובילה למטרה ברורה ומשמעותית: השחרור הפנימי והיכולת להפוך מצבים רעים לטובים. כך, הסבל הופך לפרדוקס שבו דווקא באמצעותו אפשר להגיע לאושר האמיתי.
אליעד כהן מסביר שתחושת הסבל נוצרת כשהמציאות לא מתאימה לרצון שלנו. ככל שאנחנו רואים שהמציאות שוב ושוב מתנגשת עם הרצונות שלנו, אנו מסיקים שהסבל הוא נצחי. זה קורה כי האדם מבין שבכל שלב בחיים תמיד יהיה משהו שלא יתאים במדויק לרצונותיו, וכך נוצרת אצלו תחושה עמוקה שהסבל תמיד ילווה אותו. יתרה מכך, אדם יכול להרגיש פחד סמוי שאם הוא יפסיק לסבול לגמרי, אולי הוא גם יחדל מלהתקיים, ולכן הוא מתקשה לדמיין מצב של אושר מוחלט ללא סבל.
האם אפשר להגיע למצב שבו לא נסבול בכלל?
לשאלה הזו אליעד משיב שיש פרדוקס מעניין: אפילו אם נצליח לתפוס את הסבל בצורה שונה ונסבול פחות מדברים חיצוניים, עלול להיווצר סבל חדש - הסבל מכך שלא סובלים כלל. אליעד מתאר אנשים שחווים את העולם כ"משחק" חסר משמעות, ומרגישים מדוכאים משום שהם אינם מסוגלים להתייחס ברצינות לשום דבר בחיים. זוהי דוגמה לכך שגם אם משנים את התפיסה על המציאות, עדיין יכול להתעורר סוג חדש של סבל, ולכן חשוב להבין שייתכן שלא ניתן להיפטר לחלוטין מהסבל, אלא רק לשנות את צורתו.
כיצד ניתן להחליף את הסבל בסבל שמביא תועלת?
אליעד כהן מציע גישה מעניינת להתמודדות עם הסבל: אם כבר חייבים לסבול, אפשר לסבול בצורה שתקדם את האדם. לדוגמה, במקום לסבול מדברים חיצוניים שאין להם שום ערך מוסף, אפשר לסבול מתוך תהליך חקירה של המציאות, לבדוק את ההפכים של כל מחשבה ולנסות להבין את השורש של הדברים. למשל, אם האדם חושב "רע לי כי משהו מסוים לא מתרחש", הוא יכול לשאול "האם באמת רע לי?", או "האם באמת חייב שזה יהיה כך?" על ידי הפיכת הדברים שנחשבים ל"מחויבים" ל"אפשריים", האדם מתרגל את היכולת לשנות את תפיסתו לגבי מצבים שונים וכך גם להפוך תחושות רעות לטובות. זהו סבל מועיל, כי הוא מוביל לצמיחה פנימית אמיתית.
למה לא להסתפק באמונות או פעולות סמליות בלבד?
הרבה אנשים מנסים למצוא נחמה או שחרור מסבל באמצעות פעולות כמו קריאת תהילים או חשיבה חיובית, אך לעיתים הם לא מבינים איך הפעולות הללו באמת עוזרות להם. אליעד מדגיש שמה שהוא מציע אינו מבוסס על אמונה או מיסטיקה, אלא על היגיון ברור: לתרגל מיומנות חשיבה רציונלית שתאפשר לאדם להפוך את ה"מחויב" ל"אפשרי". באופן זה, האדם לא צריך "להאמין" שהכל טוב, אלא יכול ממש לראות איך משהו שנראה בהתחלה כרע מוחלט יכול להיות אחרת.
איך קשורה שיטת "ההיפוכים" לשחרור מהסבל?
אליעד מסביר שהשורש של כל תחושת רע הוא בהתנגדות שלנו למציאות - ההבחנה בין "יש" ל"אין". ברגע שאנחנו מתחילים לבדוק האם הדברים שאנחנו בטוחים שהם מוחלטים (מחויבים) הם באמת כך, ומגלים שהם בסך הכל "אפשריים", אנחנו מתחילים להשתחרר מהתפיסות הנוקשות שלנו. לדוגמה, אדם שחושב שהיעדר כסף הוא רע מוחלט, יכול לבדוק האם זו אכן אמת מוחלטת, או רק אפשרות שהוא רואה ככרחית. ההבנה הזו משנה את חווית הסבל, ומעניקה לאדם תחושת שלמות חדשה.
כיצד חיפוש האמת יכול להביא לאושר?
אליעד מזכיר את רבי נחמן שאומר שיש לחפש את האמת בצורה נקייה ומדויקת, בלי שום ספקות. הכוונה היא שלא להסתפק באמונות נוחות אלא לבדוק כל מחשבה לעומקה. לדוגמה, אפילו מחשבה פשוטה כמו "אם המחשב מחובר לחשמל הוא נטען", דורשת חקירה לעומק: "האם זה באמת נכון? איך אני בטוח בזה במאה אחוז?". התרגול הזה של חיפוש האמת עד הסוף מאפשר להשתחרר מכל ספק, ולהגיע להבנה שאין באמת ודאות מוחלטת בשום דבר. זהו מצב של חופש פנימי, כי אז כבר אין תלות בתנאים חיצוניים כדי להרגיש שלמות ואושר.
למה אין סיבה להתייאש לפני שניסית הכל?
אליעד מדגיש שלא משנה כמה דרכים אדם ניסה כדי לצאת מהסבל, ישנה דרך אחת שהוא כמעט בוודאות לא מיצה - החקירה הרציונלית העמוקה של תפיסותיו הבסיסיות על המציאות. הוא טוען שרוב האנשים נוטים לנסות פתרונות חיצוניים או אמונות שונות, אבל מעולם לא בדקו לעומק את השורש האמיתי של תפיסת המציאות שלהם. לכן, מי שטרם עשה את החקירה הזו לא יכול לומר בוודאות שניסה הכל, ומכאן שאין לו סיבה להתייאש באופן סופי.
מהו הלקח המרכזי בדרך אל האושר האמיתי?
לסיכום, אליעד כהן מבהיר שהדרך אל האושר דורשת מאמץ של מודעות עצמית וחיפוש עצמי אמיתי ויסודי. הוא מציע לקחת את הסבל שממילא קיים ולהפוך אותו לכלי חקירה שמטרתו להבין את המציאות. אמנם זו עבודה קשה, אך היא מובילה למטרה ברורה ומשמעותית: השחרור הפנימי והיכולת להפוך מצבים רעים לטובים. כך, הסבל הופך לפרדוקס שבו דווקא באמצעותו אפשר להגיע לאושר האמיתי.
- איך לצאת מדיכאון ולמצוא משמעות?
- מודעות עצמית ופיתוח חשיבה ביקורתית
- חיפוש עצמי ושחרור מתפיסות מגבילות
- טיפ לאושר בהתמודדות עם רצונות מנוגדים
- לסבול כדי להיות מאושר: פרדוקס הסבל והאושר
מדוע יש תחושה שהסבל הוא נצחי?
הדיון מתחיל בטענה שכאשר המציאות נוגדת את הרצון, נוצרת תחושת סבל. האדם מרגיש שתמיד יהיה משהו במציאות שלא יסתנכרן עם רצונותיו, ולכן נדמה לו שהסבל הזה יימשך לנצח. באותו הרגע עולה הרעיון שאם יום אחד לא יסבול כלל, אולי יחדל מלהתקיים, והפחד הזה מחזק את התחושה שהסבל תמיד יישאר קיים.
האם אפשר להגיע למצב שבו לא סובלים בכלל?
במהלך השיחה עולה השאלה האם באמת קיימת נקודה שבה מפסיקים לסבול לחלוטין. אחד הרעיונות הוא שייתכן שאפשר לצמצם את הסבל או לשנות את הצורה שבה תופסים אותו, אך באופן פרדוקסלי עלול להיווצר סבל מסוג חדש. לדוגמה, יש אנשים שסובלים מעצם המחשבה שהחיים הם רק "משחק" - הם לא מסוגלים להתייחס ברצינות לשום דבר, ומרגישים ריקנות וחוסר משמעות, מה שגורם גם הוא לתחושת סבל.
כיצד ניתן להחליף סבל אחד בסבל אחר שעשוי להועיל יותר?
עולה רעיון שלפיו אם כבר "מוכרחים" לסבול, אפשר לבחור בסבל שיביא תועלת בטווח הארוך. לדוגמה, במקום לסבול מדברים חיצוניים ללא תועלת, ניתן לסבול מהמאמץ להבין את המציאות לעומק: לבדוק את הדברים והיפוכם, לקחת מחשבות הנראות מובנות מאליהן ולהפוך אותן. כך, עם הזמן, אולי יתאפשר להפוך גם תחושות רעות לטובות. זה סבל של למידה וחקירה, שבסופו טמונה אפשרות לשינוי אמיתי.
מדוע לא להסתפק באמונות או בפעולות סמליות?
בשיחה מוזכר שאנשים לפעמים מנסים דברים כמו קריאת תהילים או שיטות שונות של "חשיבה חיובית", אך הם לא תמיד מצליחים כי לא ברור להם ההיגיון מאחורי הפעולות הללו. לעומת זאת, עצם התרגול של חיפוש ההיפוך בכל מחשבה והבנת האפשרות ההפוכה יכול לפתח מיומנות רציונלית: להפוך "מחויב" ל"אפשרי" ולהטיל ספק גם במה שנראה מובן מאליו.
איך קשורה עבודת ההיפוך לשחרור מסבל?
השורש של תחושת הרע נובע מההתנגדות שלנו למציאות, מהשילוב בין "יש" ל"אין". כאשר האדם מתרגל לקחת את מה שנראה לו "בטוח" או "מחויב" ולהראות לעצמו שזה רק "אפשרי", הוא יכול בהדרגה לראות שבעצם ההגדרות של "יש ואין" אינן מוחלטות. זה מוביל להתנסות חדשה שבה קשה להבדיל בין טוב לרע, והדבר עשוי לסייע בתחושת שלמות פנימית.
כיצד חיפוש האמת קשור לנוסחה המדויקת לאושר?
נזכר כאן רבי נחמן, שמדגיש את חיפוש האמת עד הסוף, בלי שום דופי. הרעיון הוא לא להתבסס על אמונה עיוורת אלא לבדוק כל מחשבה לעומקה. אם חושבים, למשל, "המחשב נטען כי הוא מחובר לחשמל" - אפשר לשאול "מי אמר שזה באמת כך?", ולהמשיך להעמיק עד שלא נותר שום ספק או הצדקה חיצונית. ברגע שנחשפת המהות של כל מחשבה ומבינים שאין ודאות מוחלטת בשום דבר, אפשר להגיע לתפיסת עולם משוחררת מכל אמונה מקובעת ולחוות שלמות שאינה תלויה בשינויי המציאות.
למה אין סיבה להתייאש אם לא ניסית הכל?
נאמר שלא משנה כמה אדם סבל או ניסה שיטות אחרות, תמיד נשארת האפשרות לחקור לעומק את השורש של "יש ואין" ולהפוך את המחויב לאפשרי. זו לא אמונה אלא נוסחה לוגית: ברגע שרואים שכל מה שנדמה מחויב הוא בעצם אפשרי, הדלת נפתחת לאפשרות להפוך גם תחושת רע לחוויה אחרת לגמרי. משום כך, מי שטרם השקיע מספיק מאמץ בחקירה הזו, לא יכול לומר שניסה את כל הדרכים.
מהו הלקח המרכזי לגבי הדרך הנכונה אל האושר?
הדוברים מגיעים למסקנה שמי שרוצה באמת להיות מאושר, ושואל איך להיות מאושר, כדאי לו להשקיע במודעות עצמית ולהמשיך לחפש את עצמו דרך הבנת ההיפוכים במציאות. אם כבר קשה להיות מאושר, לפחות שייקח על עצמו חיפוש האושר באופן שיטתי ומעמיק: לזהות איך נוצרת תחושת סבל, איך אפשר לראות את ההיפך, וכיצד להפשיט את הדברים עד השורש הראשון של "יש ואין".
מדוע חיפוש אמיתי עשוי להיות "סבל כדאי" בדרך לאושר?
התרגול הזה לא תמיד קל ודורש מאמץ, אבל הוא יכול להיחשב "סבל מועיל", משום שיש בו תכלית ברורה: בסופו של דבר הוא עשוי לחלץ את האדם ממעגלי הדיכאון והחרדה. במקום לקוות שאיזה פתרון חיצוני יספק אושר, השיחה מראה שכדאי לבחור בדרך החקירה הפנימית המבוססת על היגיון מדויק, ולא על אמונות או קיצורי דרך שמבטיחים "אושר מידי" אך לא מספקים מענה אמיתי לטווח הארוך.
הדיון מתחיל בטענה שכאשר המציאות נוגדת את הרצון, נוצרת תחושת סבל. האדם מרגיש שתמיד יהיה משהו במציאות שלא יסתנכרן עם רצונותיו, ולכן נדמה לו שהסבל הזה יימשך לנצח. באותו הרגע עולה הרעיון שאם יום אחד לא יסבול כלל, אולי יחדל מלהתקיים, והפחד הזה מחזק את התחושה שהסבל תמיד יישאר קיים.
האם אפשר להגיע למצב שבו לא סובלים בכלל?
במהלך השיחה עולה השאלה האם באמת קיימת נקודה שבה מפסיקים לסבול לחלוטין. אחד הרעיונות הוא שייתכן שאפשר לצמצם את הסבל או לשנות את הצורה שבה תופסים אותו, אך באופן פרדוקסלי עלול להיווצר סבל מסוג חדש. לדוגמה, יש אנשים שסובלים מעצם המחשבה שהחיים הם רק "משחק" - הם לא מסוגלים להתייחס ברצינות לשום דבר, ומרגישים ריקנות וחוסר משמעות, מה שגורם גם הוא לתחושת סבל.
כיצד ניתן להחליף סבל אחד בסבל אחר שעשוי להועיל יותר?
עולה רעיון שלפיו אם כבר "מוכרחים" לסבול, אפשר לבחור בסבל שיביא תועלת בטווח הארוך. לדוגמה, במקום לסבול מדברים חיצוניים ללא תועלת, ניתן לסבול מהמאמץ להבין את המציאות לעומק: לבדוק את הדברים והיפוכם, לקחת מחשבות הנראות מובנות מאליהן ולהפוך אותן. כך, עם הזמן, אולי יתאפשר להפוך גם תחושות רעות לטובות. זה סבל של למידה וחקירה, שבסופו טמונה אפשרות לשינוי אמיתי.
מדוע לא להסתפק באמונות או בפעולות סמליות?
בשיחה מוזכר שאנשים לפעמים מנסים דברים כמו קריאת תהילים או שיטות שונות של "חשיבה חיובית", אך הם לא תמיד מצליחים כי לא ברור להם ההיגיון מאחורי הפעולות הללו. לעומת זאת, עצם התרגול של חיפוש ההיפוך בכל מחשבה והבנת האפשרות ההפוכה יכול לפתח מיומנות רציונלית: להפוך "מחויב" ל"אפשרי" ולהטיל ספק גם במה שנראה מובן מאליו.
איך קשורה עבודת ההיפוך לשחרור מסבל?
השורש של תחושת הרע נובע מההתנגדות שלנו למציאות, מהשילוב בין "יש" ל"אין". כאשר האדם מתרגל לקחת את מה שנראה לו "בטוח" או "מחויב" ולהראות לעצמו שזה רק "אפשרי", הוא יכול בהדרגה לראות שבעצם ההגדרות של "יש ואין" אינן מוחלטות. זה מוביל להתנסות חדשה שבה קשה להבדיל בין טוב לרע, והדבר עשוי לסייע בתחושת שלמות פנימית.
כיצד חיפוש האמת קשור לנוסחה המדויקת לאושר?
נזכר כאן רבי נחמן, שמדגיש את חיפוש האמת עד הסוף, בלי שום דופי. הרעיון הוא לא להתבסס על אמונה עיוורת אלא לבדוק כל מחשבה לעומקה. אם חושבים, למשל, "המחשב נטען כי הוא מחובר לחשמל" - אפשר לשאול "מי אמר שזה באמת כך?", ולהמשיך להעמיק עד שלא נותר שום ספק או הצדקה חיצונית. ברגע שנחשפת המהות של כל מחשבה ומבינים שאין ודאות מוחלטת בשום דבר, אפשר להגיע לתפיסת עולם משוחררת מכל אמונה מקובעת ולחוות שלמות שאינה תלויה בשינויי המציאות.
למה אין סיבה להתייאש אם לא ניסית הכל?
נאמר שלא משנה כמה אדם סבל או ניסה שיטות אחרות, תמיד נשארת האפשרות לחקור לעומק את השורש של "יש ואין" ולהפוך את המחויב לאפשרי. זו לא אמונה אלא נוסחה לוגית: ברגע שרואים שכל מה שנדמה מחויב הוא בעצם אפשרי, הדלת נפתחת לאפשרות להפוך גם תחושת רע לחוויה אחרת לגמרי. משום כך, מי שטרם השקיע מספיק מאמץ בחקירה הזו, לא יכול לומר שניסה את כל הדרכים.
מהו הלקח המרכזי לגבי הדרך הנכונה אל האושר?
הדוברים מגיעים למסקנה שמי שרוצה באמת להיות מאושר, ושואל איך להיות מאושר, כדאי לו להשקיע במודעות עצמית ולהמשיך לחפש את עצמו דרך הבנת ההיפוכים במציאות. אם כבר קשה להיות מאושר, לפחות שייקח על עצמו חיפוש האושר באופן שיטתי ומעמיק: לזהות איך נוצרת תחושת סבל, איך אפשר לראות את ההיפך, וכיצד להפשיט את הדברים עד השורש הראשון של "יש ואין".
מדוע חיפוש אמיתי עשוי להיות "סבל כדאי" בדרך לאושר?
התרגול הזה לא תמיד קל ודורש מאמץ, אבל הוא יכול להיחשב "סבל מועיל", משום שיש בו תכלית ברורה: בסופו של דבר הוא עשוי לחלץ את האדם ממעגלי הדיכאון והחרדה. במקום לקוות שאיזה פתרון חיצוני יספק אושר, השיחה מראה שכדאי לבחור בדרך החקירה הפנימית המבוססת על היגיון מדויק, ולא על אמונות או קיצורי דרך שמבטיחים "אושר מידי" אך לא מספקים מענה אמיתי לטווח הארוך.
- איך לצאת מדיכאון ולמצוא משמעות
- מודעות עצמית ופיתוח חשיבה ביקורתית
- חיפוש עצמי ושחרור מתפיסות מגבילות
- טיפ לאושר בהתמודדות עם רצונות מנוגדים
- לסבול כדי להיות מאושר: פרדוקס הסבל והאושר
הרעיון אומר כזה דבר נגיד שהמציאות נגד רצונך ורע לך הרי אתה מבין שזה סבל, הרי זה סבל המציאות נגד רצונך ורע לך ואתה סובל מזה, עכשיו אתה מבין שהסבל הזה הוא נצחי כי בהגדרה שלו הוא חייב להיות נצחי כי לא משנה מה תעשה תמיד יהיה משהו במציאות שלא כרצונך ואם אולי יבוא רצון חדש.
ש: למה אני מרגיש שהסבל הזה נצחי.
אליעד: אתה מבין מה יקרה אם לא תסבול לא תהיה קיים.
ש: כן אבל אני לא רואה את זה ככה, אני חושב שאולי הסבל הזה לא נצחי.
אליעד: מה אתה חושב שיש איזה מציאות שאם תגיע אליה לא תסבול יותר?
ש: אני אסבול הרבה פחות שאני אתפוס את הסבל בצורה אחרת.
אליעד: ואז אתה תסבול מזה שאתה לא סובל.
ש: כן אבל.
אליעד: מה כן אבל?
ש: לפעמים אני אולי חושב שזה יותר משחק מאשר חיים אמיתיים.
אליעד: אבל אז אתה תסבול, אתה רוצה שאני אספר לך על אנשים שבאים לפה ואומרים לי "רע לנו מזה שאנחנו חושבים שהחיים משחק ואנחנו לא מסוגלים לעשות כלום כי כל דבר נראה לנו כמשחק" יש גם כאלו שסובלים מזה.
ש: כן אני מאוד אשמח לשמוע על אנשים כאלו.
אליעד: יש אנשים שסובלים מזה שאומרים "כל דבר שבא לי לראש אני לא מצליח להתייחס לשום דבר ברצינות הכל נראה לי פה חסר משמעות, הכל נראה לי פה משחק, הכל נראה לי סתמי מצד אחד אני לא מפחד מכלום מצד שני אני גם מדוכא מזה שאין לי שום רצון" יש חיסרון בכל דבר. עכשיו אני מנסה להגיד לך משהו אחר, תראה אם אתה אומר נגיד עכשיו שיש לך את הסיפור הזה, אם אתה אומר "תראה אני בכל מקרה סובל" אז בא ננסה לסבול, אז בוא אני אומר לך בא תחליף את הסבל לנסות להבין את הסיפור עם הדבר והיפוכו וכו', עכשיו אתה אומר "בכל מקרה אני עד המוות סובל, בכל מקרה עד המוות אני סובל, בכל מקרה אני צריך לסבול" אז בוא נסבול בסבל הזה של הלהבין שהסבל הזה של הלהבין יכול להיות שיצמיח לי תועלת, עכשיו לא רק יכול להיות עבורך זה יכול להיות אבל ההיגיון אומר שהוא יצמיח לך תועלת.
יש רציונל מאחורי אם הייתי אומר לך "אתה סובל תקרא תהילים" אתה אומר "למה שאני אקרא תהילים מה לקרוא תהילים יעזור לי", "לא תקרא תהילים", "אבל למה איך לקרוא תהילים יעזור לי" אבל אם אני מסביר לך את הדבר את ההיגיון הזה, תקשיב אם תראה את הדבר והיפוכו ובכל דבר תחפש את ההפך ותיקח מחויב תהפוך לאפשרי זה ייתן לך מיומנות לקחת דברים שנראים לך רעים להפוך אותם לטובים, זה דבר שהוא הגיוני זה לא משהו שהוא מיסטי זה לא "תאמין לי שיש איזה אלוהים שירחם עליך", זה משהו שהוא אתה אומר "וואלה הגיוני אם אני אקח הרבה דברים שנראים לי מחויבים ואראה את ההפך שלהם ואני אראה שהם רק אפשריים וואלה אולי אני אצליח אחר כך לקחת איזו תחושה רעה להגיד שמחויב לי שזה רע, לא זה טוב בכלל" זה הגיוני, עכשיו אלא מה זה קשה לך לעשות את זה אוקי אז תסבול. עכשיו אני אומר אם בכל מקרה אתה מרגיש רע אז כבר תלך במסלול שבו אולי יוצאים. אני לא אומר שאתה לא עושה את זה אני רק רוצה לחדד את הדבר.
ש: לא, אני מבין האמת היא שאני באופן לא עושה את זה, לא עושה את זה כל כך.
אליעד: חשבתי שתגיד שבאופן יחסי אתה עושה את זה, באופן יחסי אתה עושה את זה.
ש: באופן יחסי אני עושה את זה קצת. לעשות את זה זה בעצם להזדהות עם אמרה שאומרת "שמע אתה בכל מקרה תסבול עד סוף ימי חייך, תתחיל ללכת אולי יש צ'אנס שתשתחרר".
אליעד: למה אולי זה לא הגיוני אבל?
ש: אולי אפילו נניח בטוח אבל זאת עבודה מאוד קשה אוקי.
אליעד: יכול להיות שבאופן יחסי.
ש: אני רק אומר שההסתכלות הזאת על החיים היא מדכאת בפני עצמה.
אליעד: אוקי אתה צודק אז תמשיך בדיכאון הנוכחי, תחשוב עדיין שאתה בדיכאון בגלל האקסית ולהגיד "אין תקווה" זה לא מדכא, מה היתרון בזה שאתה אומר "או יש תקווה" לפחות אתה יכול להשלות את עצמך נגיד שזה שקר לפחות אתה יכול להשלות את עצמך שיש תקווה, פה אין תקווה אבוד לך.
ש: אז זה רק אנשים ספציפיים?
אליעד: אתה יודע משהו יש דבר אחד שאתה אף פעם לא תוכל להגיד לעצמך "ניסיתי אותו ולא הצלחתי" אתה יודע מה, מה שאני הצעתי לך כי לא משנה כמה רע יהיה לך לא משנה מה יעבור עליך אני לא אהיה בעולם נגיד אתה תישאר ואז אתה תגיד "כן אני יודע שמאוד רע לי אבל יש דבר אחד שלא ניסיתי אותו, את זה לא ניסיתי את כל הדברים האחרים יכול להיות שניסיתי זה לחשוב חיובי ולהאמין והכל ניסיתי" ויש דבר אחד שלא ניסית אתה לא יכול להגיד "ניסיתי ולא עבד לי", יגיד לך הרבי "תקשיב תחזור בתשובה תהיה מאושר" אין בעיה תחזור בתשובה אתה לא מאושר, יגיד לך זה "תהיה נוצרי תהיה מאושר, תהיה בודהיסטי תהיה מאושר" זה לא מאושר, "תעשה מדיטציה תהיה מאושר" אתה אומר "ניסיתי ישבתי עשיתי מדיטציה לא נהייתי מאושר" אבל יש דבר אחד שאתה יודע שלא עשית אותו לא התעסקת עם השכל של ההפכים לקחת דברים ולהפוך אותם ולהגיע למצב שאתה הופך, שיעשה היפוך שזה מדויק זאת נוסחה זאת לא אמונה, זה לא "תאמין לי שאם תשתוק יהיה לך טוב, אם תראה חצי הכוס המלאה יהיה לך טוב, אם תתפלל יהיה לך טוב" לא זאת לא אמונה יש בזה היגיון מדויק.
רע נוצר מהתנגדות של רצון ואתה רוצה את מה שאתה רוצה כאילו והכל בסוף מבוסס לך על "היש והאין, יש לי אין לי, יש לי חיסרון יש לי יתרון" כל הסיפור. קח דברים תהפוך אותם ממחויב לאפשרי תגיע למצב שהתפיסה של "היש ואין" תהפוך להיות אפשרי ולא מחויב ואז הגעת לשלמות זה הכל, זאת נוסחה זה לא פה אין פה אמונה, אין פה שום אמונה זאת נוסחה מדויקת. כל החוויות שלך מבוססות על הפרדה בין "יש לאין" שב תהפוך את כל המחויבים, תגיע למחויב הראשון של "היש ואין" תהפוך גם אותו סיימת את המשחק זאת נוסחה, עכשיו זה משהו שאתה יודע שלא עשית אותו.
ש: כן אתה אומר זה הכל כאילו זה משהו פשוט.
אליעד: דע לך כי כשלי היה רע ואמרתי "רגע מה אני יכול לעשות שיהיה לי טוב, את זה ניסיתי את זה ניסיתי, ניסיתי הרבה דברים" אמרתי "יש דבר אחד שלא ניסיתי". רבי נחמן אמר "תחפש את האמת ושתהיה אמת אמיתית, נקי ברור צלול מזוכך ללא שום דופי" אמרתי "את זה לא חיפשתי את האמת אף פעם, הכל עשיתי", אבל פעם אחת חיפשת מה האמת, פעם אחת שאלת את עצמך "אני חייב פעם אחת לראות מה האמת על משהו" הכל נגיד ניסית אבל אתה אומר "בוא ניקח פעם אחת מה האמת", סתם תיקח איזה מחשבה תבדוק האם באמת זה ככה לקחת סתם מחשבה נגיד לא יודע מה, נגיד שמחברים את המחשב לחשמל המחשב נטען הגיוני, אתה בטוח אבל במאה אחוז שזה ככה אולי זה לא ככה מאה אחוז, אתה אומר "בוא פעם אחת נבדוק עד הסוף אבל, רוצה להיות בטוח במאה אחוז אם זה ככה או לא ככה לא תשעים ותשע נקודה, רוצה מאה אחוז להיות סגור על מאה אחוז אם זה נכון או לא" פעם אחת מחשבה אחת, פעם אחת מה האמת.
ש: שזה נכון.
אליעד: איך אתה יודע שזה נכון, תגיד "כי זה מה שאני רואה" ומי אמר שמה שאתה רואה זה נכון אז הנה עוד פעם נפלת, אם אני שואל אותך מי אמר שזה נכון ואתה אומר לי "כי..." אז אתה גם לא בטוח שזה נכון זה לא במאה אחוז כי זה "כי משהו" ואני שואל אותך מי אמר "שהכי" הזה נכון ומי אמר שמה שאתה רואה זה נכון, אני שואל אותך מי אמר שמה שאתה רואה זה נכון תגיד לי "לא יודע", תגיד "זה מה שאני חושב", מי אמר שמה שאתה חושב זה נכון גם "לא יודע" אז אתה לא בטוח שזה נכון. זאת אומרת שאין אפילו מחשבה אחת שאתה בטוח שהיא נכונה אז לא הגיוני לך פעם אחת לבדוק מחשבה אחת אם היא נכונה או לא?
ש: הגיוני.
אליעד: עכשיו אם אתה תבדוק פעם אחת אם מחשבה אחת היא נכונה או לא אתה תצליח להשתחרר מהלופ. הבנו?
ש: למה אני מרגיש שהסבל הזה נצחי.
אליעד: אתה מבין מה יקרה אם לא תסבול לא תהיה קיים.
ש: כן אבל אני לא רואה את זה ככה, אני חושב שאולי הסבל הזה לא נצחי.
אליעד: מה אתה חושב שיש איזה מציאות שאם תגיע אליה לא תסבול יותר?
ש: אני אסבול הרבה פחות שאני אתפוס את הסבל בצורה אחרת.
אליעד: ואז אתה תסבול מזה שאתה לא סובל.
ש: כן אבל.
אליעד: מה כן אבל?
ש: לפעמים אני אולי חושב שזה יותר משחק מאשר חיים אמיתיים.
אליעד: אבל אז אתה תסבול, אתה רוצה שאני אספר לך על אנשים שבאים לפה ואומרים לי "רע לנו מזה שאנחנו חושבים שהחיים משחק ואנחנו לא מסוגלים לעשות כלום כי כל דבר נראה לנו כמשחק" יש גם כאלו שסובלים מזה.
ש: כן אני מאוד אשמח לשמוע על אנשים כאלו.
אליעד: יש אנשים שסובלים מזה שאומרים "כל דבר שבא לי לראש אני לא מצליח להתייחס לשום דבר ברצינות הכל נראה לי פה חסר משמעות, הכל נראה לי פה משחק, הכל נראה לי סתמי מצד אחד אני לא מפחד מכלום מצד שני אני גם מדוכא מזה שאין לי שום רצון" יש חיסרון בכל דבר. עכשיו אני מנסה להגיד לך משהו אחר, תראה אם אתה אומר נגיד עכשיו שיש לך את הסיפור הזה, אם אתה אומר "תראה אני בכל מקרה סובל" אז בא ננסה לסבול, אז בוא אני אומר לך בא תחליף את הסבל לנסות להבין את הסיפור עם הדבר והיפוכו וכו', עכשיו אתה אומר "בכל מקרה אני עד המוות סובל, בכל מקרה עד המוות אני סובל, בכל מקרה אני צריך לסבול" אז בוא נסבול בסבל הזה של הלהבין שהסבל הזה של הלהבין יכול להיות שיצמיח לי תועלת, עכשיו לא רק יכול להיות עבורך זה יכול להיות אבל ההיגיון אומר שהוא יצמיח לך תועלת.
יש רציונל מאחורי אם הייתי אומר לך "אתה סובל תקרא תהילים" אתה אומר "למה שאני אקרא תהילים מה לקרוא תהילים יעזור לי", "לא תקרא תהילים", "אבל למה איך לקרוא תהילים יעזור לי" אבל אם אני מסביר לך את הדבר את ההיגיון הזה, תקשיב אם תראה את הדבר והיפוכו ובכל דבר תחפש את ההפך ותיקח מחויב תהפוך לאפשרי זה ייתן לך מיומנות לקחת דברים שנראים לך רעים להפוך אותם לטובים, זה דבר שהוא הגיוני זה לא משהו שהוא מיסטי זה לא "תאמין לי שיש איזה אלוהים שירחם עליך", זה משהו שהוא אתה אומר "וואלה הגיוני אם אני אקח הרבה דברים שנראים לי מחויבים ואראה את ההפך שלהם ואני אראה שהם רק אפשריים וואלה אולי אני אצליח אחר כך לקחת איזו תחושה רעה להגיד שמחויב לי שזה רע, לא זה טוב בכלל" זה הגיוני, עכשיו אלא מה זה קשה לך לעשות את זה אוקי אז תסבול. עכשיו אני אומר אם בכל מקרה אתה מרגיש רע אז כבר תלך במסלול שבו אולי יוצאים. אני לא אומר שאתה לא עושה את זה אני רק רוצה לחדד את הדבר.
ש: לא, אני מבין האמת היא שאני באופן לא עושה את זה, לא עושה את זה כל כך.
אליעד: חשבתי שתגיד שבאופן יחסי אתה עושה את זה, באופן יחסי אתה עושה את זה.
ש: באופן יחסי אני עושה את זה קצת. לעשות את זה זה בעצם להזדהות עם אמרה שאומרת "שמע אתה בכל מקרה תסבול עד סוף ימי חייך, תתחיל ללכת אולי יש צ'אנס שתשתחרר".
אליעד: למה אולי זה לא הגיוני אבל?
ש: אולי אפילו נניח בטוח אבל זאת עבודה מאוד קשה אוקי.
אליעד: יכול להיות שבאופן יחסי.
ש: אני רק אומר שההסתכלות הזאת על החיים היא מדכאת בפני עצמה.
אליעד: אוקי אתה צודק אז תמשיך בדיכאון הנוכחי, תחשוב עדיין שאתה בדיכאון בגלל האקסית ולהגיד "אין תקווה" זה לא מדכא, מה היתרון בזה שאתה אומר "או יש תקווה" לפחות אתה יכול להשלות את עצמך נגיד שזה שקר לפחות אתה יכול להשלות את עצמך שיש תקווה, פה אין תקווה אבוד לך.
ש: אז זה רק אנשים ספציפיים?
אליעד: אתה יודע משהו יש דבר אחד שאתה אף פעם לא תוכל להגיד לעצמך "ניסיתי אותו ולא הצלחתי" אתה יודע מה, מה שאני הצעתי לך כי לא משנה כמה רע יהיה לך לא משנה מה יעבור עליך אני לא אהיה בעולם נגיד אתה תישאר ואז אתה תגיד "כן אני יודע שמאוד רע לי אבל יש דבר אחד שלא ניסיתי אותו, את זה לא ניסיתי את כל הדברים האחרים יכול להיות שניסיתי זה לחשוב חיובי ולהאמין והכל ניסיתי" ויש דבר אחד שלא ניסית אתה לא יכול להגיד "ניסיתי ולא עבד לי", יגיד לך הרבי "תקשיב תחזור בתשובה תהיה מאושר" אין בעיה תחזור בתשובה אתה לא מאושר, יגיד לך זה "תהיה נוצרי תהיה מאושר, תהיה בודהיסטי תהיה מאושר" זה לא מאושר, "תעשה מדיטציה תהיה מאושר" אתה אומר "ניסיתי ישבתי עשיתי מדיטציה לא נהייתי מאושר" אבל יש דבר אחד שאתה יודע שלא עשית אותו לא התעסקת עם השכל של ההפכים לקחת דברים ולהפוך אותם ולהגיע למצב שאתה הופך, שיעשה היפוך שזה מדויק זאת נוסחה זאת לא אמונה, זה לא "תאמין לי שאם תשתוק יהיה לך טוב, אם תראה חצי הכוס המלאה יהיה לך טוב, אם תתפלל יהיה לך טוב" לא זאת לא אמונה יש בזה היגיון מדויק.
רע נוצר מהתנגדות של רצון ואתה רוצה את מה שאתה רוצה כאילו והכל בסוף מבוסס לך על "היש והאין, יש לי אין לי, יש לי חיסרון יש לי יתרון" כל הסיפור. קח דברים תהפוך אותם ממחויב לאפשרי תגיע למצב שהתפיסה של "היש ואין" תהפוך להיות אפשרי ולא מחויב ואז הגעת לשלמות זה הכל, זאת נוסחה זה לא פה אין פה אמונה, אין פה שום אמונה זאת נוסחה מדויקת. כל החוויות שלך מבוססות על הפרדה בין "יש לאין" שב תהפוך את כל המחויבים, תגיע למחויב הראשון של "היש ואין" תהפוך גם אותו סיימת את המשחק זאת נוסחה, עכשיו זה משהו שאתה יודע שלא עשית אותו.
ש: כן אתה אומר זה הכל כאילו זה משהו פשוט.
אליעד: דע לך כי כשלי היה רע ואמרתי "רגע מה אני יכול לעשות שיהיה לי טוב, את זה ניסיתי את זה ניסיתי, ניסיתי הרבה דברים" אמרתי "יש דבר אחד שלא ניסיתי". רבי נחמן אמר "תחפש את האמת ושתהיה אמת אמיתית, נקי ברור צלול מזוכך ללא שום דופי" אמרתי "את זה לא חיפשתי את האמת אף פעם, הכל עשיתי", אבל פעם אחת חיפשת מה האמת, פעם אחת שאלת את עצמך "אני חייב פעם אחת לראות מה האמת על משהו" הכל נגיד ניסית אבל אתה אומר "בוא ניקח פעם אחת מה האמת", סתם תיקח איזה מחשבה תבדוק האם באמת זה ככה לקחת סתם מחשבה נגיד לא יודע מה, נגיד שמחברים את המחשב לחשמל המחשב נטען הגיוני, אתה בטוח אבל במאה אחוז שזה ככה אולי זה לא ככה מאה אחוז, אתה אומר "בוא פעם אחת נבדוק עד הסוף אבל, רוצה להיות בטוח במאה אחוז אם זה ככה או לא ככה לא תשעים ותשע נקודה, רוצה מאה אחוז להיות סגור על מאה אחוז אם זה נכון או לא" פעם אחת מחשבה אחת, פעם אחת מה האמת.
ש: שזה נכון.
אליעד: איך אתה יודע שזה נכון, תגיד "כי זה מה שאני רואה" ומי אמר שמה שאתה רואה זה נכון אז הנה עוד פעם נפלת, אם אני שואל אותך מי אמר שזה נכון ואתה אומר לי "כי..." אז אתה גם לא בטוח שזה נכון זה לא במאה אחוז כי זה "כי משהו" ואני שואל אותך מי אמר "שהכי" הזה נכון ומי אמר שמה שאתה רואה זה נכון, אני שואל אותך מי אמר שמה שאתה רואה זה נכון תגיד לי "לא יודע", תגיד "זה מה שאני חושב", מי אמר שמה שאתה חושב זה נכון גם "לא יודע" אז אתה לא בטוח שזה נכון. זאת אומרת שאין אפילו מחשבה אחת שאתה בטוח שהיא נכונה אז לא הגיוני לך פעם אחת לבדוק מחשבה אחת אם היא נכונה או לא?
ש: הגיוני.
אליעד: עכשיו אם אתה תבדוק פעם אחת אם מחשבה אחת היא נכונה או לא אתה תצליח להשתחרר מהלופ. הבנו?