איך המוח מבין? איך המוח חושב? איך הזיכרון עובד? איך המוח מגדיר? איך המוח פועל? אחדות ההפכים, אין הבדל בין יש לאין, מה זה רשימו? כיצד המוח חושב? התודעה האנושית, מודעות עצמית
איך יכול להיות שהמוח חושב שמשהו קיים?
כאשר אדם אומר שמשהו קיים, לדוגמה "יש כוס", למעשה מתרחשים כמה תהליכים במקביל במוח שלו. אליעד כהן מסביר שהמחשבה שמשהו קיים דורשת באופן הכרחי מחשבה על כך שאותו הדבר גם אינו קיים. למשל, כדי לומר שיש קיר, חייב להיות במוח גם הידע של המצב ההפוך, שאין קיר. מדוע? מפני שאם לא היית יודע מהו "אין קיר", לא היית יכול להבין או להגדיר את המצב ההפוך לו - "יש קיר". לכן כל מחשבה על דבר שקיים מחייבת גם מחשבה הפוכה או זיכרון הפוך.
מה הקשר בין הזיכרון לבין ההבנה של המציאות?
כדי להבין איך המוח חושב או תופס מציאות כלשהי, אליעד מסביר את מושג ה"רשימו". רשימו הוא זיכרון או שארית של מחשבה קודמת שממשיך להתקיים בתודעה. למשל, אם אדם חושב "יש פיל", בו זמנית קיים בו הרשימו של המחשבה ההפוכה, "אין פיל". כך למעשה נוצרת תפיסה של דבר מתוך הניגוד שלו. ברגע שאדם חושב שיש דבר כלשהו, באותו הרגע מתקיים במוחו רשימו של המחשבה ש"אין". זה מה שמאפשר את ההכרה בקיומו של הדבר. אם לא היה זיכרון של ההיפך, לא היה מתאפשר למוח להבחין בין יש לאין.
האם אפשר לחשוב רק על דבר אחד באופן מוחלט?
לפי אליעד, אי אפשר לחשוב באופן מוחלט רק על דבר אחד, מכיוון שהמחשבה תמיד מתבססת על ההבדל בין שני הפכים. אם אדם היה חושב אך ורק על דבר אחד ללא היפוכו, הוא לא היה מבין את המשמעות של אותו הדבר. המשמעות נוצרת מתוך הניגוד, ולכן בכל פעם שאדם אומר "יש" משהו, הוא חייב לחשוב במקביל גם על האין, אחרת המילה "יש" תהיה חסרת משמעות.
האם אפשר לדעת משהו בוודאות מוחלטת?
לפי אליעד כהן, האדם לעולם לא יכול להיות בטוח באופן מוחלט בשום דבר, וזאת מכיוון שכדי להיות בטוח, יש לחשוב אך ורק על הדבר עצמו, ללא המחשבה על ההיפך שלו. אך אם האדם יחשוב רק על הדבר הזה מבלי לחשוב על ההיפך שלו, הוא למעשה לא יבין את הדבר, מכיוון שההבנה של דבר היא תמיד ביחס להיפך שלו. מצד שני, אם הוא כן חושב על ההיפך, אז הוא כבר לא בטוח לחלוטין, מכיוון שהוא מודע גם לאפשרות ההפוכה. זהו פרדוקס של חשיבה, שמעיד על מגבלת הוודאות האנושית.
מה המשמעות של "כלום" מול "משהו"?
אליעד מסביר ש"יש" ו"אין" בפני עצמם הם חסרי משמעות מוחלטת. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אדם אומר "יש לי כסף", הדבר משמעותי רק בגלל שהוא מודע גם לאפשרות ש"אין לי כסף". ללא המודעות ל"אין כסף", המחשבה "יש לי כסף" היא חסרת משמעות. לכן, כל מושג מוגדר ביחס להיפוכו, ובאופן מהותי הוא "כלום". במילים אחרות, מושגים כשלעצמם חסרי משמעות פנימית מוחלטת.
איך יוצאים מהפרדוקס של כלום מול משהו?
הדרך היחידה לצאת מהפרדוקס הזה, לפי אליעד כהן, היא להבין ולהפנים באופן עמוק שאין הבדל בין "כלום" ל"משהו". רק כאשר האדם מצליח להבין שברמה המוחלטת אין באמת הבדל בין יש לאין, בין כלום למשהו, הוא משתחרר מהפרדוקס ומתחושת חוסר הוודאות. כל עוד האדם מאמין שיש הבדל בין הדברים, תמיד תהיה בו שאלה, תמיד תהיה בו ספקנות. אך ברגע שיבין ששני הקצוות של הניגודים הם למעשה זהים במהותם...
כאשר אדם אומר שמשהו קיים, לדוגמה "יש כוס", למעשה מתרחשים כמה תהליכים במקביל במוח שלו. אליעד כהן מסביר שהמחשבה שמשהו קיים דורשת באופן הכרחי מחשבה על כך שאותו הדבר גם אינו קיים. למשל, כדי לומר שיש קיר, חייב להיות במוח גם הידע של המצב ההפוך, שאין קיר. מדוע? מפני שאם לא היית יודע מהו "אין קיר", לא היית יכול להבין או להגדיר את המצב ההפוך לו - "יש קיר". לכן כל מחשבה על דבר שקיים מחייבת גם מחשבה הפוכה או זיכרון הפוך.
מה הקשר בין הזיכרון לבין ההבנה של המציאות?
כדי להבין איך המוח חושב או תופס מציאות כלשהי, אליעד מסביר את מושג ה"רשימו". רשימו הוא זיכרון או שארית של מחשבה קודמת שממשיך להתקיים בתודעה. למשל, אם אדם חושב "יש פיל", בו זמנית קיים בו הרשימו של המחשבה ההפוכה, "אין פיל". כך למעשה נוצרת תפיסה של דבר מתוך הניגוד שלו. ברגע שאדם חושב שיש דבר כלשהו, באותו הרגע מתקיים במוחו רשימו של המחשבה ש"אין". זה מה שמאפשר את ההכרה בקיומו של הדבר. אם לא היה זיכרון של ההיפך, לא היה מתאפשר למוח להבחין בין יש לאין.
האם אפשר לחשוב רק על דבר אחד באופן מוחלט?
לפי אליעד, אי אפשר לחשוב באופן מוחלט רק על דבר אחד, מכיוון שהמחשבה תמיד מתבססת על ההבדל בין שני הפכים. אם אדם היה חושב אך ורק על דבר אחד ללא היפוכו, הוא לא היה מבין את המשמעות של אותו הדבר. המשמעות נוצרת מתוך הניגוד, ולכן בכל פעם שאדם אומר "יש" משהו, הוא חייב לחשוב במקביל גם על האין, אחרת המילה "יש" תהיה חסרת משמעות.
האם אפשר לדעת משהו בוודאות מוחלטת?
לפי אליעד כהן, האדם לעולם לא יכול להיות בטוח באופן מוחלט בשום דבר, וזאת מכיוון שכדי להיות בטוח, יש לחשוב אך ורק על הדבר עצמו, ללא המחשבה על ההיפך שלו. אך אם האדם יחשוב רק על הדבר הזה מבלי לחשוב על ההיפך שלו, הוא למעשה לא יבין את הדבר, מכיוון שההבנה של דבר היא תמיד ביחס להיפך שלו. מצד שני, אם הוא כן חושב על ההיפך, אז הוא כבר לא בטוח לחלוטין, מכיוון שהוא מודע גם לאפשרות ההפוכה. זהו פרדוקס של חשיבה, שמעיד על מגבלת הוודאות האנושית.
מה המשמעות של "כלום" מול "משהו"?
אליעד מסביר ש"יש" ו"אין" בפני עצמם הם חסרי משמעות מוחלטת. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם אדם אומר "יש לי כסף", הדבר משמעותי רק בגלל שהוא מודע גם לאפשרות ש"אין לי כסף". ללא המודעות ל"אין כסף", המחשבה "יש לי כסף" היא חסרת משמעות. לכן, כל מושג מוגדר ביחס להיפוכו, ובאופן מהותי הוא "כלום". במילים אחרות, מושגים כשלעצמם חסרי משמעות פנימית מוחלטת.
איך יוצאים מהפרדוקס של כלום מול משהו?
הדרך היחידה לצאת מהפרדוקס הזה, לפי אליעד כהן, היא להבין ולהפנים באופן עמוק שאין הבדל בין "כלום" ל"משהו". רק כאשר האדם מצליח להבין שברמה המוחלטת אין באמת הבדל בין יש לאין, בין כלום למשהו, הוא משתחרר מהפרדוקס ומתחושת חוסר הוודאות. כל עוד האדם מאמין שיש הבדל בין הדברים, תמיד תהיה בו שאלה, תמיד תהיה בו ספקנות. אך ברגע שיבין ששני הקצוות של הניגודים הם למעשה זהים במהותם...
- איך המוח חושב?
- מה זה רשימו?
- האם אפשר לדעת בוודאות?
- איך המוח מבין?
- האם יש הבדל בין יש לאין?
- מהי מודעות עצמית?