7:10מודעות עצמית, להתחבר לשכל, להתחבר לחוכמה, להתחבר לאמת, שכל אפשרי, שכל מחוייב, להיצמד לאמת, להבין את עצמך, להתחבר לתת מודע
למה לפעמים אתה מרגיש מחובר לשכל ולפעמים לא?
לפעמים אדם מרגיש שהוא מבין נושא בצורה עמוקה ומחובר באופן מלא לשכל שלו, ואילו בפעמים אחרות הוא חש ניתוק וחוסר יכולת להתחבר לאותה הבנה. אליעד כהן מסביר את התופעה דרך דוגמה מוחשית של אדם המתלבש כמו סופרמן, מסגל לעצמו את תנועותיו ומתנהג באופן דומה לו. כשהוא יוצא לרחוב, אנשים עשויים להאמין שהוא אכן סופרמן, אבל למעשה, הוא לעולם לא יהיה באמת סופרמן אלא רק דומה לו חיצונית. לכן לפעמים הזיוף מצליח ולפעמים לא. באותו אופן, כאשר אדם מנסה "להיות" החוכמה או השכל - כלומר, מנסה להיות מחובר להבנה - הוא לפעמים מצליח ליצור אשליה שהוא אכן מבין, אך מכיוון שהוא לא באמת השיג את החיבור המקורי והאותנטי לאותה הבנה, הוא יחווה לעתים תחושה של ניתוק ובלבול.
אליעד כהן משתמש בדוגמה נוספת של מישהו שמנסה להיות חתול: אדם יכול להתנהג כמו חתול, אבל הוא לעולם לא יהיה באמת חתול. תמיד יישאר הבדל בין מי שהוא הדבר באמת לבין מי שרק מנסה להידמות לו. בדומה לכך, אדם שמנסה "להיות אלוהים" או להיות במצב רוחני עליון, לפעמים מצליח ולפעמים לא, כיוון שהוא עדיין לא השיג את המקור האמיתי של הדבר.
מה ההבדל בין "שכל אחור" ל"שכל פנים" לפי רבי נחמן?
אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן חלק א', תורה כ"א), המתייחס למושג "אחור וקדם צרתני". רבי נחמן מבדיל בין שני סוגים של שכל:
כיצד ההתלהבות קשורה לתנועת השכל?
לפי אליעד כהן, ההתלהבות בלב מתעוררת מתוך תנועת השכל. ככל שהשכל נע ומתפתח, כך גדלה ההתלהבות. השכל הוא זה שיוצר את התנועה הפנימית באדם, והתנועה הזו מולידה את ההתלהבות. אדם יכול להרגיש התלהבות עצומה כשהוא מחובר להבנה פנימית עמוקה. לעומת זאת, כשהשכל לא זז או לא פעיל, אין התלהבות.
השלהבת הפנימית הזאת - ההתלהבות האמיתית - "עולה תמיד מאליה", כלומר, כאשר השכל מגיע כ"שכל פנים", ההתלהבות נוצרת מאליה, ללא מאמץ.
איך להגיע לשפע האלוהי האמיתי ללא מאמץ?
אליעד כהן מסביר כי כדי להגיע לאותו "שכל פנים" - השכל האלוהי שמגיע מאליו - האדם צריך "לקדש" את הפה, האף, העיניים והאוזניים. המשמעות של קידוש כאן היא לשמור אותם באופן מוחלט מפני שקר. במילים אחרות, אסור שהפה יוציא דיבור שקרי, שהעיניים יראו דברים לא אמיתיים, שהאוזניים ישמעו שקר, או שהאף ייקח חלק בדברים לא נכונים. רק שמירת האמת באופן מוחלט, בהתאם לפסוק "ראש דברך אמת", מאפשרת לאדם להתחבר לשכל המקורי והעמוק ביותר, להגיע ל"תחתית ההבנה" ולהישאר תמיד מחובר להבנה ולשפע האלוהי.
למה אדם יכול לשכוח את ההבנה שהייתה לו?
כאשר אדם נמצא ב"שכל אחור" - שכל חיצוני שמושג במאמץ ובהקדמות - הוא עשוי לשכוח אותו בקלות, כי הוא תלוי בנסיבות חיצוניות ובמצב הרוח שלו. אם הוא לא מרוכז או במצב רוח ירוד, הוא ירגיש שהשכל רחוק ממנו והוא יפסיק להרגיש את החיבור. לעומת זאת, כאשר אדם מגיע ל"שכל פנים", השכל הופך להיות חלק בלתי נפרד ממנו והוא לעולם לא שוכח אותו, כיוון שהדבר אינו תלוי במצב רוח או בתנאים חיצוניים.
אליעד מדגים זאת עם התחייבות של ספק אינטרנט שמבטיח זמינות של 99.9% אך לא 100%. תמיד קיימת האפשרות לניתוק או כשל רגעי. באופן דומה, כאשר אדם מחובר לשכל החיצוני (שכל אחור), הוא לא יהיה מחובר תמיד, כי תמיד קיים הסיכוי לניתוק. אך אם הוא מחובר לשכל האלוהי הפנימי (שכל פנים), הוא תמיד יהיה מחובר, ללא יוצא מן הכלל, כי הדבר אינו מותנה בגורמים חיצוניים.
למה שיטה רוחנית או תובנה יכולה לפעמים לעבוד ולפעמים לא?
לסיום, אליעד מסביר שהסיבה ששיטות רוחניות או תובנות מסוימות לפעמים מצליחות ולפעמים לא, היא שהן אינן נובעות מ"שכל פנים", אלא הן תלויות בגורמים חיצוניים. כשאדם באמת מחובר להבנה האלוהית הפנימית, השיטה שלו עובדת תמיד, כי היא מחוברת ישירות למקור הפנימי. כשהחיבור הוא חיצוני או מזויף, אז לפעמים השיטה עובדת ולפעמים לא, כיוון שהיא אינה מחוברת לאמת האולטימטיבית והקבועה.
לפעמים אדם מרגיש שהוא מבין נושא בצורה עמוקה ומחובר באופן מלא לשכל שלו, ואילו בפעמים אחרות הוא חש ניתוק וחוסר יכולת להתחבר לאותה הבנה. אליעד כהן מסביר את התופעה דרך דוגמה מוחשית של אדם המתלבש כמו סופרמן, מסגל לעצמו את תנועותיו ומתנהג באופן דומה לו. כשהוא יוצא לרחוב, אנשים עשויים להאמין שהוא אכן סופרמן, אבל למעשה, הוא לעולם לא יהיה באמת סופרמן אלא רק דומה לו חיצונית. לכן לפעמים הזיוף מצליח ולפעמים לא. באותו אופן, כאשר אדם מנסה "להיות" החוכמה או השכל - כלומר, מנסה להיות מחובר להבנה - הוא לפעמים מצליח ליצור אשליה שהוא אכן מבין, אך מכיוון שהוא לא באמת השיג את החיבור המקורי והאותנטי לאותה הבנה, הוא יחווה לעתים תחושה של ניתוק ובלבול.
אליעד כהן משתמש בדוגמה נוספת של מישהו שמנסה להיות חתול: אדם יכול להתנהג כמו חתול, אבל הוא לעולם לא יהיה באמת חתול. תמיד יישאר הבדל בין מי שהוא הדבר באמת לבין מי שרק מנסה להידמות לו. בדומה לכך, אדם שמנסה "להיות אלוהים" או להיות במצב רוחני עליון, לפעמים מצליח ולפעמים לא, כיוון שהוא עדיין לא השיג את המקור האמיתי של הדבר.
מה ההבדל בין "שכל אחור" ל"שכל פנים" לפי רבי נחמן?
אליעד כהן מצטט את רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן חלק א', תורה כ"א), המתייחס למושג "אחור וקדם צרתני". רבי נחמן מבדיל בין שני סוגים של שכל:
- "שכל אחור" - זהו שכל שמושג דרך הקדמות רבות, מאמץ ולימוד. אדם לומד ומתאמץ, ובסופו של דבר מצליח להשיג הבנה מסוימת, אך תמיד ההבנה הזו תלויה במאמץ ובהקדמות שהשקיע.
- "שכל פנים" - שכל שמגיע לאדם ללא מאמץ, כשפע אלוהי, באופן ספונטני וללא צורך בהקדמות או בלימוד מוקדם. שכל זה נקרא גם "קדם", כי הוא בא מלפנים, מהמקור ישירות וללא צורך באמצעי ביניים.
כיצד ההתלהבות קשורה לתנועת השכל?
לפי אליעד כהן, ההתלהבות בלב מתעוררת מתוך תנועת השכל. ככל שהשכל נע ומתפתח, כך גדלה ההתלהבות. השכל הוא זה שיוצר את התנועה הפנימית באדם, והתנועה הזו מולידה את ההתלהבות. אדם יכול להרגיש התלהבות עצומה כשהוא מחובר להבנה פנימית עמוקה. לעומת זאת, כשהשכל לא זז או לא פעיל, אין התלהבות.
השלהבת הפנימית הזאת - ההתלהבות האמיתית - "עולה תמיד מאליה", כלומר, כאשר השכל מגיע כ"שכל פנים", ההתלהבות נוצרת מאליה, ללא מאמץ.
איך להגיע לשפע האלוהי האמיתי ללא מאמץ?
אליעד כהן מסביר כי כדי להגיע לאותו "שכל פנים" - השכל האלוהי שמגיע מאליו - האדם צריך "לקדש" את הפה, האף, העיניים והאוזניים. המשמעות של קידוש כאן היא לשמור אותם באופן מוחלט מפני שקר. במילים אחרות, אסור שהפה יוציא דיבור שקרי, שהעיניים יראו דברים לא אמיתיים, שהאוזניים ישמעו שקר, או שהאף ייקח חלק בדברים לא נכונים. רק שמירת האמת באופן מוחלט, בהתאם לפסוק "ראש דברך אמת", מאפשרת לאדם להתחבר לשכל המקורי והעמוק ביותר, להגיע ל"תחתית ההבנה" ולהישאר תמיד מחובר להבנה ולשפע האלוהי.
למה אדם יכול לשכוח את ההבנה שהייתה לו?
כאשר אדם נמצא ב"שכל אחור" - שכל חיצוני שמושג במאמץ ובהקדמות - הוא עשוי לשכוח אותו בקלות, כי הוא תלוי בנסיבות חיצוניות ובמצב הרוח שלו. אם הוא לא מרוכז או במצב רוח ירוד, הוא ירגיש שהשכל רחוק ממנו והוא יפסיק להרגיש את החיבור. לעומת זאת, כאשר אדם מגיע ל"שכל פנים", השכל הופך להיות חלק בלתי נפרד ממנו והוא לעולם לא שוכח אותו, כיוון שהדבר אינו תלוי במצב רוח או בתנאים חיצוניים.
אליעד מדגים זאת עם התחייבות של ספק אינטרנט שמבטיח זמינות של 99.9% אך לא 100%. תמיד קיימת האפשרות לניתוק או כשל רגעי. באופן דומה, כאשר אדם מחובר לשכל החיצוני (שכל אחור), הוא לא יהיה מחובר תמיד, כי תמיד קיים הסיכוי לניתוק. אך אם הוא מחובר לשכל האלוהי הפנימי (שכל פנים), הוא תמיד יהיה מחובר, ללא יוצא מן הכלל, כי הדבר אינו מותנה בגורמים חיצוניים.
למה שיטה רוחנית או תובנה יכולה לפעמים לעבוד ולפעמים לא?
לסיום, אליעד מסביר שהסיבה ששיטות רוחניות או תובנות מסוימות לפעמים מצליחות ולפעמים לא, היא שהן אינן נובעות מ"שכל פנים", אלא הן תלויות בגורמים חיצוניים. כשאדם באמת מחובר להבנה האלוהית הפנימית, השיטה שלו עובדת תמיד, כי היא מחוברת ישירות למקור הפנימי. כשהחיבור הוא חיצוני או מזויף, אז לפעמים השיטה עובדת ולפעמים לא, כיוון שהיא אינה מחוברת לאמת האולטימטיבית והקבועה.
- איך להתחבר לתת - מודע?
- מה זה שכל פנים?
- איך לקדש את הפה והחושים?
- מה ההבדל בין שכל מחויב לשכל אפשרי?
- למה לפעמים התובנה הרוחנית נעלמת?
שאלה: למה לעתים נדמה לאדם שהוא מבין נושא מסוים היטב ולעתים חש לא מחובר?
תשובה: אם אדם מתלבש כמו סופרמן ומסגל לעצמו תנועות של סופרמן, אם יצא לרחוב אנשים מסביב יאמינו שהוא סופרמן אבל הבעיה שתתעורר היא שלהיות כמו סופרמן אף לא יהיה שווה לסופרמן.
תמיד יהיה הבדל בין מי שמנסה להיות דמות כלשהי לבין הדמות המקורית. לפעמים הזיוף מצליח ולפעמים לא ממש.
רבי נחמן התבטא בנושא: חלק א' תורה כא, כתיב אחור וקדם צרתני. יש שכל שאדם משיג ע"י הקדמות רבות, כדי להבין אותו צריך ללמוד הרבה. השכל הזה מכונה "אחור". בנוסף יש שכל שבא ללא מאמץ, מעצמו ע"י שפע אלוהי. לדוגמה: כדי להשיג דלק ניתן להשתמש במשאבת דלק ולקבל דלק, אבל הדלק שמגיע מהשמיים, מעצמו, מכונה "קדם בשם פנים". התלהבות הלב נובעת מתחושת תנועת השכל. ככל שהשכל זז כך גוברת ההתלהבות בלב. "שלהבת הלב עולה תמיד מאליה.
השאלה מאיזה עומק אתה מדבר. אם אתה מדבר מעומק אמתי, אין צורך במאמץ. איך ניתן להגיע לשפע אלוהי זה? יש לקדש את הפה, האף, העיניים והאוזניים. כלומר, לשמור עצמך מלהוציא שקר מפיך.
"ראש דברך אמת, ותפקחנה עיניי שניהם", כלומר, אם לא תוציא שקר מפיך, תגיע לתחתית ההבנה ובמקרה זה תהיה במצב מחויב ותצליח להגיע לחיבור מלא.
תשובה: אם אדם מתלבש כמו סופרמן ומסגל לעצמו תנועות של סופרמן, אם יצא לרחוב אנשים מסביב יאמינו שהוא סופרמן אבל הבעיה שתתעורר היא שלהיות כמו סופרמן אף לא יהיה שווה לסופרמן.
תמיד יהיה הבדל בין מי שמנסה להיות דמות כלשהי לבין הדמות המקורית. לפעמים הזיוף מצליח ולפעמים לא ממש.
רבי נחמן התבטא בנושא: חלק א' תורה כא, כתיב אחור וקדם צרתני. יש שכל שאדם משיג ע"י הקדמות רבות, כדי להבין אותו צריך ללמוד הרבה. השכל הזה מכונה "אחור". בנוסף יש שכל שבא ללא מאמץ, מעצמו ע"י שפע אלוהי. לדוגמה: כדי להשיג דלק ניתן להשתמש במשאבת דלק ולקבל דלק, אבל הדלק שמגיע מהשמיים, מעצמו, מכונה "קדם בשם פנים". התלהבות הלב נובעת מתחושת תנועת השכל. ככל שהשכל זז כך גוברת ההתלהבות בלב. "שלהבת הלב עולה תמיד מאליה.
השאלה מאיזה עומק אתה מדבר. אם אתה מדבר מעומק אמתי, אין צורך במאמץ. איך ניתן להגיע לשפע אלוהי זה? יש לקדש את הפה, האף, העיניים והאוזניים. כלומר, לשמור עצמך מלהוציא שקר מפיך.
"ראש דברך אמת, ותפקחנה עיניי שניהם", כלומר, אם לא תוציא שקר מפיך, תגיע לתחתית ההבנה ובמקרה זה תהיה במצב מחויב ותצליח להגיע לחיבור מלא.