5:08התבוננות עצמית, מודעות עצמית, לא לזלזל בסיבה קטנה, כל רע משפיע, על טוב משפיע, למצות את כל כיווני החקירה, מה זה טוב? מה זה רע? הקש ששבר את גב הגמל, איך להבין את עצמך?
איך סיבות קטנות משפיעות על התחושות שלנו?
אליעד כהן מסביר שלעתים קרובות אנשים שואלים את עצמם שאלות על הרצונות שלהם ועל התחושות שלהם, למשל: "למה אני רוצה שיאהבו אותי?", או "למה משהו שמישהו אמר מפריע לי כל כך?". במקרים רבים, כשאדם חוקר את עצמו הוא מוצא סיבות קטנות ופשוטות מאוד שעומדות מאחורי הרצונות או הרגשות שלו, אך הוא נוטה לזלזל בהן ולחשוב שלא הגיוני שדבר כל כך קטן ישפיע עליו באופן משמעותי.
לדוגמה, אם אדם מרגיש פגוע בגלל משפט פשוט שמישהו אמר לו, הוא עשוי לחשוב: "לא הגיוני שזו הסיבה האמיתית לפגיעה שלי, זה קטן מדי". האדם עשוי להניח שיש סיבה אחרת, גדולה ועמוקה יותר, ולנסות להמשיך לחפש. אבל, לפי אליעד כהן, האמת היא שפעמים רבות אין סיבה אחת גדולה יותר, אלא אוסף גדול של סיבות קטנות מאוד, שכל אחת מהן בפני עצמה עשויה להיראות לא משמעותית. אך כשמצרפים את כולן יחד, הן הופכות לסיבה גדולה ועוצמתית.
מה הדוגמאות לסיבות קטנות שמשפיעות עלינו באופן מצטבר?
אליעד נותן דוגמה למצבים יומיומיים קטנים שנראים לכאורה חסרי משמעות: למשל, אדם פותח ברז מים במטרה לקבל מים קרים, אך יוצאים מים חמים. זה מצב שהאדם לא רוצה שיקרה, ולכן זה נחשב ל"נגד רצונו". אך הוא מדגיש שגם הפעולה עצמה של הצורך לפתוח את הברז היא בעצמה סוג של "נגד רצונו", כי מבחינתו הוא היה מעדיף לא להזדקק כלל לפתוח את הברז. כלומר, כמעט כל פעולה קטנה בחיים יכולה להיתפס כסוג של אי - נוחות, וכל אלה מצטרפים לתחושת חוסר הסיפוק או הכאב הכללית שהאדם חווה.
עוד דוגמה שאליעד מציג היא המצב שבו אדם כועס מאוד או נמצא בדיכאון בגלל משהו קטן שקרה לו. אדם זה עשוי לחשוב שלא הגיוני שהוא בדיכאון עמוק בגלל משהו כל כך מינורי, אך למעשה, לדבריו, ייתכן שהתחושה הקשה היא תוצאה של מאות או אלפי אירועים קטנים ומצטברים, שכל אחד מהם הוא קטן מאוד אבל ביחד הם יוצרים את הכאב הגדול.
מה לעשות כשמוצאים סיבה קטנה ולא הגיונית לכאב גדול?
כאשר האדם מוצא סיבה קטנה לרגש או לרצון חזק מאוד שיש לו, אליעד ממליץ לא לפסול את הסיבה רק כי היא נראית קטנה או לא פרופורציונלית. לדעתו, אין לזלזל בשום סיבה קטנה, משום שהסיבות הגדולות מורכבות מסיבות קטנות שמצטברות. לכן, אם האדם חושב: "לא יכול להיות שאני רוצה שיאהבו אותי כי בילדותי מישהו אמר לי משהו קטן", אליעד מחדד שדווקא כן יכול להיות שזה כך, מאחר והיו הרבה מאוד אירועים דומים שחיזקו את אותה התחושה לאורך החיים. הסיבות הקטנות האלו הן כמו טיפות מים שמתאספות לטיפה גדולה.
המסר המרכזי של אליעד כאן הוא שכל סיבה, אפילו אם היא נראית קטנה או שולית, היא חשובה וצריכה להיחקר עד הסוף. הדרך לבדוק אם באמת מיצית את החקירה היא שתגיע למצב שבו או שאתה שלם לחלוטין עם הסיבה שגילית (למשל, אתה אומר לעצמך "כן, בגלל הדבר הזה שקרה לי אני באמת חייב שיאהבו אותי"), או שאתה מגיע להבנה שהסיבה הזאת לא באמת מעניינת או לא משפיעה עליך יותר.
מה המשמעות של "הקש ששבר את גב הגמל" בחיינו?
אליעד משתמש בביטוי "הקש ששבר את גב הגמל" כדי להמחיש את הנקודה שההשפעה הגדולה שיש לאירוע או סיבה קטנה על האדם נובעת מהרבה דברים קודמים שקרו לו, ולא רק מהאירוע האחרון עצמו. לפעמים מישהו כועס עליך מאוד, אבל הכעס שלו הוא לא באמת בגלל מה שאתה עשית, אלא בגלל הרבה דברים אחרים שקרו לו לפני כן. אתה רק "הקש האחרון" שמצטרף לשורת אירועים קודמים שמצטברים לעומס בלתי נסבל.
איך למצות את כל כיווני החקירה העצמית?
אליעד מציע גישה יסודית מאוד של חקירה עצמית. לדעתו, כל כיוון של חקירה, אפילו הכי קטן או שנראה חסר משמעות, צריך להיבדק לעומק ובמלוא הרצינות. אסור להגיד "לא יכול להיות שזו הסיבה, זה קטן מדי או לא הגיוני", אלא להמשיך לחקור ולהבין לעומק איך כל דבר קטן משפיע עליך. רק כשתמצא את כל הכיוונים האפשריים, תוכל להרגיש שלם עם ההסבר או להגיע למצב שבו הסיבה כבר לא משפיעה עליך.
לסיכום, אליעד מדגיש שהתבוננות עצמית חייבת להיות מקיפה וכוללת. לא משנה כמה הסיבה נראית קטנה, היא חייבת להיחקר לעומק עד שהאדם יבין באמת מה משפיע עליו, מה גורם לו להרגיש טוב או רע, ולמה הדברים הקטנים הם בעלי השפעה כה גדולה.
אליעד כהן מסביר שלעתים קרובות אנשים שואלים את עצמם שאלות על הרצונות שלהם ועל התחושות שלהם, למשל: "למה אני רוצה שיאהבו אותי?", או "למה משהו שמישהו אמר מפריע לי כל כך?". במקרים רבים, כשאדם חוקר את עצמו הוא מוצא סיבות קטנות ופשוטות מאוד שעומדות מאחורי הרצונות או הרגשות שלו, אך הוא נוטה לזלזל בהן ולחשוב שלא הגיוני שדבר כל כך קטן ישפיע עליו באופן משמעותי.
לדוגמה, אם אדם מרגיש פגוע בגלל משפט פשוט שמישהו אמר לו, הוא עשוי לחשוב: "לא הגיוני שזו הסיבה האמיתית לפגיעה שלי, זה קטן מדי". האדם עשוי להניח שיש סיבה אחרת, גדולה ועמוקה יותר, ולנסות להמשיך לחפש. אבל, לפי אליעד כהן, האמת היא שפעמים רבות אין סיבה אחת גדולה יותר, אלא אוסף גדול של סיבות קטנות מאוד, שכל אחת מהן בפני עצמה עשויה להיראות לא משמעותית. אך כשמצרפים את כולן יחד, הן הופכות לסיבה גדולה ועוצמתית.
מה הדוגמאות לסיבות קטנות שמשפיעות עלינו באופן מצטבר?
אליעד נותן דוגמה למצבים יומיומיים קטנים שנראים לכאורה חסרי משמעות: למשל, אדם פותח ברז מים במטרה לקבל מים קרים, אך יוצאים מים חמים. זה מצב שהאדם לא רוצה שיקרה, ולכן זה נחשב ל"נגד רצונו". אך הוא מדגיש שגם הפעולה עצמה של הצורך לפתוח את הברז היא בעצמה סוג של "נגד רצונו", כי מבחינתו הוא היה מעדיף לא להזדקק כלל לפתוח את הברז. כלומר, כמעט כל פעולה קטנה בחיים יכולה להיתפס כסוג של אי - נוחות, וכל אלה מצטרפים לתחושת חוסר הסיפוק או הכאב הכללית שהאדם חווה.
עוד דוגמה שאליעד מציג היא המצב שבו אדם כועס מאוד או נמצא בדיכאון בגלל משהו קטן שקרה לו. אדם זה עשוי לחשוב שלא הגיוני שהוא בדיכאון עמוק בגלל משהו כל כך מינורי, אך למעשה, לדבריו, ייתכן שהתחושה הקשה היא תוצאה של מאות או אלפי אירועים קטנים ומצטברים, שכל אחד מהם הוא קטן מאוד אבל ביחד הם יוצרים את הכאב הגדול.
מה לעשות כשמוצאים סיבה קטנה ולא הגיונית לכאב גדול?
כאשר האדם מוצא סיבה קטנה לרגש או לרצון חזק מאוד שיש לו, אליעד ממליץ לא לפסול את הסיבה רק כי היא נראית קטנה או לא פרופורציונלית. לדעתו, אין לזלזל בשום סיבה קטנה, משום שהסיבות הגדולות מורכבות מסיבות קטנות שמצטברות. לכן, אם האדם חושב: "לא יכול להיות שאני רוצה שיאהבו אותי כי בילדותי מישהו אמר לי משהו קטן", אליעד מחדד שדווקא כן יכול להיות שזה כך, מאחר והיו הרבה מאוד אירועים דומים שחיזקו את אותה התחושה לאורך החיים. הסיבות הקטנות האלו הן כמו טיפות מים שמתאספות לטיפה גדולה.
המסר המרכזי של אליעד כאן הוא שכל סיבה, אפילו אם היא נראית קטנה או שולית, היא חשובה וצריכה להיחקר עד הסוף. הדרך לבדוק אם באמת מיצית את החקירה היא שתגיע למצב שבו או שאתה שלם לחלוטין עם הסיבה שגילית (למשל, אתה אומר לעצמך "כן, בגלל הדבר הזה שקרה לי אני באמת חייב שיאהבו אותי"), או שאתה מגיע להבנה שהסיבה הזאת לא באמת מעניינת או לא משפיעה עליך יותר.
מה המשמעות של "הקש ששבר את גב הגמל" בחיינו?
אליעד משתמש בביטוי "הקש ששבר את גב הגמל" כדי להמחיש את הנקודה שההשפעה הגדולה שיש לאירוע או סיבה קטנה על האדם נובעת מהרבה דברים קודמים שקרו לו, ולא רק מהאירוע האחרון עצמו. לפעמים מישהו כועס עליך מאוד, אבל הכעס שלו הוא לא באמת בגלל מה שאתה עשית, אלא בגלל הרבה דברים אחרים שקרו לו לפני כן. אתה רק "הקש האחרון" שמצטרף לשורת אירועים קודמים שמצטברים לעומס בלתי נסבל.
איך למצות את כל כיווני החקירה העצמית?
אליעד מציע גישה יסודית מאוד של חקירה עצמית. לדעתו, כל כיוון של חקירה, אפילו הכי קטן או שנראה חסר משמעות, צריך להיבדק לעומק ובמלוא הרצינות. אסור להגיד "לא יכול להיות שזו הסיבה, זה קטן מדי או לא הגיוני", אלא להמשיך לחקור ולהבין לעומק איך כל דבר קטן משפיע עליך. רק כשתמצא את כל הכיוונים האפשריים, תוכל להרגיש שלם עם ההסבר או להגיע למצב שבו הסיבה כבר לא משפיעה עליך.
לסיכום, אליעד מדגיש שהתבוננות עצמית חייבת להיות מקיפה וכוללת. לא משנה כמה הסיבה נראית קטנה, היא חייבת להיחקר לעומק עד שהאדם יבין באמת מה משפיע עליו, מה גורם לו להרגיש טוב או רע, ולמה הדברים הקטנים הם בעלי השפעה כה גדולה.
- מה זה התבוננות עצמית?
- למה דברים קטנים משפיעים עלינו?
- איך לחקור רגשות לעומק?
- מה גורם לכעס מצטבר?
- איך למצות חקירה עצמית?
- למה חשוב להבין סיבות קטנות?
- מה המשמעות של הקש ששבר את גב הגמל?