מאמץ בהתפתחות אישית, האם מחוייב להתאמץ בתהליך התפתחות אישית? קושי בתהליך התפתחות אישית, להכריח את עצמך לחקור, לקלוע אל השערה ולא להחטיא, רמות קושי בהתפתחות אישית, קונפליקט פנימי, רצונות מנוגדים, מודעות עצמית, חקירה רגשית
האם חייבים להתאמץ בתהליך התפתחות אישית?
אליעד כהן מסביר שאחת השאלות המרכזיות בתהליך התפתחות אישית היא האם חייב להיות מאמץ, או שאפשר להתקדם בלי להכריח את עצמך להתאמץ. תחושת ההכרח היא סימן לקיומו של קונפליקט פנימי: מצד אחד, יש רצון לפעול, ומצד שני, קיים רצון מנוגד. ככל שהפער בין הרצונות קטן יותר, התחושה של "אני מכריח את עצמי" גוברת.
ממה נובע הקושי והצורך להכריח את עצמך?
הקושי לחקור או לבצע פעולות מסוימות נובע מכך שהאדם נמצא במצב של קונפליקט. הקונפליקט הוא מצב שבו האדם רוצה לבצע פעולה מסוימת אך גם לא רוצה לבצע אותה בו - זמנית. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן, אך יש לו גם רצון להמשיך לעשן. אם הוא נמצא במצב שבו הרצון שלו להפסיק הוא 51%, והרצון להמשיך הוא 49%, הוא עדיין יפסיק לעשן, אבל יחוש שהוא "מכריח את עצמו". אם הפער היה גדול יותר לטובת הרצון שלו להפסיק, הוא לא היה מרגיש מאמץ.
אליעד מדגיש שהמצב הזה יכול לקרות בשני שלבים: בהתחלת הפעולה, וגם במהלך הפעולה עצמה. לפעמים קשה מאוד להתחיל פעולה (כמו להירשם לחדר כושר), אך אחרי שמתחילים, זה נהיה קל. ולעיתים ההפך - קל להתחיל אבל קשה להמשיך. למעשה, בכל רגע נתון האדם מחדש את הבחירה האם להמשיך או להפסיק את הפעולה.
כיצד אפשר להפחית את הצורך להכריח את עצמך לחקור?
הקונפליקט שמוביל לתחושת המאמץ מורכב מיתרונות וחסרונות שהאדם רואה בפעולה עצמה. כאשר היתרונות והחסרונות ברורים, קל יותר לאדם להחליט אם הוא רוצה או לא רוצה לבצע פעולה. אליעד נותן את הדוגמה של אדם שהולך על הליכון מדי יום. בהתחלה הוא צריך להכריח את עצמו ללכת רבע שעה, אך לאחר זמן מה זה נהיה קל כי הגוף מתרגל. כך גם בחקירה עצמית: רמת הקושי הראשונית מתרככת עם הזמן, וככל שהאדם מתרגל לחקור, הוא מתאמץ פחות.
מהי המשמעות של העלאת רמת הקושי באופן מתמיד?
עם זאת, אליעד מסביר שקיימת תופעה נוספת שלפיה האדם שמתרגל לפעולה מסוימת, אם ירצה להמשיך להתפתח, יהיה חייב להעלות את רמת הקושי. הוא מדגים זאת באמצעות מתאמן בחדר כושר שמתחיל להרים משקל מסוים. בהתחלה זה קשה, אך אחרי שהוא מתרגל למשקל הזה, אם הוא לא יעלה את המשקל, הוא לא יתקדם. כלומר, ההתפתחות מחייבת להעלות את רמת הקושי בצורה מתמדת.
למה חשוב לדייק עד אינסוף בתהליך החקירה?
בהקשר של חקירה עצמית והתפתחות אישית, אליעד מסביר שהמאמץ והקושי נובעים גם מרמת הדיוק. ככל שהאדם חוקר יותר לעומק ומנסה להיות מדויק יותר, רמת הקושי עולה. הוא נותן דוגמה של כוונת של נשק, שאם רוצים לכוון אותה בדיוק, יש משמעות עצומה לרמת הדיוק, במיוחד כשהמטרה רחוקה מאוד, כמו כיוון חללית למאדים. כך, ככל שהיעד רחוק יותר או עמוק יותר, רמת הדיוק חייבת לעלות, ולכן גם המאמץ חייב לגדול.
מהי המשמעות של "חקירה רגשית" ואיך היא משפיעה על הקושי?
בנוסף לקושי השכלי, יש גם את הקושי הרגשי בתהליך החקירה. כאשר אדם חוקר ומטיל ספק בדברים שהוא מאמין שהם מוחלטים ומחויבים, הוא עלול לחוות קושי רגשי...
אליעד כהן מסביר שאחת השאלות המרכזיות בתהליך התפתחות אישית היא האם חייב להיות מאמץ, או שאפשר להתקדם בלי להכריח את עצמך להתאמץ. תחושת ההכרח היא סימן לקיומו של קונפליקט פנימי: מצד אחד, יש רצון לפעול, ומצד שני, קיים רצון מנוגד. ככל שהפער בין הרצונות קטן יותר, התחושה של "אני מכריח את עצמי" גוברת.
ממה נובע הקושי והצורך להכריח את עצמך?
הקושי לחקור או לבצע פעולות מסוימות נובע מכך שהאדם נמצא במצב של קונפליקט. הקונפליקט הוא מצב שבו האדם רוצה לבצע פעולה מסוימת אך גם לא רוצה לבצע אותה בו - זמנית. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן, אך יש לו גם רצון להמשיך לעשן. אם הוא נמצא במצב שבו הרצון שלו להפסיק הוא 51%, והרצון להמשיך הוא 49%, הוא עדיין יפסיק לעשן, אבל יחוש שהוא "מכריח את עצמו". אם הפער היה גדול יותר לטובת הרצון שלו להפסיק, הוא לא היה מרגיש מאמץ.
אליעד מדגיש שהמצב הזה יכול לקרות בשני שלבים: בהתחלת הפעולה, וגם במהלך הפעולה עצמה. לפעמים קשה מאוד להתחיל פעולה (כמו להירשם לחדר כושר), אך אחרי שמתחילים, זה נהיה קל. ולעיתים ההפך - קל להתחיל אבל קשה להמשיך. למעשה, בכל רגע נתון האדם מחדש את הבחירה האם להמשיך או להפסיק את הפעולה.
כיצד אפשר להפחית את הצורך להכריח את עצמך לחקור?
הקונפליקט שמוביל לתחושת המאמץ מורכב מיתרונות וחסרונות שהאדם רואה בפעולה עצמה. כאשר היתרונות והחסרונות ברורים, קל יותר לאדם להחליט אם הוא רוצה או לא רוצה לבצע פעולה. אליעד נותן את הדוגמה של אדם שהולך על הליכון מדי יום. בהתחלה הוא צריך להכריח את עצמו ללכת רבע שעה, אך לאחר זמן מה זה נהיה קל כי הגוף מתרגל. כך גם בחקירה עצמית: רמת הקושי הראשונית מתרככת עם הזמן, וככל שהאדם מתרגל לחקור, הוא מתאמץ פחות.
מהי המשמעות של העלאת רמת הקושי באופן מתמיד?
עם זאת, אליעד מסביר שקיימת תופעה נוספת שלפיה האדם שמתרגל לפעולה מסוימת, אם ירצה להמשיך להתפתח, יהיה חייב להעלות את רמת הקושי. הוא מדגים זאת באמצעות מתאמן בחדר כושר שמתחיל להרים משקל מסוים. בהתחלה זה קשה, אך אחרי שהוא מתרגל למשקל הזה, אם הוא לא יעלה את המשקל, הוא לא יתקדם. כלומר, ההתפתחות מחייבת להעלות את רמת הקושי בצורה מתמדת.
למה חשוב לדייק עד אינסוף בתהליך החקירה?
בהקשר של חקירה עצמית והתפתחות אישית, אליעד מסביר שהמאמץ והקושי נובעים גם מרמת הדיוק. ככל שהאדם חוקר יותר לעומק ומנסה להיות מדויק יותר, רמת הקושי עולה. הוא נותן דוגמה של כוונת של נשק, שאם רוצים לכוון אותה בדיוק, יש משמעות עצומה לרמת הדיוק, במיוחד כשהמטרה רחוקה מאוד, כמו כיוון חללית למאדים. כך, ככל שהיעד רחוק יותר או עמוק יותר, רמת הדיוק חייבת לעלות, ולכן גם המאמץ חייב לגדול.
מהי המשמעות של "חקירה רגשית" ואיך היא משפיעה על הקושי?
בנוסף לקושי השכלי, יש גם את הקושי הרגשי בתהליך החקירה. כאשר אדם חוקר ומטיל ספק בדברים שהוא מאמין שהם מוחלטים ומחויבים, הוא עלול לחוות קושי רגשי...
- האם חייב להיות קושי בהתפתחות אישית?
- איך להכריח את עצמי לחקור פחות?
- מהו קונפליקט פנימי?
- למה קשה לי לחקור את עצמי?
- איך להעלות את רמת הדיוק בחקירה עצמית?
- חקירה רגשית, למה זה קשה לי?
- מהי מודעות עצמית?
050-3331-331