התנהגות לא ראויה של מורה רוחני, ראוי או לא ראוי, קושיות על אלוהים, מהי התנהגות ראויה? מוסכמות חברתיות, מחיקת תגובות בפייסבוק, להשלים עם המציאות, קושיות על מורה רוחני
מהי התנהגות ראויה ומיהו מורה רוחני ראוי?
בקטע הזה אליעד עוסק בהגדרה של "ראוי" בהקשר של התנהגות, תוך שימוש בשאלות רטוריות שמובילות את המאזין להרהר על משמעות המונח. הוא שואל את השאלה: "מה זה ראוי?" ומעורר את הצורך לבחון את המוסכמות החברתיות שמובילות אותנו להחליט מה ראוי ומה לא. אליעד שואל את המאזין מדוע הוא שואל על הראוי ומה זה משנה אם משהו נחשב לראוי או לא, במיוחד כשהמציאות היא כמות שהיא.
הוא נותן דוגמה, שבה אם אדם היה רואה מישהו שמתרפא חולים, תורם כסף, עוזר לזולת, הוא היה מחשיב אותו לאדם ראוי. מאידך, אם אותו אדם היה עוסק בשוד או חטיפה, האם היינו רואים אותו כראוי?
מכאן אליעד עובר לשאלה רטורית נוספת: אם אלוהים היה מגיע ומציע לאדם ללמוד את כל מה שהוא רוצה לדעת, האם הוא היה מוכן לקבל את כל הידע? במקרה זה, הוא מבקש מהמאזין להבין את הקשר בין האמת לבין המוסכמות החברתיות, ושואל האם המוסריות והנורמות החברתיות מהוות בסיס לערכים אישיים.
האם ניתן להטיל ספק בהתנהגות אלוהים?
לאחר מכן, אליעד עוסק בקושיות על אלוהים, ושואל מה זה אומר אם אדם נתקל בסבל או חיסרון בשל חוקים או התנהגויות שנעשים על ידי אלוהים. הוא מדבר על סיטואציה שבה אלוהים מחליט לקחת חיים, האם זה מוצדק? האם כל פעולה של אלוהים נחשבת לראויה רק משום שהיא אלוהית? אליעד מציין כי לא תמיד ניתן להבין את ההתנהגות של אלוהים, אבל זה לא אומר שאין למישהו מותר לשאול ולהתקומם. הוא מדבר על תהליך של השלמה עם המציאות - כיצד אנחנו מקבלים את מה שקורה, למרות שהוא לפעמים לא מובן או לא נעים.
מהן המוסכמות החברתיות וכיצד הן משפיעות על תפיסתנו את העולם?
בהמשך, אליעד מביא את המוסכמות החברתיות כדוגמה לדרך בה אנשים חיים את חייהם. הוא טוען שכל מוסכמה חברתית נבנית על ידי השפעתם של רעיונות והתנהגויות שנחשבים "נכונים" בקבוצת אנשים מסוימת. עם זאת, כל מוסכמה כזו יכולה להתפרק ולשנות את צורתה, וזה בדיוק מה שמניע את העולם להמשיך להתפתח ולהשתנות. אליעד מדבר על הדרך בה אנשים חיים לפי כללים, גם אם הם לא תמיד מודעים להם. הוא מציין כי ההבדל בין מה שאנחנו מחשיבים ל"נכון" לבין מה שבאמת נכון יכול לעיתים להיות מטושטש...
בקטע הזה אליעד עוסק בהגדרה של "ראוי" בהקשר של התנהגות, תוך שימוש בשאלות רטוריות שמובילות את המאזין להרהר על משמעות המונח. הוא שואל את השאלה: "מה זה ראוי?" ומעורר את הצורך לבחון את המוסכמות החברתיות שמובילות אותנו להחליט מה ראוי ומה לא. אליעד שואל את המאזין מדוע הוא שואל על הראוי ומה זה משנה אם משהו נחשב לראוי או לא, במיוחד כשהמציאות היא כמות שהיא.
הוא נותן דוגמה, שבה אם אדם היה רואה מישהו שמתרפא חולים, תורם כסף, עוזר לזולת, הוא היה מחשיב אותו לאדם ראוי. מאידך, אם אותו אדם היה עוסק בשוד או חטיפה, האם היינו רואים אותו כראוי?
מכאן אליעד עובר לשאלה רטורית נוספת: אם אלוהים היה מגיע ומציע לאדם ללמוד את כל מה שהוא רוצה לדעת, האם הוא היה מוכן לקבל את כל הידע? במקרה זה, הוא מבקש מהמאזין להבין את הקשר בין האמת לבין המוסכמות החברתיות, ושואל האם המוסריות והנורמות החברתיות מהוות בסיס לערכים אישיים.
האם ניתן להטיל ספק בהתנהגות אלוהים?
לאחר מכן, אליעד עוסק בקושיות על אלוהים, ושואל מה זה אומר אם אדם נתקל בסבל או חיסרון בשל חוקים או התנהגויות שנעשים על ידי אלוהים. הוא מדבר על סיטואציה שבה אלוהים מחליט לקחת חיים, האם זה מוצדק? האם כל פעולה של אלוהים נחשבת לראויה רק משום שהיא אלוהית? אליעד מציין כי לא תמיד ניתן להבין את ההתנהגות של אלוהים, אבל זה לא אומר שאין למישהו מותר לשאול ולהתקומם. הוא מדבר על תהליך של השלמה עם המציאות - כיצד אנחנו מקבלים את מה שקורה, למרות שהוא לפעמים לא מובן או לא נעים.
מהן המוסכמות החברתיות וכיצד הן משפיעות על תפיסתנו את העולם?
בהמשך, אליעד מביא את המוסכמות החברתיות כדוגמה לדרך בה אנשים חיים את חייהם. הוא טוען שכל מוסכמה חברתית נבנית על ידי השפעתם של רעיונות והתנהגויות שנחשבים "נכונים" בקבוצת אנשים מסוימת. עם זאת, כל מוסכמה כזו יכולה להתפרק ולשנות את צורתה, וזה בדיוק מה שמניע את העולם להמשיך להתפתח ולהשתנות. אליעד מדבר על הדרך בה אנשים חיים לפי כללים, גם אם הם לא תמיד מודעים להם. הוא מציין כי ההבדל בין מה שאנחנו מחשיבים ל"נכון" לבין מה שבאמת נכון יכול לעיתים להיות מטושטש...
- מהי התנהגות ראויה?
- מהו מורה רוחני ראוי?
- מהם קושיות על אלוהים?
- מהן המוסכמות החברתיות?
- האם ניתן להטיל ספק בהתנהגות אלוהים?
- האם מחיקת תגובות בפייסבוק היא פעולה ראויה?
050-3331-331