מדוע החיפוש הרוחני פוגע בהנאות הגשמיות?

אליעד כהן מסביר כי אנשים שמתעמקים בנושאים רוחניים נוטים לעיתים לחוות ירידה בהנאות הגשמיות של החיים. מצב זה קורה משום שההנאה תמיד קשורה להתעניינות של האדם. אם אדם מתעניין מאוד בדברים רוחניים, כמו שאלות על תכלית החיים, הוא נדרש להשקיע בכך את כל מחשבתו, רצונו ואנרגיית החיים שלו. כתוצאה מכך, ממילא דברים אחרים, שהם גשמיים יותר באופיים, פחות מעניינים אותו ולכן הוא פחות נהנה מהם.

האם אפשר ליהנות גם מהגשמיות וגם מהרוחניות?

אליעד כהן מציין כי המצב האידיאלי הוא שאדם יוכל ליהנות גם מדברים גשמיים וגם מדברים רוחניים, ללא הפרדה ביניהם. הוא מדגיש כי הנאה אמיתית בחיים יכולה להתקיים רק כאשר האדם חווה כל דבר באופן מלא ושלם, בין אם הוא גשמי ובין אם הוא רוחני. אך הוא גם מבהיר כי מצב זה קורה רק כאשר אין יותר הבדל מהותי בין הגשמיות לבין הרוחניות.

הוא מציין במפורש כי לא יעזור לאדם להגיד לעצמו שאין הבדל בין גשמיות לרוחניות, אלא שעליו לחוות זאת בפועל. אם האדם יבחר להתמקד בגשמיות, הוא צריך לעשות זאת עד הסוף וללמוד כיצד להפיק הנאה מלאה מכל סיטואציה ומכל רגע. לעומת זאת, אם יבחר להתמקד ברוחניות, עליו ללכת עד הסוף ולהגיע למצב שבו הוא חווה הנאה מוחשית בכל דבר רוחני ממש כאילו מדובר בחוויה גשמית. רק אז יוכל באמת לראות שאין הבדל בין שני המישורים הללו, ולחוות הנאה אמיתית ושלמה.

מהי הסיבה לכך שתמיד יש תחושת חוסר בהנאות הגשמיות?

הסיבה לכך היא שכל הנאה גשמית היא מוגבלת מטבעה, כך לפי אליעד כהן. לא משנה כמה גדולה תהיה ההנאה שהאדם יקבל, תמיד יישאר בו משהו חסר. גם תוך כדי החוויה של ההנאה, האדם לעולם לא מגיע לשביעות רצון שלמה לחלוטין. תמיד בתוך תוכו הוא חש שיש משהו נוסף שחסר לו, דבר שיוצר תחושה של ריקנות. אליעד מדגים כיצד מיד לאחר שהאדם מקבל את הדבר שהוא חושב שיעניק לו אושר, אותו דבר שהיה חסר לו קודם, עכשיו מתחלף בחוסר חדש, וכך מעגל החסר נמשך לנצח.

כיצד להגיע להנאה אמיתית ושלמה?

אליעד מסביר שהדרך היחידה להגיע להנאה אמיתית ושלמה היא להכיר בכך שאין באמת הפרדה בין הרוחניות לגשמיות. הוא מסביר כי השורש של הרוחניות והגשמיות הוא למעשה אחד ויחיד. ישנו מקור אחד של מציאות, שפעם הוא מופיע בצורה גשמית ופעם בצורה רוחנית. ברגע שהאדם הולך עד הקצה במישור מסוים, הוא מגלה שם את השורש, ואז למעשה פוגש גם את הצד השני. כלומר, מי שהולך עד הסוף בגשמיות, יגלה בשיא הגשמיות גם את הרוחניות, ולהפך.

לדוגמה, אם האדם מתמקד ברוחניות באופן מוחלט ומקדיש לכך את כל האנרגיה והמחשבה שלו, הוא בסופו של דבר מגיע למקום שבו הרוחניות והגשמיות מתאחדות. במצב זה הוא כבר לא רואה הבדל ביניהן, והאדם מסוגל להפיק הנאה אמיתית מכל דבר ודבר, משום שהוא מבין שבשורש הכל אחד.

האם צריך לבחור בין רוחניות לגשמיות?

אליעד מדגיש כי על אף שנראה שצריך לבחור בין רוחניות לגשמיות, האמת היא שלא מדובר בבחירה אמיתית, אלא בצורך של האדם להגיע אל הקצה. האדם חייב להחליט מה יותר חשוב לו: ליהנות כרגע באופן חלקי וזמני או לחפש ולמצוא את ההנאה האמיתית והשלמה. הוא טוען כי מי שרוצה באמת ליהנות חייב לבחור משהו ולהשקיע בו עד הסוף, כי רק שם, בקצה, מתאפשרת הבנה אמיתית של אחדות הגשמיות והרוחניות.

המסר של אליעד הוא שאם האדם הולך עד הסוף בכל מישור שהוא בוחר, הוא יגיע להבנה העמוקה של אחדות המציאות, ושם ימצא את ההנאה המלאה, השלמה והאינסופית שהוא מחפש. הנאה זו מתאפשרת רק כאשר האדם מבין שאין שום הבדל אמיתי בין רוחניות לגשמיות, וכך הוא חווה את המציאות בצורה שלמה ומאוחדת.