מדוע אנשים מפחדים להיות מושפעים מרעיונות שונים?

אנשים רבים מפחדים להיות מושפעים מרעיונות שנוגדים את אמונתם, ולכן הם מנסים להרחיק את מי שחושב אחרת מהם. אליעד כהן מסביר זאת באמצעות דוגמה של רב מסוים שהחליט לגרש תלמיד מהקבוצה שלו, רק משום שהתלמיד עורר ספקות ושאל שאלות שאיימו על האמונה של שאר חברי הקבוצה. לכאורה, פעולה זו סותרת את עקרון הבסיס של אותה קבוצה, שטוענת שצריך דווקא לקרב את מי ששונה מאיתנו ולהכיל גם דעות מנוגדות. אך בפועל, מתברר שהקרבה והסובלנות נעלמות ברגע שההבדל גדול מספיק עד כדי שהאדם חושש שהוא עלול להיות מושפע או "ליפול" אחרי הדעה האחרת.

אליעד מדגים כיצד מתבצע התהליך המניפולטיבי: תחילה, המנהיג הרוחני מצהיר שהוא "בעד כולם", ומטיף לקבל כל אחד ללא קשר להשקפותיו. כשהקבוצה כבר מאמינה שהוא אכן מקבל את כולם, והוא מצליח לשכנע אותם שדרכו היא הדרך הנכונה, רק אז הוא משנה את הכללים ואומר "עכשיו מי שלא מאמין בי צריך לסלק אותו". בשלב הזה, הקבוצה כבר עברה סוג של שטיפת מוח, המוח שלהם כבוי והם מקבלים את דבריו ללא עוררין.

מהי "שיטת השקר" בתורת הקבלה?

אליעד מכנה את התופעה הזו בשם "שיטת השקר" וטוען שהשקר מבוסס על שימוש במונח "מקובל". הוא מביא דוגמה שכיחה שבה מישהו שואל שאלה לגיטימית על דבר שכתב אדם המכונה "מקובל", והתגובה שהוא מקבל היא: "מי אתה שתשאל שאלות? זה דיבור של מקובל". אליעד מפרק את המושג "מקובל" וטוען שמקובל הוא בסך הכל אדם "שהיה מספיק טיפש שכל חייו למד קבלה". כלומר, העובדה שמישהו למד קבלה כל חייו לא הופכת את דבריו לאמת, אלא להפך - דווקא בגלל שזה נאמר מפי מי שמכונה מקובל, יש סיבה טובה עוד יותר לפקפק בדברים. הסיבה לכך, לפי אליעד, היא שמי שהקדיש את חייו ללימוד תורת הקבלה בלי לחשוב בצורה ביקורתית, כנראה לא שאל את השאלות החשובות באמת.

האם הקבלה היא מדע או נוכלות רוחנית?

נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא הטענה של "מקובלים" לפיה הקבלה היא כביכול מדע. אליעד מכנה זאת "מדעי המרמה", וטוען שמדובר במניפולציה שנועדה לרמות אנשים. לדבריו, עצם ההגדרה של הקבלה כמדע או כתחום מחקר אקדמי היא שקר, שנועד ליצור רושם רציני ולאפשר לאנשים לשלוט באחרים בקלות רבה יותר. הוא מסביר שאם באמת רוצים לחשוף את האמת, מספיק לשאול את האדם שטוען שהוא מקובל, או כל מי שמציג את עצמו כחכם גדול, שאלה פשוטה: "למה אתה עושה את מה שאתה עושה?"

אליעד מסביר את המתודה המדויקת לשאלות אלו: על כל תשובה שתקבל, שאל מיד "ולמה זה ככה?", המשך כך שוב ושוב, עד שהאדם יגיע לנקודה שבה אין לו מושג למה הוא עושה את מה שהוא עושה. במצב זה, האדם מבין שהוא צריך לפנות אל החכם האמיתי, שאליעד מכנה אותו בשם "אליעד", כדי לקבל הסבר אמיתי. אך גם אז, אליעד אינו מעוניין לתת לאותו אדם תשובה פשוטה שיקבל כעובדה, אלא רק להצביע לו על דרך שיאפשר לו להבין לבד. רק כך אותו אדם לא יצטרך להאמין לאף אחד, אפילו לא לאליעד עצמו.

מדוע אליעד ממליץ לא להאמין לו אלא לבדוק לבד?

אליעד מדגיש את החשיבות של חשיבה ביקורתית ובדיקה עצמאית, ומבהיר שלעולם לא מספיק לקבל תשובות רק מפני שמישהו מסוים אמר אותן. לדבריו, אמונה בדברי אחרים, בלי לבדוק את הדברים לעומק ובאופן עצמאי, מובילה לכך שהאדם נופל קורבן לשקרים ומניפולציות. המטרה של אליעד היא לגרום לאנשים להגיע לאמת באמצעות חשיבה עצמאית ובירור עצמי, ולא באמצעות אמונה עיוורת בגורו או במנהיג רוחני כלשהו.

כיצד מזהים נוכלות רוחנית?

אליעד מזהיר שהדרך הקלה ביותר לזהות נוכלות רוחנית היא לראות האם האדם שמוביל את הקבוצה מנסה להשתיק שאלות, להרחיק אנשים ששואלים שאלות קשות או מערערים על סמכותו. אדם אמיתי שמחפש את האמת לא יפחד משום שאלה, אלא ההפך - הוא יזמין שאלות ובירורים ויסביר את עמדתו בשקיפות מלאה. לעומת זאת, מי שמנסה להרחיק את מי ששואל או מי שמעורר ספק, חושף למעשה את השקר שעומד בבסיס הקבוצה שהוא מנהל.

אליעד כהן ממליץ באופן ברור לבדוק את הדברים לעומק, לשאול שאלות נוקבות, ולא להסתפק בתשובות עמומות כמו "כי המקובל אמר כך". הדרך לאמת עוברת דרך שאלות, ספקות וביקורתיות, ולא דרך אמונה עיוורת במישהו אחר.