במאמר הזה נתייחס למשמעות הרוחנית של השאלה, איך אפשר לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית? וכמובן שלכל מטבע יש כמה צדדים. וכאן נתייחס לעניין הגרעין האיראני מנקודת מבטה של מדינת ישראל, שמרגישה מאוימת על ידי תוכנית הגרעין האיראנית.

ובטרם נסביר את נקודת המבט הרוחנית על עניין ההתמודדות אל מול תוכנית הגרעין האיראנית, נציג את עיקרי ההיבטים השונים של ההתמודדות עם הבעיה האיראנית, ברמה המעשית כפי מה שהם ידועים לכל. ולמי שמעוניין לחדד את המחשבה המופשטת והמעמיקה שלו, מומלץ לו תוך כדי קריאת הדברים הידועים, לנסות להבין מהי האנלוגיה הרוחנית ומהו התהליך הרוחני, שבא לידי ביטוי בתהליך הזה של ההתמודדות אל מול הגרעין האיראני.

ונחדד: כל פרט ופרט שיש בכל תהליך ותהליך, הוא ביטוי לתהליכים שעוברים על האדם עצמו באופן אישי. וכאשר האדם קורא תיאור של תהליך "גשמי", עליו לנסות להתבונן היטב ולהבין, כיצד כל פרט ופרט שיש בתהליך, וכיצד כל נקודת מחשבה וכל נקודת מבט שיש על התהליך ה"גשמי", כיצד הם רלוונטיים לחיים האישיים שלו.

ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הדרך הטובה ביותר לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית, היא על ידי שילוב של כוחות בין לאומי. דהיינו, אם מדינת ישראל או העולם יצליחו ליצור הסכמה בין המדינות החזקות בעולם, על כך שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני להשמדה המונית, הרי שבוודאי שאפשרי יהיה לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית.

וכולם מסכימים על כך, שאכן הפתרון הטוב ביותר לתוכנית הגרעין האיראנית, הוא שכמה שיותר מדינות, בפרט המדינות החזקות ביותר בעולם, יגיעו להסכמה ולהבנה שאכן צריך לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית. ועל ידי זה יהיה אפשר בלי הרבה מאמץ לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית.

ויחד עם זאת, לא תמיד הדברים קורים איך שרוצים, ולא ממש קל ליצור את ההסכמה האידיאלית הזאת בין המדינות השונות. כי לכל מדינה יש את האינטרסים שלה. ולא האינטרסים של מדינת ישראל שהיא המאוימת העיקרית, כמו האינטרסים של שאר המדינות האחרות.

ויש מדינות שיש להן אינטרס שלאיראן דווקא כן יהיה נשק גרעיני. ויש מדינות אחרות שלהן פחות אכפת העניין וכיו"ב, ולכל מדינה ומדינה יש את האינטרסים שלה. ולכן קשה כ"כ למדינת ישראל ליצור חזית אחידה אל מול תוכנית הגרעין האיראנית. ואעפ"כ אם מדינת ישראל תצליח ליצור חזית אחידה ורחבה של כמה שיותר מדינות נגד תוכנית הגרעין האיראנית, הרי שכך יהיה קל יותר להתמודד עם תוכנית הגרעין האיראנית.

ואם מדינת ישראל לא תצליח ליצור את החזית האחידה הזו, הרי שבמקרה כזה על מדינת ישראל יהיה לשקול היטב את צעדיה לגבי תוכנית הגרעין האיראנית. ויתכן שמדינת ישראל בסופו של דבר תאלץ להתפשר ולחיות בשתיקה עם זה שלאיראן יהיה נשק להשמדה המונית. ויתכן שמדינת ישראל תחליט לנסות למנוע את הגרעין האיראני בכוחות עצמה, ואולי עם סיוע של ארה"ב וכיו"ב, גם בלי הסכמה רחבה.

אבל, בכל אחת מהאפשרויות שלא תהיה, אם יגיע הרגע שבו מדינת ישראל תרגיש סכנה מיידית מהנשק הגרעיני של אירן, או בכלל אם מדינת ישראל תרגיש שהיא נמצאת בסכנה מיידית של ממש בצורה כלשהי ממדינה כלשהי, הרי שבמקרה כזה, בין אם תהיה הסכמה עולמית רחבה, ובין אם תהיה התנגדות עולמית רחבה, הרי שמדינת ישראל בוודאי תפעל כדי להגן על עצמה.

ויהיה המחיר של המלחמה אשר יהיה, אם מדינת ישראל תהיה תחת סכנה מיידית וודאית של ממש מצד מדינה אחרת, הרי שבמקרה כזה לא תהיה למדינת ישראל ברירה, והיא תאלץ להגן על עצמה. וגם אם מדינת ישראל תהיה מבודדת ברמה העולמית לחלוטין, וגם אם המצב העולמי הפוליטי יהיה כולו נגד ישראל, במצב סכנה של ממש, שבו אם ישראל לא תגיב, היא פשוט תושמד, הרי שבמקרה כזה ישראל תגיב בכל מקרה.

וגם אם מדינת ישראל תדע, שהתגובה שלה תעלה לה ביוקר, הרי שאם אין ברירה אחרת, אז אין ברירה אחרת.

ובנוסף על כל זה יש לזכור, שלא בטוח בכלל שמדינת ישראל בכלל יכולה למנוע את תוכנית הגרעין האיראנית בכוחות עצמה. כי עם כל הרצון הטוב ועם כל הכוח הצבאי של מדינת ישראל, עדיין הכוח של מדינת ישראל הוא מוגבל מכל הבחינות. וגם אם מדינת ישראל ממש תרצה למנוע את הגרעין האיראני, וגם אם מדינת ישראל תהיה במצב של אין ברירה ותהיה חייבת להגן על עצמה, הרי שעדיין לא בטוח שמדינת ישראל תצליח להגן על עצמה.

ואף על פי כן, אם לא תהיה ברירה, ואם תהיה סכנה מיידית של ממש. דהיינו, מצב שבו מדינת ישראל תבין שאם היא לא עושה פעולות כלשהן, היא פשוט תושמד, הרי שבמקרה כזה מדינת ישראל תהיה חייבת לעשות את המיטב ואת המירב כדי להגן על עצמה, גם אם היא יודעת מראש שלא בטוח שהיא תצליח לעשות זאת, וגם אם היא יודעת שהמחיר שהיא תשלם יהיה גבוה וכולי. כי כאשר כלו כל הקיצין והגיעו מים עד נפש, אז ההכרח לא יגונה.

ואף על פי כן, אם מדינת ישראל בשלב כלשהו תחליט בכל זאת שהנסיבות מכריחות אותה לפעול, גם אם זה יהיה באופן עצמאי, הרי שתמיד מדינת ישראל תנסה לגייס הסכמה עולמית כמה שיותר רחבה, שתתמוך בפעולה שלה. כי ככל שההסכמה תהיה רחבה יותר, כך הסיכוי שהמהלך יצליח גדול יותר.

כי ככל שיש הרבה יותר כוחות מאוחדים, כך הסיכוי להצליח במשימה גדול יותר. ויתכן גם מצב תיאורטי, שבו המון מדינות קטנות יסכימו עם מדינת ישראל. והדבר הזה של הסכמת המדינות הקטנות, הוא יצור לחץ על המדינות הגדולות שהן עדיין מסרבות לתמוך במדינת ישראל, ועל ידי זה תיווצר הסכמה עולמית נגד תוכנית הגרעין האיראנית. כי הרבה כוחות קטנים, יכולים לאלץ גם את הכוח הגדול לעשות את מה שרוצים שהוא יעשה.

וכפי שכבר ביארתי, לכל תהליך שמתרחש בעולם, יש גם משמעות לגבי כל שאר התהליכים שעוברים על האדם באופן אישי. וכאן במאמר נסביר את הנמשל הרוחני של כל העניין שהובהר לעיל לגבי מניעת תוכנית הגרעין האיראנית והגנת מדינת ישראל על עצמה מפני השמדה.

והנמשל הוא, שמדינת ישראל מייצגת את הפנימיות האישית של כל אדם ואדם. ואירן מייצגת את הרע ואת השקר ואת הדמיון ואת המחשבות הרעות שמציקות לאדם.

וכמו שנשיא איראן כל הזמן מקנטר את מדינת ישראל ומתריס לעברה ומכריז שהוא חפץ בהשמדתה, כך גם המחשבות הרעות שיש לאדם, כל הזמן הם מנסות להקניט את האדם ולשבש את החיים שלו. והרע מאיים כל הזמן על האדם, שהוא ישמיד אותו, כמו שאירן מאיימת על מדינת ישראל.

והנה, איראן בינתיים רק מדברת. והיא רק מדברת, בעיקר משום שהיא יכולה רק לדבר ולא מעבר לכך. וגם המחשבות שמציקות לאדם, הן רק מציקות לאדם ולא הורסות לו את האושר לגמרי, משום שהן לא יכולות לעשות לאדם שום דבר מעבר לכך, משום שכוחן מוגבל.

והנה, אירן כל הזמן מתחמשת ומנסה לשפר את היכולות שלה להתחזק באופן עצמאי, וגם להשמיד את מדינת ישראל בצורה יותר ספציפית. וגם הרע שיש בעולם, גם הוא כל הזמן מנסה להתחזק, והוא כל הזמן מנסה להרוס לאדם את מצב הרוח שלו.

כי אם מדינת ישראל הייתה קיימת בעולם לבדה, ללא שום מדינה אחרת נוספת. הרי שלא היה יכול להיות שום איום קיומי על מדינת ישראל. משום שלא היה מי שיאיים עליה. אבל ברגע שיש עוד מדינות שונות מלבד מדינת ישראל, בפרט מדינות אויב עם אינטרסים מנוגדים לגמרי לאינטרס של מדינת ישראל, במקרה כזה תמיד יש סכנה כלשהי לקיומה של מדינת ישראל.

כי אם מדינת ישראל תהיה חלשה מספיק, אז פשוט יבואו שאר המדינות, גם מדינות שנחשבות לידידות של מדינת ישראל, והן פשוט יכבשו את מדינת ישראל. אלא שכרגע יש איזון כוחות כלשהו, ולכן מדינת ישראל קיימת.

ואם האדם היה חי בעולם שכולו טוב, דהיינו, אם האדם היה חי בעולם שיש בו אך ורק טוב בלבד, הרי שבמקרה כזה שום דבר בעולם לא היה יכול לאיים על האושר של האדם ועל תחושת הטוב שלו. אבל מאחר שבעולם שבו האדם חי, יש גם טוב וגם רע, הרי שתמיד יש סכנה כלשהי שהרע שיש בעולם הפנימי של האדם, ינצח את הטוב שיש בעולם הפנימי של האדם.

ואם הטוב שיש בתוך האדם היה מספיק חלש, והרע היה חושב שהוא יכול בקלות להתגבר על האדם ולהביא אותו לדיכאון מוחלט, הרי שהוא היה עושה את זה ללא כל ספק. אלא, שכרגע יש איזון מסוים של כוחות. וכרגע יש בעולם של האדם, גם טוב וגם רע.

ובתוך כל אדם ואדם יש כוחות שונים, שהם בעצם המדינות השונות שיש בעולם. ויש בתוך האדם כוחות ידידותיים, דהיינו, מחשבות חיוביות שעוזרות לאדם. בדיוק כמו המדינות הידידות למדינת ישראל. אבל יש בתוך האדם, גם את הפוטנציאל של ההרס העצמי, שהוא השורש של העצבות והכעס והדיכאון וכולי, שיש בתוך האדם. וזאת כהקבלה למדינות האויב שיש למדינת ישראל.

ובתוך כל מדינות האויב שיש למדינת ישראל, יש מדינה אחת שהיא הרע מכולן, שבראשה עומד אדם אחד שהוא כל החיות שלו וכל זכות הקיום שלו, היא רק בזכות זה שהוא נגד מדינת ישראל. כי אם הוא לא יהיה נגד מדינת ישראל, הרי שידיחו אותו מהשלטון. ואז הוא כל הזמן חורש מזימות נגד מדינת ישראל, ואפילו מנסה לגרות מדינות אחרות במדינת ישראל, והכל כדי לשמור על זכות הקיום שלו.

וגם בתוך האדם יש כוח של רע, שהוא התפקיד שלו זה לעשות רע. ואם הוא לא יעשה רע, הוא יעלם ולא תהיה לו שום זכות קיום. כי מאחר שכל ההגדרה שלו, הוא ככוח שעושה רע. הרי שאם הוא לא ינסה לעשות לאדם רע, הרי שממילא הוא לא יהיה קיים.

ולכן הכוח הרע שיש באדם שאפשר לקרוא לו היצר הרע, דהיינו, הכוח שיוצר רע, הוא מתפקידו לייצר לאדם רע בחיים שלו. והיצר הרע הזה שיוצר רע בחיי האדם, הוא מנסה להרוס כל חלקה טובה בחיי האדם. כי הוא מנסה לקחת גם את המחשבות החיוביות, ולהרוס אותן לאדם. בדיוק כפי שאיראן מנסה לגרום למדינות נוספות, להילחם במדינת ישראל.

ובנוסף על כל אלו, יש גם מדינות נייטרליות. שהן לא מתערבות בסכסוך שיש בין האיראנים לבין מדינת ישראל. וכך גם בתוך האדם עצמו, יש כוחות שונים שהם שקטים ושהם לא באים לידי ביטוי במאבקים של האדם אל מול היצר הרע שלו, דהיינו, הכוח שמייצר לאדם כעס / עצבות וכולי.

והנה, בזמן אמת, אם תהיה מלחמה בין איראן לישראל, ואם המלחמה תהפוך למלחמה עולמית שבה ישתתפו כל מדינות העולם, הרי שבמקרה כזה גם אותן המדינות השקטות, גם הן יצטרכו לנקוט עמדה כלשהי. וכך גם, אם וכאשר תתרחש בתוך האדם מלחמת העולם השלישית, בין הכוח שיוצר אצל האדם שמחה, לבין הכוח שיוצר אצל האדם חוסר שמחה, הרי שבמקרה כזה, כל אחד ואחד מהכוחות שיש באדם, יצטרך לנקוט עמדה. דהיינו, או שהוא יעזור לאדם להתגבר על הרע, או להפך.

והנה, בשלב הזה איראן רק מתרברבת על העולם ומתריסה כנגדו. וההתרברבות של אירן, היא על כך שהעולם לא מספיק חזק ולא מספיק מאוחד כדי למנוע ממנה לפתח את תוכנית הנשק הגרעיני שלה. וכך גם הרע שיש באדם, הוא כל הזמן מתרברב על האדם, שהנה האדם לא מצליח להתגבר עליו ולנטרל אותו באופן מושלם וסופי.

וכל הזמן המחשבות הרעות באות והורסות לאדם את מצב הרוח שלו. כהתרסה וכאמירה לאדם, שהנה אתה אומנם יכול להשתיק אותנו באופן זמני, אבל אתה לא יכול להשמיד אותנו באופן מוחלט.