פיצול אישיות היינו אישיות וישות אחת שמפוצלת למספר ישויות שונות.

מהי המהות של פיצול אישיות?

כל אדם מורכב משתי ישויות שונות.

הישות האחת היא הישות של המודע של האדם והישות השניה היא הישות של התת מודע של האדם.

הישות של תת המודע של האדם, היא ה"אני" האמיתי של האדם, השורש שממנו מגיעות המחשבות של האדם, ממנו נוצרים הרצונות של האדם וכולי.

הישות החיצונית של האדם היא רובד המודעות החיצוני של האדם, שבו הרצון הפנימי של האדם הופך לרצונות סופיים שמובילים לפעולה ממשית.

כאשר האדם אינו מודע לרובד הפנימי שבו, הרי שהוא סובל מפיצול אישיות.

פיצול אישיות מקשה על האדם לדוגמא לקבל החלטות.

פיצול אישיות יוצר ספקות אצל האדם לגבי הרצונות שלו ולגבי הבחירות שאותן הוא מבצע.

האדם אינו יודע מה לבחור, מה לחשוב, מה להרגיש וכולי.

כל זה נובע משום שהאדם אינו מודע לרובד הפנימי שלו.

ה"אני" הפנימי של האדם אינו סובל מפיצול אישיות, משום שהוא מודע לרובד החיצוני של האדם.

אך כאשר הרובד החיצוני של ה"אני" של האדם אינו מודע לרובד הפנימי של האדם, הרי שהאדם חווה פיצול אישיות.

לפעמים האדם מרוב לחץ מפחד להשתגע.

הפחד להשתגע שורשו בכך שיש בתוך האדם המון דעות מנוגדות שמנהלות בתוך האדם את מלחמת העולם השלישית (גוג ומגוג).

כל המלחמה הפנימית שבתוך האדם מקורה ושורשה בכך שהאדם אינו מבין מדוע הוא רוצה את הרצונות שלו.

פיצול האישיות נובע מכך שהאדם אינו מודע ל"אני" הפנימי שלו שמנהל את ה"אני" החיצוני של האדם.

הדבר דומה לאדם שנמצא בתוך חלום. במקרה כזה קיימים שני "אני". יש את ה"אני" שחושב את החלום ויש את ה"אני" שנמצא בתוך החלום.

ה"אני" שנמצא מחוץ לחלום הוא ה"אני" הער של האדם, הוא התת מודע של האדם, שיוצר את כל החלום שבתוכו נמצא ה"אני" הפנימי של האדם.

אם לדוגמא קוראים לאדם שנמצא באמצע שינה בשמו, ה"אני" הער של האדם מפסיק לחלום וגורם ל"אני" הישן של האדם שנמצא בתוך החלום להתאחד איתו.

גם אצל האדם הער יש "אני" אחר פנימי יותר שאחראי לכל הבחירות שאותן מבצע האדם וכולי.

ה"אני" האמיתי של האדם, זאת המציאות עצמה.

ה"אני" של האדם הוא חלק קטן מה"אני" הגדול של הישות העצמית של המציאות כולה.

האדם נמצא בתוך המחשבה של המציאות, בדיוק כמו אדם שנמצא בתוך חלום, שמצד האמת, ה"אני" האמיתי שלו דהיינו, מי שהאדם באמת, נמצא בכלל מחוץ לחלום.

הפחד מהמוות לדוגמא נובע רק משום שהאדם אינו מודע לכך שהוא עצמו ממש קיים מחוץ לחלום.

כאשר האדם מודע ל"אני" הפנימי שלו, דהיינו, השורש של הרצונות / מחשבות שלו, על ידי זה הוא בעצם מרגיש אחדות עם המציאות.

כאשר קורה משהו לאדם, הוא מבין שהוא עצמו בעצם רצה שזה יקרה. דהיינו, ה"אני" שנמצא מחוץ לחלום הוא זה שרצה שיקרה ל"אני" שנמצא בתוך החלום את מה שקורה.

ה"אני" האמיתי של האדם, דהיינו, הישות של המציאות עצמה שמהווה את ה"אני" של האדם, היא כמובן מודעת לחלוטין ל"אני" של האדם שנמצא בתוכה, כי היא זו שמהווה אותו.

כאשר האדם שנמצא בתוך החלום אינו מודע ל"אני" החיצוני שלו, הרי שהוא סובל מפיצול אישיות,...