תקציר⬅ תת מודע, הלא מודע, מהו התת מודע? האם יש תת מודע? השפעת התת מודע, תפקיד התת מודע, גילוי התת מודע, כוחו של התת מודע, אימון התת מודע, שליטה בתת מודע, לשלוט בתת מודע - פרומו הרצאה על תת מודע, הלא מודע, מהו התת מודע? האם יש תת מודע? השפעת התת מודע, תפקיד התת מודע, גילוי התת מודע, כוחו של התת מודע, אימון התת מודע, שליטה בתת מודע, לשלוט בתת מודע - פרומו ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... התת מודע, לתכנת את התת מודע, שליטה בתת מודע, מה זה התת מודע? מהו התת מודע? להבין את התת מודע, הסודות של התת מודע, כוחו של התת מודע, מודע ולא מודע, אימון התת מודע - פרומו הרצאה על תכנות התת מודע, לתכנת את התת מודע, שליטה בתת מודע, מה זה התת מודע? מהו התת מודע? להבין את התת מודע, הסודות של התת מודע, כוחו של התת מודע, מודע ולא מודע, אימון התת מודע - פרומו ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... התת מודע? מה באמת אתה חושב על עצמך? האם אני באמת אוהב את עצמי? מה התת מודע מרגיש? סוגים של תת מודע מודע, איך להתחבר לתת מודע? הרגשות שיש בתת מודע, מה התת מודע חושב? מה התת מודע רוצה? הרצאה על מהו התת מודע? מה באמת אתה חושב על עצמך? האם אני באמת אוהב את עצמי? מה התת מודע מרגיש? סוגים של תת מודע מודע, איך להתחבר לתת מודע? הרגשות שיש בתת מודע, מה התת מודע חושב? מה התת מודע רוצה? ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ תת מודע - מהו התת מודע? איך עובד התת מודע? איך להשפיע על התת מודע? תת מודע. התת מודע של האדם = רובד המודעות הפנימי של האדם. תת המודע = אני = תודעה = נשמה = נפש = רוח = הקול הפנימי = הרצון הפנימי לדוגמא: התודעה של האדם בוחרת בחירה כלשהי. הבחירה בוצעה ברובד של המודע. האדם מודע לבחירה שאותה הוא ביצע. אך האם האדם גם מודע לרובד הפנימי יותר שגרם לו לבחור את הבחירה? הגורם שאחראי למה האדם בוחר בחייו, הוא התת מודע של האדם. דוגמא נוספת: האדם רוצה משהו ועושה אותו. האדם מודע לרצון שלו שיצר את העשייה. אם לא היה רצון, לא הייתה עשייה. אך האם האדם מודע גם לרובד הפנימי יותר של התת מודע שלו? התת מודע הוא זה שבו נמצא הרצון הראשון שיצר אצל האדם את הרצון הסופי לביצוע הפעולה. מה ז"א להיות מודע לתת מודע? להיות מודע לתת מודע פירושו שהאדם ברמת המודעות שלו מבין את ההיגיון של התת מודע שלו. להיות מודע לתת מודע = האדם יודע כיצד מהרובד הפנימי ביותר, נוצר הרצון הסופי והבחירה הסופית. התת מודע הוא זה שאחראי למחשבות של האדם. המחשבות של האדם מגיעות מהתת מודע שלו. כאשר האדם מודע לתת מודע שלו, הוא בעצם מבין את השורש של המחשבות שלו. להיות מודע לתת מודע = הבנה של האדם את עצמו = קבלה ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... כח המשיכה, דמיון מודרך, תכנות התת מודע, פנטזיה, אימון התת מודע, לתכנת את התת מודע, חוק המשיכה, יצירת מציאות, כח המחשבה הרצאה על הסוד, כוח המשיכה, דמיון מודרך, תכנות התת מודע, פנטזיה, אימון התת מודע, לתכנת את התת מודע, חוק המשיכה, יצירת מציאות, כוח המחשבה ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ איך לשתול מחשבות? איך לשכנע לקוח? איך להשפיע על התת מודע? תרתי משמע, ריבוי משמעויות, ללמוד לשכנע, החדרת מסרים לתת מודע, העברת מסרים לתת מודע, ללמוד NLP, כושר שכנוע שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע ומכירות. והנושא הוא איך למכור מוצר שעבור הלקוח בתפיסה של הלקוח הוא לא בהכרח הכי טוב. זאת אומרת רוצים למכור מוצר ללקוח והלקוח מנקודת המבט שלו חושב שהמוצר לא הכי טוב ואנחנו רוצים להעביר ללקוח את המסר שהמוצר הזה הוא הכי טוב. עכשיו אם אנחנו נגיד ללקוח "המוצר הזה הכי טוב" הוא יגיד "לא נכון המוצר הזה לא הכי טוב" אז איך בעצם אפשר להגיד ללקוח שהמוצר הזה הכי טוב בלי להגיד לו שהמוצר הזה הכי טוב, במילים אחרות איך אפשר לשתול את המחשבה, איך אפשר להעביר לו מסר לתת מודע שהמוצר הזה הוא הכי טוב למרות שהוא לא הכי טוב. והתשובה היא די פשוטה, מה שבעצם צריך לעשות זה למצוא מוצר אחר או אפשרות אחרת שביחס אליה או אפשרויות אחרות שביחס אליהן המוצר הזה הוא הכי טוב ואז בעצם מה שצריך לעשות זה להסביר לאותו לקוח "אתה יודע המוצר הזה והזה אם אתה בודק אותו בהשוואה לאלטרנטיבות שלו זה וזה אז המוצר הזה הוא הכי טוב" ואז בעצם מה שאנחנו עושים אנחנו לוקחים את המשפט שאומר "המוצר הזה הכי טוב", אומרים ... אתה יודע מהמוצר הזה הוא הכי טוב עבורך". עכשיו כאשר פורמאלית מה בעצם אמרנו לו? אמרנו לו המוצר הזה הכי טוב עבורך וזה לא היה שקר כי זה הכי טוב עבורו, כאילו גם מנקודת המבט של הלקוח זה לא היה שקר ולמה? כי המוצר הזה באמת הכי טוב עבורו יותר מ"1... 2... 3" אבל מצד שני הבן אדם בתת מודע שלא כשהוא שומע "המוצר הזה הכי טוב עבורך" אז במוח כפי שהסברתי מפעם אחרת הוא משמיט את "ביחס ל..." והוא מבין את המילים "המוצר הזה הכי טוב" גם בלי הפירוש שזה רק ביחס לככה וככה. אוקי קחו לדוגמא נגיד את הבחירות במדינת ישראל כל אחד מהמעומדים אומר "אני הכי טוב ביחס לשני, אני פחות גרוע מהשני", למה? כי לכשעצמם הם לא מציאה ... אבל אנחנו הכי טובים יותר מהשני" כאילו בגלל שכולם גרועים אז אני הכי פחות גרוע לצורך העניין זה מה שהם מנסים למכור את עצמם בעיקר. הם לא אומרים "אנחנו נעשה ככה וככה, מה אתה צריך? אנחנו נעשה את זה, הנה יש לנו דרך איך לעשות את זה", הם לא אומרים את זה בעיקר מה שהם אומרים בעיקר זה "אתה לא רוצה שהוא יבחר, תבחר בנו כדי שהוא לא יבחר, תבחרו בי כדי שהם לא יבחרו" כאילו "אני הכי טוב לא שבאמת אני הכי טוב אני גרוע אבל אני הכי טוב ביחס אליהם אני הכי טוב". אוקי ולכן כפי שהסברתי המניפולציה פה היא די פשוטה אם רוצים להגיד ללקוח משפט מסוים כל מה שצריך לעשות זה למצוא באיזה הקשר המשפט הזה יכול להיות נכון ואז להגיד את המשפט הזה פשוט באותו הקשר, כאשר המוח ממילא שומע את המשפט הזה גם בלי אותו הקשר. כמובן שאני אחדד שאפשר להגיד ללקוח לדוגמא "אתה יודע ביחס למוצרים האלה והאלה המוצר הזה הוא הכי טוב" ואחר כך לחזור על המשפט הזה "המוצר הוא הכי טוב" בלי להגיד את "ביחס ל...". אוקי ואז המוח ... העלה אותם, הוא העלה אותם ב100% אחוזים ואז הוא הוריד אותם ב10%, הוא אומר "תראו אני הורדתי ב10%", הורדת ב10% אחרי שהעלית ב100% אז מה עשינו בזה זה הוא לא מספר הוא רק אומר מה הוריד את המחירים הוא לא מספר קודם איך הוא בעצמו העלה אותם. כמו בן אדם שגונב כסף ואז הוא לוקח מהכסף שהוא גנב ממך נותן לך צדקה, הוא אומר "תראה נתתי לך צדקה", "אדוני אבל נתת לי צדקה מהכסף שגנבת ממני אז אתה לא עשית לי פה טובה". בקיצור מהצד שלכם של השומע שרוצה שלא ירמו אותו מה שהוא צריך לעשות ברגע שהוא שומע משפט "הדבר הזה הוא טוב, הדבר הזה הוא רע" וכו' לשאול את עצמו "רגע הוא טוב בפני עצמו, הוא באמת טוב בפני עצמו או שהוא טוב ביחס למשהו מסוים?", האם באמת הדבר טוב לכשעצמו או שהוא נכון רק ביחס למשהו אחר. ברגע שבן אדם עושה את זה לא יוכלו לעבוד עליו. אז שלא יעבדו ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ איך לשתול לעצמך מחשבות? איך ליצור התניה? יצירת התניה עצמית, אוטוסוגסטיה, השאה עצמית, שכנוע עצמי, איך לשכנע את עצמך? תכנות עצמי, תכנות התת מודע, שליטה בתת מודע, דמיון מודרך, היפנוט עצמי, היפנוזה עצמית עכשיו נדבר על היפנוט עצמי יש חוק שאומר שאסור לטפל בהיפנוט נכון אבל אם תהפנט את עצמך אז מה יכול לקרות מי יעצור אותך נכון, עכשיו בואו תראו בא נדבר על כזה דבר אם בן אדם רוצה לעשות משהו מסוים והוא מפחד לעשות את זה מה שהוא יכול לעשות זה לעשות דברים שדומים למה שהוא מפחד לעשות, הבנת מה אמרתי מה אתה הבנת נגיד ... עצמו מלעשות דברים דומים כדי שלא יתפתה זה יכול אבל לגרום לו לנפילה בדיוק הפוך. אליעד: הכל יכול להיות לא דיברתי על זה אתה צודק אם נגיד הוא יגיד לעצמו באופן מודע עכשיו "אני מעכשיו לא מדבר יותר עם בחורות בכלל" רק כשהוא ישמע את המילה בחורה הוא יתבלבל, אני אומר דיברתי באופן עקרוני אם אתה לא רוצה נגיד לדוגמא לבקר מישהו אל תיסע לעיר שלו אם אתה לא רוצה לריב עם מישהו אל תדבר איתו אל תעשה דברים שדומים לדברים שאתה לא רוצה לעשות. עכשיו זה סוג של היפנוט כזה אתה מהפנט את ... מלמד את עצמך לא לעשות דברים שדומים למה שאתה לא רוצה כן לעשות דברים שדומים למה שאתה כן רוצה לעשות. עכשיו יש עוד דבר עכשיו אם לדוגמא המוח יש לו שתי צורות איך הוא חושב צורה אחת הוא חושב בהיגיון צורה שנייה הוא חושב באמונה חלק מהדברים שאתה עושה אתה חושב אם זה הגיוני או לא וחלק מהדברים שאתה עושה אתה עושה באוטומט אתה פותח את הדלת אתה לא חושב איך אני אמור לפתוח את הדלת אתה פותח את הדלת לא חושב נכון, עכשיו לפעמים יש דברים שבן אדם רוצה לעשות אותם בצורה אוטומטית בלי לחשוב עכשיו השאלה היא איך אתה יכול לגרום לעצמך להפוך משהו לאמונה. ש: לעשות אותו הרבה. אליעד: אז אפשרות לעשות אותו הרבה מה עוד אבל בא נגיד שאתה רוצה ליצור לעצמך rule חוק בראש שאומר נגיד "אני לא מעשן" בא נגיד נלך על עישון אם אתה אומר "אני רוצה להפסיק לעשן" מה שאתה צריך לעשות, עכשיו שימו לב למה אתה מעשן כי אתה חושב בהיגיון ואתה ... זאת לעשן אתה מתלבט "אני אעשן אני לא אעשן" ואתה מעשן, מה שאתה צריך לעשות זה לקחת את המחשבה שאומרת "אני לא מעשן" ולהפוך אותה לפקודה להתניה אוטומטית. עכשיו איך אתה הופך אותה להתניה אוטומטית באמצעות דמיון מודרך באמצעות זה שאתה עכשיו מתחיל לדמיין סיטואציות דמיוניות לגמרי ואתה אומר "אוקי ואני לא מעשן ואני לא מעשן" סתם תמציא, עכשיו מה לדוגמא נגיד עכשיו בוא ניתן לכם מה פירוש המילים סתם להמציא סתם להמציא פירושו גם מקרים לא הגיוניים לדוגמא אוקי נגיד שאתה רוצה להפסיק ... היגיון, אם יש היגיון זה לא יעבוד לך תדמיין בלי היגיון תיקח את הפקודה שאתה רוצה לשתול לעצמך במוח ותדמיין אותה בלי היגיון. ש: איזה שכל יש מאחורי זה כאילו איך הגעת לזה? אליעד: זה הגיוני לך מה שאמרתי אתה צריך לקחת את המשפט הזה ולהפוך אותו משכל לאמונה אמונה פירושו בלי היגיון אז תיקח דברים לא הגיוניים ותוסיף להם את המשפט הזה ותחזור על זה בתוך משפטים. ש: כאילו בדרך כלל אתה אומר רבי נחמן היה זה וזה השכל כזה וכזה ומזה אנחנו מבינים את זה. אליעד: שמה? ש: סתם לא אני אומר אני מנסה להבין איך חיברת. אליעד: היו היה איש שהוא רצה לזכור משהו הוא רצה לזכור ולא היה לו כוח כל הזמן לחשב מחדש אמר "אני רוצה לזכור ככה וזהו אין לי כוח לעשות חישוב" איך נזכור הוא היה צריך לזכור איך נזכור אמר בוא נדמיין, עכשיו מה הבעיה מה זה לזכור לזכור פירושו בלי סיבה שמונה כפול שמונה אתה זוכר אין היגיון ככה זה אתה זוכר שככה זאת התשובה זה לא אין בזה היגיון אתה לא סופר אתה אומר זה מה שאני זוכר איך אתה זוכר כי חזרת על זה בצורה לא הגיונית, אז תיקח את המשפט ההגיוני ותחזור עליו אלף אלפי פעמים בסיטואציות לא הגיוניות עד שהוא יהיה לך הגיוני לכשעצמו. ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... תת מודע, לא מצליח להתרכז, מחשבה מוסחת, חוסר ריכוז, הפרעת קשב וריכוז, טיפול בתת מודע, תת הכרה, הדחקת מחשבות, מחשבות מודחקות, הפרעת ריכוז, בעיית ריכוז, קושי להתרכז - פרומו הרצאה על התת תת מודע, לא מצליח להתרכז, מחשבה מוסחת, חוסר ריכוז, הפרעת קשב וריכוז, טיפול בתת מודע, תת הכרה, הדחקת מחשבות, מחשבות מודחקות, הפרעת ריכוז, בעיית ריכוז, קושי להתרכז - פרומו ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ איך לזהות הזדמנויות לשכנע? איך לפרוץ לתת מודע? איך למנוע פריצה למוח שלך? איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך ליצור הקשבה? איך לשכנע מישהו? איך להעביר מסרים בעייתיים? פרצה בתת מודע, איך לשתול מחשבות? וכאן אבאר עוד רעיון ושיטה, איך באפשרותך להעביר למישהו מסרים, שהוא לא רוצה להקשיב להם? ואיך באפשרותך לשתול מחשבות בתת ההכרה של מישהו, תוך כדי זה שאתה מנצל "פרצה" בתת המודע שלו? ואיך באפשרותך לזהות הזדמנויות ורגעים שבהם הבן אדם השני יותר קשוב לך, כדי להעביר את המסרים שאתה רוצה להעביר לו? כשמישהו רוצה לשמוע משהו, באפשרותך להשמיע לו תוך כדי עוד משהו שהוא לא רוצה לשמוע. ז"א כאשר קורה משהו / מישהו שואל אותך שאלה כלשהי והוא ... נניח שמישהו קנה רכב והוא מספר לך על זה ומצפה שתגיד לו להתחדש וכולי. ונניח שאתה רוצה להעביר לו מסר כלשהו, שהוא לא ממש אוהב אותו, כגון לדוגמא שאתה רוצה לומר לו שהוא צריך לעשות פעולה מסוימת. אז לדוגמא אתה יכול להגיב ולומר לו, "ואללא, כל הכבוד לך, תתחדש על הרכב החדש, באמת אחלה רכב, עכשיו תוכל יותר בקלות לעשות את הפעולה X, באמת מפרגן לך על הרכב". או לדוגמא, נניח שהילד שלך לא רוצה לשמוע ממך שתגיד לו לעשות שיעורי בית. ונניח שהוא שואל אותך, אם הוא יכול ללכת לחברים. ונניח שהוא מאוד רוצה שתאמר לו שכן. אז אפשרי לכרוך ולשלב דבר עם דבר. כי עכשיו הילד נמצא בעמדה שהוא רוצה ... לדחוף לשם מסר נוסף, שאם תאמר אותו בפני עצמו, פחות ירצו לשמוע אותך. והרעיון הוא, שיש מסרים שאם תאמר אותם לאדם השני, הוא יהיה מולך במצב של התגוננות וסגירות רגשית. והוא לא ירצה להקשיב לך. ויש מסרים שהאדם השני מאוד רוצה להקשיב לך אליהם, מסרים שעושים טוב לאדם השני. ועליך לדעת לזהות את הרגע שבו האדם השני רוצה להקשיב לך וכן רוצה לחשוב שאתה צודק, כדי שתוך כדי זה תעביר מסר נוסף, מתוך המסרים שהאדם השני לא רוצה להקשיב לך. כי לפעמים המוח של בני האדם, לא ממש מפותח, ואין להם כוח וחשק לנתח את כל הרעיונות שהם שומעים ולהתייחס ... לו. אבל בגלל שאמרו לו אותו, בהקשר של מסר אחר שהוא שלילי בעיניו, בגלל זה הוא מתנגד גם למסר החיובי. כי המוח לא תמיד יודע לנתח כל מסר בפני עצמו. וממילא זה גם אומר, שעליך לשים לב לכך, שכאשר אתה עצמך שומע מישהו שאומר לך משהו שאתה רוצה לשמוע אותו, שלא תוך כדי זה הוא פורץ לתת המודע שלך, ומעביר לך מסרים, שאם הוא היה אומר אותם בפני עצמם, היית מתנגד אליהם. וצריך לדעת לזהות כל מסר בפני עצמו, ולהגיב בהתאם. ולא להיות בעמדת הקשבה / התנגדות, שמונעת תגובה נכונה מכל מסר בפני ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / תת מודע - משפט שלילה / משפט שאלה - איך לשתול מחשבות? איך למכור? איך להשפיע על אנשים? איך לשכנע אנשים? איך לעשות מניפולציות? איך לשכנע את התת מודע? וכאן אבאר עוד אחד מהעקרונות הבסיסיים ביותר שיש בכל מה שקשור ל NLP /שכנוע / מניפולציות / מכירות / השפעה וכיו"ב. והעניין הוא, כי בכל משפט שהוא, ולא משנה מה המשמעות של המשפט, בכל משפט שהוא מסתתר תמיד מסר סמוי כלשהו, לגבי ההיתכנות האפשרות והפוטנציאל של הדבר שעליו מדבר המשפט. כי כל דבר בעולם, יש לו שני מצבים אפשריים. מצב של פוטנציאל ומצב של ... אומר, שבכל משפט כלשהו, בין אם הוא משפט שלילה, כגון לדוגמא "לא יורד עכשיו גשם" ובין אם הוא משפט שאלה, כגון "האם יורד עכשיו גשם" ובין אם הוא משפט חיזוק, כגון לדוגמא "בהחלט יורד עכשיו גשם", הרי שבכל אחד מהמשפטים האלו, בין אם הוא מחזק או מחליש או מטיל ספק ברעיון כלשהו, הרי שבכל מקרה הוא מאפשר את קיומו של הרעיון, כאפשרות בתוך הפוטנציאל האפשרי של המציאות. שזה בעצם אומר, שלא רק כאשר אתה אומר למישהו "תעשה דבר כלשהו", שבכך בעצם אתה מעביר לו מסר שהדבר אפשרי להיעשות על ידו, אלא שגם כאשר אתה אומר למישהו "אל תעשה דבר כלשהו", הרי שגם בכך אתה מעביר לו מסר, שאפשרי שהוא יעשה את הדבר, ושזה לא מחוייב המציאות, שהוא לא יעשה את הדבר, אלא זה רק אפשרי בלבד. כי מה שלא יכול לקרות אפילו לא באופן תיאורטי, לא מתייחסים אליו בשום צורה שהיא. ועל דבר שאינו אפשרי בשום צורה שהיא, לא רק שאי אפשר לומר שהוא קורה בפועל, אלא גם אי אפשר לומר שהוא לא קורה. כי על מה שבאמת לא אפשרי שיקרה, אין צורך לומר שהוא לא קורה. והמסר הוא, שבכל משפט שהוא, כאשר אתה מדבר על משהו, בין אם זה לחיוב, דהיינו, שאתה מדבר על הדבר כעל דבר לגיטימי, ובין אם זה לשלילה, שאתה מדבר על הדבר בצורה של שלילה ושאתה שולל את קיומו של הדבר, ובין אם אתה מדבר בצורה של שאלה, הרי שבכל אחת מהאפשרויות, אתה בעצם מאפשר את קיומו של הדבר. דהיינו, שאתה מסכים ומזדהה עם קיומו של הדבר לפחות כאפשרות אפשרית שצריך להתייחס אליה בצורה כלשהי. ומכאן בעצם ניתן להבין שתי שיטות שכנוע / שתילת מחשבות / מסרים לתת מודע וכיו"ב. והראשונה היא, שאם ברצונך לגרום לרעיון כלשהו להיות לגיטימי, אז באפשרותך להכניס אותו לתודעה של האדם, גם על ידי זה שתזכיר את אותו הרעיון על דרך השלילה. כמו שאומרים בפוליטיקה, שלא משנה מה אומרים עליך, העיקר שמזכירים אותך. כי את מי שהוא בכלל לא רלוונטי, עליו לא מדברים גם לא לרעה. והרעיון הוא, שכדי לגרום למישהו להשתכנע ברעיון כלשהו, לשם כך עליך להביא למודעות שלו, את האפשרות לקיומו של הרעיון שאתה רוצה שהוא יחשוב שהרעיון הזה מוכרח להיות נכון. ולפעמים אתה יכול להכניס הביתה ולשים על השולחן רעיון שנראה כלא לגיטימי ולתת לו לגיטימציה, על ידי זה שאתה מזכיר אותו לרעה ומציג אותו כלא לגיטימי. כי ברגע שאתה צריך לומר על משהו שהוא לא לגיטימי, הרי שבעצם בכך אתה אומר, שהדבר אכן אפשרי, אלא שהוא לא לגיטימי. ובפרט אם אתה מציג את הדבר כדבר לא לגיטימי, ובאופן מדורג אתה גורם לחוסר הלגיטימציה של הדבר, להישמע כחוסר לגיטימציה רק יחסי וסובייקטיבי ולא חוסר לגיטימציה מוחלט ואובייקטיבי. ובכל מקרה, כאשר אתה מדבר על משהו גם שלא לעשות אותו וגם שהוא דבר רע, הרי שבכך בעצם אתה גורם לו להופיע בתת המודע של השומע, כאפשרות שהיא אפשרית ויכולה לקרות גם בפועל. ומכאן בעצם אפשר להבין גם את הטכניקה הנוספת. והיא, שאם ברצונך לגרום למישהו לחשוב על דבר אפשרי, שהוא לא אפשרי. דהיינו, אם אתה רוצה לגרום למישהו לא לעשות משהו כלשהו ולא לחשוב על דבר כלשהו ולא לחשוב בצורה כלשהי, במצב כזה עליך לדעת להיזהר, שאם אתה שולל את קיומו של הדבר, הרי שאתה עדיין נותן לגיטימציה לאפשרות של קיומו. וכאשר אתה מוציא משפט מהפה שלך, וגם כאשר אתה מדבר עם עצמך ברובד המודעות החיצוני שלך, עליך לשים לב לכך, שאסור לך להתייחס בשום צורה שהיא, לשום דבר שאתה לא רוצה שהוא יקרה במציאות. ז"א שאם יש משהו שאתה לא רוצה שהוא יקרה במציאות, אז מבחינתך עליך להתייחס אליו, כאילו הוא לא יכול לקרות, אפילו לא כאפשרות אפשרית. שזה בעצם אומר, שאסור לך להתייחס אליו בשום צורה שהיא, גם לא בצורה של משפט שאלה או משפט שלילה וכיו"ב. וכאשר אתה לא רוצה שמשהו יקרה, עליך לוודא שלא רק שהוא לא יקרה בפועל, אלא שגם לא תהיה האפשרות שהוא יקרה. וזה אפשרי על ידי זה שאתה שולל את הלגיטימציה של האפשרות שהדבר יקרה. וזה אפשרי באופן יחסי, על ידי זה שאתה לא מתייחס לאפשרות הזאת, בשום צורה שהיא ואתה מתעלם ממנה לחלוטין, כאילו היא לא קיימת במציאות כלל. ובסיכומו של דבר, בכל משפט שהוא, גם במשפט שלילה או משפט שאלה, יש בעצם מסר סמוי שגורם לתת המודע של האדם, לחשוב בצורה חיובית ואפשרית וממשית, על הדבר שאותו אתה שולל / שעליו אתה שואל. וממילא אפשר כך לגרום למישהו לחשוב על דברים, בצורה של שלילה. ואפשר גם לדעת להיזהר שלא לחשוב על משהו שאתה לא רוצה שהוא יקרה, גם לא בצורה של ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... שכנוע תת ההכרה, לגרום למישהו לא לפחד, לנסות דברים חדשים, התנסות בדברים חדשים, השפעה על התת מודע, מסר תת סיפי, מסר תת הכרתי, שכנוע התת מודע, איך לשתול מחשבה? טכניקות שכנוע - פרומו נניח שאתה רוצה לגרום למישהו מה לעשות, לא לפחד להתנסות בדברים חדשים איך אתה עושה את זה חוץ מלאיים עליו "אם לא תנסה לעשות את זה אתה תחווה חוויה חדשה שאתה לא רוצה לחוות אותה", אוקי בהנחה שאתה לא רוצה לאיים עליו בקטע כזה מה השכל שבדבר איך אתה יכול לגרום למישהו לא לפחד להתנסות לעשות דברים חדשים כאילו אני מתכוון לומר מה עומד מאחורי הפחד לעשות דברים חדשים ואיך בעצם אתה יכול לגרום למישהו לא לפחד ולהפך אם יש מישהו שאתה רוצה לגרום לו לפחד לעשות דברים חדשים, לדוגמא נגיד בן אדם שנמצא במקום עבודה אתה רוצה לגרום לו לפחד לחפש מקום עבודה חדש. ש: אתה מעלה את החסרונות. אליעד: רגע שניה, יש מישהו במקום עבודה ואתה מפחד שהוא פתאום ילך לחפש עבודה אצל המתחרים איך אתה יכול להכניס לו למוח שהוא יפחד לנסות דברים חדשים, כאילו הבנתם את השאלה מה אתה הבנת את השאלה? ש: איך לגרום לבן אדם שהוא יפחד מדברים חדשים. אליעד: שהוא לא יפחד אמרתי. ש: לא משנה היה גם כן שהוא יפחד מדברים חדשים או לגרום לו לא לפחד. אליעד: יפה אז מה התשובה בקיצור או במילים אחרות מה המנגנון שעומד מאחורי הפחד או חוסר הפחד לנסות דברים חדשים. ש: חוסר רצון לחוות רגש מיני ורגש שהוא חיסרון לא משנה והבן אדם לא מבין שהוא בכל מקרה חווה את החיסרון הזה. אליעד: איך אתה ברמה הפרקטית איך אתה פרקטית גורם למישהו לא לפחד להתנסות בדברים חדשים, מה פרקטית אתה צריך לעשות? ש: אני מסביר לו שהוא חווה את תחושת החיסרון הזאת גם אם הוא לא יעשה דברים חדשים וזה שהוא עושה את זה הוא בעצם. אליעד: אבל למה שהוא לא יפחד אז הוא עדיין, מה אתה אומר לו אתה אומר לו בכל מקרה אתה סובל. ש: בכל ... את זה. אליעד: שניה אני מבין מה אתה אומר אני מבין אבל זה קצת קלוש כזה כי זה לא נותן לו את הדרייב לנסות כאילו אומר לו "תראה אתה בכל מקרה סובל אז מה אכפת לך יאללה בא תנסה עוד משהו" זאת טענה שהיא חצי נכונה אבל היא חלשה כזאת. אני מנסה לומר לשנות לבן אדם את המוח שלו שהוא באמת לא יפחד מדברים, איך לגרום למישהו לא לפחד לנסות דברים חדשים או איך לגרום לו לפחד לעשות לנסות דברים יש מאחורי זה פרנציפ. כן מה אתה אומר? ש: אתה יכול להגיד לו שאם תעשה ככה אתה יכול להרוויח. אליעד: אבל הוא מפחד נכון אבל הוא עדיין מפחד, רגע אני אחדד את השאלה עוד יותר אתה אומר בא נגיד לו בצורה ישירה נגיד לו "תקשיב נכון שאתה מפחד אבל יש לזה גם ... מפחד לעשות בנג'י ואתה רוצה לשכנע אותו לעשות בנג'י. אוקי עכשיו אתה אומר כזה דבר בא נגיד לו "תראה נכון שיכול להיות שתמות אבל יכול להיות גם כן שחווית הבנג'י תיתן לך סיבה לחיות מרוב שתתרגש יכול להיות", נכון יפה עכשיו זה בעצם לנסות לשכנע אותו בצורה ישירה על היתרונות היחסיים שיכולים להיות בדבר שהוא מפחד לעשות. נכון יפה אני אומר לא בצורה ישירה אני רוצה בצורה עקיפה נניח שיש מישהו שאתה רוצה לשכנע אותו לעשות בנג'י או לא לפחד לעשות בנג'י אוקי ואתה לא רוצה בדו"ח להגיד לו את זה אתה רוצה לעשות את זה בצורה סיבובית, אתה רוצה לדבר איתו על נושאים אחרים בכלל ושבתת מודע שלו אתה תגרום לו לא לפחד לנסות לעשות דברים חדשים, רגע הבנתם את השאלה איך לדבר עם התת מודע שלו לא איך לדבר איתו בצורה ישירה. ש: אתה יכול להתחיל לספר לו על כל מיני דברים שעשית. אליעד: אבל אז הוא יודע שאתה בא לשכנע אותו אתה אומר לו "כן אתה יודע איזה כייף היה לי כשעשיתי בנג'י כמה פחדתי וכמה זה עזר אחר כך, מכה זה כייף". ש: זה משכנע אותו. אליעד: נכון בהנחה אבל זה הוא רואה שאתה מנסה לשכנע אותו נניח שהוא מתוחכם עכשיו אתה רוצה להיות עוד יותר מתוחכם, אתה הבנת מה שאתה אומר זה נכון זאת אמת אתה יכול לספר לו על אנשים שפחדו לעשות דברים הם ניסו לעשות אותם ואז זה הצליח להם והם התחרטו על זה שהם לא עשו את זה קודם. בהנחה שאתה לא רוצה ללכת על זה כי זה עדיין שקוף יחסית אתה רוצה ללכת בכלל על נושא אחר לגמרי, זה לא יכול ללכת לגמרי צריך להיות כאילו משהו רחוק משהו שנראה לא קשור בכלל. ש: במידה ואתה יודע על מה הוא מפחד. אליעד: נניח שאתה לא יודע ממה הוא מפחד, הבנתי מה את אומרת נניח שאתה לא יודע ממה הוא מפחד אתה רוצה באופן כללי לגרום לו לא לפחד לנסות ... את זה במילה יותר כללית כזאת, תכף כשאני אתן אתם תראו. ש: יציבות. אליעד: מה זאת אומרת יציבות? ש: אם בן אדם מרגיש אי נוחות במקום שהוא נמצא כל שינוי. אליעד: מה מרגיש? ש: אי נוחות אם זה עבודה או כל דבר אחר אם בן אדם מנסה משהו זה כמו לקחת צ'אנס, כמו סיכון. אליעד: אוקי איך גורמים לו לא לפחד לנסות לעשות דברים חדשים, טוב אני אתן לכם כיוון חשיבה תסתכלו בסופו של דבר מה עומד בין הבן אדם לבין הדברים החדשים, מה שעומד בין האדם לבין הדברים החדשים זה גבול מסוים, גבול יש כאילו אותך יש את הדבר החדש ויש גבול באמצע גדר הגדרה. עכשיו תראו אם אתה רוצה לגרום למישהו ... מעיר לו את הערה הזאת מה אתה בעצם אומר לו " אתה יודע מה שאתה בעצם בטוח זה לא בטוח" עכשיו המחשבה הזאת בעצם גורמת לכך שהדברים שנראה לו כמחויבים הופכים להיות אפשריים ואז ממילא גם המחשבה שאומרת אני לא מוכן בשום פנים ואופן לנסות לעשות דבר חדש גם היא נחלשת. אני מנסה להראות איך התהליך המחשבתי שבן אדם נאחז בדעה של עצמו ולא מוכן לשנות את דעתו איך התהליך הזה משפיע על ההתנסות של בן אדם לדברים חדשים. לעומת זאת אם יש בן אדם שנגיד "אין לו דעה משל עצמו" ושכל פעם בקלות אפשר לשנות את דעתו בן אדם כזה גם כן הוא פחות יפחד לנסות לעשות דברים חדשים וכן אם אתה רוצה שהוא יפחד לעשות דברים חדשים אם הוא מדבר בצורה סובייקטיבית אתה צריך להגיד לו "לא זה באמת ככה" ואז המוח שלו מתחיל להינעל על משהו ואז שהמוח שלו ננעל על משהו הוא אומר "לא רוצה לעשות את ההפך". מה שאני בעצם רציתי להראות פה שלנסות לעשות דברים חדשים במהות של זה, זה להפוך את המחויב לאפשרי או להפוך את הלא אפשרי לאפשרי. זאת אומרת יש בן אדם שאומר "זה מחויב לי" השאלה היא מה הסיכוי לנייד אותו למחויב ההפוך או מה הסיכוי לתת לו לראות גם את הצד השני. עכשיו תסתכלו טוב בן אדם חושב שמשהו ואתה אומר איך אני גורם לו לחשוב ההפך וזה בדיוק כמו לנסות לגרום לו לעשות דברים חדשים זה בדיוק אותו דבר, זאת אומרת מה שאני בעצם בא לומר שהדרך שלך לגרום לבן אדם לא לפחד לנסות לעשות דברים חדשים מתחילה בכך שאתה מתחיל ללמד אותו שמה שהוא חושב זה לא בטוח נכון ואז ממילא גם הרצונות שלו כבר לא מחויבים ... וזה לדוגמא שכנוע תת הכרתי למה זה שכנוע תת הכרתי כי אתה לא אומר לו בצורה ישירה אתה מדבר איתו על נושאים אחרים נגיד שהוא אומר לך "וואלה תראה איזה פרח יפה" אתה אומר "נכון הפרח הזה נראה לך מאוד יפה", מה הוספת "נראה לך". נגיד עכשיו הכנסת לו את המילה "לך" דרך הדבר הזה בתת מודע הוא מתחיל לחשוב "זה לא לי זה לא באמת ככה זה רק נראה לי אז מה שאני חושב זה לא בטוח נכון זה רק גם נכון אז מה שאני מפחד ממנו גם אני לא חייב לפחד ממנו אני יכול לנסות עוד דברים" ולהיפך אם אתה רוצה שמישהו לא ינסה דברים חדשים אתה צריך להכניס לו לראש שמה שהוא חושב זה אך ורק נכון ואין הפך וכו'. מה את חושבת? ש: זה נשמע מאוד ... כרגע מאוד פשוט. ש: נכון. אליעד: לא כי את כבר מתחילה פה באיזה מניפולציה תכף הולך להגיע איזה "אבל" כלשהו. ש: אבל. אליעד: לכן כבר שמעתי את "האבל" אמרתי עכשיו מההתחלה יהיה סובייקטיבי. ש: לא אני חושבת שכאילו אצלי לפחות. אליעד: תראי אני רגע רוצה לחדד השיחה הזאת לא עסקה באיך לגרום למישהו לחשוב שמחויב או אפשרי, השיחה הייתה מטרתה להראות לך את האנלוגיה את ההקבלה שיש בין לחשוב שמחויב או אפשרי לבין לנסות לעשות דברים חדשים זאת הייתה מטרת השיחה. ש: אוקי אני לוקחת את זה אלי ואני אומרת אוקי לי יש את המחויבים שלי שאם אני לא זזה מהם מטר וגם כשאני מנסה לעשות ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... האושר, סודות הרצון, אין סוף רצונות מנוגדים, גילוי הרצון העצמי, מה התת מודע רוצה? הפסקת עישון, לא רוצה לעשן, להפסיק לעשן, רצונות בתת מודע, המבנה של הרצונות, סודות החלל הפנוי - פרומו הרצאה על סודות האושר, סודות הרצון, אין סוף רצונות מנוגדים, גילוי הרצון העצמי, מה התת מודע רוצה? הפסקת עישון, לא רוצה לעשן, להפסיק לעשן, רצונות בתת מודע, המבנה של הרצונות, סודות החלל הפנוי - פרומו ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... התת מודע, איזה רצון מניע אותך, התבוננות עצמית, התבוננות פנימית, התבוננות נפשית, מודעות עצמית, למה יש רצון? מהו הרצון? מה רוצה התת מודע? שיעור באלגוריתם, תכנות מחשבים, הסיפור של אליעד - פרומו הרצאה על רצונות התת מודע, איזה רצון מניע אותך, התבוננות עצמית, התבוננות פנימית, התבוננות נפשית, מודעות עצמית, למה יש רצון? מהו הרצון? מה רוצה התת מודע? שיעור באלגוריתם, תכנות מחשבים, הסיפור של אליעד - פרומו ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... ורע, מה זה טוב? מה זה רע? מה עושה טוב? מה עושה רע? ההגדרה של טוב, ההגדרה של רע, מה זה אושר? מה זה סבל? אושר בתת מודע, סבל בתת מודע, רצון מודע, רצון לא מודע, תת המודע - פרומו הרצאה על טוב ורע, מה זה טוב? מה זה רע? מה עושה טוב? מה עושה רע? ההגדרה של טוב, ההגדרה של רע, מה זה אושר? מה זה סבל? אושר בתת מודע, סבל בתת מודע, רצון מודע, רצון לא מודע, תת המודע - פרומו ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... - איך לשתול מסרים סמויים? איך לשתול מחשבות? איך להעביר מסרים תת הכרתיים? איך לשתול מסרים בתת מודע? איך לתכנת את התת מודע? איך להשפיע על אנשים? איך לשכנע אנשים? וכאן אבאר עוד טכניקה ועוד שיטה, כיצד באפשרותך לשתול מחשבות אצל אדם אחר. והפעם אבאר את השיטה לשתילת מחשבות, באמצעות שילוב ושתילה של המחשבה בתת המודע של השומע, על ידי זה שאתה משלב אותה עבורו בתוך סיפור אחר, שבו אתה שותל את המחשבה שאתה רוצה שהוא יאמין לה, כחלק מסיפור אחר. ואבאר כאן כיצד לעשות זאת בצורה יעילה? ואבאר גם, רמות עומק שונות ורמות תחכום שונות ורמות מניפולציה שונות ודרכים שונות לעשות זאת... ואסביר, מהם מסרים סמויים ואיך לשתול אותם? ואיזה סוגים של מסרים סמויים יש? ומהם מסרים סמויים אפשריים ומהם מסרים סמויים מחוייבים? ומהן הנחות יסוד סמויות ומהן הנחות יסוד גלויות? ואבאר גם מהן אמיתות מקבילות שמחזקות את המסרים הסמויים שלך? ואבאר טכניקות שכנוע מתקדמות ואיך לגרום למישהו להאמין לך? ועוד... וראשית אסביר את הרעיון באופן כללי. והרעיון הוא, שאם ברצונך לגרום למישהו להאמין למשהו כלשהו (בין אם הוא נכון או לא נכון), באפשרותך לעשות זאת על ידי זה שאתה לוקח את הרעיון שאתה רוצה שהוא יאמין בו, ואתה משלב אותו בתוך סיפור אחר כלשהו. לדוגמא: נניח שאתה רוצה לגרום למישהו להאמין שהמוצר שלך הוא טוב. אז יש כמובן את הדרך לומר לו באופן ישיר, שהמוצר שלך הוא טוב. אבל אז הוא גם יטיל ספק באופן ישיר, האם המוצר שלך הוא טוב או לא. וקיימת גם דרך נוספת, שאומרת שאם ברצונך לדוגמא לגרום לאדם כלשהו להאמין שהמוצר שלך הוא מוצר טוב, אז עליך לספר לו סיפור כלשהו בנושא כלשהו, ולצורך העניין לא ממש משנה הסיפור שתספר לו / הנושא שלו וכיו"ב. אבל כן משנה, שבתוך הסיפור שתספר לו, בתוך הסיפור תשלב בתוכו את הרעיון שאומר שהמוצר שלך הוא ... האדם השני, אלא באפשרותך לעטוף לו את הרעיון שלך, בצורה פחות ישירה, בתוך סיפור אחר. ועכשיו אסביר רמות עומק שונות וטכניקות מתקדמות שונות, כיצד באפשרותך לעשות זאת בצורה כמה שיותר מוצלחת. והנקודה הראשונה שאבאר, היא שצריך לשים לב, עד כמה המסר הסמוי שלך, עד כמה הוא באמת סמוי ועד כמה הוא באמת גלוי. ז"א שלפעמים המסר הסמוי שלך, הוא יותר מידי סמוי. ולפעמים המסר הסמוי שאתה רוצה לשתול אותו בתת ההכרה של האדם האחר, הוא יותר מידי סמוי בתוך הסיפור שלך. והשומע כמעט ולא שם לב לכך שהזכרת את המסר הסמוי שלך. ולכן עליך לשים לב לכך, שהמסר הסמוי שלך, שהוא לא יותר מידי סמוי בתוך הסיפור שלך. שזה כמובן אומר, שברמה העקרונית, ככל שהמסר הסמוי שלך הוא יהיה יותר מסר גלוי, כך בעצם אתה מגדיל את הסיכוי לכך שהאדם השני, באמת ישים לב למסר שלך ושלא יהיה מצב שהמסר הסמוי שלך, נשאר סמוי ושהוא נעלם בתוך הסיפור הכללי. כגון לדוגמא, כאשר אתה חוזר ומשלב את המסר הסמוי שלך כמה פעמים בתוך הסיפור, שאז המסר הופך להיות יותר מסר גלוי ופחות מסר סמוי. וכמובן שצריך לשים לב, שהמסר הסמוי, עדיין נשאר מסר סמוי, ושהוא לא הופך להיות מסר גלוי ומאבד את היתרון שיש בהעברת מסר ... להסכים עם המסר שלך. אבל יש גם מסרים סמויים מחוייבים. שפירושו, שהמסר הסמוי שלך משולב בסיפור בצורה כזו, שכדי שהאדם יבין את הסיפור שלך, לשם כך הוא חייב לשים לב למסר הסמוי שלך, שהוא מוזכר בצורה עקיפה בתוך הסיפור. והוא גם חייב להסכים לכך שהמסר הסמוי שלך הוא אכן אמת, כהנחת יסוד לצורך הבנת הסיפור שלך. דהיינו, שהמסר הסמוי שלך, משולב בסיפור בתור הנחת יסוד מחוייבת, לצורך הבנת הסיפור ולצורך אמיתות הסיפור. ולא רק כהנחת יסוד אפשרית, בצורה שבה המסר שלך כאילו סתם "זרוק" בתוך הסיפור כדרך אגב בלבד. ועדיין, בכל מקרה המסר שלך מועבר כמסר סמוי בצורה עקיפה, כי הוא רק הנחת יסוד של סיפור אחר, שהוא מרכז תשומת הלב של השומע. ועכשיו אבאר עוד רמת עומק נוספת, והיא, שאם ברצונך לגרום למישהו להאמין לך, לשם כך עליך לשלב את המסר הסמוי שלך, בתוך סיפור שאתה יודע מראש, שהשומע חושב שהסיפור שלך הוא אכן אמת, גם בלי זה שתספר לו את הסיפור. ז"א קח משהו שאתה יודע שהשומע שלך כבר יודע אותו ושהוא חושב שהוא אמת. ותספר לשומע שלך את מה שהוא כבר יודע לפני שאתה מספר לו אותו. אבל בתוך זה שאתה מספר לו את מה שהוא כבר חושב שזה אמת, בתוך זה תשלב לו את המסר הסמוי שאתה רוצה להעביר לו, בצורה שבה הוא יהיה חייב לשים לב / להסכים עם הנחת היסוד הסמויה שלך, כדי להבין את הסיפור שאתה מספר לו. והרעיון הוא, שאתה עוטף את המסר הסמוי שלך, בתוך עובדות שהאדם השני כבר חושב שהן אמת. שזה אומר, לעטוף את האפשרי בתוך מחוייב. לדוגמא: נניח שאתה לוקח מוצר שאתה יודע שהלקוח חושב שהוא מוצר טעים ומתוק. ואתה אומר ללקוח, המוצר הזה עשוי מחומרים בריאים ואיכותיים, שגורמים לטעם שלו להיות כ"כ מתוק וטעים בצורה כ"כ איכותית. שבעצם אתה מנצל את זה שהאדם יודע שהמוצר הזה הוא X = מתוק וטעים. ואתה שותל לו את המחשבה ומעביר לו מסר סמוי, ... וככל שהאדם כבר מכיר את הסיפור שאתה רוצה לספר לו, וככל שהוא כבר חושב שהסיפור הזה הוא נכון מסיבות אחרות, כך בעצם יש את הקושי לגרום למסר הסמוי שלך, להיות מסר סמוי מחוייב, שהאדם יהיה חייב להסכים איתו, כדי להבין את הסיפור. ולכן, עליך לקחת את מה שהאדם כבר יודע כאמת, כגון שהמוצר הוא טעים ומתוק. ועליך להוסיף על זה אינפורמציה נוספת, כגון לדוגמא שהמוצר הזה הוא טעים ומתוק, יותר משאר המוצרים המקבילים שלו / שהוא מתוק וטעים בצורה מיוחדת ולא רגילה וכיו"ב, שאת זה בעצם האדם יודע שזה נכון, רק בצורה חלקית. ועכשיו עליך לשתול את המסר הסמוי שלך, בצורה כזו שהשומע יהיה חייב להסכים איתו, כדי להסכים עם המסר שלך. כגון: המוצר הזה הוא כ"כ מתוק (האדם כבר יודע שזאת אמת) יותר ממוצרים מקבילים / דומים / אחרים (האדם לא יודע שזאת האמת), משום שהוא עשוי מחומרים איכותיים יותר ובריאים יותר, שזה המסר הסמוי, שהאדם חייב לשים אליו לב, כדי להבין את המסר המרכזי, שמדבר על זה שהמוצר הזה יותר טעים ממוצרים מקבילים. או במילים אחרות, ככל שהסיפור שלך כבר מוכר יותר לשומע, כך ממילא המסר הסמוי שלך נבלע יותר בתוך הסיפור ומוסתר יותר בתוך הסיפור בכל המובנים לטובה ולרעה. וכדי שהמסר הסמוי יהיה יותר גלוי, לשם כך הסיפור שאתה מספר לשומע, לא יכול להיות ברור מאליו לשומע בלי שתחדש לו משהו. ורצוי שהמשהו שתחדש לו, רצוי שהוא יהיה חייב להבין ולהסכים עם המסר הסמוי שלך, כדי להבין את התוספת שאתה מוסיף למה שהוא כבר יודע וכבר חושב שזאת אמת. ועוד אוסיף ואומר באופן כללי, שככל שתשלב בסיפור שלך יותר אמיתות מקבילות למסר הסמוי שלך, כך יש סיכוי גדול יותר שהאדם יקלוט את המסר הסמוי שלך. ואמיתות מקבילות פירושו, שאתה בונה את הסיפור בצורה כזו, שבה אתה שותל בתוך הסיפור עוד מסרים סמויים נוספים, בדיוק באותה הצורה שהסברתי לעיל. אבל אתה שותל מסרים סמויים, שאתה יודע מראש שהאדם השני חושב שהם אמת. לדוגמא: המוצר הזה כ"כ טעים יותר משאר המוצרים, משום שהוא מיוצר כבר הרבה שנים, ומשום שהוא עשוי מחומרים בריאים, ומשום שהוא מוצר כ"כ פופולארי. כאשר בעצם אתה לוקח את זה שהשומע יודע שהמוצר הזה מיוצר הרבה שנים, ואתה יודע שהוא יודע שהמוצר הזה הוא מאוד פופולארי, ואתה בעצם באמצע משלב גם את המסר הסמוי שהמוצר הזה עשוי מחומרים בריאים. והכל כדי להעביר את המסר המרכזי, שמסביר למה המוצר הזה כ"כ טעים באופן מיוחד, שגם את זה האדם כבר יודע. דהיינו, אתה בונה את הסיפור בצורה כזו, שבה אתה לוקח אמיתות שהאדם מודע אליהן, ואתה מרכיב מהן סיפור. כאשר חלק מהאמיתות הופכות להיות המסר המרכזי. וחלק מהאמיתות משולבות בסיפור, כאילו הן מסרים סמויים. ובתוך כל הסיפור הזה, אתה משלב גם את המסר הסמוי שלך. שהוא עטוף כולו באמיתות מקבילות, גם ברמת הנחות היסוד של הסיפור. ושהן גורמות למסר הסמוי שלך ולהנחת היסוד הסמויה שלך, להיראות יותר אמיתית עבור השומע. ואתה, כאשר אתה שומע סיפור כלשהו, האם אתה מודע לכל המסרים הסמויים שנשתלו אצלך במחשבה באותו הרגע?! ואתה, כאשר אתה חושב שמשהו נכון, האם אתה מודע ויודע כיצד ואיך גרמו לך להאמין שהוא ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מניפולציה בשאלה, שאלה מניפולטיבית, הבנת או לא הבנת, מסר לתת מודע, להשפיע על התת מודע, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, לנסח שאלה, צורת שאלה, איך לשאול שאלה? איך לשכנע? - פרומו עכשיו השאלה היא כזאת מקרה שהיה כך היה מישהו התקשר למישהו אחר, עד כאן הבאנו שני אנשים דיברו אחד עם השני בטלפון ואז אחד שאל את השני "אני יכול לעשות ככה וככה" אז הוא אמר לו "תשאל בן אדם שלישי אם אתה יכול לעשות, תשאל את הבוס אם אתה יכול לעשות" ואז ברגע שהוא אמר ... "אבל תגיד לי הבנת או לא הבנת" באותה מידה אתה יכול להגיד "לא הבנת או הבנת". עכשיו לכאורה כשאתה אומר למישהו "תגיד לי הבנת מה שאמרתי לך" או "לא הבנת מה שאמרתי לך" זה אותו דבר נכון על פניו אותו דבר אז מה עדיף להגיד, איך עדיף לשאול מישהו "הבנת" או "לא הבנת" מה עדיף? ש: תלוי מה אתה רוצה להשיג בשאלה. אליעד: יפה קודם כל תלוי מה אתה רוצה להשיג בשאלה, עכשיו אם נגיד אתה רוצה למכור למישהו מוצר נגיד, אתה איתנו נגיד שאתה רוצה לצאת עם מישהי לדייט אתה אומר לה "תגידי לי את רוצה לצאת איתי לקפה" ואז אתה בעצם ... זה כמו להגיד לו "מה אתה טיפש, מה אתה משוגע". עכשיו אז אתה לא אומר לו "מה אתה טיפש", עכשיו למה אתה אומר למישהו "מה אתה טיפש" הוא יגיד לך "לא אני לא טיפש" ואז יש לו אינטרס להגיד לך "לא, אני לא טיפש הבנתי", עכשיו אם באמת אותו אדם היה שואל "תגיד לי אתה הבנת שככה וככה" או "תגיד לי לא הבנת שככה וככה" אם הוא באמת היה עושה את זה כשאלה, שים לב אם הצורת ביטוי של "לא הבנת" הייתה בצורת שאלה אז באמת היה הגיוני לומר אם אתה כבר שואל את השאלה תשאל "האם הבנת" או "מה הבנת" או משהו כזה. אבל פה באמירה "הבנת ולא הבנת" זאת לא הייתה רק שאלה היא גם הייתה סוג של אמירה "כאילו מה לא הבנת?" כאילו היו פה שני משפטים "מה לא הבנת ואתה רוצה שאני אסביר לך" או "לא הבנת" במובן של "מה אתה טיפש". ... לך אם תבחר בפעולה אחת זה אומר עליך דבר רע הוא מזהה סוג של מניפולציה, אתה רוצה שייתנו לך תשובה מסוימת ואז אתה רוצה להגיד לבן אדם "תקשיב אם אתה תיתן לי את התשובה הזאת אתה חכם או שתיתן לי את התשובה הזאת ואתה טיפש" איך אתה תגיד לו "ולכן כדאי לך לתת את התשובה הזאת", עכשיו איך אתה תגיד לו את זה בצורה מניפולטיבית אומר לו "מה לא הבנת?" כאילו ואתה אומר לו בקטע של "מה אתה טיפש?" ואז אתה כאילו יוצר לו התניה במוח "אתה יודע אם תגיד לי ככה זה אומר שאתה טיפש לכן כדאי שתגיד לי אחרת". ש: בעצם אם אני מבין נכון מה שאתה אומר זה כשאתה מוציא לו את המילה "לא" אתה ... את עצמך טוב זה נכון עכשיו הם אולי הטיפשים שלא הבינו, "מישהו לא הבין את מה שאמרתי, יש מישהו שלא ברור לו מה שהסברתי" כאילו אני הסברתי טוב לכם זה לא ברור. אבל אם אתה במצב שאתה רוצה ליצור תחושה נעימה אז, עכשיו וזה לדוגמא איך להתנהל במקומות עבודה לדוגמא כי זה אותו משפט אותו דבר, לא אבל אתה אומר "רגע אני איחרתי או הדבר התאחר, אני לא הספקתי או משהו אחר לא הספיק" זה אותו דבר מאיזה זווית אתה מציג אותו. ש: זה נפוץ מאוד אצל האמריקאים הם משתמשים בזה. אליעד: זה נפוץ מאוד אצל מי שיודע איך להשתמש בזה כשצריך להשתמש בזה אתה יודע כי להיות טיפש זה ולשאול את זה בדרך אחת זה גם כן כאילו, אתה יכול לשאול את זה בשתי דרכים אולי זה יותר מנומס אבל זה לא עם שני דרכים זה דופק אותך, צריך לדעת מתי להגיד את זה ומתי להגיד את ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... תכנות התת מודע, תכנות המוח, תת הכרה, להשפיע על אנשים, טכניקות לשכנוע, הטמעת מסרים, השפעה על התת מודע, ללכת לטיפול פסיכולוגי, שיטות מכירה, ניהול משא ומתן, איך לשכנע אנשים? הרצאה על NLP, תכנות התת מודע, תכנות המוח, תת הכרה, להשפיע על אנשים, טכניקות לשכנוע, הטמעת מסרים, השפעה על התת מודע, ללכת לטיפול פסיכולוגי, שיטות מכירה, ניהול משא ומתן, איך לשכנע אנשים? ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... חוסר השכנוע של ברק אובמה, העימות של ברק אובמה מול מיט רומני, ברק אובמה נגד מיט רומני, חוסר ההשפעה של ברק אובמה, סודות השכנוע וההשפעה של אובמה, איך לנצח בויכוחים? איך להשפיע על אנשים? רטוריקה / דיבייטינג / NLP / לתכנת את התת מודע / תכנות התת מודע / אסטרטגיות שכנוע ועוד... וכאן אנתח חלקים ונקודות להתבוננות, בקרב הויכוח הראשון שהתרחש בין נשיא ארצות הברית ברק אובמה, לבין המועמד לנשיאות, מיט רומני. ואראה כיצד אפשר להעביר מסרים תת הכרתיים. ואנתח את חלק ... סודות חוסר השכנוע של ברק אובמה, ואת סודות חוסר ההשפעה של ברק אובמה. ואתן דוגמאות, כיצד ברק אובמה התנסח, וכיצד הוא היה אמור להתנסח. ואתן המון טכניקות איך לנצח בדיבייטינג ואיך לנצח בויכוחים ועוד... ולפני שאתחיל לנתח את המסרים המילוליים של שני המועמדים, אתן נקודה להתבוננות על צורת ההתנהגות הויזואלית של המתמודדים. ואדבר על לחיצת הידיים של ברק אובמה ושל מיט רומני, שהתרחשה לפני ... אובמה. ז"א שאם ניקח את הבמה שעליה הם עמדו, ונחלק אותה לטריטוריה של ברק אובמה ולטריטוריה של מיט רומני, נראה כי לפני הויכוח שלהם, ברק אובמה הגיע באופן יחסי לתוך הטריטוריה של מיט רומני כדי ללחוץ לו את היד. כאשר לפני הויכוח, באופן יחסי ברק אובמה עדיין עמד באמצע הבמה. אבל בסוף הויכוח שלהם, אחרי שהם סיימו להתווכח, שם ניתן לראות בבירור כי לחיצת היד של ברק אובמה מתבצעת ממש צמוד למקום שבו עומד מיט רומני. כאשר, בפועל נראה שזה קרה, בגלל שלמיט ... ולתת למיט רומני להגיע לאזור שלו, כדי שיראה כאילו מיט רומני בא ללחוץ לו את היד, ולא כמו שזה נראה כרגע. ולמרות שאולי העניין הזה נראה כשולי וכקטן, אבל בתת המודע של הצופים בויכוח שלהם, הדבר הזה מעביר מסר משמעותי. וכמובן שההסבר הנ"ל נותן משמעות נוספת, לכך שלפני הויכוח שלהם, ברק אובמה עמד בערך באמצע הבמה כאשר הוא לחץ את היד למיט רומני, אבל אח"כ הוא הלך עד אליו, כדי ... ז"א כאשר ברק אובמה אומר "כולנו יודעים שעדיין יש לנו הרבה עבודה לעשות" ושם נקודה בסוף המשפט הזה, זה בעצם אוטומטית גורם לשומע לשאול את עצמו, האם אכן זאת האמת? האמת באמת יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות? והאם המילה לנו שכוללת בתוכה את ברק אובמה עצמו, האם היא אכן האמת, שלברק אובמה יש עוד הרבה עבודה לעשות למען ארה"ב, או שמא המשפט הזה הוא רק סוג של מניפולציה בלבד, שברק אובמה מנסה לעשות על השומעים שלו. והרעיון הוא, שברק שאתה אומר טענה כלשהי, ושם אחרי סימן נקודה של סוף משפט, אוטומטית המוח של השומע שמתפקידו בודק את אמיתות מה שהוא שומע, אוטומטית הוא מטיל ספק במה שהוא שמע, שזה לא בהכרח רצוי כאן. ולכן, ברק אובמה היה יכול לנסח את המשפט שלו בצורה יותר משכנעת, בצורה שבה המשפט הראשון שלו, היה בעצם החלק הראשון של המשפט הבא שלו. ז"א במקום לומר "אבל כולנו יודעים שעדיין ... שכזו, סימן השאלה של השומע נופל על הסוף של המשפט שאומר, שהשאלה שצריכה להישאל היא כזו ולא אחרת. וממילא השומע מקבל את המסר הסמוי, שהוא התחלת המשפט, בלי להטיל בו ספק. ואסביר: כאשר המוח שומע משפט עם סימן נקודה בסופו, אוטומטית המוח לוקח את המסר המרכזי של המשפט, ומטיל בו ספק לבדוק האם הוא אמת או לא. ולכן, לא היה כדאי לשים סימן נקודה וסוף משפט אחרי המשפט הראשון, אלא היה כדאי לחבר אותו למשפט השני ולומר אותם כמשפט אחד, כדי שהספק ייפול על הסוף של המשפט השני, ולא על המשפט הראשון. ועכשיו אנתח את המשפט שאומר "ולכן השאלה כאן הלילה, היא לא איפה היינו, אלא להיכן אנחנו הולכים", שגם הוא כמובן טעות של ניסוח. ולמה? כי אם אתה לא רוצה שישאלו ... שפחות רכרוכי ולגלות כמה שפחות חמלה ורצוי כמה שיותר אכזריות שנאה ותיעוב, כלפי הדעה של האדם השני שמולך. וכן, הניסוח כאן הוא אולי נשמע קיצוני, וצריך לדעת איך לגרום לשומעים שלך, לשנוא ולתעב את הדעות של האדם השני, בצורה מתוחכמת שתיראה כאילו אתה בכלל עדין איתו, וכאילו אתה הכי מנומס בעולם, ואעפ"כ לגרום להם לבוז לתעב ולשנוא את הדעה של האדם השני. זה כמובן, בהנחה שאתה באמת רוצה לנצח בויכוח, ולא רק להיראות כמו חיית מחמד שמחכה לרגע שבו יטרפו אותה. ובכל מקרה הרעיון הוא, שבשעת ויכוח, אסור לך בשום פנים ואופן לגלות סבלנות / סובלנות / לתת לגיטימציה כלפי הדעה של האדם השני. וכמובן שכנ"ל צריך לדעת איך לעשות את זה בצורה מתוחכמת, שלא תיצור אפקט הפוך על השומעים. אבל בכל מקרה, אתן כאן דוגמאות להיכן ברק אובמה התנסח בצורה מתרפסת, שנותנת לגיטימציה לדעה של מיט רומני, והוא עצמו מעמיד את מיט ... אותם לבוץ. ואח"כ ברק אובמה אומר "לי, יש נקודת מבט אחרת", שזה כמובן ניסוח מאוד רכרוכי וניסוח מאוד כושל. שבעצם מגדיר את הדעה שלו עצמו, כנקודת מבט ולא כאמת מוחלטת. כי דעתך כנשיא ארצות הברית, לא אמורה להיות נקודת מבט מול פרספקטיבה. דעתך אמורה להיות אמת מוחלטת, מול טעות מוחלטת של היריב שלך. וכאשר אובמה אומר, "לי יש נקודת מבט אחרת", הוא בעצם מזלזל ומביע זלזול בדעתו שלו. וגם המילה שאומר " לי יש נקודת מבט אחרת", שהמילה "לי", גם היא מחלישה את המשפט של ברק אובמה. כי היא בעצם משדרת, שנקודת הכוח של הטענה, נשענת על ברק אובמה. ובמקום זה הוא היה יכול לומר "לנו / לכל מי שמבין בכלכלה / למי שבאמת מבין בתחום". או כמובן להתנסח בצורה יותר חד משמעית שאומר "מיט רומני טועה וחושב ש... אבל האמת היא ש... / אבל המציאות היא ש..." וכיו"ב, כל ניסוח אחר, שיציג את הדעה של ברק אובמה, כדעה מחוייבת וכאמת מוחלטת, ולא רק כדעה אפשרית וכנקודת מבט בלבד. ואח"כ ממשיך אובמה לטעות ולומר "אני חושב ש... [טענה כלשהי] אני חושב ש... [טענה כלשהי] ", שזאת כמובן טעות של מתחילים. שבה אתה לוקח את הטענה שלך, ומציג אותה ... בלבד, וכמחשבה אישית בלבד. כאשר בפועל מה שצריך להיות זה, שבכל פעם שהוא מזכיר את הדעה של מיט רומני, הוא צריך לומר "מיט רומני בטעות חושב ש... אבל האמת היא ש...". דהיינו, להפוך את הדברים של רומני כטענה אישית מוטעית של רומני כאדם בודד, מול האמת המוחלטת, שאותה מייצג אובמה. ועוד אוסיף, שברמה העקרונית, כאשר ברק אובמה מזכיר את הדברים של מיט רומני, בשום פנים ואופן אסור לו להראות שהוא מתייחס למיט רומני בצורה מכובדת. שזה אומר שבכל פעם שהוא מדבר על "המושל ... לך להקיא בכל פעם שאתה זוכר את השם שלו. ולא שאני אליעד כהן הכותב חושב שאחד מהם טוב יותר מהשני, אלא אני מדבר ברמה העקרונית, שאם ברצונך כדובר, לשתול בתת המודע של השומעים, שנאה נסתרת ובוז נסתר למיט רומני, עליך להשתדל כמה שפחות להזכיר את השם שלו. ועליך לא להזכיר את השם שלו על דל שפתיך, אא"כ אתה מוכרח לעשות זאת. וגם כאשר אתה עושה זאת, אם אתה מוכרח לעשות זאת, עליך להזכיר את השם שלו, לא בנימה מכובדת, אלא בנימה מזלזלת ובנימה של שנאה ובוז עד כמה שאפשר. ותת המודע של השומעים, שומע את הכל. ואם עושים את זה בצורה טובה ונכונה, בעצם אפשר להעביר מסרים סמויים לשומעים, בלי שהם ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... איך לשתול מחשבות? איך לגרום למישהו להפסיק לעשן? איך לגרום למישהו לעשות משהו? הפסקת עישון, איך שותלים מחשבה? לתכנת את התת מודע, לשתול מסרים, איך לשכנע את התת מודע? - פרומו אני רוצה לדוגמא להשפיע על מישהו להפסיק לעשן, אני רוצה להחדיר לו, קודם כל רציתי להתייעץ איתך לגבי העניין הזה. חשבתי אחת הדרכים שחשבתי לנסות זה להחדיר לו, להצמיד לו איזה משהו. אליעד: אתה מוצא לו פתרון יחסי, פתרון מוחלט? ש: מה זה יחסי, אני מניח שזה יהיה יחסי זה לא יהיה משהו, אני רוצה כאילו, אני רוצה למישהו שהוא יעשן לסדר לו את המחשבה הרעה שזה עושה לו שיגרום לו תחושה רעה שיפסיק לעשן. אליעד: אוקי, אז מה עושים? ש: עכשיו שאלתי אותך. אליעד: אז מה השאלה, לא הבנתי. ש: איך עושים את זה. אליעד: תסביר לו כמה עישון זה רע וכל פעם שהוא יעשן הוא יחשוב שזה רע. ש: לא אני רוצה משהו שלא ישים לב שאני הולך לשכנע אותו, אני רוצה לשתול לו מחשבה שלא ישים לב שעשיתי את זה. אליעד: הבנתי הוא אמר כזה דבר, הוא רוצה לגרום למישהו ... את הקשר בינך לבין המחשבה שלו אחר כך אתה הולך למחויבים. מה אתה אומר? שכאשר הוא יעשן וירגיש רע מכך שהוא יעשן אתה לא רוצה שיקפוץ לו שאתה דחפת לו את המחשבה לכן קודם כל אתה צריך לדעת שצריך שהוא יצטרך בשלב כלשהו להשתמש גם בדמיון שלו כי זה או שאתה תגיד לו "תקשיב עישון זה רע" או שתגיד על משהו אחר שהוא יבין שעישון זה רע. אז מה עושים? את מתחיל "באיזה דברים לדעתי יכולים לגרום לו להפסיק לעשן", קודם כל אתה רושם רשימה עבודת הכנה איך לתקוף, "איזה דברים לדעתי יגרמו לו שאם הוא יחשוב שבגלל העישון יגרמו לו, שאם הם יהיו קשורים אליו הוא יפסיק לעשות", קודם כל עושה רשימה. מה ש: לדוגמא הבריאות, עם זה התחלת. אליעד: דוגמא, לא משנה נניח, עכשיו מה שאתה צריך לעשות אחר כך זה, ... למחויב, זאת אומרת אם "בריאות" אתה צריך לגרום לו בצורה עקיפה להגיד שבריאות זה הדבר הכי חשוב בחיים ושלהיות חולה זה הדבר הכי גרוע בחיים, ושבן אדם חולה חבל שהוא חי ואתה לא מבין איך אנשים חולים לא מתאבדים, ויש אנשים שהם במצב כל כך גרוע שהם חולים הם לא מצליחים להתאבד, ואוי איזה סבל איזה חיים קשים שאנשים חולים ומה שגורם לזה, וכמה גרוע זה להיות חולה וכמה זה שבן אדם בריא וזה טוב לו. כמה זה גרוע חולה וכמה זה טוב בריא. ש: ... זה לא טוב, "אנשים שבורחים מהתמודדות מהשעמום שלהם, אנשים שבגלל השעמום שלהם עושים ככה ועושים ככה, ותראה כמה רע בן אדם עושה לעצמו בגלל השעמום והשעמום הורס אותו, בן אדם צריך למצוא עניין בחיים ולפתוח דלתות בפנים, ושעמום זה גרוע וצריך לפתור את זה בתוכך ואסור לך להיות תלוי בדברים אחרים". תלביש את החסרונות היחסיים שיש, בן אדם פותר את השעמום בסיגריה עכשיו זה חסרונות עלויות, אז את אותם דברים במוח תציף לו על משהו אחר. אז איכשהו הוא יבין כבר "רגע ומה אתה עושה בשביל כשמשעמם לך? מה אתה מעשן, אתה יודע כמה זה גרוע?", דוגמא, אתה מבין. נגיד אתה כאילו תתבונן ... סיגריה. ש: בסדר לדמיין סיגריה. אליעד: אתה הרבה יותר פחות תרצה אבל עדיין תרצה. תשובה, אם אתה על אי בודד אין אוכל, אתה לא חושב יותר על אוכל? ש: על אוכל כן. אליעד: אבל אין אוכל איך אתה חושב עליו אם הוא לא נמצא? ש: על הסיגריות. אליעד: מה ההבדל? ש: העוצמה היא שונה לגמרי. אליעד: בסדר אבל תלוי כמה אתה רוצה את הסיגריה מלכתחילה, תלוי כמה אתה תלוי בסיגריה יש בן אדם שמוכן לא לאכול בשביל סיגריה, היה "באח הגדול" שהוא אומר ... במקום אוכל", נכון? ש: השאלה אם המוח מבין שאין אפילו ברמת הפוטנציאל אפשרות. אליעד: המוח לא יכול להבין את זה. ש: למה לא? אליעד: אם המוח מבין שאפילו ברמת הפוטנציאל אתה לא יכול למצוא אוכל ואז מה הוא עושה? הוא אומר "ואולי פתאום מהשמיים ירד לי פה מים". ש: לא, אז הוא מחכה המון. אליעד: אבל זה לא נכון, רגע זה נכון, באופן יחסי "מחכה" נכון אבל בתת מודע הוא אומר "ואולי פתאום יקרה לי נס אולי פתאום אלוהים יתגלה לעולם". ש: אין נס אלוהים פה יושב לידך אומר "אין ניסים". אליעד: ואולי אלוהים יתחרט, אולי הוא יתחרט, אולי זה אלוהים מזויף, אולי לא הבנת אותו נכון, אולי הוא תכף יחזור בו ואולי פתאום ... שאין "אולי", "אולי" תמיד יש. ש: לא אבל העניין להקצין את זה היה יפה בעיניי. אליעד: מה היה יפה בעינייך? ש: היה יפה בעיניי כן, כי בזה יש פה איזה ביקורת פנים. אליעד: נכון, בתת מודע זה קיים שם. ש: כן, לא משנה, אתה נמצא יש וויכוח. אליעד: תמשיך. כן שמעתי על הסיפור על החוויה שראית. אני אסביר, הוא היה באופן יחסי במקום שבו לא היה סיגריות ואז שהוא ראה שאין סיגריות הוא הפסיק לרצות. תשובה, כי באופן יחסי לא, גם מראש לא כל כך אהבת את הסיגריות. ש: יכול להיות. אליעד: יפה. ש: אבל באופן יחסי מראש אני לא כזה מכור לסיגריות. אליעד: נכון, גם זה נכון. ש: בסך הכל רעיון. אליעד: נכון, אתה קיבלת ... ⬅לחץ כאן לצפייה בהרצאה...

תקציר⬅ ... / משמעות סדר המילים במשפט / משמעות של מילים / ריבוי משמעויות - שכנוע התת מודע / מסרים לתת מודע / איך לשתול מחשבות / סוגסטיה / העברת מסרים / שתילת מחשבות וכאן אתן דוגמא, כיצד הסדר של המילים במשפט, משנה את משמעות המשפט, למרות שכלפי חוץ נראה שהמשמעות של המשפט זהה. מה שבעצם אומר, שלא רק למשפט עצמו יש משמעות, אלא גם לסדר של המילים במשפט, גם להן יכולה להיות משמעות. ולצורך העניין ניקח את המילים הבאות "חם" + "לי" ... שונות. שהן (הסדר אקראי) : 1- חם לי קצת. 2 - קצת חם לי. 3 - לי חם קצת. 4 - לי קצת חם. 5 - קצת לי חם. 6 - חם קצת לי. ולכאורה נראה שהמשמעות של כל צורות הניסוח, זהה לחלוטין. אבל באמת, לכל צורת ניסוח יש את המשמעות שלה. ולשם כך אנתח את המשמעות של כל מילה מהמשפט בפני עצמה. ואח"כ אראה, כיצד סדר המילים במשפט, כיצד הוא משפיע על משמעות המשפט כולו. והמילה הראשונה, היא המילה "חם". והמילה חם, היא בעצם תיאור של מצב. והמילה "חם" היא בעצם עונה לשאלה של תיאור המצב. לדוגמא: מהי הטמפרטורה? מה מזג האוויר? והתשובה היא "חם" ... ומקטינות את משמעות המילה "חם". כי כאשר האדם עומד מול קיר, הוא אומר "יש כאן קיר" כעובדה קיימת. וכאשר יורד בחוץ גשם, אז האדם אומר "יורד בחוץ גשם" כעובדה קיימת. דהיינו, אינפורמציה אובייקטיבית. וכאשר האדם אומר את המילה "חם". אז קיימת האפשרות שהוא אומר זאת, כאינפורמציה אובייקטיבית וכמידע שמתאר את המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית. דהיינו, התשובה לשאלה מה הטמפרטורה בחוץ, היא "חם" כעובדה אובייקטיבית, שאינה נתונה לפרשנות כלשהי. והיא אינה אינפורמציה סובייקטיבית, אלא היא אינפורמציה אובייקטיבית לחלוטין. וכאשר מציבים את המילים "לי" / "קצת" ליד המילה "חם", ולא משנה היכן מציבים את המילים האלו, הרי שהמילים האלו, מחלישות את העוצמה של המילה "חם". כי חם בפני עצמו, זאת עובדה קיימת. אבל המילה "קצת" מחלישה את העוצמה של החום. דהיינו, לא הרבה חם, אלא קצת חם. ולא חם ממש, אלא רק קצת חם. ולא חם כפי מה שמשמעות המילה חם, אלא רק קצת חם, ורק דומה למילה חם, אבל לא חם ממש. וכך גם המילה "לי" שגם היא מצמצמת ומחלישה את משמעות המילה "חם". כי יש חם כעובדה קיימת. ויש חם לי, כעובדה סובייקטיבית ולא כעובדה אובייקטיבית. כי המילה "לי", עונה לשאלה למי חם? דהיינו, החום הוא דבר סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. והמילה לי שמצורפת למילה חם, היא בעצם הדגשה, שהחום הוא לא עובדה ברורה, שמי ששומע אותה, אסור לו להטיל בה ספק. אלא הוא עובדה סובייקטיבית, שמקור הכוח שלה, הוא המילה "לי". ואחרי שהבנו את המשמעות של המילים בפני עצמן, ובהקשר שלהן אחת לשנייה, עכשיו ממילא ניתן לראות כיצד סדר המילים במשפט, כיצד הוא משפיע על משמעות המשפט כולו. וסדר המילים הראשון, הוא "חם לי קצת". וחם לי קצת פירושו, שהמילה חם היא הראשונה. דהיינו, ראשית כל יש קביעת עובדה שחם, כעובדה ממשית שהיא עובדה אובייקטיבית שאין להטיל בה ספק. ולאחר מכן יש הסתייגות של "לי". דהיינו, גם אם לא לכולם חם, אבל על כל פנים, לי חם. וכמה חם לי? חם כעובדה קיימת. ז"א שכאשר האדם אומר "חם לי", אז בעצם הוא מתאר עובדה של המציאות, שהיא שחם. ואח"כ הוא מסתייג שגם אם אתה לא רואה שחם, הרי שחם לי בגוף ראשון. אבל עדיין העוצמה של החום קיימת. ואח"כ האדם מרגיש שגם לומר שחם ... לובש בגדים קצרים, אז הוא אומר "לי חם". והוא מצד אחד מסתייג מכך שלכולם חם, ובכך בעצם הוא מגן על העמדה שלו, שעדיין חם. ז"א שלפעמים יותר קל להגן על רעיון סובייקטיבי, מאשר על רעיון אובייקטיבי. ואם האדם מנסה להעביר מסר שעכשיו חם. ואז מראים לו שלא חם עכשיו בצורה אובייקטיבית. אז לפעמים האדם מחליש את המשפט המקורי שלו, כדי שיהיה לו יותר קל להגן על האמיתות של המשפט שלו. כי יותר קשה להגן על אמיתות העובדה שחם, מאשר להגן על אמיתות העובדה שחם לי, שעליה יותר קל להגן. כך, שלפעמים השימוש במילה לי, מצד אחד הוא מחליש את המשפט, כביטוי של "רק" לי. אבל לפעמים, ההחלשה עצמה, מחזקת את הרעיון, על ידי זה שהיא הופכת ... תפרש אותה כפשוטה, אלא שמראש תדע את הפרופורציה של החום. ואח"כ הוא מוסיף את המילה "לי", שהיא כמובן סוג של הסתייגות. כי קצת חם, זה נשמע כעובדה. והמילה לי, הופכת את המשפט, ממשפט אובייקטיבי, למשפט סובייקטיבי. ויש גם את הניסוח שאומר "לי חם קצת" - שבעצם הוא מראש מצהיר שמדובר על משפט סובייקטיבי. ואח"כ יש הצהרה שאומרת, שבאופן סובייקטיבי חם לי, בחום כפשוטו. ואח"כ יש הסתייגות, שגם ברמה הסובייקטיבית, לא מדובר על חום חזק, אלא רק על קצת חום. דהיינו, מראש הדובר אומר שמדובר על אינפורמציה סובייקטיבית. אבל חשוב לו שתחשוב ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...