כידוע, כאשר האדם ישן, אז הכוח שמתחזק אצלו זה כוח הדמיון, וכוח השכל נחלש. והדבר הזה מאפשר לאדם לחלום על דברים דמיוניים שלא באמת מתרחשים במציאות. וכאשר האדם חולם, אז האדם פחות שולט במחשבות שלו. כי האדם לא ממש מתכנן מה לחלום. וכאשר האדם חולם, אז תת המודע של האדם מציף החוצה אל תוך החלום, כל מיני רגשות ודברים מודחקים שיש אצל האדם.
כי כאשר האדם ער, אז מתרחשים בתוכו כל מיני דברים, שאת חלקם האדם מדחיק והאדם מתעלם מהם. וכאשר האדם חולם, אז חלק מהדברים שאותם האדם מדחיק בתת המודע שלו, הדברים האלו באים לידי ביטוי בתוך החלומות של האדם. וכאשר יש לאדם כל מיני רצונות מודחקים וכיו"ב, הדברים האלו באים לידי ביטוי בחלומות של האדם כידוע.
ואחת הבעיות של האנשים שמנסים להיות "רוחניים", היא בכך שהמחשבות ה"גשמיות" שלהם, רודפות אותם בתוך החלומות שלהם. כי אדם רוחני באמת, הוא זה שאין אצלו הבדל בין גשמיות לבין רוחניות. כי מי שהוא רוחני באמת, הוא מפיק הנאה רוחנית שלמה ואין סופית, מכל דבר שיש בעולם. ואין אצלו הבדל בין רוחניות לבין גשמיות.
וגם אדם גשמי באמת, הוא זה שהוא מפיק הנאה גשמית ושלמה, מכל דבר שיש בעולם, גם אם הוא לא ממשי וגשמי. כי גם מי שהוא לא רוחני, גם הוא מוגבל ביכולת שלו ליהנות מדברים לא חומריים ולא ממשיים. כי ככל שהאדם יותר גשמי, כך הוא צריך שהדברים יהיו יותר מוחשיים כדי שהוא יוכל להפיק מהם הנאה. והאדם החומרי, מוגבל ביכולת שלו ליהנות מדברים לא ממשיים.
ואדם גשמי באמת, הוא זה שהוא מפיק הנאה ממשית ושלמה, מכל דבר שיש בעולם, גם אם הוא לא ממשי ולא חומרי. כך שרוחניות אמיתית וחומריות אמיתית, היא כאשר האדם אין אצלו הבדל בין רוחניות לבין חומריות. וכפי שכבר ביארתי את כל העניין הזה במקום אחר.
וכאשר האדם "הרוחני" ישן וחולם את חלומותיו, הרי שהמחשבות הגשמיות שאותן הוא מדחיק ושמהן הוא מנסה לברוח, הרי שהן רודפות אותו בתוך החלומות שלו.
כי מי שהוא לא רוחני באמת, אז הוא רק מדחיק את הרצונות החומריים שלו. ולמרות שנדמה לפעמים לאדם שהוא "רוחני" ושאין לו רצונות "גשמיים", הרי שבפועל הוא מלא ברצונות ובתאוות חומריות, אלא שהוא כרגע מדחיק אותן, בגלל הרצון שיש לו להשיג איזה משהו אחר...
וכאשר האדם כל היום בורח מאיזה משהו, על ידי זה הדבר הזה רודף אותו בתוך החלומות. ויש כאלו "רוחניים" שהם ממעטים בשינה, כי השינה שלהם היא נתפסת עבורם כמשהו פחות "איכותי", מאשר המצב שבו הם ערניים. והשינה שלהם נתפשת עבורם כבזבוז זמן. מאחר שבשינה שלהם הם לא רוחניים כמו כאשר הם במצב של ערנות.
ויש כאלו "רוחניים" שממש חוששים לישון, כדי שהמחשבות ה"גשמיות" שלהם, לא יציקו להם בשעת השינה. כי כאשר האדם ישן, אז מתגלה הפנימיות שלו. וכאשר האדם בתוך תוכו מאוד רוצה את החומריות, אז זה בא לידי ביטוי בזמן השינה. ולכן ישנם כאלו שחוששים לישון, כי הם מפחדים מכך שהם יגלו שהם לא רוחניים כמו מה שנדמה להם וכולי.
ונחדד: כי מאחר שהחלום שלהם, הוא לא מספיק רוחני, כפי מה שהם כאשר הם ערים, לכן הם מעדיפים להיות ערים, כדי להיות יותר רוחניים.
וכל הנ"ל נכון גם להפך. כי מי שהוא חומרי ורודף אחרי דברים ממשיים, גם הוא ממעט לישון כדי ליהנות מהנאות יותר "ממשיות". כי מי שהוא צריך הנאה יותר ממשית כדי להרגיש סיפוק, על ידי זה הוא מרגיש שהשינה היא בזבוז זמן של הנאות. כי כאשר הוא במצב ערני, הוא מרגיש שהוא יותר מנצל את הזמן, להנאות ממשיות.
וגם הוא רודפות אחריו מחשבות של רוחניות לתוך השינה. כי כאשר האדם ישן, אז באים לידי ביטוי כל הדברים שאותם הוא מדחיק. וכאשר האדם הלא רוחני ישן, אז באות לו בשינה כל מיני מחשבות, שמבטאות את הרצון שלו להיות יותר רוחני. ולמרות שהאדם לא תמיד רואה את המחשבות האלו בצורה ברורה, הרי שהן שם.
ולדוגמה: נניח אדם חומרני שכל היום רודף אחרי כסף וכיו"ב, שכאשר הוא ישן הוא יכול לחלום על כך שהוא נמצא באיזה חופש ונופש. והחלום הזה מבטא את הרצון של האדם, להפסיק לרוץ אחרי החומר, וליהנות מתחושה של חופש רוחני וכיו"ב.
ותמיד בתוך המחשבות של האדם, תמיד יהיה בהן את הדבר שחסר לאדם. ומי שהוא רודף אחרי רוחניות, תמיד המחשבות על ההנאה ה"ממשית" של הגשמיות, היא תמיד תרדוף אותו. ולהפך, מי שהוא רודף אחרי החומר, תמיד תרדוף אחריו המחשבה על ההנאה שהיא לא תלויה בדברים ממשיים.
וכל אדם רוצה את השלמות. והשלמות היא החיבור של הכל. וכל זמן שאין לאדם שלמות, תמיד הצד השני שממנו הוא מתרחק, הוא תמיד ירדוף אחריו בתת מודע שלו. ובפרט בשעת השינה כנ"ל.
ונמצא אם כן, כי מי שרוצה לדעת האם הוא רוחני באמת, ובכלל, מי שרוצה לבדוק עד כמה הוא אדם הגון / ישר / נחמד / מוסרי וכיו"ב, עליו לבדוק את עצמו לפי עולם החלומות שלו. כי האדם מבטא את הפנימיות שלו בחלומות שלו. ומי שהוא מתנהג בצורה שונה בחלומות שלו, בשונה מהמצב שבו הוא ער, הרי שהוא לא מספיק בשלמות של עצמו.
כי השלמות היא כאשר הדבר ממלא את האדם. וכאשר האדם דבק באיזה משהו...
כי כאשר האדם ער, אז מתרחשים בתוכו כל מיני דברים, שאת חלקם האדם מדחיק והאדם מתעלם מהם. וכאשר האדם חולם, אז חלק מהדברים שאותם האדם מדחיק בתת המודע שלו, הדברים האלו באים לידי ביטוי בתוך החלומות של האדם. וכאשר יש לאדם כל מיני רצונות מודחקים וכיו"ב, הדברים האלו באים לידי ביטוי בחלומות של האדם כידוע.
ואחת הבעיות של האנשים שמנסים להיות "רוחניים", היא בכך שהמחשבות ה"גשמיות" שלהם, רודפות אותם בתוך החלומות שלהם. כי אדם רוחני באמת, הוא זה שאין אצלו הבדל בין גשמיות לבין רוחניות. כי מי שהוא רוחני באמת, הוא מפיק הנאה רוחנית שלמה ואין סופית, מכל דבר שיש בעולם. ואין אצלו הבדל בין רוחניות לבין גשמיות.
וגם אדם גשמי באמת, הוא זה שהוא מפיק הנאה גשמית ושלמה, מכל דבר שיש בעולם, גם אם הוא לא ממשי וגשמי. כי גם מי שהוא לא רוחני, גם הוא מוגבל ביכולת שלו ליהנות מדברים לא חומריים ולא ממשיים. כי ככל שהאדם יותר גשמי, כך הוא צריך שהדברים יהיו יותר מוחשיים כדי שהוא יוכל להפיק מהם הנאה. והאדם החומרי, מוגבל ביכולת שלו ליהנות מדברים לא ממשיים.
ואדם גשמי באמת, הוא זה שהוא מפיק הנאה ממשית ושלמה, מכל דבר שיש בעולם, גם אם הוא לא ממשי ולא חומרי. כך שרוחניות אמיתית וחומריות אמיתית, היא כאשר האדם אין אצלו הבדל בין רוחניות לבין חומריות. וכפי שכבר ביארתי את כל העניין הזה במקום אחר.
וכאשר האדם "הרוחני" ישן וחולם את חלומותיו, הרי שהמחשבות הגשמיות שאותן הוא מדחיק ושמהן הוא מנסה לברוח, הרי שהן רודפות אותו בתוך החלומות שלו.
כי מי שהוא לא רוחני באמת, אז הוא רק מדחיק את הרצונות החומריים שלו. ולמרות שנדמה לפעמים לאדם שהוא "רוחני" ושאין לו רצונות "גשמיים", הרי שבפועל הוא מלא ברצונות ובתאוות חומריות, אלא שהוא כרגע מדחיק אותן, בגלל הרצון שיש לו להשיג איזה משהו אחר...
וכאשר האדם כל היום בורח מאיזה משהו, על ידי זה הדבר הזה רודף אותו בתוך החלומות. ויש כאלו "רוחניים" שהם ממעטים בשינה, כי השינה שלהם היא נתפסת עבורם כמשהו פחות "איכותי", מאשר המצב שבו הם ערניים. והשינה שלהם נתפשת עבורם כבזבוז זמן. מאחר שבשינה שלהם הם לא רוחניים כמו כאשר הם במצב של ערנות.
ויש כאלו "רוחניים" שממש חוששים לישון, כדי שהמחשבות ה"גשמיות" שלהם, לא יציקו להם בשעת השינה. כי כאשר האדם ישן, אז מתגלה הפנימיות שלו. וכאשר האדם בתוך תוכו מאוד רוצה את החומריות, אז זה בא לידי ביטוי בזמן השינה. ולכן ישנם כאלו שחוששים לישון, כי הם מפחדים מכך שהם יגלו שהם לא רוחניים כמו מה שנדמה להם וכולי.
ונחדד: כי מאחר שהחלום שלהם, הוא לא מספיק רוחני, כפי מה שהם כאשר הם ערים, לכן הם מעדיפים להיות ערים, כדי להיות יותר רוחניים.
וכל הנ"ל נכון גם להפך. כי מי שהוא חומרי ורודף אחרי דברים ממשיים, גם הוא ממעט לישון כדי ליהנות מהנאות יותר "ממשיות". כי מי שהוא צריך הנאה יותר ממשית כדי להרגיש סיפוק, על ידי זה הוא מרגיש שהשינה היא בזבוז זמן של הנאות. כי כאשר הוא במצב ערני, הוא מרגיש שהוא יותר מנצל את הזמן, להנאות ממשיות.
וגם הוא רודפות אחריו מחשבות של רוחניות לתוך השינה. כי כאשר האדם ישן, אז באים לידי ביטוי כל הדברים שאותם הוא מדחיק. וכאשר האדם הלא רוחני ישן, אז באות לו בשינה כל מיני מחשבות, שמבטאות את הרצון שלו להיות יותר רוחני. ולמרות שהאדם לא תמיד רואה את המחשבות האלו בצורה ברורה, הרי שהן שם.
ולדוגמה: נניח אדם חומרני שכל היום רודף אחרי כסף וכיו"ב, שכאשר הוא ישן הוא יכול לחלום על כך שהוא נמצא באיזה חופש ונופש. והחלום הזה מבטא את הרצון של האדם, להפסיק לרוץ אחרי החומר, וליהנות מתחושה של חופש רוחני וכיו"ב.
ותמיד בתוך המחשבות של האדם, תמיד יהיה בהן את הדבר שחסר לאדם. ומי שהוא רודף אחרי רוחניות, תמיד המחשבות על ההנאה ה"ממשית" של הגשמיות, היא תמיד תרדוף אותו. ולהפך, מי שהוא רודף אחרי החומר, תמיד תרדוף אחריו המחשבה על ההנאה שהיא לא תלויה בדברים ממשיים.
וכל אדם רוצה את השלמות. והשלמות היא החיבור של הכל. וכל זמן שאין לאדם שלמות, תמיד הצד השני שממנו הוא מתרחק, הוא תמיד ירדוף אחריו בתת מודע שלו. ובפרט בשעת השינה כנ"ל.
ונמצא אם כן, כי מי שרוצה לדעת האם הוא רוחני באמת, ובכלל, מי שרוצה לבדוק עד כמה הוא אדם הגון / ישר / נחמד / מוסרי וכיו"ב, עליו לבדוק את עצמו לפי עולם החלומות שלו. כי האדם מבטא את הפנימיות שלו בחלומות שלו. ומי שהוא מתנהג בצורה שונה בחלומות שלו, בשונה מהמצב שבו הוא ער, הרי שהוא לא מספיק בשלמות של עצמו.
כי השלמות היא כאשר הדבר ממלא את האדם. וכאשר האדם דבק באיזה משהו...
050-3331-331