והפעם נדבר על העניין של שמיעת קולות ושל סכיזופרניה. ויש בזה המון היבטים ואפשרויות איך לטפל בשמיעת קולות. אבל כאן נדבר על עוד נקודת מבט בנושא שהולכת כך.
ברמת העיקרון כבר הסברתי, ששמיעת קולות, היא בעצם צורה של מחשבות מאוד חזקות עד כדי כך שהן מרגישות מוחשיות ממש. במילים אחרות, האדם שומע קולות, של המחשבות שיש לו בתת המודע. ומרוב העוצמה של המחשבות, הוא מרגיש שהוא שומע אותן ממש. וזה כמובן נושא אחר. כאשר המהות היא, שהאדם שומע, את מה שהוא חושב עליו בתת המודע שלו.
ולכן, כאשר האדם מתלונן שהוא שומע קולות, אחד הדברים שצריכים לבדוק, זה מה היה קורה אם הוא באמת היה שומע את הקולות האלו במציאות הממשית, האם הקולות האלו דהיינו, המחשבות האלו, אכן היו מפריעות לו במידה והן היו ממשיות.
לדוגמה: בן אדם ששומע קולות של איזה רב שאומר לו שהוא צריך לחזור בתשובה. כאשר במקרה הקשה יותר, לא רק שהוא שומע קולות של הרב שאומר לו שהוא צריך לחזור בתשובה, אלא שהוא גם מקבל מסרים משמים שדרכם הוא רואה התגלות של אותו הרב, שאומר לו שהוא צריך לחזור בתשובה.
דהיינו, אפשרות 1 - שהוא שומע קולות בראש של הרב שאומר לו לעשות X. אפשרות 2 - שהוא רואה התגלות ורואה סימנים בכל מיני דברים, שדרכם הוא רואה את ההתגלות של אותו הרב שמדבר איתו.
כמו כן יש מקרה אפילו עוד יותר מורכב, שהאדם מדמיין שהרב אומר לו דברים בדרך של רמז ולא באופן ישיר. דהיינו, האדם מדמיין לדוגמה שהרב אומר לו שהוא צריך לאכול אוכל. והאדם מדמיין שהאמירה של הרב שהוא צריך לאכול אוכל, היא שהרב רומז לו שהוא צריך לחזור בתשובה.
וזה יכול להתלבש כמובן בהמון דוגמאות, של שמיעת קולות בראש בסגנונות שונים.
אז במקרה כזה לדוגמה, אם נרצה לעזור לאדם להפסיק את שמיעת הקולות הזו, נשאל אותו, נניח שבאמת היית פוגש במציאות הממשית את הרב הזה, ונניח שהרב הזה היה אומר לך בפירוש שאתה צריך לחזור בתשובה, האם זה היה מפריע לך? איך היית מרגיש לגבי זה? מה אתה עצמך חושב על המחשבה שאומרת שאתה צריך לחזור בתשובה?
וצריכים לדעת, שבמאה אחוז מהמקרים, בוודאות, המחשבה שהאדם שומע אותה בראש שלו, דרך שמיעת הקולות בראש, המחשבה הזאת במאה אחוז מהמקרים מציקה לאדם, גם בלי קשר לקולות שהוא שומע בראש. ואם האדם לא היה מוטרד בכלל, גם אם במציאות הממשית האמיתית, הרב הזה באמת היה אומר לו שהוא צריך לחזור בתשובה, הרי שבוודאות שהוא היה מפסיק לשמוע את הקולות האלו בראש שלו.
כי יש כאן חוקיות שאומרת, שהאדם שומע קולות, דהיינו, חושב מחשבות, שהן מטרידות אותו בתת המודע שלו או אפילו באופן מודע. והאדם משליך את זה על איזה גורם חיצוני. אבל אם האדם יקח את הקולות שהוא שומע ויגדיר אותם כמחשבות שהוא רוצה להתמודד איתם, אז בוודאות, ברגע שהמחשבות האלו לא יציקו לאדם, הוא פתאום יפסיק לשמוע את הקולות האלו בראש, בוודאות של מאה אחוז.
כי האדם לא חושב, על מה שלא יכול להשפיע עליו בשום צורה. והמוח חושב על מה שיכול לגרום לאדם תועלת או נזק כלשהי. וגם אם האדם שומע באמת איזה משהו, אם זה לא מעניין את האדם, האדם לא שם לב למה שהוא שומע. כי המוח תמיד מתרכז במה שיכול להשפיע על האדם ביחס למטרות של האדם.
ולכן אם לדוגמה האדם לא יהיה יותר מוטרד מהמחשבה שאומרת לו שהוא צריך לחזור בתשובה וכיו"ב, אז ממילא הוא יפסיק לשמוע קולות כאלו ואחרים שאומרים לו שהוא צריך לחזור בתשובה. בוודאות. כי גם אם הוא היה שומע את הקולות האלו, באמת בעולם הממשי, זה לא היה מעניין אותו והוא לא באמת היה שם לב לכך שהוא שומע את הקולות האלו. כל שכן, כאשר הוא רק מדמיין שהוא שומע את הקולות האלו.
במילים אחרות, אם המחשבות של הקולות שאתה שומע, לא יעניינו אותך, הרי שאתה תפסיק לשמוע את הקולות האלו.
וכמובן שיש כאן עניין שלם, לעזור לאדם להגיע למצב שהמחשבות שהוא שומע אותן בתור קולות בראש, שהמחשבות האלו יפסיקו להציק לו. לדוגמה, איך לעזור לאדם להפסיק להיות מוטרד מכך שהוא צריך לחזור בתשובה, או איך לעזור לאדם להפסיק להיות מוטרד מכך שעוקבים אחריו, או לא להיות מוטרד מכך שהוא צריך לעשות כך או אחרת, כל אחד לפי הקולות שהוא שומע בראש שלו.
כאן כמובן יש עניין שלם, איך לעזור לאדם להרגיש טוב, גם בלי הקולות שהוא שומע בראש.
אבל שוב, בוודאות, אם אתה במצב שאם מישהו יגיד לך במציאות האמיתית שאתה צריך לעשות X, אם אתה במצב שזה לא יעניין אותך ולא יזיז לך, הרי שאתה לא תשמע קולות שאומרים לך לעשות את אותו X. אם לדוגמה מישהו יגיד לך במציאות האמיתית שאתה צריך לקפוץ מהגג, אם זה לא יזיז לך, אז אתה גם לא תשמע קולות שאומרים לך לקפוץ מהגג וכולי.
ואיך לעשות שלא יזיז לך שמישהו באמת אומר לך לקפוץ מהגג? זה כמובן עניין אחר. אבל במהות, צריכים לטפל במחשבות האלו, ולא רק בסימפטום שלהם, שהוא בעצם הצורה של שמיעת קולות בראש.
ברמת העיקרון כבר הסברתי, ששמיעת קולות, היא בעצם צורה של מחשבות מאוד חזקות עד כדי כך שהן מרגישות מוחשיות ממש. במילים אחרות, האדם שומע קולות, של המחשבות שיש לו בתת המודע. ומרוב העוצמה של המחשבות, הוא מרגיש שהוא שומע אותן ממש. וזה כמובן נושא אחר. כאשר המהות היא, שהאדם שומע, את מה שהוא חושב עליו בתת המודע שלו.
ולכן, כאשר האדם מתלונן שהוא שומע קולות, אחד הדברים שצריכים לבדוק, זה מה היה קורה אם הוא באמת היה שומע את הקולות האלו במציאות הממשית, האם הקולות האלו דהיינו, המחשבות האלו, אכן היו מפריעות לו במידה והן היו ממשיות.
לדוגמה: בן אדם ששומע קולות של איזה רב שאומר לו שהוא צריך לחזור בתשובה. כאשר במקרה הקשה יותר, לא רק שהוא שומע קולות של הרב שאומר לו שהוא צריך לחזור בתשובה, אלא שהוא גם מקבל מסרים משמים שדרכם הוא רואה התגלות של אותו הרב, שאומר לו שהוא צריך לחזור בתשובה.
דהיינו, אפשרות 1 - שהוא שומע קולות בראש של הרב שאומר לו לעשות X. אפשרות 2 - שהוא רואה התגלות ורואה סימנים בכל מיני דברים, שדרכם הוא רואה את ההתגלות של אותו הרב שמדבר איתו.
כמו כן יש מקרה אפילו עוד יותר מורכב, שהאדם מדמיין שהרב אומר לו דברים בדרך של רמז ולא באופן ישיר. דהיינו, האדם מדמיין לדוגמה שהרב אומר לו שהוא צריך לאכול אוכל. והאדם מדמיין שהאמירה של הרב שהוא צריך לאכול אוכל, היא שהרב רומז לו שהוא צריך לחזור בתשובה.
וזה יכול להתלבש כמובן בהמון דוגמאות, של שמיעת קולות בראש בסגנונות שונים.
אז במקרה כזה לדוגמה, אם נרצה לעזור לאדם להפסיק את שמיעת הקולות הזו, נשאל אותו, נניח שבאמת היית פוגש במציאות הממשית את הרב הזה, ונניח שהרב הזה היה אומר לך בפירוש שאתה צריך לחזור בתשובה, האם זה היה מפריע לך? איך היית מרגיש לגבי זה? מה אתה עצמך חושב על המחשבה שאומרת שאתה צריך לחזור בתשובה?
וצריכים לדעת, שבמאה אחוז מהמקרים, בוודאות, המחשבה שהאדם שומע אותה בראש שלו, דרך שמיעת הקולות בראש, המחשבה הזאת במאה אחוז מהמקרים מציקה לאדם, גם בלי קשר לקולות שהוא שומע בראש. ואם האדם לא היה מוטרד בכלל, גם אם במציאות הממשית האמיתית, הרב הזה באמת היה אומר לו שהוא צריך לחזור בתשובה, הרי שבוודאות שהוא היה מפסיק לשמוע את הקולות האלו בראש שלו.
כי יש כאן חוקיות שאומרת, שהאדם שומע קולות, דהיינו, חושב מחשבות, שהן מטרידות אותו בתת המודע שלו או אפילו באופן מודע. והאדם משליך את זה על איזה גורם חיצוני. אבל אם האדם יקח את הקולות שהוא שומע ויגדיר אותם כמחשבות שהוא רוצה להתמודד איתם, אז בוודאות, ברגע שהמחשבות האלו לא יציקו לאדם, הוא פתאום יפסיק לשמוע את הקולות האלו בראש, בוודאות של מאה אחוז.
כי האדם לא חושב, על מה שלא יכול להשפיע עליו בשום צורה. והמוח חושב על מה שיכול לגרום לאדם תועלת או נזק כלשהי. וגם אם האדם שומע באמת איזה משהו, אם זה לא מעניין את האדם, האדם לא שם לב למה שהוא שומע. כי המוח תמיד מתרכז במה שיכול להשפיע על האדם ביחס למטרות של האדם.
ולכן אם לדוגמה האדם לא יהיה יותר מוטרד מהמחשבה שאומרת לו שהוא צריך לחזור בתשובה וכיו"ב, אז ממילא הוא יפסיק לשמוע קולות כאלו ואחרים שאומרים לו שהוא צריך לחזור בתשובה. בוודאות. כי גם אם הוא היה שומע את הקולות האלו, באמת בעולם הממשי, זה לא היה מעניין אותו והוא לא באמת היה שם לב לכך שהוא שומע את הקולות האלו. כל שכן, כאשר הוא רק מדמיין שהוא שומע את הקולות האלו.
במילים אחרות, אם המחשבות של הקולות שאתה שומע, לא יעניינו אותך, הרי שאתה תפסיק לשמוע את הקולות האלו.
וכמובן שיש כאן עניין שלם, לעזור לאדם להגיע למצב שהמחשבות שהוא שומע אותן בתור קולות בראש, שהמחשבות האלו יפסיקו להציק לו. לדוגמה, איך לעזור לאדם להפסיק להיות מוטרד מכך שהוא צריך לחזור בתשובה, או איך לעזור לאדם להפסיק להיות מוטרד מכך שעוקבים אחריו, או לא להיות מוטרד מכך שהוא צריך לעשות כך או אחרת, כל אחד לפי הקולות שהוא שומע בראש שלו.
כאן כמובן יש עניין שלם, איך לעזור לאדם להרגיש טוב, גם בלי הקולות שהוא שומע בראש.
אבל שוב, בוודאות, אם אתה במצב שאם מישהו יגיד לך במציאות האמיתית שאתה צריך לעשות X, אם אתה במצב שזה לא יעניין אותך ולא יזיז לך, הרי שאתה לא תשמע קולות שאומרים לך לעשות את אותו X. אם לדוגמה מישהו יגיד לך במציאות האמיתית שאתה צריך לקפוץ מהגג, אם זה לא יזיז לך, אז אתה גם לא תשמע קולות שאומרים לך לקפוץ מהגג וכולי.
ואיך לעשות שלא יזיז לך שמישהו באמת אומר לך לקפוץ מהגג? זה כמובן עניין אחר. אבל במהות, צריכים לטפל במחשבות האלו, ולא רק בסימפטום שלהם, שהוא בעצם הצורה של שמיעת קולות בראש.