אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






ייעוץ + טיפול גם בנושאים:
רוחניות, מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, תת מודע קולקטיבי, תת המודע, הארה רוחנית, תרגילים של התת מודע, חלום תת מודע, מבחינה רוחנית, איך להשפיע על התת מודע, סרטים רוחניים, צעדים ברוחניות, אהבה רוחנית, איך לתכנת את התת מודע, קורס מודעות עצמית, חרדת נטישה רוחנית, חסימה רגשית חומרית רוחנית, איך יודעים שבן אדם רוחני, התפתחות רוחנית, איך להשפיע על בן אדם להיות רוחני, עזרה רוחנית, רוחניות ומיסטיקה, אימון אישי רוחני, טיפול בכעסים בתת מודע, ספרי רוחניות, התפתחות אישית, ייעוץ רוחני, מיסטיקה, ספרים רוחניים מומלצים, מודעות עצמית מהי, תת מודע וחלומות, רוחניות מעשית, להשפיע על התת מודע של אנשים, משפטים רוחניים, סדנאות מודעות, קורס למודעות עצמית, מורים רוחניים, תת מודע וכסף, גישה רוחנית,
☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
10:27שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת מודע, איך לשאול נכון?
איך לשכנע אנשים דרך שאלות של "רוצה" ו"יכול"?

כדי לגרום לאדם לעשות פעולה כלשהי, חשוב להבין ששני מרכיבים חיוניים נדרשים: האדם צריך לרצות לעשות את הפעולה, והוא גם חייב להיות מסוגל לבצע אותה. אליעד כהן מסביר, שאם לאדם יש רצון לעשות משהו אבל הוא לא מסוגל, הוא לא יבצע את הפעולה. באותה מידה, אם הוא מסוגל לבצע פעולה אבל אינו רוצה בה, גם אז הוא לא יעשה אותה. לכן, בכל סיטואציה שבה רוצים לשכנע אדם, חשוב לבדוק שני דברים עיקריים: האם האדם רוצה לעשות את מה שאנחנו מבקשים, והאם הוא מסוגל לעשות זאת.

מדוע חשוב להבדיל בין הרצון לבין היכולת?

כאשר אדם אומר "אני רוצה" או "אני יכול", הוא מבטא שני רבדים שונים. הרצון משקף את ההיבט הרגשי, את המוטיבציה, ואילו היכולת משקפת את ההיבט המעשי, האם הפעולה אפשרית לביצוע. אליעד מדגיש, שיש אנשים שיהיה להם נוח יותר להודות ברצון, ויש אחרים שיהיה להם קל יותר להודות ביכולת. בנוסף, קיימים מצבים שבהם לאנשים קשה או לא נוח להודות ברצון או ביכולת, וזה חשוב במיוחד להבין כשמנסים לשכנע אותם לבצע פעולה מסוימת.

מתי עדיף לדבר על היכולת ולא על הרצון?

כאשר אנו מנסים לשכנע אדם לעשות משהו, לפעמים עדיף לשאול אותו בצורה המתמקדת ביכולת שלו ולא ברצון שלו. למשל, אם רוצים לקבוע פגישה ואנו יודעים שהאדם מעוניין להגיע, אך הוא מתבייש להודות ברצון, עדיף לשאול אותו: "האם מסתדר לך להגיע מחר לפגישה?" ולא "אתה רוצה להגיע לפגישה?". השימוש בשאלת היכולת מונע מאותו אדם את המבוכה הכרוכה בהודאה מפורשת ברצון שלו.

דוגמה נפוצה שממחישה זאת היא דיאטה. רוב האנשים יאמרו בקלות "אני רוצה לעשות דיאטה", אך יהיה להם קשה יותר לומר "אני יכול לעשות דיאטה", משום שהיכולת מעמתת אותם עם שאלות של התמדה, משמעת וקשיים בפועל.

עוד דוגמה שימושית בתחום המכירות: כאשר אנו יודעים שהלקוח לא בטוח שהוא באמת רוצה את המוצר, עדיף לנו לשאול אותו: "זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר?" ולא "אתה רוצה לקנות את המוצר?". באופן כזה, אנו מאפשרים לו "לדלג" על השאלה האם הוא רוצה, ולענות רק על ההיתכנות המעשית של הפעולה.

מתי עדיף לדבר על הרצון ולא על היכולת?

קיימים גם מצבים שבהם עדיף לשאול את האדם דווקא על הרצון שלו ולא על היכולת. לדוגמה, כאשר אנו יודעים שהאדם יכול טכנית לבצע את הפעולה אך זה קשה לו לוגיסטית, אז אם נשאל אותו "אתה יכול להגיע מחר?", הוא כנראה יגיד מיד "לא, זה בלתי אפשרי". במקרים כאלה, עדיף להציג בפניו את שאלת הרצון - "אתה רוצה להגיע מחר?". בצורה כזו, אם הוא אכן מעוניין מספיק, הוא יפעל וימצא פתרונות למכשולים הטכניים.

איך להשתמש בשאלות כדי למנוע מאדם לבצע פעולה?

השיטה שאליעד מציג יכולה לשמש גם הפוך, כדי למנוע מאדם לבצע פעולה. לדוגמה, אם אנחנו לא באמת רוצים לפגוש מישהו ואנו יודעים שקשה לו טכנית להגיע לפגישה, נוכל לשאול אותו: "אתה בטוח שאתה יכול להגיע מחר למרות שקשה לך?" בצורה כזו אנו מחזקים את ההבנה שזה מאמץ בשבילו, והוא עשוי לוותר על הפגישה בעצמו.

לעומת זאת, אם אנחנו יודעים שהאדם קצת מתבייש להודות ברצון שלו, אפשר לשאול אותו באופן ישיר ומכוון: "אתה באמת רוצה שניפגש מחר? אתה בטוח שזה חשוב לך?" שאלות כאלו יגרמו לו אולי להרגיש אי נוחות, והוא יעדיף לדחות או לוותר על המפגש.

איך לדעת באיזו שאלה להשתמש?

הכלל הפשוט שאליעד כהן מציע הוא לבדוק מראש עם איזה משפט האדם ירגיש יותר נוח או פחות נוח להזדהות - "אני רוצה" או "אני יכול". אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו "כן", נשאל אותו באופן שבו יהיה לו קל יותר להזדהות. אם אנחנו רוצים שהוא יאמר לנו "לא", נשאל באופן הפוך, בדרך שבה יהיה לו קשה יותר להזדהות.

איך ליישם את הטכניקה על עצמנו?

העיקרון שאליעד כהן מציג לא תקף רק לשכנוע של אנשים אחרים אלא גם לעבודה עצמית. כשאנו נשאלים "אתה רוצה לעשות משהו?" מומלץ לנו לשאול את עצמנו "האם אני באמת יכול לעשות זאת?". וכאשר שואלים אותנו "אתה יכול לעשות את הפעולה?" עלינו לשאול "האם אני באמת רוצה לעשות זאת?". כך נוכל לדייק את הבחירות שלנו, ונקבל החלטות מושכלות יותר בהתאם לשני ההיבטים - הרצון והיכולת.

למה חשוב להיות ערניים להבדל בין "רוצה" ל"יכול"?

אליעד כהן מדגיש שההבחנה בין שני המושגים הללו - "רוצה" ו"יכול" - היא קריטית בתהליכי קבלת החלטות. לא פעם אנשים אומרים "אני לא יכול", כשלמעשה הם פשוט לא רוצים לעשות את הדבר, או להיפך - הם אומרים "אני לא רוצה", כשהסיבה האמיתית היא שהם פוחדים להיכשל או חושבים שאינם מסוגלים. הכרה מפורשת של ההבדל הזה תסייע לנו לנהל תקשורת מדויקת וברורה, בין אם אנו מנסים לשכנע אחרים ובין אם אנו רוצים להבין טוב יותר את עצמנו.
מדוע צריך גם לרצות וגם להיות מסוגל?

יש שאלה יסודית שכל אדם יכול לשאול את עצמו: מה בעצם מניע בן אדם לבצע פעולה כלשהי? התשובה מתחלקת לשני גורמים: הרצון לעשות את הפעולה, והיכולת לבצע אותה בפועל. אם אדם רוצה לעשות משהו אך אינו יכול, הוא לא יעשה זאת. ואם אדם יכול לעשות משהו אך אינו רוצה, הוא גם לא יעשה זאת. לכן, כדי לגרום לפעולה לקרות, דרוש שילוב של שני היבטים: גם רצון וגם יכולת.

למה זה חשוב? מפני שלפעמים אדם באמת רוצה, למשל, להתחיל דיאטה. אבל הוא עשוי להרגיש שהוא לא באמת יכול לעשות זאת בגלל קשיים שונים - יכול להיות שקשה לו להתמיד, יכול להיות שהוא לא מאמין בעצמו. ומצד שני, יש מקרים שבהם אדם יכול לבצע פעולה, אבל לא באמת מעוניין בה, לא חש אותה כדבר שהוא רוצה בו בלב שלם. מצב כזה פועל לרעת העשייה בפועל, כי אם לא מתעורר רצון חזק או גם עניין רגשי, הסיכוי שהאדם יעשה את הפעולה יורד.

שאלה: מה ההיגיון בשילוב של רצון ויכולת?

תשובה: ללא רצון, לא תתעורר מוטיבציה אישית לפעולה. ללא יכולת אמיתית או לפחות אמונה ביכולת, לא יתבצעו הצעדים המעשיים שמובילים לביצוע הפעולה. רק אם מתקיימים שני התנאים האלה, גדל הסיכוי שהאדם באמת ייצא לדרך ויבצע אותה בפועל.

כיצד לנצל את ההבנה הזו לצורך שכנוע?

אחרי שהבנו שאדם זקוק לרצון וליכולת כדי לבצע פעולה, נשאלת השאלה איך אפשר להשתמש בזה כאשר אנחנו רוצים לגרום למישהו לעשות פעולה מסוימת או לבחור באפשרות כלשהי. נניח שיש מוצר שאנחנו רוצים שיקנו, או פגישה שאנחנו רוצים לקבוע עם מישהו, או כל עניין אחר שבו אנחנו מבקשים לכוון אדם לביצוע מעשה.

שאלה: איך בוחרים אם לדבר על הרצון של האדם או על היכולת שלו?

תשובה: לפעמים האדם מרגיש יותר נוח להגיד "אני יכול" מאשר "אני רוצה". במצבים אחרים, הוא יעדיף לציין שהוא "רוצה" ולא להודות שהוא "יכול". מדוע? מפני שחלק מהאנשים, לדוגמה, לא אוהבים להיחשף ולהגיד שהם רוצים משהו, כי הם עלולים להתבייש להודות שהם מעוניינים. יש כאלה שיודו בקלות שהם רוצים, אבל יתקשו להודות שיש להם היכולת לבצע את הפעולה או שהפעולה לא מסובכת להם. כלומר, לכל אדם יש את המקומות שבהם הוא מרגיש בנוח להודות ובמקומות אחרים דווקא יביא רתיעה.

דוגמה מעשית: אדם שמנסה להתחיל דיאטה. רוב האנשים מסוגלים לומר "אני רוצה לעשות דיאטה" כי ברמה ההצהרתית הם מבינים שזה דבר טוב. אבל "אני יכול לעשות דיאטה" לפעמים יהיה להם קשה לומר, מפני שהמילה "יכול" מעמתת אותם עם שאלת המסוגלות וההתמדה. הם עלולים לפחד מכישלון ומכאן להגיב בשלילה.

מתי עדיף לשאול "האם אתה רוצה" ומתי עדיף לשאול "האם אתה יכול"?

נניח שאנחנו מנסים לגרום למישהו לקנות מוצר או להגיע לפגישה. אנחנו חושבים: איך לשאול אותו כדי להעלות את הסיכוי שיסכים? השאלה המתבקשת היא האם להשתמש בנוסח שמדגיש רצון - "אתה רוצה לקנות את המוצר?" "אתה רוצה להגיע לפגישה?" - או להשתמש בנוסח שמדגיש יכולת - "זה יכול להסתדר לך לקנות את המוצר?" "מסתדר לך להגיע לפגישה?" "אתה יכול להגיע מחר?"?

שאלה: מדוע לבחור לפעמים ב"יכול" ולא ב"רוצה"?

תשובה: יש מצבים שבהם האדם לא מוכן להודות שהוא רוצה בפעולה כי זה מביך אותו, או כי יש לו רתיעה להודות בצורך שלו. נניח שיש פגישה שהוא כן מעוניין להגיע אליה, אבל לא נעים לו להודות בכך. אם נשאל אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?", הוא עלול להכחיש. הוא יגיד "לא, אני לא רוצה" רק כדי לא להודות שהוא זקוק או מעוניין בדבר. במקרה כזה, עדיף לשאול "מסתדר לך להגיע לפגישה?" או "יכול להתאים לך להגיע לפגישה מחר?". כי אז השאלה לא מעמתת אותו עם הרצון שלו, אלא בודקת האם זה אפשרי מבחינה מעשית.

עוד דוגמה: אם אנחנו יודעים שהלקוח לא באמת רוצה את המוצר, אבל הוא יכול להרשות אותו לעצמו ברמה הטכנית, אז עדיף לשאול על הרצון. למה? כי אז הוא עלול להודות שהוא לא רוצה וכך לא יקנה. אבל אם נסתיר לרגע את שאלת הרצון ("האם אתה רוצה?") ונשאל רק על היכולת ("האם זה יכול להסתדר לך?"), לעיתים האדם עשוי להקל על עצמו ולהגיד: "כן, אני מסוגל, אז בעצם אולי אנסה". באופן כזה, אפשר לכוון אדם לפעולה אם מדלגים על שאלת הרצון ומדברים רק על ההיתכנות המעשית.

מה עושים כשאדם מתנגד על בסיס יכולת או רצון?

יש מצבים הפוכים: אם אנחנו יודעים שהצד השני מתקשה להגיע לפגישה, למשל, מסיבות של זמן או לוגיסטיקה, ושואלים אותו "אתה יכול להגיע מחר?", הוא מיד יענה "לא, אני לא יכול, זה בלתי אפשרי". במקרה כזה עדיף לא להשתמש במילה "יכול" אלא דווקא לשאול "אתה רוצה להגיע לפגישה?". כי אם הוא ירצה, לפעמים הרצון יניע אותו לפתור לעצמו את בעיות היכולת.

שאלה: אפשר גם לעשות הפוך, לצורך מניעת פעולה?

תשובה: כן. אפשר להשתמש בדיוק באותה טכניקה כדי לגרום לאדם לדחות או לבטל את הרעיון. אם אנחנו לא מעוניינים באמת להיפגש איתו, ויודעים שלא נוח לו להודות שהוא רוצה, נשאל "אתה בטוח שאתה רוצה להיפגש? אתה באמת רוצה את הפגישה הזו? אתה מרגיש שאתה ממש צריך אותה?". הוא מצדו עלול להרגיש לא בנוח ולהגיד "תשמע, לא, לא באמת כזה דחוף לי, אז בוא נדחה". גם אם בפועל הוא כן רצה, האופן שבו המצג הוצג (הודאה ברצון) עלול להביך אותו. וכך אפשר לכוון אותו לוותר על הרעיון.

כמובן, אין כאן פתרון מוחלט. לא תמיד נשאל באופן חד של "רוצה" או "יכול". לפעמים אנחנו מערבבים, או שואלים בדרך שמסתירה את ההתלבטות. אבל אם מבינים את ההבדל, אפשר לחדד את דרך השיחה: כשאנחנו שואלים על "רוצה", אנחנו שמים את הדגש על החלק הרצוני. כשאנחנו שואלים על "יכול", אנחנו שמים את הדגש על הצד הטכני של היכולת. וככה, לפי ההבנה של מה הצד השני לא רוצה להודות ומה כן, אפשר לכוון אותו לתשובה שמתאימה לנו.

כיצד לשאול את עצמנו כשמציעים לנו דבר מה?

חשוב לזכור שהעיקרון הזה פועל גם הפוך. אם שואלים אותנו "אתה רוצה לעשות משהו?" מותר לנו לשאול את עצמנו: "גם אם אני רוצה, האם אני באמת יכול?". ואם שואלים אותנו "אתה יכול לעשות משהו?", אפשר לשאול את עצמנו: "גם אם אני יכול, האם אני באמת רוצה?". לכל אדם שחש התלבטות לגבי הסכמה או סירוב לבקשה, כדאי להבחין בין שני מרכיבים אלה ולהחליט אם אכן מתקיימים בו גם הרצון וגם היכולת.

שאלה: מדוע להיות ערניים בנוגע למילים "רוצה" ו"יכול"?

תשובה: משום שההבדל בין השתיים עשוי לנתב את התשובות שלנו לסיטואציות יומיומיות. אנשים לפעמים אומרים "אני לא יכול" כשבעצם הם לא רוצים, או "אני לא רוצה" כשבעצם הם פוחדים שהם לא יכולים. הבנה חדה של הכפילות הזו מאפשרת לנו לשאול, ולענות, בדרך שתפתור אי בהירויות ותסייע להוביל את השיחה לכיוון הרצוי.
שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע ושיטת שכנוע ואיזה טריק כלשהו, אז עובד ככה בעיקרון כדי שבן אדם יעשה משהו לשם כך הוא צריך לרצות לעשות אותו והוא צריך גם להיות מסוגל לעשות אותו אם בן אדם רוצה לעשות משהו והוא לא יכול הוא לא יעשה אותו, אם בן אדם יכול לעשות משהו והוא לא רוצה לעשות אותו הוא גם לא יעשה אותו ובקיצור כדי לעשות אותו הוא צריך גם לרצות לעשות אותו וגם צריך להיות מסוגל לעשות אותו וככה שהפעולה בעצם שהבן אדם עושה אותה מתחלקת משני גורמים שני גורמים, גורמים לבן אדם לעשות כל פעולה 1- הרצון לעשות את הפעולה 2- היכולת לעשות את הפעולה.

עכשיו כיצד אנחנו יכולים להשתמש במידע הבסיסי הזה כדי לגרום לאנשים לעשות או לא לעשות פעולות מסוימות אז בא נתחיל נניח שאנחנו רוצים לגרום למישהו לעשות משהו מסוים, אוקי ואנחנו נגיד שואלים אותו שאלה ואנחנו רוצים לגרום לו לעשות את הפעולה. אז זה עובד כזה דבר לפעמים יותר קל לבן אדם להזדהות עם המשפט שאומר "אני יכול לעשות את הדבר" ולפעמים יותר קל לבן אדם להזדהות עם המשפט שאומר "אני רוצה לעשות את הדבר", יחד עם זאת יש לפעמים מצבים שבן אדם לא ירצה או לא ירגיש בנוח עם המשפט שאומר "אני רוצה לעשות ככה וככה" או שהוא לא ירגיש בנוח עם המשפט שאומר "אני יכול לעשות ככה וככה".

זאת אומרת לדוגמה נגיד בן אדם עושה דיאטה סתם כמשל אז רוב האנשים יהיה להם יותר קל להגיד "אני רוצה לעשות דיאטה" מאשר "אני יכול לעשות דיאטה" כי יכול מהבחינה של הקושי זאת אומרת כאילו אתה הרבה יותר רוצה מאשר שזה קל לדוגמה, מצד שני גם רוב האנשים יכולים להגיד "תיאורטית אני יכול רק אני אולי לא מספיק רוצה". עכשיו בא ננסה לקחת את זה לקטע יותר פרקטי נגיד לדוגמה שרוצים לגרום למישהו לעשות איזו פעולה ואז אפשר לשאול אותו אפשר להגיד לו "תגיד אתה רוצה לעשות את הפעולה הזאת?", באותה מידה גם אפשר לשאול אותו "אתה יכול לעשות את הפעולה הזאת?" ואז השאלה הנשאלת היא איך עדיף לשאול את אותו בן אדם לשאול אותו "אתה רוצה לקנות את המוצר?" או לשאול אותו "אתה יכול לקנות את המוצר?".

וכשאני אומר "יכול ורוצה" זה לאו דווקא במילים הספציפיות האלה כי לדוגמה נגיד המילה "יכול" לא שואלים את הלקוח "אתה יכול לקנות את המוצר?" שואלים אותו "זה אפשרי מבחינתך לקנות את המוצר מסתדר לך לקנות את המוצר, מתאים לך לקנות את המוצר?", המילים האלה לדוגמה של "מתאים לך מסתדר לך, יכול להתאים לך נראה לך שזה יכול להסתדר לך" כל המילים האלה מבטאות יכולת. לעומת זאת כשאני מדבר על הרובריקה של "רוצה" אז שמה זה נגיד יכול להיות "אתה מעונין אתה רוצה, נראה לך שאתה מעוניין" כל מיני מילים כאלה שמבטאות רצון.

עכשיו לדוגמה נגיד שאנחנו רוצים נגיד שהלקוח יקנה את המוצר אז מה עדיף להגיד לו עדיף להגיד לו "אתה רוצה לקנות את המוצר?" או עדיף להגיד לו "נראה לך שמסתדר לך לקנות את המוצר", נגיד שרוצים לקבוע פגישה עם בן אדם מה עדיף להגיד לו עדיף להגיד לו "אתה רוצה שניפגש?" או עדיף להגיד לו "מתאים לך שניפגש מסתדר לך שניפגש, אתה יכול שניפגש" מה עדיף עדיף לדבר איתו על היכולת או עדיף לדבר איתו על הנושא של הרצון? והתשובה היא די פשוטה כל מה שצריך לעשות בהנחה שאנחנו רוצים שאותו בן אדם יענה בחיוב לשאלה שאנחנו הולכים לשאול אותו, כן כי לפעמים יש גם מצבים שאנחנו שואלים בן אדם שאלה אבל אנחנו רוצים שהוא יגיד לנו לא אנחנו נשאל אותו כן ואנחנו רוצים שהוא יגיד לנו לא דווקא, אוקי אבל בא נניח שאנחנו שואלים בן אדם "אתה רוצה להגיד לפגישה ואנחנו שואלים את זה בצורה שאנחנו רוצים שהוא יגיד לנו כן.

אז במקרה כזה איך עדיף, עדיף להגיד לו "אתה יכול להגיע מחר לפגישה" או עדיף להגיד לו "אתה רוצה להגיד מחר לפגישה", מה עדיף להגיד לו? אז התשובה היא די פשוטה צריך לשאול אתה השאלה הפשוטה עם מה יהיה לו יותר קשה או קל להזדהות. מה זאת אומרת? זאת אומרת מהיבט מסוים יש מצבים שבהם לדוגמה בן אדם לא נוח לו עם המושג "רוצה" לדוגמה הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה להגיע לפגישה, יש נגיד איזו פגישה חשובה אבל שאחד הצדדים שואל "תגיד לי אתה רוצה להגיע לפגישה הזאת?" הוא מתבייש לא נעים לו להגיד שהוא רוצה.

נגיד אז לדוגמה במקרה כזה אנחנו לא נגיד לו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" אנחנו נשאל אותו "תגיד לי אתה יכול להגיע לפגישה?" כאילו בוא לא נבדוק לרגע אחד אם אתה רוצה או לא רוצה כי אם אנחנו נשאל אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" אוטומטית זה מביא לו התנגדות "לא מה פתאום אני לא רוצה" ולא בגלל שהוא לא רוצה להגיע לפגישה אלא בגלל שהוא לא רוצה להודות לדוגמה שהוא לא רוצה להגיע לפגישה, זה לדוגמה במקרה שהוא רוצה להגיע אבל הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה להגיע ואז במקרה כזה לדוגמה עדיף כששואלים אותו את השאלה לגבי הפגישה לא לשאול אותו "אתה רוצה להגיע לפגישה?" לשאול אותו "אתה רוצה שניפגש?" לא לשאול אותו את זה, לשאול אותו "זה יכול להתאים לך שניפגש זה יכול להסתדר לך שניפגש?" למה כי הוא לא מוכן להודות שהוא רוצה.

אותו דבר יכול להיות גם מכיוון נוסף יכול להיות שהוא לא באמת רוצה או שהוא לא בטוח שהוא רוצה ואז אם אנחנו נשאל אותו "אתה רוצה שניפגש?" אז הוא יגיד "לא מה פתאום אני לא רוצה שניפגש" ולא בגלל שהוא לא מוכן להודות שהוא רוצה אלא בגלל שהוא לא באמת רוצה ולכן במקום לשאול אותו "האם אתה רוצה?" נשאל אותו "האם אתה יכול?". זאת אומרת אם נגיד רוצים לפגוש מישהו שלא רוצה לפגוש אותך אז במקום להגיד לו "תגיד לי אתה רוצה שניפגש מחר?" לא לשאול את זה ככה הוא יגיד "לא אני לא רוצה שניפגש מחר", לשאול תגיד לי "זה יכול להתאים לך שניפגש מחר?" כאילו מעבירים לו מסר לתת מודע שהשאלה היא האם הוא יכול או לא יכול לא אם הוא רוצה או לא רוצה, רוצה זה בכלל לא שאלה רוצה זה כאילו בא נניח שכן.

זה לדוגמה מקרים שבהם עדיף לדבר על היכולת ולא לדבר על הרצון, אוקי עכשיו לדוגמה יש מקרים הפוכים שאם אנחנו נדבר עם הבן אדם על היכולת ואז דווקא לדוגמה הוא יגיד אני "אני לא יכול". נגיד שיש מישהו שקשה לו לעשות משהו מסוים נגיד שרוצים לשאול אותו על פגישה ואנחנו יודעים שמאוד קשה לו מחר להגיע לפגישה אם אנחנו נשאל אותו "תגיד לי זה יכול להתאים לך מחר שתגיע לפגישה זה יכול להסתדר לך, אתה יכול להגיע מחר לפגישה?" זה יכול להיות גרוע, למה כי אנחנו יודעים שהוא לא יכול להגיע לפגישה טכנית הוא לא יכול קשה לו, אם הוא לא יכול באמת להגיע לפגישה אז זה לא משנה מה נשאל אותו הוא בכל מקרה לא יגיע לפגישה.

אוקי אבל בהנחה שהוא יכול אבל קשה לו אז עדיף לא להזכיר את הנושא של היכולת עדיף לא להגיד לו "תגיד אתה חושב שאתה יכול להגיע מחר?" לא לשאול אותו את זה לשאול "תגיד לי אתה רוצה להגיע מחר?" זה כאילו לשדר לו "אם אתה רוצה זה מספיק טוב אתה לא צריך להיות יכול, יכול אתה כבר תסתדר". ולכן לדוגמה במקרים כאלה עדיף לא לדבר על הרובריקה של "היכול" לא להזכיר את הנושא של "היכול", לא לשאול אותו "זה מסתדר לך זה מתאפשר לך?", לא לשאול את זה כי אם נשאל אותו "זה מתאפשר לך זה מתסדר לך?" הוא יגיד לא לכן עדיף לשאול אותו "אתה רוצה אתה מרגיש שאתה מעוניין, אתה חושב שאם ניפגש מחר זה יעשה לך טוב?" שזה בעצם לדבר איתו על הרצון לא על היכול כי מצד היכולת יכול להיות שתהיה לו התנגדות.

וכמובן שאותו דבר בדיוק כל מה שאמרתי עכשיו אפשר לעשות אותו בדיוק הפוך, מה זאת אומרת בדיוק הפוך? נגיד ששואלים בן אדם שאלה ורוצים שהוא לא יגיע לפגישה נגיד ששאלת נימוס כזאת ששואלים מישהו "אתה רוצה מחר שניפגש?" ולא רוצים שהוא ייפגש, אז מה אפשר לעשות? לשאול מה יותר קשה לו לבן אדם להזדהות עם המשפט "אני רוצה" או עם המשפט "אני יכול" ודווקא את זה לשאול אותו. אם לדוגמה נגיד אנחנו יודעים שקשה לו להיפגש אז אנחנו לא נשאל אותו "אתה רוצה להיפגש?" אז הוא יגיד כן, אנחנו נשאל אותו "אתה יכול להיפגש, תגיד לי לא יהיה לך קשה מחר להיפגש, תגיד זה יכול להסתדר לך מחר למרות שקשה לך, אני יודע שקשה לך זה יכול להסתדר לך" כאילו מתחשבים בו אבל מצד שני מנסים להזכיר לו את זה שקשה לו כי לא באמת רוצים לפגוש אותו.

אוקי אותו דבר דווקא על הרובריקה של "רוצה" אם אנחנו יודעים שהוא לא כל כך רוצה או בגלל שהוא לא באמת רוצה או בגלל שהוא מתבייש להודות שהוא רוצה במקרה כזה אנחנו נשאל אותו על "הרוצה", "תגיד לי אתה בטוח שאתה רוצה מחר אתה מאוד צריך את הפגישה הזאת, אתה מאוד רצית שניפגש אתה רוצה שניפגש מחר?" אנחנו גורמים לו להרגיש לא בנוח עם הרעיון של "הרוצה" אז הוא יגיד "לא אני לא רוצה להיפגש מחר, לא זה בסדר אני אסתדר לא צריך שניפגש מחר". זאת אומרת דווקא באמצעות השימוש במילים אפשר לגרום לבן אדם דווקא לעשות לו את הטריק שהוא לא ירצה את הרעיון כנ"ל לגבי כל דבר אחר הרעיון הוא לשים לב שיש "רוצה" ויש "יכול".

לא כל מה שבן אדם יכול הוא רוצה לא כל מה שהוא רוצה הוא יכול וזה שני דברים שונים לפעמים נוח לבן אדם להזדהות עם המילה "רוצה" ולפעמים נוח לו להזדהות עם המילה "יכול", ולפעמים זה אותו דבר ולפעמים גם כן לא נוח לו להזדהות עם המילה "יכול" או "רוצה" או עם רעיונות שמבטאים יכולת או רצון ואז במקרים האלה כאשר הבן אדם לא רוצה להזדהות או לא יכול להזדהות או קשה לו להזדהות עם מילים שמבטאות יכולת או מבטאות רצון במקרה כזה נכנס לתוקף כל מה שדיברתי שאז אם אנחנו רוצים שהוא יעשה את הפעולה אז אנחנו צריכים להימנע משימוש במונחים שהוא לא ירצה להזדהות איתם ואנחנו דווקא נשתמש נגיד ביכולת או ברצון כאילו בהפך.

אם אנחנו רוצים לא לגרום לו לא לרצות לעשות את מה שאנחנו כאילו מציעים לו לעשות אז אנחנו דווקא נשתמש במילים שאנחנו יודעים שהוא לא ירצה להזדהות איתן. עכשיו אותו דבר גם מהכיוון ההפוך כאשר שואלים בן אדם שאלה "תגיד לי אתה רוצה לעשות ככה וככה" בן אדם צריך לשאול את עצמו "אוקי גם אם אני רוצה גם אם אני לא רוצה מי אמר בכלל שאני יכול" ואותו דבר גם הפוך נגיד ששואלים בן אדם "תגיד אתה יכול לעשות ככה וככה?", "אבל מי אמר שאני רוצה לעשות ככה וככה?". אוקי אז תהיו עירניים.
סוגים של מורים רוחניים, סוגים של מדריכים, היכולת ללמד אחרים, מודעות עצמית של מורה רוחני
סוגים של מורים רוחניים, סוגים של מדריכים, היכולת ללמד אחרים, מודעות עצמית של מורה רוחני
...או האמונות שלך ולבדוק אותן שוב ושוב. האדם שואל את עצמו האם הדבר שאני חושב או מאמין בו נכון או לא?. התהליך הוא פשוט אך עמוק: לבדוק כל מחשבה וכל אמונה עד הסוף, בלי לוותר. התהליך הזה דורש כנות מוחלטת כלפי עצמך. אדם צריך לשאול את עצמו האם אני בטוח לחלוטין שהמחשבה הזאת נכונה? ואולי המחשבה הזאת אינה נכונה?. ככל שאדם מתקרב יותר להבנה מלאה ומוחלטת של עצמו, כך הוא מגיע לתחושה פנימית חזקה של וודאות ואמת. התחושה הזו, לדעתו של אליעד כהן, מגיעה רק אחרי בדיקה...
להוכיח שאתה אלוהים, להשתחרר מהרצון, להגיע להארה רוחנית, לוותר על הכל, לוותר על הרצון, לסכן את הכל, המבחן האולטימטיבי, סיכון אין סופי, להמר על הכל, לא לרצות כלום
...אלוהים, כי ייתכן שזה רק דמיון, צירוף מקרים או שמישהו אחר ביצע את הפעולה. מדוע אדם מתקשה לוותר על הרצון שלו? אליעד מציג בהרחבה את הקונספט של ויתור על הרצון. הוא מבהיר שכל הסבל האנושי נובע מכך שהאדם תמיד רוצה לקבל משהו טוב יותר ממה שיש לו כרגע. אליעד מדגיש שכדי להשתחרר באמת מהרצון, האדם חייב להיות מוכן לוותר על כל מה שיש לו, בלי לקבל שום הבטחה לתמורה כלשהי. הבעיה היא שרוב האנשים אומרים שהם מוכנים לוותר על הכל, אך בעצם הם רוצים לדעת מראש מה תהיה התוצאה...
לקבל את הטוב כברור מאליו, למה טוב לי? למה רע לי? למה אני מרגיש משהו? מודעות עצמית, להבין את עצמך, לא אכפת לי כשרע לי
לקבל את הטוב כברור מאליו, למה טוב לי? למה רע לי? למה אני מרגיש משהו? מודעות עצמית, להבין את עצמך, לא אכפת לי כשרע לי
...לא יבדוק אותה לעומק. אם נאמר לו שזכה בירושה או סכום משמעותי, הוא יקבל את זה כמובן מאליו ולא יחקור אם אכן מגיע לו הכסף, או אם הייתה טעות בזהות או אי הבנה. רק כאשר קורה משהו שלילי, האדם מתחיל לחקור ולשאול שאלות, אך כשקורה דבר טוב, הוא פשוט נהנה ממנו ולא שואל שאלות. מה הבעיה בקבלת דברים טובים ללא הבנה? אליעד כהן מזהיר מההרגל לקבל דברים טובים ללא חקירה, משום שההרגל הזה הופך לבעייתי כאשר מגיעים מצבים רעים. אדם שמתרגל לקבל טוב מבלי להבין את הסיבה לכך,...
רוצה גבר עשיר, רוצה בחורה יפה, לא רוצה את מה שרוצה, רצונות סותרים בתת מודע, לא רוצה גבר עם כסף, לא רוצה אשה יפה, סקס בדייט ראשון, אבל בלי סקס, כשאת אומרת לא למה את מתכוונת, לא זה לא, רצון מודע, רצון לא מודע
רוצה גבר עשיר, רוצה בחורה יפה, לא רוצה את מה שרוצה, רצונות סותרים בתת מודע, לא רוצה גבר עם כסף, לא רוצה אשה יפה, סקס בדייט ראשון, אבל בלי סקס, כשאת אומרת לא למה את מתכוונת, לא זה לא, רצון מודע, רצון לא מודע
...אליהם הם עשויים להימנע מלרצות אותם בגלל תחושת המבוכה או חוסר נוחות כלפי הרצון הזה. ההסבר לכך הוא שהתת - מודע לא בהכרח מקבל את מה שנראה כצורך גלוי. לדוגמה, אישה עשויה לרצות גבר עשיר, אך במודע תתנגד לכך כי היא לא רוצה להיתפס כמי שמחפשת רק את הכסף. היא עשויה להרגיש שזה לא הולם או שהיא תראה זולה. למרות זאת, אם תמצא את הגבר עם הכסף בצורה מוסתרת, תוכל להרגיש הרבה יותר בנוח עם הרצון שלה. כיצד התפיסה של לא משפיעה על המשמעות של רצון? בהקשרים של רצון, לעיתים...
צדיק ורע לו רשע וטוב לו, מורים רוחניים, גורו, שכר ועונש, המצפון של היטלר, פסיכופטים, פסיכופתיה רגשית
...שלו, אלא צריך להבין את עולמו הפנימי והאמיתי. איך יכולים אנשים לקבל את העולם כפי שהוא? החלק הבא נוגע לנושא המצפון וההבנה כיצד אנשים מגיבים למציאות. אליעד מסביר כי אדם שפועל מתוך חוסר קבלה של המציאות, ימצא את עצמו בסבל מתמיד. המצפון, ככל שהוא נוגע לפשעים או לעוולות, נמצא בשיפוט פנימי של טוב ורע. דוגמת היטלר מובאת כאן כדי להסביר את השפעת המצפון על ההתנהגות האנושית. אם אדם לא מרגיש את החובה או המוסר לעשות את מה שנכון, הוא עשוי לפעול בצורה שנראית לנו...
שכנוע למתקדמים, ניתוח תהליכי שכנוע, משל ונמשל, שיטות שכנוע מתקדמות, טכניקות שכנוע מתקדמות, לשתול מחשבות, שתילת מחשבות, השפעה על התת מודע, סוגסטיה, חשיבה מופשטת
שכנוע למתקדמים, ניתוח תהליכי שכנוע, משל ונמשל, שיטות שכנוע מתקדמות, טכניקות שכנוע מתקדמות, לשתול מחשבות, שתילת מחשבות, השפעה על התת מודע, סוגסטיה, חשיבה מופשטת
...ידי פירוק מצבים יומיומיים לשאלות של למה זה ככה ולא אחרת?. ככל שתשאלו שאלות כאלה יותר, תוכלו לזהות את המהות של מצבים ולמצוא פתרונות או דוגמאות טובות יותר. הוא מציין שזו הדרך לפתח חשיבה יצירתית, שמאפשרת לאדם להתמודד טוב יותר עם בעיות בחייו, וגם להיות משכנע טוב יותר. מהי טכניקת ההסברה של אליעד באמצעות סיפורים? אליעד מזכיר את השיטה של רבי נחמן, של שימוש בסיפורים (סיפורי מעשיות) כדי להעביר מסר עמוק. הוא מסביר שלפעמים סיפור פשוט יכול לעורר אדם להבין רעיון...
איך לגלות מה אתה רוצה? מהו אושר? מה יוצר אושר? איך להיות מאושר? המפתח של האושר, מודעות עצמית, רוחניות, מדיטציה, רוצה להיות מאושר, ליהנות בחיים, שמחה
איך לגלות מה אתה רוצה? מהו אושר? מה יוצר אושר? איך להיות מאושר? המפתח של האושר, מודעות עצמית, רוחניות, מדיטציה, רוצה להיות מאושר, ליהנות בחיים, שמחה
...הרצון. הוא מביא דוגמה של אדם שרוצה לדעת מה הוא מחפש, אך לא מצליח להגדיר את הרצון. הוא מדגיש שזו בעיה נפוצה שבה הרבה אנשים מוצאים את עצמם, ושיש לחשוב על הרצון ולתת לו משמעות. לדוגמה, אדם עשוי לרצות לחוות תחושת אושר, אך לא תמיד יודע מה בדיוק יגרום לו לאושר. האם הרצון תלוי בסיבה? אליעד ממשיך את השיחה בשאלה מעניינת: האם הרצון תלוי בסיבה? הוא טוען כי לפעמים אנחנו רוצים משהו מבלי שיש סיבה ממשית, או שאנחנו מבססים את רצוננו על תחושות אישיות או חוויות עבר...
שיפור עצמי, איך להתקדם בחיים, התפתחות עצמית, העצמה אישית, הדרך אל האושר, התקדמות בחיים, דרך רוחנית, התפתחות רוחנית, התפתחות אישית, התעוררות רוחנית, הארה רוחנית
שיפור עצמי, איך להתקדם בחיים, התפתחות עצמית, העצמה אישית, הדרך אל האושר, התקדמות בחיים, דרך רוחנית, התפתחות רוחנית, התפתחות אישית, התעוררות רוחנית, הארה רוחנית
...יותר מהר בדרך להתפתחות רוחנית? כדי להתקדם באמת, אליעד ממליץ לאנשים לבצע בדיקות בצורה אינטנסיבית ומהירה. כאשר מופיעה מחשבה או רעיון שנראה שיכול לקדם, יש לבדוק מיד ובמהירות אם הוא נכון או לא, אם הוא עובד או לא. לדוגמה, כאשר מגיע ספר או שיטה רוחנית חדשה, יש לברר מיד: האם הדבר הזה באמת מועיל לי? אם המסקנה היא לא, יש להיפטר מזה במהירות האפשרית, ואם כן, אז יש ליישם את זה ללא הפסקה עד שמגיעים לתוצאות. למה אנשים לא מתקדמים למרות המאמצים הרבים? אליעד מסביר...
למתקדמים, הארה רוחנית, שלמות מוחלטת, להיות אלוהים, תודעה של אלוהים, לא לדעת כלום, אין הבדל בין יש לאין, יש הבדל בין יש לאין, אחדות מוחלטת, מה זה רשימו? מה זה רצוא ושוב? להיכלל באין סוף
למתקדמים, הארה רוחנית, שלמות מוחלטת, להיות אלוהים, תודעה של אלוהים, לא לדעת כלום, אין הבדל בין יש לאין, יש הבדל בין יש לאין, אחדות מוחלטת, מה זה רשימו? מה זה רצוא ושוב? להיכלל באין סוף
...למעשה עדיין מבחין ומבדיל, כי עצם האמירה אין הבדל מצביעה על כך שיש משהו להבדיל ממנו. כדי להגיע למצב שבו האדם באמת לא מבחין בין שום דבר לשום דבר אחר, עליו להגיע לנקודה שבה המושגים עצמם מתבטלים לחלוטין. רק אז האדם יכול לחוות חוסר מוחלט של הבחנה בין דברים. איך אפשר להבין את ההבדל בין צורה למהות? אליעד מדגים זאת באמצעות ההבדל בין שני כיסאות: מצד הצורה, הם שני כיסאות שונים, אך מצד המהות אין באמת הפרדה ביניהם. כלומר, כל עוד האדם מבין את המציאות דרך מושגים...
איך ליצור התאהבות לאורך זמן? זוגיות לאורך זמן, איך לגרום למישהו לרצות אותך לאורך זמן? איך לגרום למישהו להתגעגע אליך? איך לגרום למישהו לא לשכוח אותך? כמה מתנות לתת? איזה מתנות לתת? מתי לתת מתנות? נתינה רגשית, מתנה רגשית, מתנה חומרית, נתינה חומרית
...חושב שאתה תמשיך לעשות לו טוב בעתיד, הוא לא יאהב אותך בעתיד. או אם הוא חושב שבעתיד הוא ירגיש יותר טוב בלעדיך, או שהוא חושב שבעתיד הוא ירגיש יותר טוב ממישהו אחר במקומך, הרי שהוא לא יאהב אותך בעתיד ולא משנה כמה טוב תעשה לו בהווה. וזה בעצם אומר, שמצד אחד בן אדם אוהב את מה שעושה לו טוב ובן אדם מתאהב במה שעושה לו טוב. ולכן ממילא ההיגיון הוא, שתתרגל לעשות טוב למישהו ואז ממילא הוא יאהב אותך. אבל בפועל זה לא רק ככה. כי עליך להתרגל לעשות לאדם השני טוב, מסוג...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על שכנוע בצורת שאלה, יכול או רוצה, איך לשכנע אנשים? מסר סמוי בשאלה, שאלה מניפולטיבית, מניפולציה בשאלה, שאלה משכנעת, לשכנע בשאלה, פסיכולוגיה הפוכה, מסר לתת מודע, איך לשאול נכון?
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
מודעות עצמית לאלוהים שבך, 2 חלקים - הספר על: מורים רוחניים, שיטות רוחניות, הארה רוחנית, דרכים רוחניות, רוחניות ומודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, התפתחות רוחנית, למה יש רע בעולם? איך נוצר העולם? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מי ברא את אלוהים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך נוצר העולם? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? למה העולם קיים? האם יש אמת מוחלטת? האם באמת הכל לטובה? איך להנות בחיים? האם יש או אין אלוהים? איך להיות הכי חכם בעולם? בשביל מה לחיות? מה המשמעות של החיים? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? אולי אנחנו במטריקס? האם יש משמעות לחיים? איך להיות מאושר? למה לא להתאבד? האם המציאות היא טובה או רעה ועוד...

רוחניות ומודעות לחיים טובים - הספר על: להיות מודע לעצמך, איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לנהל את הזמן? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך להיות מאושר ושמח? איך לעשות יותר כסף? איך לא להישחק בעבודה? איך להעביר ביקורת בונה? איך לשתול מחשבות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך לפרש חלומות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לקבל החלטות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לשנות תכונות אופי? איך להאמין בעצמך? איך ליצור אהבה? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להעריך את עצמך? איך להצליח בזוגיות? איך להצליח בראיון עבודה? איך להתמודד עם גירושין? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך למצוא זוגיות? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך לחנך ילדים ועוד...

מודעות עצמית ושקט נפשי - הספר על: מורים רוחניים, איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בדידות? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם עצבות? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? דיכאון? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר Spirituality.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי רוחני, אימון עסקי רוחני, מודעות עצמית ועוד אלפי תכנים נוספים, על כל נושאי החיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר Spirituality.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 20_08_2025 השעה 09:13:22 - wesi17