2:16חקירה עצמית, מודעות עצמית, איך לחקור את עצמך? איך לשאול את עצמך שאלות? איך להסתכל על עצמך מבחוץ? איך לראות את עצמך מבחוץ? להטיל ספק בעצמך, לא להאמין לעצמך
📌לחץ כאן להצטרף לחברים באתר + ליהנות מהתכנים המלאים + לקבל גישה חופשית ללא כל הגבלה, לעוד מעל 10,000 שעות של תכנים מלאים לחברים באתר 👈לחץ כאן למידע נוסף...
מהי חקירה עצמית ולמה קשה לחקור את עצמך?
חקירה עצמית היא התהליך שבו אדם לוקח את המחשבות של עצמו, בודק אותן לעומק, מטיל בהן ספק, ושואל שאלות על עצם הנכונות שלהן. מטרת התהליך היא להגיע להבנה אמיתית ועמוקה של האדם על עצמו ועל המציאות שבה הוא חי. לפי אליעד כהן, לרוב האנשים קשה מאוד לבצע חקירה עצמית אפקטיבית, כי כאשר אדם אחר בא ומציב בפניהם דרישה או רעיון, הם אוטומטית מטילים בכך ספק ושואלים שאלות. לדוגמה, אם זר מוחלט יבוא לאדם ויגיד לו "אתה חייב לי כסף" או "אתה צריך לעשות פעולה מסוימת", האדם ישאל מיד - "מי אתה בכלל?" או "למה שאעשה זאת?". אבל כשאותו דבר בדיוק נאמר בתוך המוח של האדם על ידי עצמו, הוא נוטה להאמין לזה מידית, בלי לבדוק או לשאול שאלות.
מדוע אנחנו לא מטילים ספק במחשבות הפנימיות שלנו?
אליעד מסביר שכשמדובר במחשבות פנימיות, האדם כמעט אף פעם לא שואל שאלות ולא מטיל ספק. למשל, אם המוח אומר לאדם "אני חייב להצליח בחיים" או "אני חייב לבצע פעולה מסוימת", האדם מקבל את הדברים האלה כאמת מוחלטת בלי לשאול את עצמו למה הוא חייב או מי החליט שזה נכון. אליעד כהן מדגיש את האבסורד בכך שאנשים מתייחסים למחשבות פנימיות כאילו הן קדושות, בעוד מחשבות חיצוניות - ממישהו זר - נתקלות מיד בהתנגדות ובבדיקה ביקורתית.
איך אפשר להסתכל על עצמך מבחוץ כדי לחקור את עצמך?
אליעד מציע שיטה פרקטית כדי לעזור לאדם להסתכל על עצמו מבחוץ. הוא מציע לקחת נייר ולכתוב עליו את המחשבות הפנימיות כאילו הן מגיעות מבחוץ. במקום לכתוב "אני צריך להצליח בחיים", האדם צריך לכתוב "אתה חייב להצליח בחיים", "אתה מוכרח להצליח", כאילו מישהו אחר אומר לו את זה. כך, כאשר האדם קורא את הטקסט הזה, הוא מתייחס אליו בצורה יותר ביקורתית וטבעית, כמו שהיה עושה לו אדם אחר היה אומר לו את הדברים האלה ברחוב.
כיצד הכתיבה בגוף שני מאפשרת לנו להטיל ספק בעצמנו?
הסיבה לכך שהכתיבה בגוף שני עוזרת להטיל ספק בעצמנו, לפי אליעד, היא שהדיסוננס שנוצר מכך שמישהו חיצוני כביכול אומר לנו את המחשבות שלנו, גורם לנו לשאול שאלות ולחקור לעומק. לדוגמה, כשאדם רואה מולו טקסט שאומר "אתה צריך להצליח", באופן טבעי הוא ישאל "מי החליט שאני צריך להצליח? למה אני חייב?". השאלות הללו הן הצעד הראשון לחקירה אמיתית ומעמיקה של התודעה העצמית, והן מסייעות לאדם להבין שהמחשבות הפנימיות שלו אינן אמיתות מוחלטות אלא רעיונות שניתן לבחון ולערער עליהן.
החשיבות של יצירת דיסוננס מחשבתי בחקירה עצמית
הדיסוננס שנוצר מאפשר לאדם להבין שיש מקור כלשהו למחשבות שלו, ושלא כל דבר שנאמר לו על ידי עצמו הוא בהכרח נכון או אמיתי. עצם ההפרדה בין האני לבין המחשבות הפנימיות, יוצרת מרחב שבו אפשר לבדוק כל מחשבה בצורה אובייקטיבית יותר, ובכך להגיע להבנה יותר אמיתית ועמוקה של עצמך ושל המניעים האמיתיים שלך.
לסיכום, אליעד כהן ממליץ לאנשים לתרגל באופן קבוע את השיטה של כתיבת המחשבות בגוף שני, על מנת להטיל ספק, לבדוק לעומק ולהשיג מודעות עצמית אמיתית. שיטה זו מסייעת לאנשים להפסיק להאמין באופן עיוור למחשבות שלהם, ומאפשרת חקירה כנה ואמיתית יותר של העצמי.
חקירה עצמית היא התהליך שבו אדם לוקח את המחשבות של עצמו, בודק אותן לעומק, מטיל בהן ספק, ושואל שאלות על עצם הנכונות שלהן. מטרת התהליך היא להגיע להבנה אמיתית ועמוקה של האדם על עצמו ועל המציאות שבה הוא חי. לפי אליעד כהן, לרוב האנשים קשה מאוד לבצע חקירה עצמית אפקטיבית, כי כאשר אדם אחר בא ומציב בפניהם דרישה או רעיון, הם אוטומטית מטילים בכך ספק ושואלים שאלות. לדוגמה, אם זר מוחלט יבוא לאדם ויגיד לו "אתה חייב לי כסף" או "אתה צריך לעשות פעולה מסוימת", האדם ישאל מיד - "מי אתה בכלל?" או "למה שאעשה זאת?". אבל כשאותו דבר בדיוק נאמר בתוך המוח של האדם על ידי עצמו, הוא נוטה להאמין לזה מידית, בלי לבדוק או לשאול שאלות.
מדוע אנחנו לא מטילים ספק במחשבות הפנימיות שלנו?
אליעד מסביר שכשמדובר במחשבות פנימיות, האדם כמעט אף פעם לא שואל שאלות ולא מטיל ספק. למשל, אם המוח אומר לאדם "אני חייב להצליח בחיים" או "אני חייב לבצע פעולה מסוימת", האדם מקבל את הדברים האלה כאמת מוחלטת בלי לשאול את עצמו למה הוא חייב או מי החליט שזה נכון. אליעד כהן מדגיש את האבסורד בכך שאנשים מתייחסים למחשבות פנימיות כאילו הן קדושות, בעוד מחשבות חיצוניות - ממישהו זר - נתקלות מיד בהתנגדות ובבדיקה ביקורתית.
איך אפשר להסתכל על עצמך מבחוץ כדי לחקור את עצמך?
אליעד מציע שיטה פרקטית כדי לעזור לאדם להסתכל על עצמו מבחוץ. הוא מציע לקחת נייר ולכתוב עליו את המחשבות הפנימיות כאילו הן מגיעות מבחוץ. במקום לכתוב "אני צריך להצליח בחיים", האדם צריך לכתוב "אתה חייב להצליח בחיים", "אתה מוכרח להצליח", כאילו מישהו אחר אומר לו את זה. כך, כאשר האדם קורא את הטקסט הזה, הוא מתייחס אליו בצורה יותר ביקורתית וטבעית, כמו שהיה עושה לו אדם אחר היה אומר לו את הדברים האלה ברחוב.
כיצד הכתיבה בגוף שני מאפשרת לנו להטיל ספק בעצמנו?
הסיבה לכך שהכתיבה בגוף שני עוזרת להטיל ספק בעצמנו, לפי אליעד, היא שהדיסוננס שנוצר מכך שמישהו חיצוני כביכול אומר לנו את המחשבות שלנו, גורם לנו לשאול שאלות ולחקור לעומק. לדוגמה, כשאדם רואה מולו טקסט שאומר "אתה צריך להצליח", באופן טבעי הוא ישאל "מי החליט שאני צריך להצליח? למה אני חייב?". השאלות הללו הן הצעד הראשון לחקירה אמיתית ומעמיקה של התודעה העצמית, והן מסייעות לאדם להבין שהמחשבות הפנימיות שלו אינן אמיתות מוחלטות אלא רעיונות שניתן לבחון ולערער עליהן.
החשיבות של יצירת דיסוננס מחשבתי בחקירה עצמית
הדיסוננס שנוצר מאפשר לאדם להבין שיש מקור כלשהו למחשבות שלו, ושלא כל דבר שנאמר לו על ידי עצמו הוא בהכרח נכון או אמיתי. עצם ההפרדה בין האני לבין המחשבות הפנימיות, יוצרת מרחב שבו אפשר לבדוק כל מחשבה בצורה אובייקטיבית יותר, ובכך להגיע להבנה יותר אמיתית ועמוקה של עצמך ושל המניעים האמיתיים שלך.
לסיכום, אליעד כהן ממליץ לאנשים לתרגל באופן קבוע את השיטה של כתיבת המחשבות בגוף שני, על מנת להטיל ספק, לבדוק לעומק ולהשיג מודעות עצמית אמיתית. שיטה זו מסייעת לאנשים להפסיק להאמין באופן עיוור למחשבות שלהם, ומאפשרת חקירה כנה ואמיתית יותר של העצמי.
050-3331-331