הפעם נדבר על החיסרון של כל השיטות הרוחניות בעולם, זאת אומרת כולן!

בכל דבר שבעולם יש חיסרון, כיוון שבכל דבר שמציאות שמגדירים אותו, יש בו חיסרון, כי הוא מגדיר את עצמו כנפרד, ומבטל את הדבר האחר. כמו כן יש גם יתרון בכל דבר, כי הוא שונה משאר החלקים.

והמציאות היא היחידה שאין בה חיסרון, המציאות כישות אחת היא מלאה ולא חסרה דבר, כי כל הדברים וכל האפשרויות כלולים בתוכה.

ונחזור לשיטות הרוחניות, כל שיטה אומרת תחשוב כל וכך, או תנהג כך וכך ותגיע. אך היא אינה מכילה בתוכה את ההפך. אין בה את שאר הדברים ששונים ממנה.

וכל דבר ודבר שקיים בעולם מתהווה מאותו הדבר.

זאת אומרת שיש דבר, שממנו כל הדברים עשויים, והוא בא לידי ביטוי כל פעם בצורה אחרת, ובכל דבר ודבר יש את הפוטנציאל של כל הדברים בעולם, יש בכל אחד את היכולת לשנוא, ויכולת לאהוב, לנטור טינה, וגם לסלוח.

וזה בעייתי ללכת בדרך של חשיבה חיובית, כי גם השליליות גם היא מצד האמת.

גם בדמיון יש אמת, ויש בעולם מקום גם לחשוב שלילי וגם חיובי, ויש שקר ויש אמת, וגם כשאני אומר תחפשו את האמת בלבד, זה גם לא נכון לחלוטין, כי גם לשקר יש מקום במציאות.

ואם אומרים להסתכל רק על חצי הכוס המלאה, אז למה בכלל לשתות או לאכול אם הוא רעב, כי צריך לחיות כביכול לפי חצי הכוס המלאה, ואז האדם יגיד אני חי, למה לראות את הרעב?? וזו שגיאה.

כיוון שבעולם יש את שני הצדדים, המציאות מכילה את כל הכוחות.

וכל דבר שנגיד לא יהיה מוחלט, כי אז שללנו את ההפך שלו, לכן שאני אומר לחפש רק את האמת, זה השקר היחיד שאני חייב להשתמש בו, כי מצד האמת, אין מה להגיד בכלל, כי הכל כלול, והמציאות מכילה את הכל, כך שאין גדרות או הגדרות, ואז גם אין שימוש במילים שקר או אמת וכדומה.

ונחזור לעניין החיסרון שיש בשיטות הרוחניות, החיסרון, שכל שיטה רוחנית אינה מאפשרת למצוא את ההפך שיש בדבר, גם בלחפש את הטוב יש חיסרון, כי אם הכל טוב, אז גם בלא טוב יש טוב, אז למה מלכתחילה לחפש את הטוב אם הכל טוב.

וגם בבודהיזם מלמדים להגיע למקום שאין סבל, אבל כרגע האדם סובל, אז מה? להילחם?

ומלחמות שנלחמות במלחמות זהו אותו הרעיון, והחיסרון הוא ההגדרות של כל דבר שזה טוב וזה רע, או זה נכון וזה לא נכון, כי המציאות היא גם השלם וגם החיסרון, וגם ההכלה של כל ההפכים ושל כל דבר עם הגדרה או בלי הגדרה.

ושיהיה לכולם המשך יום של שלמות אמיתית, שיש בה גם חסרונות, ואף על פי כן הכל שלם אחד.

גרסה נוספת:

מה החיסרון של כל הדתות הרוחניות בעולם? בכלל זה, כל השיטות הרוחניות בעולם!

מי שיתבונן בשיטות הרוחניות בעולם יבחין שבכולן חיסרון אחד, חיסרון די פשוט. החיסרון של כל השיטות הרוחניות בעולם נובע מהחיסרון של כל הדברים בעולם. כפי שהסברתי יותר מפעם אחת, בכל דבר בעולם יש חיסרון.

מה למשל החיסרון של יד ימין שלי? שהיא אינה יד שמאל. בכל דבר בעולם יש חיסרון. החיסרון הוא ההגדרה שלו. כאשר אנחנו מגדירים משהו אנחנו מגבילים אותו, מבודדים אותו משאר הדברים. למשל, כאשר אדם אומר "אני", מה החיסרון של האני? שזה לא שאר הדברים שהם לא אני. המציאות היא אינסוף דברים קיימים, כל דבר ודבר הוא נפרד ושונה משאר הדברים. בכל דבר יש יתרון. למשל, מה היתרון של יד ימין שלי שאין בשום דבר אחר בעולם? שזו הישות היחידה שנמצאת ביחידת הזמן והמקום הזה. כל שאר הדברים בעולם אינם יד ימין שלי.

בכל דבר בעולם יש יתרון וחיסרון. היתרון של כל דבר בעולם הוא שיש בו את מה שאין בדברים אחרים, כי בכל דבר בעולם יש לפחות דבר קטן שאין אותו בשום דבר אחר בעולם. אף על פי כן בכל דבר בעולם יש אינסוף חסרונות כי אין בו את כל שאר הדברים ששונים ממנו.

הישות היחידה שאין בה שום חיסרון בעולם היא המציאות כישות אחת, כי היא מכילה בתוכה את סך כל הדברים. אם נסתכל על המציאות, כלומר, כל מה שנמצא כישות אחת, נראה שבכל מה שנמצא יש את השלמות. כי כל מה שנמצא מכיל בתוכו את הכל.

עכשיו נחזור לנושא השיטות הרוחניות. החיסרון הוא בכך שאין בהן את ההפך שלהן. כלומר, כל שיטה רוחנית יש לה את החשיבה שלה. שיטה אחת מציעה תחשוב כך וכך, שיטה אחרת מציעה אחרת. החיסרון של שיטה שמציעה לחשוב בצורה מסוימת הוא בכך שאינה מאפשרת לאדם להכיל בתוכו את ההפך. לדוגמה: נאמר מחשבה חיובית. תראה את הטוב, תסתכל בחצי הכוס המלאה וכו'. החיסרון כאן מאוד פשוט. האדם בתוכו, כל דבר ודבר עשוי מאותו דבר. כלומר, סך כל הדברים בעולם מתהווים מאותו דבר. כלומר, יש דבר שממנו כל הדברים עשויים. הדבר שממנו כל הדברים עשויים מכיל בתוכו את כל הכוחות וכל כוח בא לידי ביטוי לעתים כך ולעתים אחרת. לדוגמה: פעם בא לידי ביטי בחשיבה חיובית, פעם בא לידי ביטוי בחשיבה שלילית. הרעיון הוא שכל דבר בעולם יש בו את הפוטנציאל של כל שאר הדברים. כלומר, כל אדם יש רגש אהבה ורגש שנאה, גם רגש לכעוס וגם יכולת לוותר, גם יכולת לחשוב חיובי וגם יכולת לחשוב שלילי, גם יכולת להסתכל על חצי הכוס המלאה וגם על חצי הכוס הריקה. כל שיטה רוחנית שאומרת לאדם להתמקד בכוח מסוים שבו, לדוגמה, תחיה רק את הרגע הזה, תחשוב רק חיובי, תחפש רק את הטוב... כל שיטה ושיטה יש בה חיסרון. אפילו לשיטה שלי לפיה יש לחפש רק את האמת, גם בה יש חיסרון. למה? החיסרון הוא שלילת הדבר השני. אבל לכל דבר יש זכות קיום כי המציאות מכילה גם אמת וגם שקר.

גם טוב וגם רע. בכל דבר בעולם יש סוג של חיסרון.

אפילו כשאני אומר שאדם צריך לחפש את האמת יש סוג של שקר. הרי גם בקרים יש אמת. ברגע שאדם אומר שצריך לחפש את האמת, מה עם השקרים? הרי גם בהם יש דבר אמיתי.

לדוגמה הנושא של שכל ודמיון. כשאומרים לאדם "תלך אחרי השכל ולא אחרי הדמיון, הרי גם בדמיון יש דברים אמתיים. המציאות מכילה בתוכה גם את האמת וגם את השקר. יש מקום גם לאמת וגם לשקר, יש מקום גם לחשוב חיובי וגם לחשוב שלילי, יש מקום לחיות את הרגע ויש מקום לא לחיות את הרגע.

כשאדם מוזג כוס מים, אם יסתכל על חצי הכוס המלאה הוא בכלל לא ימזוג מים. אם הוא מסתכל על חצי הכוס המלאה בשביל הוא מוזג? הרי חצי מהכוס מלא. אם נלך עוד צעד אחורה, אם אתה מסתכל רק על חצי הכוס המלאה, למה בכלל אתה שותה מים? הרי למה אתה שותה מים? כי הוא מרגיש שהוא צמא. אבל אם היה מסתכל על חצי הכוס המלאה, הראש לא כואב לו, הוא עדין חי. אם אדם היה תמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה הוא גם לא היה אוכל ארוחת בוקר, כי ברגע שהיה מרגיש רעב היה יכול להגיד לעצמו: אבל זה חצי הכוס הריקה, אני צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה. הרי אני עדין חי, עדין בריא, למה להסתכל דווקא על כך שאני רעב. למה בכלל שאוכל ארוחת בוקר? כלומר, אדם צריך שיהיה לו גם וגם ולכן אף אחד אינו יכול להיאחז בדבר אחד.

גם כשאמרתי שיש לחפש רק את האמת, גם בזה יש חיסרון כי יש מקום בעולם גם לשקר. והשימוש שאני משתמש בשקר זה כשאני אומר לחפש רק את האמת. כשאני אומר תלך עם האמת עד הסוף, גם בזה יש שקר וזה השימוש שבו אני משתמש בשקר. האמת כל כך גדולה, המציאות מכילה את סך כל הכוחות כך שמצד האמת האמתית של המציאות אי אפשר להגיד שום דבר. כל דבר שתגידו יהיה לא נכון, או במילים אחרות, כל דבר שתגידו נכון באותה מידה, ולכן גם שום דבר לא נכון, כי כל דבר שולט בהפך שלו.

נחזור לעניין החיסרון בשיטות הרוחניות. בכל שיטה רוחנית לא מאפשרת לאדם להכיל בתוכו את ההפך של אותה שיטה רוחנית. כל שיטה רוחנית! גם כשאומרים למישהו "תחפש רק את הטוב", גם בזה יש חיסרון. למה? כי בתוך כל אחד יש רצון לראות גם דברים רעים. אם אדם יחפש רק את הטוב, אז למה בכלל הוא צריך לחפש את הטוב? הרי אם הכל טוב, אז למה בכלל לחפש את הטוב? כשאומרים שהכל טוב פירושו שגם לא למצוא את הטוב זה טוב, אז למה לחפש את הטוב?

כאשר בן אדם נלחם נגד מלחמה, אז אתה נלחם נגד המלחמה. אם אינך רוצה להילחם אז אל תילחם נגד המלחמה. כל אדם שאגדם עושה תמיד שולל את ההפך שלו. זה החיסרון של כל השיטות הרוחניות שיש בעולם. כל שיטה ושיטה תמיד שוללת את ההפך. היא שוללת ולא מסוגלת להכיל בתוכה את ההפך. לדוגמה, הבודהיסט אומר "אל תתחבר רגשית. לא תתחבר רגשית, תחשוב בצורה כלשהי ולא תסבול". כלומר, כדי לא לסבול איני מסוגל להכיל בתוכי את ההפך. זה החיסרון. אם בכל זאת ברצוני לעשות את ההפך, מה אז, עלי לסבול?

בכל דבר בעולם יש חיסרון. החיסרון של כל השיטות הרוחניות בעולם הוא בכך שאין בהם את ההפך. המקום היחיד שאין בו חיסרון הוא הפרספקטיבה של האחדות, שצריכה לבוא מתוך האדם כי אי אפשר להגדירה. אם תגדיר למעשה הגבלת אותה ואז שוב הפרדת אותה משאר הדברים ושוב יש בה חיסרון. באחדות של הדברים האדם צריך להגיע בסופו של תהליך למצב שבו הוא חווה את הכל. למצב שבו לא יחפש את הטוב, לא את האמת ולא ינסה לחשוב חיובי. פשוט יכיל בתוכו. פשוט יכיל בתוכו את סך כל הכוחות כישות אחת. לא צריך ללכת עד הסוף בכל דבר, צריך מינונים שונים.

בסופו של דבר, בכל דבר יש חיסרון בכך שהוא רק הוא ולא שאר הדברים והשלמות היא להכיל את כל הדברים כישות אחת. שיהיה לכולם המשך יום של שלמות אמתית שאין בה שום חיסרון ויש גם גם חסרונות, ואף על פי כן, שניהם אחד.